צלם: תמי דהן
הדור הבא של מעצבי המוצר בתערוכה ביפו
צלם: תמי דהן
עושים סדר במקרר - עיצוב עדי אלון
צלם: תמי דהן
מכונת אספרסו בעיצוב ליהי סבירסקי
צלם: תמי דהן
כלים חד פעמיים מתקפלים בעיצוב ניצן שפט
צלם: תמי דהן
מנוף צעצוע לעזור לזאטוטים להרים חפצים כבדים בעיצוב אביב רוזנפלד

הדבר הבא בעיצוב תעשייתי

ב"מרכז עמיעד" ביפו נפתחה תערוכת הגמר של בוגרי "עיצוב תעשייתי של שנקר". התערוכה תכלול פרויקטים של עבודות גמר ועבודות מ-4 שונות לימוד ביניהם: מכונות קפה, סרגלים, כוסות אלכוהול, גופי תאורה ופיתוחים תעשייתיים יוצאי דופן. בימים רביעי וחמישי יתקיימו הרצאות קצרות בנות 10 דקות שיינתנו על ידי התלמידים, המרצים ומעצבים חיצוניים על מגוון נושאים בתהליכי עיצוב וחשיבה תעשייתית חדשנית. התערוכה תימשך עד 14 ביולי ותהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.

 

צעצועים מעולם הצללים

רינת עלימה העמידה את הצל במרכז משחק ילדים, אשר עוצב בהשראת העולם התת ימי. "מעמקים" הינה מערכת צעצועים המשמשת תשתית לחוויית משחק המתנהל כולו בחושך. המערכת מכילה משטח עגול הממוקם על רצפת החדר, גוף תאורה המעוצב כמגדלור וארבע דמויות: דג, תנין, צוללת ושונית. כאשר מאירים על המשטח הפלסטי,  השתקפותו מוקרנת על הקיר הקרוב, ובגלל תכונתו המיוחדת של החומר נוצר מרקם חזותי המזכיר ים, גלים, אדוות והתאבכויות. בתוך התווך המימי מוקרנות צלליות הדמויות המונחות על המשטח, וכך נוצרת תמונה "חיה" של המתרחש על המשטח, והילד הוא הבמאי, היוצר והמחבר.

                     

                                               צעצוע צלליות של רינת עלימה  (צילום תמי דהן)

 

רהיטים בליפוף ממוחשב

הקוד הפתוח ומדפסות התלת-מימד הם חלק מסדרה הולכת וגדלה של כלים, המאפשרים כיום למעצב לתפקד כמיקרו-יצרן המגדיר לעצמו את התנאים להפקת מוצריו. על רקע תופעה זו, פיתח אדריי גרישקו שיטת יצור אלטרנטיבית המבוססת על ליפוף ממוחשב והדבקה של חוטים המאפשרים שליטה בתהליך ועיצוב תוצרים בעלי עובי דק, משקל נמוך, חוזק רב, ואפשרות לשכפול העיצוב. על בסיס הפוטנציאל החזותי של טכניקה זו, פותחו כפיילוט ראשוני חפצים יום יומיים כמו שרפרף וגוף תאורה.

 

 שרפרף וגופי תאורה בליפוף ממוחשב בעיצוב אנדרי גרישקו (צילום: תמי דהן)

 

מסתור לחפצים אישיים

הפרויקט של נועה פז עוסק בצורך בפרטיות ובמחבוא אישי. צורך זה נולד אצל נועה בילדותה, עת נהגה להחביא חפצים שונים מאחיה ואחיותיה, מנהג המלווה אותה עד היום. היא בחרה לעצב סדרת רהיטים המשמשים גם מחבוא לחפצים אישיים ומציעים כוריאוגרפית שימוש לא שגרתית. שלושה רהיטים שבמצבם הרגיל, הסגור, אינם מרמזים על סודם. במצבם הפתוח נחשפת צבעוניות עזה, המדגישה את הניגוד בין שני המצבים ואת אישיותו הפנימית של הרהיט. כל אחד מן הרהיטים מייצר תנועה שונה ולא צפויה במעבר מן המצב הסגור למצב הפתוח.

                                                                      

תפקודי ספסל פלסטיק לבית

מונע על ידי אהבתו לרהיטים, ערך אדוארד צ'ציק סדרת התבוננויות באנשים והתנהגותם בסביבת ספסלים. משם למד כי הספסל מציע מגוון רחב של אופני שימוש ותנוחות ישיבה מגוונות. לספסל הביתי יתרון נוסף על פני שני כסאות בודדים, והוא מאפשר מקום ישיבה לשלושה אנשים ליד שולחן למשל. העיצוב שואף לייצר זהות חזותית מובהקת המתייחסת לשלל צרכים תפקודיים של הספסל, כגון הרכבה, שינוע,  פשטות פירוק וקלות.

