ארץ המנזרים: סיורים מודרכים אל לב הפעילות הנזירית במדבר יהודה
דלת מנזר
פיטר אל גליקנטו

מדבר יהודה – ארץ המנזרים

מאת: מויש מעוז


בצפון מדבר יהודה התפתחה בתקופה הביזנטית תנופת בניית מנזרים גדולה. עשרות מנזרים ואתרי התבודדות נבנו החל מהמאה ה-5 עד ה-7 לספירה. הם פזורים בכל ערוץ ונקיק מנחל מכמש, פרת ונחל מכוך בצפון, דרך נחל אוג וקדרון, נחל תקוע ועמוס עד מצדה. כ-140 מנזרים ביניהם:  מנזר פארן בעין פרת, מנזר סנט ג'ורג' בנחל פרת (וואדי קלט) ומנזר המר-סבא בבקעת הורקניה. ידועים גם המנזרים בערבות יריחו כמו: הקרנטל מעל העיר יריחו ומנזר דיר חג'לא על כביש עוקף יריחו כיום. המנזרים הללו מספרים את סיפורו של "המדבר של עיר הקודש", מדבר יהודה, האזור שהפך "לעיר של מנזרים". המדבר, שמעורר תעצומות נפש ומשרה שקט נפשי קרוב כל כך אל העיר ירושלים ומאידך מנותק מהכרך הגדול.

                                 ה"מר-סבא", מנזרים במדבר יהודה   צילומים: ארכיון בית שמואל

 

הקיסרית והנזיר

בית שמואל מקיים בשבת, 10 במרס, סיור ברכב מדברי מיוחד אל מרחבי רמת מדבר יהודה. הסיור יצא מירושלים אל לב הפעילות הנזירית, אל הנופים הפראיים שהיוו השראה לנזירים מאז ומעולם. הסיור יעבור בהר מונטר שקשור בסיפור השלכת השעיר לעזאזל. במקום קיימת תצפית פנוראמית שמשקיפה אל ירושלים ומן העבר השני אל ים המלח. על פסגת ההר הקימה הקיסרית אודוקיה במאה ה-5 מגדל שממנו יכלה לצפות אל מנזר אותימיוס. הנזיר סבאס הקים במקום מנזר קטן. משם ממשיך הסיור לתצפית מרשימה מלווה בסיפור דמותו של הנזיר סבאס ואל מנזרו המרשים בנחל קדרון. הכניסה למנזר עצמו תתאפשר רק באישור צה"ל והיא מיועדת לגברים בלבד. במקרה זה לא מדובר בהדרת נשים אלא באיסור שהטיל סבאס על הנזירים וצו גורף שלא איפשר אפילו לאימו להיכנס למנזר. הסיור ממשיך במרחבים הצחיחים עד אחת ממצודות המדבר אשר אף היוותה משכן לנזירים- מצודת הורקניה.

 

התחברות והזדהות רוחנית

השילוב המרתק והייחודי בין המקורות המקראיים אשר העניקו השראה לראשוני הנצרות לבין הנופים המייחדים את הארץ, יצר את אותה כמיהה להתקדשות של עולי רגל מראשית הנצרות. אתרים אשר זוהו על-פי המקורות וסביבם החלו להתפתח מסורות, הביאו את הצליין להתחברות והזדהות רוחנית עם אותם גיבורי מקרא ועם מנתבי הדרך אל האמת אליה קיוו להגיע בדרך של תפילה וסיגופים, התנזרות מהבלי העולם החומרי, השלת כל אותו  מעטה של חיים רגילים וחסרי תכלית לטובת חיי ניתוק, הנזרות ואסקטיות- סגפנות והקדשת הנפש והגוף לעבודת האל.

