צלם: רונית סבירסקי
מלטה - אי קטן עם נוף לים
צלם: רונית סבירסקי
מבט מן הים אל ביצור האי
צלם: רונית סבירסקי
טרטוריה טיפוסית בוולטה
צלם: רונית סבירסקי
מדינה המבוצרת מוקפת חומות
צלם: רונית סבירסקי
סמטאות מדינה הציוריות
צלם: רונית סבירסקי
מוזיאון פלאצ'ו פאלסון

מלטה - עתיקות ונופים

מאת: רונית סבירסקי*

 

 

מלטה היא הפתעה למי שאינו מכיר את האי הקטן בעל ההיסטוריה המפוארת. היא כובשת אותך ממבט ראשון בעוד אתה צועד בסמטאות העיר העתיקה וולטה והבתים מימי הביניים. כל פינה היא תמונה. צילום ועוד צילום בלי יכולת להפסיק ולהתפעל.  אנחנו הגענו דרך הים והעיר ניצבה זקופה וגאה מולנו בולטת למרחוק בחומותיה המסיביות. מזח ארוך שופע מסעדות, בתי קפה ושמשיות לבנות נטוע בתוך צלע ההר המשתפל אל הים.

                             

נמל עתיק וחומות בצורות (צילום: רונית סבירסקי)

 

 

 

אי קטן וסוער

מלטה ממוקמת על אי קטן בין חופי אפריקה לאי סיציליה בנקודה אסטרטגית כל כך חשובה שחרצה את גורלה לאורך כל שנות ההיסטוריה. כל אימפריה ומדינה שחיפשה את הדרך לשלוט בנתיבי הים התיכון ניסתה לספח או לכבוש את האי הקטן. תגליות ארכיאולוגיות מסעירות שנחשפו באי בסוף המאה ה-20 וממשיכות עד היום מעידות על כך שמלטה הייתה חלק מערס הציוויליזציה. מערות קבורה ומקדשי פולחן מתקופת האבן (הניאוליתית) נחשפו בדרך מקרה ובהם כלי צור, כלי חמר ופסלונים. 7 אתרים הוכרזו על ידי אונס"קו לשימור מהם 6 מקדשים מהמאות ה-4-3 לספירה.

 

תרבות וספורט

לתייר שמחפש שילוב של נופש עם תרבות, ארכיטקטורה וארכיאולוגיה היא אוצר בלום. האי מציע פעילויות מגוונות של ספורט ימי ואתגרי, אתרי צלילה מפורסמים, שייט, סנפלינג, טיולי ג'יפים, ריחוף במסוק או במטוס קל. בשדרה המרכזית של וולטה ישנן חנויות של מותגים בינלאומיים, מסעדות גורמה וטרטוריות ביתיות, בתי קפה עדכניים בפיאצות מעוצבות והמון ים. סמטאות צרות ורחובות עתיקים מרוצפים באבנים משתפלים במורד ההר וגולשים אל הים. בתי מלון שחלקם נושקים למים ואחרים משקיפים מגבוה אל הים התיכון והנמל הטבעי הארוך ביותר במזרח התיכון. שלושה קילומטרים של מפרץ טבעי שהפך כבר בתקופת הפיניקים לנמל בעל חשיבות אסטרטגית בעל כניסה אחת בלבד. הפיניקים שהיו יורדי ים נועזים ושלטו בדרכי המסחר בים התיכון, ניהלו מלחמות עקובות מדם עם הצבא הרומי וכשלא יכלו לעמוד מולו נכבש גם הנמל של מלטה בידי הרומאים.

 

נופים מכל עבר

את יופיו ומיקומו האסטרטגי של הנמל ניתן לראות מנקודת תצפית במרכז העיר הסמוכה למשרד ראש הממשלה. מגיעים אל התצפית דרך גן מטופח שבמרכזו מזרקת מים גדולה וכניסות אבן מקושתות. ממרפסת גדולה משקיפים אל עבר הנמל כשממול ניצבות שלוש ערים שהן פרובינציות נפרדות. המבנים המרשימים של עיר הבירה וולטה לוקחים את המטייל לתקופת מסדר האבירים הטמפלרים. ראש המסדר סנט ג'ון קיבל ממלך ספרד, צ'רלס ה-5, את אזור הנמל של מלטה כמתנה לאחר שרודוס נכבשה מידי הטמפלרים. במשך 200 שנים הם בנו עיר מפוארת ומבוצרת בסגנון בנייה בארוקי שאפיין ערי בירה אירופאיות באותן שנים.