 

                      

                                    הספסל על פי אדוארד צ'ציק   (צילום תמי דהן)

 

מכונת כביסה ומייבש למכבסה ציבורית 

כביסה בציבור שהייתה חלק משגרת החיים של העולם הקדום קיימת בעולם המודרני במכבסה ציבורית. המכבסה מסודרת כך שהמכונות צמודות לקיר ובמרכז החלל שולחנות המיועדים למיון וקיפול הבגדים. שיטת הכביסה יוצרת מפגש בין אנשים בזמן ההמתנה לפעולת המכונה. בנוסף אין שום מרחב פרטי במכבסה המיועד למשתמש. הפרויקט של ימימה לורברבוים מציע מענה לסביבה פרטית במקום ציבורי, ובה בעת מדרבן אינטראקציה בין אנשים ולא רק בין אדם למכונה. היחידה המודולארית מכילה מכונת כביסה ומייבש. בחיבור בין המכונות נוצרות נישות פרטיות המאפשרות עמדת עבודה למשתמש יחיד. המכונות מנותקות מהקיר ופונות למשתמשים משני צדדיהן. דבר המאפשר לאנשים לעבוד מול אנשים אחרים ולא מול קיר מכונות.

                      

                                   כביסה חברתית בעיצוב ימימה לורברבוים  צילום: תמי דהן

 

שעון הפועל על מים

על אף הימצאותם של שעונים גלויים וחבויים כמעט בכל מכשיר דיגיטלי, רבים מאיתנו עדיין ממשיכים להציב בסביבתנו או לשאת שעונים מסוגים שונים. באופן מטפורי השעון מהווה ישות "חיה", בעלת קצב, תנועה ופעימה רפטטיבית. על רקע זה, בחרה ליהי סבירסקי לעצב שעון מים המורכב ממיכל ראשי שמטפטף לבסיס המחולק ל-12 תאים, הערוכים בשורה כאשר כל תא מייצג שעה אחת. התאים מציפים באופן ליניארי זה את זה ובתום 12 השעות חוזרים המים בעזרת מנגנון פנימי לתוך המיכל. "השקיית" השעון, השלמת מים שהתאדו ותחזוקתו היומיומית מעשירה את חווית המשתמש ומעניקה לחפץ משמעות נוספת.

 

                    

                    12 שקעים שכל אחד מתמלא במהלך שעה בעיצוב ליהי סבירסקי  צילום: תמי דהן

 

מברשות מהידית עד השערות

מברשות הן חפצים פשוטים. כיום מברשות מתועשות מיוצרות בתהליך שמרני המבוסס כמעט כולו, על ייצור ידני בשילוב מיכון הדוחס את השיער המלאכותי לידית הפלסטיק. הפרויקט של שי ניפוסי מציע שיטה חדשה לייצור מברשות, המבוססת על התכה מקומית של סיבי השערות הפלסטיים בתבנית והפיכתן לידית אינטגראלית. ההשראה לצורתן של המברשות לקוחה מהארכיטיפים הטמונים בכיפוף וקיפול אלומות הפלסטיק, המזכירות סכמות של מברשות קש.

 

                      

                          מברשת מהמסד עד קצה השערה בעיצוב שי ניפוסי  צילום: תמי דהן

 

הפטיש יצא מהארון

כבני אדם, אנו נוטים להחביא דברים בקופסאות, ללקט אותם לפי סוגים ולאחסן אותם במקומות כמו ארונות, מגירות, בוידמים, ארגזים ותיבות. מה קורה למוצר כאשר הוא יוצא מן הארון? בפרויקט הגמר בחרה דיאנה צ'רמיסוב לפתוח ארגז כלים ביתי טיפוסי ולהוציא מתוכו שלושה כלי עבודה: פטיש, מברג ומסורית, ולהעביר את מקום מחייתם אל תוך חלל הבית. המטרה היא לשמור על הפונקציה הבסיסית של כלים אלו, תוך התאמתם חיצוניותם לחלל הבית החשוף. כלי העבודה שעיצבה דיאנה בוחנים את הגבול בין פסל לכלי עבודה ידני, תוך שמירה על המראה האייקוני והמוכר של הכלי, ואימוץ ערכים אסטטיים חדשים מתוך חלל פנים הבית.