 

 סיורים מודרכים עם מויש במדבר יהודה

 

תיאורי הברית החדשה ופעילות החבורה שלאחר ישוע זימנו גלי עליה לרגל למטרת הזדהות והתחברות להווייה הנוצרית למן המאה הראשונה ועם הכרזת הנצרות כדת האימפריה הרומית המזרחית על-ידי הקיסר קונסטנטינוס, התגברה מגמת השאיפה לחוויה הדתית בארץ ישראל ההופכת לארץ קודש. יותר ויותר מתחמים קדושים קמו באווירה התומכת תחת השלטון הנוצרי ביזנטי ועולי רגל רבים אשר באו במקור כצליינים הפכו את שהייתם לנצחית והפכו לנזירים. מגמת הקמת אתרי נזירות התחזקה ואזורי הארץ בהם פעלו ישוע וראשוני הנצרות בהשראת נביאי המקרא, נוקדו במנזרים ובתחנות לעולי רגל אשר הגיעו בהמוניהם אל אתרי הקודש ואכן נוצרה "גיאוגרפיה קדושה" בנתיבי מסעותיהם.

 

הצליין והנזיר שאפו להזדהות ולהתמזג עם גורלו של ישוע וליצור את השילוב בין האמונה לבין האתרים, באמצעות הקמת מנזרים וכנסיות בהם יוכלו לקיים את פולחנם ולהשיג את יעדם- דרך ההנזרות, ההנתקות, השקט, התפילה ומנהגי ליטורגיה נוספים, הטהרות הנפש, צמצום צרכי הגוף, סירוס כל הצרכים הגופניים לטובת חיי רוח וסיגוף קיצוני אשר יביאום בדרך העמדתם במבחן ההתמודדות וההתבודדות, לחיי נצח בעולם הבא ולהתמזגות עם ישוע במרומים.

 

עיצוב דמות הנזיר

הכמיהה להגיע אל האתרים המתוארים במקורות, מחד והרצון להתנתק ולהתבודד באזורים הנידחים ביותר מאידך, יצרו תופעה ייחודית באופייה ובהיקפה, תנועת נזירות אשר ניתן לכנותה כמעט כלל עולמית בעיקר מארצות הנזירות המזרחית אך לא נפקד מקומה של הנזירות המערבית- הקתולית. ארץ ישראל הפכה לכעין כור היתוך ליצירת דפוסי הנזירות ודמותו של הנזיר עוצבה כאן בעצם שהייתו כאן במקום בו הכל החל ובעקבות פעילותם של אבותיו , מוריו ודמויות המופת אשר פעלו בארץ הקדושה. הנזיר ביקש מעצם הגדרתו להיות זר לסביבתו, מנותק בהוויית חייו, הקדשת כל ישותו לעבודת האל, התבוננות פנימית, שקט תרתי משמע והשגת האידיאל  הרוחני של "פנים אל פנים מול האל" וקבלת החסד האלוהי.

 

                                     "לאורה" מדבר יהודה         צילומים: ארכיון בית שמואל

 

עם זאת ראה הנזיר בעצם הווייתו ובעצם השינוי הקיצוני מחייו הנורמטיביים לחיי פרישות, כאידיאל אף את הצורך והרצון המונע מאידיאל זה, להעניק סיוע לעולי הרגל, לשתפם בחוויה הדתית-ליטורגית, להורות דרכם בנתיבי אתרי הקודש, להעניק להם אירוח למופת עפ"י דרכו ואמונתו, להעניק סעד רוחני, שירותי הלנה ומזון, סיוע רפואי ולהעניק לעולי הרגל תחושה של בית ומקלט בטוח ,פיזי ורוחני ולקרבם בדרך זו אל האידיאל שלו עצמו ולתרום להשגת יעדיהם בעלייתם לרגל. כך קמו בצד ולעיתים בתוך המנזרים אתרים אשר שרתו עולי רגל דוגמת אכסניות, בתי חולים ועוד.

 

מנזרים במדבר ובעיר הקדושה

מדבר יהודה הפך "לעיר של מנזרים" ולמשכנם של רבבות נזירים ועולי רגל עד למאה השביעית לספירה. במקביל הוקמו בירושלים עשרות מנזרים בהם מנזרי מלאניה הקשישה ונכדתה הצעירה על הר הזיתים, מנזרי הר ציון, מנזרים גיאורגיים בימי הביניים כדוגמת מנזר המצלבה, מנזרי גיא בן הינום ומנזרים רבים באזור הרובע הארמני דהיום כדוגמת מנזר פטרוס האיברי מהמאה החמישית, מנזרים ארמניים בצפון העיר ועוד רבים ומרתקים.