                         

מבנים בסגנון הבארוק (צילומים: רונית סבירסקי)

 

 

 

מיד ליד

הטמפלרים התחזקו והתעשרו מהמסחר הימי ומיקומם האסטרטגי גרם להם לעמוד בפני מתקפות כיבוש מצד שכניהם הערבים מצד אחד והאימפריות האירופאיות מן העבר השני. נפוליאון כבש את האי ב-1800 בדרכו למצרים ובמלחמת העולם הראשונה עברה מלטה לידי האנגלים. הם שלטו באי עד 1964 השנה שבה זכה האי לעצמאות. מלטה הייתה היעד החשוב ביותר לגרמנים בדרכם להשתלט על הים התיכון וכשהייתה קרובה להיכנע בשל חוסר במזון ונשק, הצליחה אניית מסחר אמריקנית עם אספקת מזון וציוד להגיע עד נמל וולטה ולהוות את נקודת המפנה בקרב מול הגרמנים.

 

יפה גם אחרי הפצצה

מלטה הופצצה על ידי חיל האוויר הגרמני ללא רחם וכמעט מחצית מהבתים המפוארים ומבנים הציבוריים בסגנון הבארוק נהרסו. היא אמנם שוקמה אחרי המלחמה אבל סגנון הבנייה הבארוקי נפגע. למרות זאת הצליחה וולטה לשמור על צביון אירופאי. המדרחוב המרכזי מציג שורה של חנויות יוקרה, בתי קפה ומסעדות ובפינות הרחוב ניצבים תאי טלפון אדומים ותיבות דואר בסגנון אנגלי טיפוסי זכר לימי השלטון הבריטי. גם התותחים שניצבים באתר התצפית ובכניסה למשרד ראש הממשלה נותרו מאותן שנים. משרדו הרשמי של ראש הממשלה נמצא בבניין בארוקי שנותר ללא פגע ונבנה באמצע המאה ה-18 על ידי מנואל פינטו דה קונסטה. בשנות השלטון האנגלי שכנה בבניין המפקדה הבריטית. בסמוך ניצבים שרידי בניין האופרה המפואר שנהרס במלחמה. המלטזים חלוקים בדעותיהם לגבי שיקום המבנה כשהרוב נוטה לשחזר את המבנה הבארוקי המפואר. עלות השחזור יקרה מאוד ובשלב זה ניתן לראות את שרידיו.

 

עם נעים הליכות

העם המלטזי מסביר פנים ונעים הליכות. הם קתולים בדתם והתפתחות השפה שלהם היא אחת המעניינות במזרח התיכון. המלטזית הושפעה מהערבית אבל נשמעת אחרת לגמרי ונכתבת באותיות לטיניות. חוקרי השפה טוענים שהיא קרובה ביותר לארמית שהייתה מקובלת בעולם הקדום. השלטון הבריטי ביסס את השפה האנגלית כשנייה בחשיבותה במלטה ורוב תושבי האי מדברים אנגלית טובה.

 

בארוק במלוא עוזו

כנסיית סנט ג'ון מהווה יעד תיירותי למבקרים באי ולא רק למאמינים נוצרים. יש בה צירוף של אדריכלות ועיצוב יוצאי דופן וחפצי אמנות נדירים. היא נבנתה ב-1577 בסגנון מאנריסטי (פרה בארוקי) וחיצוניותה נותרה כפי שהייתה. החלל הפנימי עוצב מחדש במאה ה-17 בסגנון בארוקי כבד מאוד וגדוש בפרטים. הציורים שהיו דו מימדים במקור גולפו מתוך האבן והפכו לתבליטים שנצבעו ברובם בגווני זהב. המזבח עשוי בעבודת אמן יצוקה זהב על רקע של אבן לאפיס לאזולי כחולה. מחפצי הערך הרבים שנבזזו נותרו פמוטי כסף ענקיים שניצבים על המזבח. חלק מן התמונות וחפצי הנוי מוצגים היום בלובר. כלי כסף וזהב הותכו על ידי הצרפתים והוסבו למטבעות.

