צלם: רונית סבירסקי
הסיפור היהודי שמאחורי העיר הוונציאנית העתיקה "חאניה" בכרתים
צלם: רונית סבירסקי
בתי העיר העתיקה
צלם: רונית סבירסקי
סמטאות ציוריות בעיר העתיקה
צלם: רונית סבירסקי
גבינות בשוק המקורה
צלם: רונית סבירסקי
תצפית נוף אל אגם קורנה

בית כנסת יהודי והסירטאקי של זורבה

מאת: רונית סבירסקי

 

סיפורים שמאחורי הקלעים מעניקים רובד נוסף לביקור במקומות מיוחדים בעולם. אתרים שבהם צולמו סצינות מתוך סרטים מפורסמים או מקומות שקשורים בגורלו של העם היהודי מושכים אותנו יותר מיעדים תיירותיים שגרתיים. כזו היא העיר חאניה הממוקמת בצד המערבי של האי כרתים. הרובע העתיק  והנמל הוונציאני שלה הפכו אותה לאתר תיירותי מועדף.  

 

 הרציף הציורי של חאניה (צילום: רונית סבירסקי)

  

עיר נמל  נחשקת

חאניה הוקמה על ידי הוונציאנים ב-1252 על חורבות העיר המינואית סידוניה. ב-1645 חאניה נכבשה על ידי הסולטן העות'מאני איברהים הראשון ותחת שלטונו לא פסקו מרידות האוכלוסייה ומלחמות האזרחים שהביאו לאובדן השליטה העות'מאנית והעברת השלטון ליוונים ב-1908 כשחאניה הופכת לבירת האי כרתים עד 1971 כשהבירה עוברת להרקליון.

 

בתקופה הוונציאנית חיו בכרתים כ-1600 יהודים ועסקו במסחר ובייצור יין. במאה ה-15 היו בהרקליון 4 בתי כנסת ותחת השלטון העות'מאני היהודים זכו לפריחה כלכלית ואוטונומיה. שקיעת האימפריה הטורקית הביאה לעזיבה של יהודים רבים ובאי נותרו בסוף המאה ה-19 כ-647  יהודים רובם בחאניה. הרב אברהם דוד איבלאגון מונה על ידי הסולטן הטורקי לרב הראשי "חכם באשי" של קהילת כרתים והוא שימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 1933.

 

שואת יהודי כרתים

גרמניה הנאצית פולשת לכרתים במאי 1941 ולאחר קרב קשה מול צבא יוון הגרמנים כובשים את חאניה. השכונה היהודית הפכה לגטו והיהודים לא הורשו לצאת ממנו. במאי 1944 מרכזים הגרמנים את כל יהודי כרתים, 284 גברים, נשים וילדים למחנה ריכוז חיידרי במטרה לגרשם לאושוויץ. ב-9 ביוני הם עולים בנמל הרקליון על ספינת משא גרמנית בשם טאנאיס ויחד עם שבויי מלחמה ולוחמי חרות כרתאים הם יוצאים לכיוון נמל פיראוס. הדרמה שהתרחשה בדרך קבלה במהלך השנים מספר גרסאות, האחת טוענת שאנשי צוות הספינה ירדו ממנה והטביעו את הספינה. הגרסה השנייה מספרת שצוללת בריטית זיהתה את הספינה כאוניית מלחמה גרמנית ושגרה לעברה  טילי טורפדו שהטביעו אותה על כל נוסעיה.

 

בית הכנסת העתיק ששרד "עץ חיים" (צילום: רונית סבירסקי)

 

בית הכנסת ששרד

הזיכרון היהודי המוחשי שנותר באי כרתים הוא בית הכנסת "עץ חיים" בחאניה. תלאותיו רבות כמעט כשנות קיומו. הוא נוסד ב-1487 ושימש את יהודי העיר לתפילות ולהתכנסויות בחגים ובמועדים. במלחמת העולם השנייה הוא נפגע בהפצצה יחד עם בית הכנסת השני "בית שלום" שעלה באש. בשנת 1995 פקדה את האי רעידת אדמה עזה ומבנה בית הכנסת הפך למסוכן והועמד להריסה. ההיסטוריון והאמן היהודי ניקוס סטברולקיס, שהקדיש את פועלו לשימור ההיסטוריה היהודית ביוון, החליט להציל אותו. הוא היה מיוזמי הקמת המוזיאונים היהודים באתונה ובסלוניקי, כתב ספרים ותיעד בציור בתי כנסת יהודיים, מסורות ומאכלים יווניים-יהודים.

