טיול משפחות בעקבות עץ החרוב ופירותיו בבוסתן החרובים בתל חדיד
צלם: אבי הירשפלד
פרי החרוב

חרובים בתל חדיד

מאת: רונית סבירסקי

 

התרמיל שצורתו כחרב, משתלשל מענפי עץ החרוב ומשנה את צבעו מירוק לחום כהה. אלה שמכירים את טעמו מחכים בקוצר רוח לעונת ההבשלה כשתוכו מתמלא בצוף דבשי. במסגרת חגיגות שנת היער הבינלאומית מוקדש האירוע של סוף השבוע הקרוב לחרוב, מעצי הפרי שארץ ישראל התברכה בהם. אחד מבוסתני החרובים הגדולים בארץ נמצא בתל חדיד שביער בן שמן.

 

קק"ל תקיים ביום חמישי, 8 בספטמבר בשעה 17:00 טיול משפחות בעקבות עץ החרוב ופירותיו ללא תשלום. הטיול מתחיל בנסיעה בדרכי היער תוך עצירה בדרך להסברים והיכרות עם האזור. משם עולים לתל חדיד לתצפית על מישור החוף. מראש התל משקיפים אל פנורמת נוף של ערי החוף ביניהן רמלה, לוד ועד למגדלים הצומחים בלב תל אביב. יורדים מן התל וממשיכים אל חלקת החרובים. בדרך חולפים על פני כרם זיתים עתיקים, משוכות צבר, מתחברים לתוואי "שביל ישראל" ועוברים בחניון קק"ל הנמצא בצל עצי האורן. מגיעים לחלקת החרובים שופעי הפרי ומתיישבים בצלם שמסוכך כמו מטרייה ירוקה וגדולה על המטיילים.

 

פרח עץ החרוב (צילום: יואל הורוביץ)

 

על האדמה פרושות מחצלות ולצדן תחנות הפעלה שונות. בתחנה אחת עורכים היכרות עם העץ, שורשיו העמוקים, גזעו הרחב והתופעה הייחודית לו של פריחה ופרי שמתרחשים בו זמנית. תחנה נוספת עובדת על בלוטות הטעם וחוש הריח. מספרים על סגולותיו הרפואיות של החרוב, מכינים ממנו מאכלים וטועמים את התוצאות. שני שפים מנצחים על הפעילות. שף צרפתי בעל מבטא כבד מנסה להבין איך אפשר לעשות שוקולד מחרובים. ”שפקק"ל" מסביר לו בעזרת הילדים שזה בהחלט אפשרי. בתחנה שבה מסבירים על השימושים השונים של החרוב יושב רוכל זקן ומספר כיצד הוא עובר מכפר לכפר, מראה לילדים זוג נעליים ומסביר להם מה הקשר בין נעלים לחרובים ואיך קשורים לזה הזרעים? לפתע מופיע זקן לבוש מעיל לבן ומציג את עצמו כחוני המעגל. הוא מספר על החרוב שלא נזכר בתנ"ך, מתאר איך הצליח להוריד גשם ומספר על רבי שמעון בר יוחאי שישב 12 שנים במערה וניזון מחרובים. הילדים משתתפים בהפעלות שונות מכינים קישוטים מאצטרובלים, יצירות בתחנת המיחזור ומשתתפים בחידון של שאלות ותשובות על תל חדיד והאזור.

 

תל חדיד

תל חדיד היה נכס נדל"ני עוד מתקופת הברונזה הקדומה לפני כ-5000 שנים ועד לתקופה הביזנטית במאה ה-5 לספירה. ממצאים ארכיאולוגים מרשימים מאשרים את תקופות ההתיישבות בתל. באתר נחשפה רצפת פסיפס מרשימה המתארת ספינה שטה בנילוס ועל גדות הנהר נראים הצמחים השונים והחיות שאופייניות לתקופה. הפסיפס נושא כתובת יוונית שמציינת את המילה "אגיפטוס" והכוונה לארץ מצרים. הרצפה הועתקה בשלמותה והועברה למוזיאון הימי בחיפה.

 

על חשיבותו של תל חדיד באותה תקופה אפשר ללמוד מכך שהוא מופיע במפת מידבא שנחשפה בירדן במנזר עתיק מהמאה ה-6 לספירה.  בתקופת המשנה יושב תל חדיד על ידי התנאים ביניהם רבי יקים איש חדיד. מיקומה האסטרטגי היה בעל חשיבות בתקופת החשמונאים ושמעון החשמונאי חיזק את ביצורי העיר בשנת 143 לפני הספירה כדי להגן עליה מפני התקפותיו של המצביא הסלווקי טריפון. יוסף בן מתתיהו מספר בכתביו שאספסיאנוס הקים מצודה בתל חדיד כחלק ממערך המצור שהוטל על ירושלים.