                         כנסיית סנט ג'ון (צילום: רונית סבירסקי)

 

 

ציורים של קראווג'יו

הפסל החשוב ביותר בכנסייה מנציח את משיחת השמן על ראשו של ישו והוא הונצח בגוש אבן אחד משיש קררה. גוש עצום ממנו פוסלו שני בני אדם שתנועות גופם והבעות פניהם מוחשיות מאוד. שני ציורי ענק של קראווג'יו בעלי חשיבות וערך עצום בעולם מוצגים בכנסייה. קראווג'יו הגיע למלטה ב-1607 ושהה בה כשנה. הוא צייר חמישה ציורים ורק שניים מהם נותרו במלטה. הציור הגדול ביותר שצייר בחייו וחתם עליו את שמו המקורי מיכאל אנג'לו מתאר את עריפת ראשו של יוחנן המטביל. הסגנון הריאלסטי שמאפיין את קראווג'יו בולט על הרקע השחור. הוא היה אמן של משחקי אור וצל וטכניקת הציור שלו מרתקת. ציור נוסף שמוצג באותו חלל מתאר את הכומר סנט ג'רום שחי במאה ה-4 לספירה. כשהוא יושב בחדרו וכותב. סנט ג'רום חלק את זמנו בין ארץ ישראל לרומא וידוע בכך שתרגם את התנ"ך מעברית ללטינית.

 

ארמון של אבירים

הליכה נינוחה בסמטאות האבן של וולטה, כיכרות מוארות ובתי קפה נעימים מובילים אל האתר שנקרא "ארמון הגרנד מסאסטר" Grand Master Palace. זהו אחד המבנים שבהם ניתן להציץ בחיי מסדר האבירים של סנט ג'ון. חלק מהאלמנטים העיצובים של הארמון נותרו כפי שהיו. באולם שבו התקיימו ישיבות הפרלמנט באותם ימים נותרו על הקירות ציורים ושטיחים רקומים שמתארים תמונות מארבע יבשות בעולם. באולם שבו סעדו ניצבים פרטי ריהוט צרפתים, שעונים עתיקים ונברשות קריסטל עצומות. בחדר ההכתרה ששימש להכתרת מלכים, מינוי נשיאים, ראשי ממשלות ושגרירים ניצב כסא קטיפה תחת כיסוי אפריון. באגף השני של הארמון ממוקם מוזיאון המציג את פרטי הלבוש וכלי המלחמה של אבירי ימי הביניים.

              

החדר שבו מכתירים מלכים וראשי ממשלה

 

 

מקדש מתקופת האבן

אתר ארכיאולוגי יוצא דופן שלא כדאי להחמיץ הוא ה"הייפוג'יאום" Hypogeum. ביקור באתר המיוחד הזה מותיר הרבה מאוד תהיות ושאלות על עברו של המין האנושי. עבודות עפר שנעשו בסוף המאה ה-20 לקראת בניית בתים בעיר וולטה חשפו פתח למערות תת קרקעיות בנויות וחצובות ביד אדם. הארכיאולוג עמנואל מגרו, שהחל בחפירות, נפטר אחרי כמה שנים ורשימותיו נעלמו. החפירות חודשו ב-1907 ובהן נחשפו שלוש קומות שהנמוכה בהן מגיעה עד 10 מטרים מתחת לפני האדמה.

 

לרדת אל מתחת לאדמה

האתר זוהה כמקדש פרה היסטורי מתקופת האבן ונמצאו בו שרידי אפר ועצמות, צלמיות חרס, כלי צור וכלי פולחן. כל אחת משלושת הקומות היוותה שלב בטכס הקבורה ובמצב המת. בקומה התחתונה באפלה מוחלטת התקיימו הטכסים. זהו אולם שמדמה מבנה של ארמון קדום חצוב באבן בצורת מעגל ומסביבו חללים רבים ששמשו לקבורה. על התקרה ובחלקים העליונים של הקירות נותרו ציורי קיר בצורת ספיראלות בגוון אדום. זהו צבע האוקר האדום שהובא למלטה מסציליה. כפי שהיה מקובל בעולם הקדום נאספו כל העצמות לקבר אחים אחד.

