דרך הפסלים בתל אביב - ספר חדש

פסלי חוצות בתל-אביב

מאת: יעקב מרקל

 

עשרות פסלים מפארים את רחובותיה ומרחביה של העיר העברית הראשונה. כל מי שחלף אי פעם בכיכר היכל התרבות שליד תיאטרון "הבימה", וודאי ניסה לתהות על קנקנו של פסל שלושת העיגולים של האמן מנשה קדישמן. כל העובר ליד בניין העירייה ברחוב אבן גבירול, מכיר את אנדרטת השלום שהוקמה לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין במקום בו נרצח. פסלים ואנדרטאות אלה ורבים אחרים, מהווים חלק ממרקם החיים התרבותי העשיר ורב הסגנון של העיר תלֿֿאביב. לא אחת, מעוררים בנו סמלים אלה תהיות וסקרנות: מי הוא האמן שעיצב את הפסל? בהשראת מה הוא נבנה? ומה הוא מסמל? 

את המענה לשאלות אלה נותן לנו ספרו החדש של מורה הדרך הוותיק יעקב מרקל, יליד ותושב העיר תלֿ אביב, המתמחה בסיורים היסטוריים בעיר. הספר, "אמנים יוצרים בתלֿ אביב - יפו", אשר יצא לאור בימים אלה בהוצאה עצמית, מעלה על נס את סיפוריהם של האמנים והיוצרים שפעלו בעיר, לצד פרטים חשובים על יצירותיהם. כ-130 פסלים מתוארים בספר ובכתבה זו ניתנת טעימה של כמה מהם.

 

15 אמני פיסול

העיר הראשונה בארץ שבה הוחלט להקים פסלי חוצות הייתה דווקא ירושלים. ראש העיר המיתולוגי שלה, טדי קולק, האמין שעל ירושלים להידמות לערי בירה אחרות בעולם, אשר בהן פסלי חוצות הם חלק מנוף הסביבה ומתרבות המקום. בשנות השבעים של המאה העשרים הוחלט, כי גם בתלֿ אביב - יפו, כמו במכובדות שבערי העולם, יוצבו פסלים בחוצות העיר. או אז, נבחרו 15 אמנים, וכל אחד מהם קיבל 15,000 דולר ליצירת פסלו. מבין פסלים ראשונים אלה, ניתן למנות את יצחק גולומבק, יעקב חפץ, דינה כהנא-גלר ואחרים.

 

צדוק בן-דוד  ברמת אביב ג'

צדוק בן-דוד נולד בשנת 1949, בתימן ובאותה שנה עלתה משפחתו לישראל. בשנת 1971, לאחר שירות בנח"ל מוצנח, החל את לימודיו בבית  ספר לאמנויות "בצלאל" בירושלים. כעבור שנתיים התבקש לעזוב בטענה של חוסר התאמה. מוריו ניבאו שלעולם לא יהיה פַסל. לאחר שהשתתף במלחמת יום כיפור, יצא ללונדון לשמש כשוליה אצל פַסל קרוב משפחתו. בשנת 1975 יצא ללמוד אמנות באוניברסיטת רידינג באנגליה ולאחר מכן, למד באוניברסיטת סנט מרטין והפך לאחד המרצים בה. לאחר הצלחתו בחו"ל, הוזמן להשתתף בתערוכות בארץ, ובשנת  1988 אף ייצג את ישראל, יחד עם הפסל מוטי מזרחי, בביאנאלה בוונציה. בן-דוד המשיך לזכות להצלחה גם בחו"ל, וכאשר החלה עיריית לונדון לשפץ את אזור "הקנארי וורף" (Canary Wharf) בשנת 1994, פסלו המוצב שם נבחר לשמש כסמל האזור.

 

הכל פתוח

פסלו של בן-דוד "שמים וארץ" מוצב ברחוב אחימאיר פינת רחוב רקאנטי ברמת אביב ג'. הפסל הוקם בשנת 1995, והוא עשוי בטון, סיבי פיברגלס ונירוסטה. הפסל נתרם בידי הוריו של החייל ניר גולומב ז"ל להנצחת בנם, שנפטר ממחלה בעת שירותו הצבאי, והוצב בכיכר לא הרחק ממקום מגוריו. המשורר נתן זך כתב את דברי השירה האלה, המצורפים לפסל:

כל הדברים האנושיים

רחוקים מדי, לא בהישג יד,

דבר לא נרפא, הכל פתוח.