 

עץ החרוב

החרוב הוא עץ בר שמוצאו הוא ים תיכוני וישנם חוקרים שמשייכים את מקורו להרי תימן. למרות שהוא נפוץ בארץ ישראל שמו אינו נזכר בתנ"ך ורק מספרי המשנה והתלמוד לומדים על קיומו. ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, זרעים של חרובים בני אלפי שנים שנמצאו בחפירות מצביעים על כך שהחרוב היה נפוץ כבר מימי בית שני ואילך. ספרי מסעות קדומים בארץ ישראל מזכירים את עצי החרוב בירושלים, חברון, אזור התבור ושכם.

 

בשנות ה-50 של המאה הקודמת עץ החרוב שימש כמזון לתרנגולות, בהמות ועיזים. החקלאים הוסיפו תרמילי חרוב קצוצים לתערובת המזון הקבועה. החרוב גדל בדרך כלל בין עצי חורש ים תיכוני ונפוץ לאורך החוף, בהר, בשפלה ובעמקים. אהרון אהרונסון, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל שערך ניסיונות ובדק התאקלמות של צמחים ועצים שונים באדמת הארץ ניסה להשביח גם את עצי החרוב. הוא הרכיב על עצי חרוב זכריים שאינם נושאי פרי, ענפים נקביים של חרוב קפריסאי שידוע במתיקותו ועסיסיותו. הוא ערך את הבדיקה על מספר עצים במורדות המערביים של הכרמל ואחד מהם נמצא ב"בוסתן הכרמל" הסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל.

 

עץ החרוב (צילום: שי גינות)

 

החרוב נזכר לראשונה בתלמוד בהקשר של קללה "חרובין תאכלו" והכוונה שתהיו כל כך עניים שמזונותיכם יהיו חרובים. בתנחום הירושלמי הוא הרס כנראה למישהו את השיניים "למה נקראו חרובים, שמחריבים את השיניים". האמת היא שצריך שיניים חזקות כדי להתמודד עם קליפתו החיצונית אבל המתיקות ודבש החרובים שחבויים בתוכו מצדיקים את המאמץ. לחרוב מייחסים גם סגולות רפואיות שקשורות לזירוז ותקינות פעולת המעיים.

 

רבי חנינא מתאר את רוחב גזעו של עץ חרוב: "כשעליתי מן הגולה התרתי אזורי ושל בני ושל בהמתי להקיף קורתו של חרוב אחד ולא הגיעו" (ירושלמי פאה פ"ז, ה"ד). לא רק גזעו עבה הוא גם מתנשא לגובה של עד 15 מטרים ופרחיו מדיפים ריח עז שמושך חרקים. לאחר ההאבקה מתפתח תרמיל ירוק וקשה שתהליך הבשלתו אורך כשנה. אורכו של תרמיל חרוב נע בין 20-8 סנטימטרים וצבעו משתנה מירוק לחום כהה. זרעי החרוב מעוגלים, צבעם חום כהה ושטח הפנים שלהם חלק ומבריק. הזרע נקרא קראט שהוא חמישית גרם והפך למידה העולמית המקובלת של שקילת זהב ואבנים יקרות. זרעי החרוב שימשו בעולם הקדום כיחידת משקל כיוון שאינם מתכווצים או מתרחבים ומשקלם נשאר קבוע.

 

עשרה דברים שלא ידעתם על עץ החרוב

  1. תכולת המים בפרי החרוב נמוכה ויש האומרים שמכאן שמו "חרב-יבש" ואחרים טוענים שהוא דומה לחרב.
  2. עצי החרוב פורחים באוקטובר והוא העץ הים תיכוני היחידי שפורח בעונה הזו של השנה.
  3. הפרי מסיים את תהליך הבשלתו באוגוסט ובחודשים ספטמבר-נובמבר הוא מוכן לאכילה.
  4. כל נוצר מצב שעץ החרוב מניב פרי ופורח באותה עת.
  5. עץ החרוב הוא זכרי או נקבי.
  6. פריחת החרוב הזכרי מריחה כמו זרע גברי בגלל מרכיב הפוליאמין שבו.
  7. תרמיל החרוב מכיל בין 15-10 זרעים שמשקלם זהה
  8. עץ חרוב יכול להניב כ-120 קילוגרם פרי
  9. היום קולים וטוחנים את פרי החרוב ויוצרים ממנו אבקת חרובים שמשמשת לתעשיית המזון הטבעי בעיקר, שוקולד חרובים וחטיפי בריאות.
  10. מפרי החרוב מפיקים גומי שמשמש בתעשיות טקסטיל, תרופות וקוסמטיקה.