 

רק עשרה מבקרים

הביקור ב"הייפוג'יאום" מוגבל ל-10 אנשים בכל שעה עגולה ויש לתאם ולהזמין מראש את זמני ההגעה. ההליכה בבטן האדמה נעשית באמצעות מכשיר עם הסברים מוקלטים. לחות גבוהה וטיפות מים שנוטפות מדי פעם מהתקרה, חשיכה ואורות קלושים שנדלקים מדי פעם כדי לאפשר צפייה בחלל. בנקודה הנמוכה ביותר שמגיעים מודגם הד שיוצר קול עמוק של גבר כעין נהימה עם תהודה שמרעידה את הלב. כל מה שנותר הוא להפעיל את הדמיון ולנסות להבין איך בעזרת כלי אבן פשוטים, בלי מתכת וחומרי נפץ מצליחים להקים מבנה אדריכלי מורכב מסוג זה ומה התרחש שם במעבה האדמה לפני למעלה מ-5000 שנים.

 

עיר מהמאה ה-16

יעד תיירותי נוסף היא העיר העתיקה מדינה Mdina שנוסדה על ידי הפינקים במאה ה-8 לפני הספירה. היא מוקפת חומה מסיבית ובעלת מספר שערי כניסה. רחובות אבן צרים שמתפתלים בין החומות כמו מבוך מסובך כחלק מתוכנית ההגנה על העיר. הבתים העתיקים ביותר ששרדו שייכים למאה ה-13. רעידת אדמה קשה החריבה את העיר ב-1693 וגרמה לקריסת רוב הבתים והכנסייה שנבנתה בימי הביניים. על חורבות הכנסייה הוקמה קתדראלה בסגנון ניאו גוטי, בעלת שני מגדלים והיא ניצבה בכיכר המרכזית של העיר לצד בניין העיירה הישן. הרחוב הראשי מוביל לכיוון צפון מערב לתצפית רחבה על האי והנמל.

                    

הכיכר המרכזית במדינה

 

בית עתיק ומוזיאון

בית היסטורי שהפך למוזיאון הוא "פלאצ'ו פאלסון" Palazzo Falson. הבניין הוא השני בעתיקותו בעיר וניכרת בו השפעת הבנייה הנורמנית והספרדית שאפיינה את הבנייה הסיציליאנית במאה ה-13. האדמירל מיכאל פאלסון, שהיה ראש העיר במאה ה-16 ירש את המבנה. ב-1927 הבית נרכש על ידי קפטן אולוף גולשר שהיה חוקר, צייר ופילוסוף. גולשר שהיה אספן אמנות ובעל מודעות גדולה להיסטוריה המלטזית החליט להפוך את הבית למוזיאון. באוסף ניתן לראות מטבח מימי הביניים, כלי נחושת, סירי בישול ומרתף יינות. חדר נוסף מוקדש לכלי הנשק ושריוני האבירים. בקומה העליונה ניתן לראות כיצד נראתה דירת המגורים של בעל הבית, הרהיטים העתיקים, אוספים אישיים של דגמי ספינות עתיקות, כלי זכוכית, תכשיטי כסף, שעונים עתיקים, חדר השינה הפרטי עם שטיחים פרסיים. אוסף האמנות המרשים וחדר האוכל שנותר כפי שהיה עם שולחן ערוך בכלי כסף מרשימים. חדר ספרייה עם 4500 ספרים וממצאים ארכיאולוגים שנמשו מן הים בנמל מלטה.

 

מסעדות, בתי קפה ובארים 

מלטה מציעה מסעדות מגוונות שחלקן ממוקמות באוויר הפתוח או מול הים. אחת מהידועות היא Marsaxlokk     הממוקמת בכפר דייגים באזור הדרום. Sliema and St Julians     נמצאות בלב מלטה.  Birgu & The Three Cities נמצאת בסמוך למעגן היאכטות Camper & Nicholson והמוזיאון הימי. גם באי הסמוך Gozo ישנן מסעדות טובות ובתי קפה מומלצים ברובע העתיק ועל הטיילת ביניהם: Xlendi, Marsalforn , Mgarr Harbour. ישנם גם בארים טובים שהרומנטיים ביניהם ממוקמים בערים Balzan, Birgu, Valletta, Rabat, Naxxar והמומלצים על ידי המקומיים הם Ta’ Marku, Melita, Il-Forn, Il- Borgo, Tat-Tarag

 

* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מלטה