 

כלי עבודה מעוצבים שיצאו מארגז הכלים בעיצוב דיאנה צ'רמיסוב (צילום: תמי דהן)

 

המנופאי הצעיר

אביב רוזנפלד יצר צעצוע מנוף שמיועד לילדים בגיל 10-5. מנוף הצעצוע הוא זרוע המתחברת לגב הילד ומייצרת תחושה של איבר נוסף הנשלט על ידו. המנוף מעניק לילד יכולת לבצע פעולות רגילות בגובה ובמרחק לא טבעיים, והופך אותו זמנית למעין גיבור על. הילד שולט במכשיר באמצעות כפות ידיו – אחת אחראית על ציר הגובה, והשנייה על מידת ההגבהה.בעזרת המנוף הילד מתרגל ומעצים את יכולותיו המוטוריות והקואורדינציה שלו.

 

מוצרי חשמל לנצח

לירון שאקי יצר טוסטר, קומקום ופלטה חשמלית הניתנים לפירוק והרכבה ומאפשרים תיקון ותחזוקה באופן עצמאי. בכל שנה נזרקים למעלה מ-50 מיליון טון של פסולת אלקטרונית ברחבי העולם, ורק 15% מפסולת זו ממוחזר.  גורם עיקרי לכך הוא תכנון לקוי של מוצרים שאינו מאפשר פרוק לתיקון או מחזור ובכך קובע את סוף חיי המוצר בעת תקלה. תחזוקה נכונה והחלפת החלקים התקולים יכולות להאריך את תוחלת החיים של מוצרים אלקטרונים ובכך לצמצם את כמות הפסולת. המוצרים מורכבים משלושה חלקים:  גוף חימום והגוף החשמלי הניתנים להחלפה וממעטפת קרמית הנשארת לנצח (או כמה ימים פחות).

 

שרפרף על תקן חיית מחמד

" "PET הינו שרפרף לילדים המתאפיין ביכולת תנועה אופקית המזכירה שילוב בין הליכה להידוס. תנועה זו מבקשת להרחיב את גבולות הייעוד של הרהיט. בזכות אלמנט התנועה השרפרף מקבל חיים ואופי, וכך הופך לחיית המחמד של הילד. הפרויקט של אינה שמילמיץ מטפל גם באופייה החזותי של התנועה ובסוג הסאונד המופק ממנה. המראה הכללי של השרפרף מדמה בעל חיים,  אך לא נצמד לחיה מסוימת כדי לתת לכל ילד את האפשרות לדמיין: כלב, פיל, כבשה, מרבה רגליים או דב נמלים.

 

הרכב לי צלחת

הפרויקט של ניצן שפט עוסק בשימוש בכלי אוכל חד פעמיים מנייר, יחסנו אליהם והתנהגותנו הנגזרת מכך. הוא מציג חלופה בה מקבל המשתמש כלי נייר שטוחים כדפים, הוא פותח אותם ומרכיב אותם בזריזות לכלים תלת ממדיים שימושים – כוס, צלחת וקערה. האם העובדה שהמשתמש משתתף באופן פעיל ביצירתם של הכלים משנה את יחסו אליהם? האם הם פחות מובנים מאליהם? האם האסתטיקה האנינה שלהם עשויה להשפיע על כוריאוגרפיית התנועה, על קצב האכילה, על האינטראקציה עם הזולת?

 

קורקינט חשמלי בלתי הפיך

הקורקינט, ששמו המקורי שובש מצרפתית Trottinette , חוגג את יום הולדתו המאה (כמעט). למרות ובמקביל לפופולאריות שלו, הוא מתקשה לספק תחושת יציבות לרוכב, בעיקר במפגש עם מכשולים ומהמורות. עומר אורבך ביקש לעצב קורקינט חשמלי שמשפר את תחושת היציבות והבטיחות בנסיעה תוך שמירה על תנוחת העמידה המסורתית. כדי לשמור על היציבות שולב גלגל קדמי נוסף הנועד להקל על התמודדות עם מכשולים. בין שני הגלגלים הקדמיים הותקן מנגנון הטיה מכני שהושאל מעולם הסקייטבורדים ועבר התאמה לקורקינט. תפקידו, הוא לשמור על הקבלה בין שני הגלגלים הקדמיים וליצור איזון ביניהם. כתוצאה מכך, הרוכב יכול להישאר על הקורקינט בזמן עצירה בלא צורך להוריד רגל. משטח העמידה עוצב בצורה שמאפשרת לרוכב לשלוט בהטיית הכלי בסיבובים גם בעזרת הרגליים. מנועים חשמליים הממוקמים בתוך הגלגלים הקדמיים וכבלי הבלמים עוברים בתוך שלדת האלומיניום כדי לשמור על ניקיון חזותי.