 

החלק הפנימי של הפסל נצבע כחול המסמל את שמי ישראל. במעטפת החיצונית מוצגות כ-600 דמויות בגדלים ובתנוחות שונות, העשויות פיסות פלדת אל ֿחלד, ומרותכות זו אל זו. אחדים מתושבי שכונת רמת אביב ג' לא אהבו את צבעו הכחול של הפסל ולא את האמן, שעל מוצאו הושמעו הערות גזעניות.

 

ערן שקין והקומיקס

ערן שקין נולד בשנת 1962, בישראל. בשנת 1980 סיים את לימודיו ב"ויצ"ו צרפת" בתלֿ אביב, ולמד תולדות האמנות באוניברסיטת תלֿ אביב. בשנת 1984 החל את לימודיו בבית ספר לאמנויות "בוזאר" בפריז.  במאי 2005 החליטה "מקסימדיה", חברה לשילוט חוצות, להעלות סדרה של תמונות קומיקס על עמודי המודעות העגולים, שעדיין נמצאים על מדרכות תלֿ אביב. נבחרו כ-176 עמודים, שעליהם יוצגו דמויות קומיקס מצוירות, פרי עבודתו של שקין.  שקין מרבה ליצור פסלים וציורים הקשורים בנושא מים. פסלו, "אקוודוקט" מוצב בשדרות רוטשילד 30.

 

אבן ומים

בפסל, מעביר שקין את הרגשתו, ובו רואים את מעבר המים החיים דרך האקוודוקט שנוצר בתקופה הרומית, ואת אשר קורה כאשר האדם מתערב בטבע. בפסל אפשר לראות כיצד מייצג האמן דרך העיסוק במים את נושא קטיעת החיים. האקוודוקט מוצב על עמודי ברזל, ומורכב משני חלקים שיש בהם נתק. בשל הנתק, המים שהאקוודוקט צריך להזרים, אינם זורמים. שני חלקי האקוודוקט יוצרים מסגרת סימטרית לעץ הדקל שבמרכזו, המסמל את המשכיות החיים.

 

הפסל נוצר בהשראת פיגוע טרור שהתרחש במרץ 1993 ברחוב העליה בתל-אביב, שם קיפדו את חייהם נתן עזריה וגרגורי אברמוב. בשל העדר מקום, לא הוצב הפסל במקום האירוע, אלא בשדרות רוטשילד.

 

קדישמן וכפרי  -  עקדת יצחק

שני אמנים דגולים העמידו בתל-אביב פסל העוסק בעקדת יצחק האחד הוא מנשה קדישמן והשני דניאל כפרי. קדישמן, שנולד בשנת 1932 בתלֿ אביב, ידוע בעיקר בפיסול ובציור של כבשים. הוא ראה ורעה אותן  באצבע הגליל כשהיה רועה צאן בקיבוץ מעיין ברוך בעת שירותו כחייל נח"ל.  קדישמן למד פיסול אצל האמנים משה שטרנשוס ורודולף להמן. בשנת 1959 נסע ללמוד בבית ספר לאמנות "סנט מרטינס" בלונדון. לאחר שהציג את עבודותיו בגלריות מכובדות בעולם, חזר קדישמן לארץ בשנת 1973, והחל לייצר כאן פסלים גדולים עשויים מתכת ועץ. ברבים מפסליו הגדולים יש מוטיב מרכזי של אדמה וכוח המשיכה שלה, גם בבחינת "מן העפר באת ואל העפר תשוב". בשנת 1982 החל לפסל את פסלי העקדה, בעיקר עקב המצב הכללי שהיה בארץ. הוא עצמו שימש פעם כמודל לפסל עקדה, בתור אברהם אבינו, בעבור האמן היהודי - אמריקני ג'ורג' סיגל, שקרא לפסל שלו "עקדת יצחק".