 

סדרת סיורי המנזרים תאפשר הצצה מרתקת וחווייתית לעולמם של אלו המצויים מאחורי חומות ובתוך גנים נעולים וחתומים, בצל צריחים , נסתרים מעיני רואה. בסיורינו ננסה לענות על השאלות: האמנם נסתרים לכל חייהם של הנזירים? האמנם חייהם סגפניים באופן קיצוני? עד כמה הנזירים "כלואים" מרצונם בתוך המנזרים או שמא מגיחים מדי פעם...? ננסה להתחקות אחר אורח חייהם, ננסה לדובב ולו מקצתם לשוחח ולדבר, כי כידוע יש הגוזרים על עצמם שתיקה והאם השתיקה היא מוחלטת? המנזרים כאמור ממוקמים מעצם הגדרתם ויעדיהם באזורים המרשימים ביותר ואליהם נגיע בסיורינו. הסיורים יעניקו חוויה ייחודית של כניסה לעולמם של המשרתים בקודש ואף לא ייפקד מקומן של הנזירות.

 

 מדבר יהודה

 

סדרה בהמשכים

בהמשך הסדרה נפקוד את מנזרי ואתרי הנצרות סביב הכנרת- "נלך על המים" במנזרי טבחה וכפר נחום, שם ביצע ישוע מעשי מופת רבים כגון ריפוי, הליכה על המים, האכלת המוני עם בלחם ודגים, נעלה להר האושר שם נתוודע אל דרשת ההר המהווה אחד מיסודות הנצרות, נבקר בדומוס גלילי –האתר המרשים ללימודי וכנסי תיאולוגיה על הר כורזים בנופי הכנרת, נסייר במנזר כורסי-אתר ארכיאולוגי הידוע כגדול מנזרי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית, כל אלו בנופי הכנרת המתמלאת לאטה. אתרי הנזירות והצליינות סביב הכנרת – קתוליים ברובם, פרנציסקניים , בנדיקטיניים ונוספים וכן מנזר וכנסיה קסומים יווניים ארתודוכסיים בכפר נחום. הנקודה היהודית כמובן בבית הכנסת בכפר נחום.

 

הסיור אשר יחתום את הסדרה, יתמקד במנזרי ירושלים, במיגוון עדות ואתרים למן שלהי העת העתיקה ועד ימינו- מנזר המצלבה אשר החל כמנזר גיאורגי, כיום מנזר יווני, מנזרים יווניים נוספים בהם נידחים ולא מוכרים כגון מנזר ניקודמוס- דיר אל עדס בלב העיר העתיקה, מנזר חרלמבוס, דיר סעידה ומנזר יוחנן המטביל- אתר מרשים ביותר ובו שרידים מהמנזר הקדום הביזנטי, מנזרים קתוליים מרשימים המשמרים מאחורי חומות וגנים נהדרים חיים מרתקים כגון מנזר נזירות סט. קלייר, מנזר ויסנט דה פול סמוך לממילא, מנזר אונופריוס בחקל דמא- גיא בן הנום- אתר מדהים ביופיו בנוף ירושלים מזווית לא שגרתית ובו נזירות  המטפחות במסירות ואהבה את המקום. נכיר עולמות המשלבים שלוות מנזרים, חומות וגנים בתוך העיר, משל נלקחו מעולם האגדות ומנותקים משאון החיים העכשוויים.

 

לכל הסיורים יש להגיע בלבוש צנוע, הסיורים ארוכים, מרתקים וברמת העמקה גבוהה, לאוהבי נוף, מראות וחווייות וכמהים לדעת ולהעמיק בעולם מרתק זה. את הסדרה  מדריך מויש מעוז- מורה דרך וותיק, דוקטורנט בחוג לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה בתחום המנזרים. הסדרה מתבצעת על-ידי בית שמואל, סדרה זו תפתח פתח לסדרה נוספת בה נתמקד במנזרים נוספים בגליל, בנצרת, כפר כנא, הר תבור ועוד, במנזרי חיפה ועכו, במנזרים לא מוכרים בשפרעם, יפיע, ריינה, אעבלין ועוד, במנזרי רמלה ולוד ובמנזרים נוספים בהרי יהודה וירושלים.

 

להרשמה צרו קשר טלפוני: 02-6203461