צלם: רונית סבירסקי
עשרה ג'יפאים נמרצים יוצאים לשטח פחות מוכר בנבכי הגליל העליון
צלם: רונית סבירסקי
ארוחת בוקר בצל חורשת אורן הגלעין
צלם: רונית סבירסקי
מצוק עכברה וכפר למרגלותיו

עשרה ג'יפאים נמרצים בנבכי הגליל העליון

מאת: רונית סבירסקי

 

המסלול שחוצה את יער ביריה דרך רמת פשחור ומסתיים בראש פינה, אינו מסווג כאתגרי במיוחד אבל בכל זאת אינו מתאים לרכבים פרטיים. רכבי שטח גומאים את הדרך הזו בחמש שעות וזו הסיבה שלשמה התכנסנו ביום שישי, ב-8:00 בבוקר, עשרה ג'יפאים נמרצים כדי לצאת לשטח פחות מוכר. לחוות את נבכי הגליל העליון ולהביט מלמעלה על ערוצו הקניוני המרשים של נחל עמוד.

 

המפגש התקיים בתחנת הדלק של הכחל והמדריך מטעם קק"ל, דוד מלכה, פצח בהסברים על המסלול בשילוב רקע היסטורי וגיאוגרפי קצר. קפה זריז ויוצאים לדרך. מלכה מנווט את השיירה אל שביל עפר קופצני שיורד מכביש 85 לתוך השטח. הוא אמנם מסומן בצבע כחול אבל אחרי מטרים ספורים אנחנו נפרדים ממנו וממשיכים בתוואי לא מסומן.

 

מערות מסתור וחללים שנחצבו ביד אדם

נופים מרשימים מתגלים מיד עם תחילת המסלול. מצוק עכברה מתנשא לגובה 470 מטרים ולמרגלותיו חורץ את דרכו בסלע הקשה נחל עכברה ויוצר קניון עמוק. המצוקים התלולים והנישאים שימשו מתחם הגנה עבור לוחמי ומנהיגי "המרד הגדול" ברומאים. מערות מסתור טבעיות וחללים שנחצבו ביד אדם יוצרים חורים פעורים על מורדות המצוק.

 

לצד השביל צומחים שיחי הרדופים הפורחים בוורוד עז, עצי שיזף רחבי נוף, אלה ארץ ישראלית, אשחר וחורש ים תיכוני סבוך. שבילי עיזים חוצים את החורש ועדר פרות מתנהל בעצלתיים. אנחנו מחדדים את הראייה כדי לצפות בחיות הבר שאופייניות לאזור. אם שומרים על השקט וסורקים את המרחבים הקוצניים יש סיכוי להבחין בצבי או בחזיר בר ובשעות החשיכה בתנים ובשועלים.

 

ניחוח התאנים מרחף באוויר ושיחי הפטל מתחילים להבשיל. שביל העפר נכנס אל יער פשחור, שמכונה גם יער לימונים על ידי זקני צפת. יער פשחור הוא חלק מפרויקט הייעור הגדול של יער ביריה, המשתרע על פני 20 אלף דונמים וניטע על ידי קק"ל בשנות ה-60 של המאה הקודמת. ניטעו בו אורנים, ברושים, מעט איקליפטוסים ולאחרונה גם ארזים. בתוך היער משתלבים כרמי זיתים, אלון התבור ואלה ארץ ישראלית.

 

מקווה טהרה לחסידי ברסלב

עוצרים לתצפית פנוראמית אל חופה המערבי של הכנרת, טבריה, פוריה ומצוק הארבל, הר תבור, הר חזון, רכס שגור ומכמנים, מצפה הימים וערוץ נחל עמוד. שומעים הסברים על תקופת החשמונאים והחלוקה הגיאוגרפית שהם קבעו בארץ ישראל על פי הגידולים החקלאיים.

 

האזור שגידלו בו שיקמין (כנראה שיקמים) נקרא גליל התחתון, הגליל העליון התאפיין בגידול הדסים, בעיקר בצפת. בנחל עמוד, שופע המים, גידלו פרי הדר ומאוחר יותר אתרוגים. זקני צפת פיתחו את תעשיית טווית הצמר וגידלו עדרי כבשים. בסמוך לגדת נחל עמוד נותרו שרידי מבטשה שפעלה בכוח המים ושימשה לעיבוד צמר הכבשים.

 

השביל מקיף את הרכס ומתחתיו בעומק 500 מטרים זורם נחל עמוד. עוברים בוסתן עצי תאנה יפהפה שענפיו גדושים בפירות ומגיעים ל"עין כובס". אם תגיעו לשם בטיול עצמאי כדאי שתשלחו גשש גברי שיבדוק אם השטח פנוי. חסידי ברסלב אימצו את המעיין כמקווה טהרה והם טובלים בו עירומים בכל שעות היום.