 

דיר כבשים

בשנת 1985 יצר את הפסל "עקדת יצחק" והוא הועמד ברחבת הכניסה ל"מוזיאון היהודי" בניו יורק. אותו פסל הקים גם בהולנד בשנת 1986, ורק בשנת 1987 נוצרה הגרסה הישראלית לפסל זה העומד ברחבת המוזיאון לאמנות בתלֿ אביב. פרסומו הרב ביותר של קדישמן בא לו מהפסלים ומהציורים של הכבשים הצבועות. שימושו במוטיב זה החל בביאנאלה בוונציה שנערכה בקיץ 1978, שם הוחלט שהמוטיב המרכזי יהיה אמנות וטבע. קדישמן, הפך את הביתן לדיר כבשים, שאותן הביא מהרי יוגוסלביה, צבע את גבן בצבע כחול לבן, וישב ביניהם כרועה צאן כפי שהיה בעברו. מובן, שמיצג זה היה מקורי ביותר, משך את כל מבקרי הביאנאלה, נתן לו פרסום עולמי והפך אותו לאחד מבכירי הפַסלים בישראל. לאחר מכן ייצר הדפסים, תמונות ופסלים המבוססים על המייצג האמור. בשנת 1995 הוענק לו פרס ישראל בתחום הפיסול.

 

דניאל כפרי ממצבות לפסלים

האמן השני שעסק בעקידת יצחק היה דניאל כפרי, שנולד בשנת 1945 בסלובניה. משפחתו שרדה את השואה בסיוע ידיד גוי, ובשנת 1949 עלתה לארץ ונקלטה בקרית מוצקין. בבית הספר התגלה כישרונו המיוחד של כפרי לפיסול. לאחר גמר שירותו הצבאי בשנת 1966 התקבל ללימודים ב"בצלאל", בשנים אלה עבד לפרנסתו כחורט מצבות. לאחר מלחמת יום הכיפורים כפרי חזר בתשובה והפך חרדי. הוא הפסיק לפסל, שכן הדבר אסור על פי התורה. כפרי חי כחרדי במשך 18 שנה, אז חזר בשאלה. משפחתו הלכה אחריו ונשארה מאוחדת.   כפרי גר בשכונת ימין משה בירושלים, מול חומות העיר העתיקה. לכפרי סטודיו בעיר קררה שבאיטליה וסטודיו ליד העיר כּרכור בישראל. 

 

השער אל הארץ המובטחת

פסלו של כפרי, "שערי האמונה", העשוי אבן גיר, הוזמן בשנת 1974 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים בידי מרדכי מאיר שהיה הבעלים של מגדל שלום בתלֿ אביב. הפסל היה אמור להיות מוצב על שפת הים אך לבסוף הוחלט להעמידו בראש הפסגה של גן אברהם ביפו העתיקה.  כפרי  רצה להראות בפסלו את זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. לכן, הוקם הפסל בצורת שער דרכו נכנסים אל הארץ המובטחת. הפסל מתחיל מתוך שתי אבני הכותל המערבי, וממשיך אל עמודי ההבטחה ומעליהם קורה המציינת את הגשמת ההבטחה. בעמוד הימני של הפסל ניתן לראות את אברהם אבינו, שקיבל הוראה מהאל להעלות את בנו יצחק לעולה. מתוך אמונה באל, אברהם מוכן להקריב את בנו ועל אמונה זו הוא מקבל את ההבטחה "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בעמוד השמאלי רואים את "חלום יעקב", בו יעקב אבינו שוכב על הארץ ולמראשותיו אבן, ובחלומו הוא רואה מלאכים עולים ויורדים בסולם. בעקבות החלום יעקב מקבל את ההבטחה על הארץ שמתחתיו. הקורה העליונה מראה את כיבוש יריחו, המסמלת את הגשמת ההבטחות לאבות האומה.

 

מיכה אולמן - אנדרטה לזכר ספרים

מיכה אולמן נולד בשנת 1936, בתלֿ אביב. למד בבית הֿספר לאמנות "בצלאל" בירושלים, ולאחר מכן למד בלונדון. בהמשך, לימד ב"בצלאל" ובטכניון בחיפה, ואף הוזמן להיות מרצה אורח באקדמיה לאמנויות יפות בדיסלדורף, גרמניה. אולמן הציג תערוכות יחיד מעבודותיו במגוון גלריות בארץ ובעולם. אולמן יצר אנדרטה לזכר שריפת הספרים שהתרחשה במאי 1933, על-ידי סטודנטים גרמניים בכיכר בֶּבֶּל בברלין. האנדרטה נחנכה במרץ 1995.