  

                     

                             קורקינט תלת גלגלי בעיצוב עומר אורבך     צילום: תמי דהן

 

סדר במקרר

המקרר הביתי מהווה חלון ראוה אינטימי המשקף בקור את הווייתנו היומיומית לרבות אוכל, אופי, הרגלים, תרבות, סדר וכאוס. הפרויקט של עדי אלון עסק במחקר שכלל חשיפה וניתוח תכולתם של מקררי משתמשים רבים ומגוונים, הציף שאלות ביחס לפתרונות הקיימים וניסה לנסח שיטה חדשה לסידור פנים המקרר, הלוקחת בחשבון את הטווח שבין משפחה מרובת נפשות לבין רווק, המצנן מפעם לפעם בקבוקי בירה. המערכת החדשה מציעה פתרון המבוסס על מוטות המתחברים ל"גריד" של שקעים המצוי בגב חלל המקרר ועל יריעות טקסטיל שיחד, מאפשרים למשתמש לארגן את מקררו הביתי על פי צרכיו.

                  

בובות אספנות מבטון

יצר האספנות, חקר הפיגורה האנושית והתבוננות מחודשת בשולי הנוף האורבאני המקומי חברו יחד לעיצוב סדרת בובות אספנות. רותם אלון משתמשת בחותם הצבעוני והטקסטוראלי של ההתחמצנות על גבי הבטון החשוף, כמרכיב המבטא את ההשתנות החזותית עם חלוף הזמן. שלש דמויות אופי עשויות בטון יצוק על שילדת פלדה, נבחרו כפלטפורמה לביטוי השתנות זו, בהשראת צלמיות ובובות מעצבים ובאמצעות שפה צורנית מאופקת ומינימאליסטית.

 

סולם ביתי מתקפל

הצפיפות ההולכת וגוברת בערים הגדולות הביאה לבניית דירות ששטחן קטן וגובהן גדל. תופעה זו מציבה אתגר בפני הדיירים באותם מרחבי מחיה. אחת הדרכים להתמודדות עם צמצום המרחב זה היא באמצעות קיפול וריבוי שימושים לאותו החפץ.  הפרויקט של עמית גררה הוא סולם ביתי המתקפל לספסל קטן מנסה אף הוא לאמץ גישה זו על ידי עיצובו כרהיט, בחירה בחומריות העץ והדגשת פרטי הפרזול. מהלך זה נעשה במטרה להעבירו מקטגוריה של כלי עבודה שמקומו בדרך כלל במחסן לפריט חוויתי ה"חי" בחלל הבית.

 

 סולם שמתקפל לספסל קטן בעיצוב עמית גררה (צילום: תמי דהן)

 

עושים "סאלטו" באוויר

אקרובאטיקה הינו ענף ספורט ואמנות במה, המשלב קואורדינציה, זריזות ושמירה על שיווי המשקל. הסלטה הינה אחד משלושת תרגילי האקרובאטיקה המוכרים ביותר, ונכון להיום נלמד אך ורק בעזרת תמיכה של המדריך. מתוך רצון לזרז וליעל את תהליך לימוד הסלטה, נולד הצורך להוציא ממשוואת הלימוד את תמיכת המדריך. לשם כך הומצאSalto  על ידי עינת נחשון. זהו מתקן ללימוד עצמי ואימון של סלטה לאחור בטכניקה נכונה  וכלי עזר לשיפור היכולת. ה-Salto המיועד לאולמות התעמלות מתכוונן לגבהים שונים של המשתמשים וליכולות הניתור השונות. העיצוב נעשה בהשראת ה-Aeron Chair של הרמן מילר ומשדר ספורטיביות, אווריריות, קלילות ודינמיות.

 

מצוף לדיג בעומק

הפרויקט של דויד סוחמי נועד לתת מענה לדייגים שמאסו בדיג דל בקרבת החוף ורוצים ליהנות מהעושר של מעמקי הים. המוצר הינו מצוף בעל בקר שליטה המופעל באמצעות הטלפון החכם ובעזרת אפליקציה. המצוף מגיע לנקודות עניין עשירות בדגה כאשר הדיג עדיין על החוף. כך גדלים טווח הדיג וסיכוייו. כמו כן מכילה האפליקציה בתוכה רשת חברתית של דייגים המשתפים מיקומי דיג וטיפים, דבר המוציא את הרשת החברתית אל מעבר לגבולות הסייבר אל הים.

 

המצוף מצויד בשני מנועי ג'ט המסוגלים להגיע עד ל 500 מטרים בעומק הים ומתוכנן באופן שניתן לשדרגו ברכיבים שונים כמו סונאר ומצלמה בדומה למודלים קיימים מעולם הדיג. עיצוב המוצר נעשה בהשראת מצופים ימיים תוך שילוב סממנים צורניים מעולם סירות המרוץ.

 

התערוכה מוצגת ברחוב עמיעד 12 יפו, פתיחה: 8 ביולי, 20:00, שלישי-ראשון, 14-9 ביולי, 22:00-11:00, שישי 17:00-10:00