 

אביו של סטברולקיס התגורר בחאניה ועזב לפני מלחמת העולם השנייה. ניקוס החליט לשמר ולהציל את בית הכנסת בו התפלל אביו. הוא גייס תרומות מהעולם ועזרה מתושבי המקום והחל לשפץ את המבנה. בשנת 1996 נבחר בית הכנסת כאחד ממאה אתרים     המיועדים לשימור על ידי ארגון WWF ובחודש אוקטובר 1999 בנוכחות 300 אורחים נקבעה מזוזה חדשה והוכנס ספר תורה. הספרייה העצומה שהייתה בבית הכנסת ומנתה אלפי ספרים מרביתם עתיקים ונדירים הוצתה בזדון בשנת 2010.

 

מסעדות וטברנות יווניות לאורך הרציף (צילום: רונית סבירסקי)

 

תפילת ערב שבת

"עץ חיים" ממשיך לעמוד על תילו נגד כל הסיכויים.  הכניסה אליו עוברת דרך סמטה ציורית צרה והוא ניצב מאחורי חומה גבוהה בתוך חצר מרוצפת אבן בצל עץ עתיק. ארון הקודש מכוסה בפרוכת רקומה, ספרי תורה מונחים על  מדפים, פמוטות, חנוכייה ופסוקי תפילה כתובים בעברית על הקירות. בחצר האחורית ממוקם מקווה ולצדו גינה קטנה עם חלקות קברים של רבני הקהילה ביניהם קברו של רבה האחרון של חאניה, הרב אברהם דוד איבלאגון. כיום, ניקוס סטברולקיס מקיים בבית הכנסת תפילות בערב שבת ובחגים, ובימות החול קונצרטים והרצאות על התרבות היהודית. הוא ישמח לספק פרטים בטלפון 0030-2821086286

 

רציף רומנטי מול הים

הרובע העתיק של חאניה כולל את אזור הנמל הוונציאני ומזכיר במראהו ערי נמל אירופאיות. חומה עתיקה, מזח, מעגן סירות ומגדלור שצופה למרחוק. ספסלים רומנטיים ופנסי רחוב פזורים לאורך המזח, זוגות חבוקים יושבים מול הים וצופים בגלים המתנפצים. מסעדות יווניות, בתי קפה, מוזיאונים ומבנים עתיקים ניצבים לאורך הרציף. כל האתרים מרוכזים במרחק קצר זה מזה  ומקלים על הביקור. המוזיאון הימי, המוזיאון הארכיאולוגי, הארכיון ההיסטורי. את הפנינה שמסתתרת בצדפה מצאתי באגף הפחות ידוע של המוזיאון הימי שנמצא בקצה המזח בשם  NAUTICALבנקודה שבה מתחיל שובר הגלים. זהו לופט עצום שבו הוצב שחזור מדויק של ספינה מהתקופה המינואית שכולל הסברים מרתקים על אופן הרכבתה. כשבניית הספינה הושלמה היא הושקה בהפלגת ניסיון והוצבה במוזיאון.

 

 אגם המים המתוקים היחידי בכרתים -  אגם קורנה (צילום: רונית סבירסקי) 

 

חקלאים חרוצים

את הביקור בחאניה אפשר להשלים בשוק המקורה. הוא אמנם צנוע למראה אבל אפשר למצוא בו שמן זית מקומי, את הגבינה הקשה המפורסמת של כרתים גרבריירה שדומה לקצ'קבל, משקה שקדים שנקרא סומדה, דבש וריבות. הכרתאים בניגוד לתדמית הגרועה שיצרו לעצמם היוונים הם אנשים חרוצים. החקלאות באי משגשגת ומתבססת על כרמי זיתים. 30 מיליון עצי זית גדלים ברחבי האי והחקלאים עסוקים בטיפוח הכרמים וייצור שמן זית וכבישת זיתים.

 

אגם של מי טורקיז

צפונית-מזרחית לחאניה נמצא חצי האי אקרוטירי שעליו הוקם במאה ה-17 מנזר ונציאני מרשים איה טרידה ((Aghia Triada. ממנו ממשיכים לחוף סטאוורוס (Stavros) הפרוש למרגלות צוקים מרשימים. את מנת התהילה שלו הוא קיבל בזכות מספר סצינות שצולמו בסרט "זורבה היווני" כשאנתוני קווין מפזז את צעדי הסירטאקי המפורסמים שלו באחת הטברנות המקומיות. כשממשיכים בנסיעה לאורך החוף מזרחה כדאי לעצור באגם המים המתוקים היחידי שקיים על האי. זהו אגם קורנה (Kourna Lake) וכשתגיעו אליו לא תרצו לעזוב. הוא מוקף בשרשרת הרים נישאים ומימיו משתנים מכחול עמוק לטורקיז. כשמטפסים במעלה ההר ומשקיפים עליו מלמעלה קשה להתנתק מהמראה הציורי. בשעות מסוימות של היום ההרים משתקפים במים כמו בזכוכית קריסטלית. זהו אחד המקומות בכרתים שהותיר בי את הרצון לשוב ולבקר פעם נוספת.