 

מבנה הבטון מכוסה בכתובות גרפיטי של חסידי נחמן מאומן. המבנה המקורי הוקם על ידי הבריטים כדי לספק מים למערכת המים שהייתה באזור נחל עמוד. לגבי מקור השם "עין כובס" יש המשייכים אותו לנשות צפת שנהגו לכבס את בגדיהן במעיין. האגדה מספרת שבתקופת הטורקים שלט על המעיין שיח' נעים הליכות שנקרא בערבית "כוואייס" שפירוש "טוב" ויתכן כי ממנו התגלגל השם לכובס.

 

"הבהלה לזהב"

ארוחת הבוקר נערכת בצל חורשת אורן הגלעין (הצנובר) בחניון יער לימונים-עכברה. מרפסת תצפית ממוקמת מול הכפר עכברה, כשמעליו מתרומם המצוק העצום. זה המקום לספר על תקופת המרד הגדול ויוסף בן מתתיהו. כשטיטוס מחריב את ירושלים והורס את בית המקדש, בורחות משפחות הכוהנים ששירתו בקודש אל הגליל. 24 משפחות שכל אחת מהן שירתה שבועיים בשנה בקודש הקודשים וכולן יחד בשלושת הרגלים.

 

במאה ה-17 מתפרסמת ידיעה באמסטרדם שהכוהנים הצליחו להציל חלק גדול מכלי הכסף והזהב של בית המקדש, והם טמונים בעין כחל. "הבהלה לזהב" הביאה לאזור מאות הרפתקנים ומחפשים, ביניהם נפוליאון שהגיע לארץ ישראל במסע כיבושיו. הוא מפעיל את חיל ההנדסה, מפוצץ מערות ומחילות מסתור ומשאיר אחריו מצוקים מצולקים.

 

דוד מלכה מספר על כפר עכברה שמשמעו בארמית "אנשים עשירים אבל מה זה קמצנים". בתקופת המשנה והתלמוד חיו בו משפחות עשירות שגידלו פסיונים עבור משפחות האצולה שהתגוררו באזור. בכפר ישנם שרידים דלים שמעידים על בית כנסת עתיק.

 

פרידמן הקטן

מסיימים את התצפית, אורזים את שאריות הארוחה וממשיכים במסלול לכיוון צפת. חוצים וואדי רחב מתחת לגשר בטון מהגדולים בארץ שגובהו 98 מטרים ואורכו 370 מטרים. הוא ניצב על עמודים עצומים שבאחד מהם פועלת מעלית. הדרך חוצה בוסתני שקדים, תותים, רימונים, תאנים וכרמי זיתים שמגדלים חקלאי כפר עכברה. בשטח שרידי טרסות, אמת מים ובריכת אגירה להשקיית השדות.

 

שביל העפר מתחבר לדרך סולינג בריטית שחיברה את טבריה עם צפת. עוצרים ליד חלקה של גידולי הדסים ושומעים את סיפורו של יוסי פרידמן הטברייני שהגיע לגיל מצוות. אביו בירך אותו בברכה המסורתית "ברוך שפטרנו מעונשו של זה", ופרידמן הקטן נעלב ועזב את הבית. הוא הגיע לכפר עכברה ולמד את תורת גידול ההדסים הכשרים מאחד מזקני צפת. כשהחליט להינשא ולהקים בית, הצליח לשכנע את אחד הכפריים שהחזיקו באדמות ג'עוני (היום ראש פינה) למכור לו חלקה.

 

פרידמן, שמשפחתו מתגוררת עד היום בראש פינה, החל לגדל אתרוגים כשרים וקיבל תואר אפנדי. באחד מביקוריו בנמל יפו הוא פוגש סוחרים שהביאו תפוזים מפורטוגל. הוא שומר את החרצנים, זורע אותם בראש פינה ומקבל מנדרינה. זקני צפת בוודאי זוכרים את המושג "מנדרינה אפנדי".

 

כדי לסגור מעגל ממשיכים במסלול לכיוון צפת ומשם יורדים אל ראש פינה. הדרך מזכירה את תיאורי המתיישבים מתחילת המאה הקודמת שהיו יורדים רכובים על חמורים מצפת לראש פינה. הירידה מתחילה ברמת רזים בלבה של שכונה צפתית חדשה בשם נווה אורנים. בשיא הרכס ישנה נקודת תצפית נפלאה על עמק החולה ורכסי רמת הגולן. הדרך יורדת בתלילות עד הכניסה לשמורת הטבע של ראש פינה.

 

בוסתני ג'עוני מקיפים את הג'יפים מכול עבר, עצי זית, תאנים ושקדים עטופים בעלווה ירוקה כהה. הטיול מסתיים ליד מבנה האבן שהוקם סביב המעיין ומפתחו העליון מבצבץ עץ שקד עצום. סיפור ייסודה של ראש פינה והגעת המתיישבים הראשונים לגיא אוני מחברים את העבר עם ההווה ומהווים סיום הולם לטיול הגלילי.