צלם: רונית סבירסקי
פיסול ופסלים ביער: בדרך הפסלים של יער המכללות ועד נווה אילן ההיסטורית
צלם: רונית סבירסקי
חניון בכניסה ליער נווה אילן
צלם: רונית סבירסקי
עבודתו של אלי שוקי: רוח (השראה)
צלם: רונית סבירסקי
תצפית נוף מהדרך המובילה ליער המכללות

פיסול ופסלים ביער

מאת: רונית סבירסקי

 

ביער המכללות, שהוא חלק מיער נווה אילן, הוקם לפני כ-15 שנים גן פסלים ביוזמת קק"ל בשיתוף עם ארגון המורים לציור ולאמנות בהסתדרות המורים. הרוח החיה מאחורי הפרויקט הייתה נעמי אשל ז"ל ששימשה כיו"ר הארגון. בגן מוצבים חמישה פסלים: יעלים, פרי יצירתה של יעל שגב, רוח (השראה) מאת אלי שוקי, חלון לנוף של יהודה אשל, דמות ביער מאת איילה פרידמן והפסל "כסאות" של איציק עדי, שנוצר כמחווה לספר משלי. 

 

תצפית נוף מהדרך המובילה ליער המכללות (צילום: רונית סבירסקי)

 

על שיא הרכס

הדרך אל גן הפסלים מתחילה בכפר אבו גוש. נוסעים לכיוון בריכת נווה אילן ומשם לפי השילוט אל יער נווה אילן ויער המכללות. מגיעים לרחבה קטנה השוכנת למרגלות גבעה ובחזיתה ניצבת אנדרטת אבן טבעית גדולה המנציחה את יהדות בלגיה. בנקודה זו יש פיצול לשתי דרכים כשהימנית ביותר סגורה לכלי רכב והשמאלית, שמסומנת בשחור, ממשיכה לאורך 1.8 קילומטרים עד לרחבה גדולה הסמוכה אל גן הפסלים. הדרך המובילה עוברת בשיא הרכס כשמצפון לה זורם נחל יתלה ומדרום נחל אילן ומעליו רכס משלטים.

 

היער חידש את עצמו

יער נווה אילן מסתיר בין ענפיו את השריפה הגדולה שהשתוללה באזור ב-1995. יער האורנים והחורש הטבעי הושמדו כמעט לחלוטין. ההחלטה לאפשר ליער לחדש את עצמו מבלי לטעת שתילים חדשים הוכיחה את עצמה. קק"ל טיפלה, טיפחה, דיללה את עצי האורן שנבטו בצפיפות ואפשרה לחורש הטבעי לצמוח מחדש. על מורדות ההרים ולצדי הדרכים נראים עצי אורן צעירים שהזריעו את עצמם וחורש ים תיכוני סבוך שגדל ביניהם. בין עצי החורש הטבעי מצויים עצי אלון, אלה וחרובים שחזרו לחיים והצמיחו ענפים ועלים מהשרידים המפוחמים שנותרו ביער. תוואי השביל עובר  על דרך רומית עתיקה שעלתה לירושלים. לאורך השביל נותרו אבני מיל ובנקודה הגבוהה ביותר ניצב מצד רומי. במהלך הנסיעה צופים אל העמק ומורדות ההרים הירוקים. נוף פתוח אל פארק רבין והרי ירושלים. למרגלותינו עובר נחל אילן ומעבר לו הרכסים ביניהם: המסרק, חורבת עלקת, שלוחת משלטים, היישובים שורש, בית מאיר, שואבה וכביש ירושלים-תל אביב.

 

אתר יהודי בלגיה בכניסה ליער נווה אילן (צילום: רונית סבירסקי)

 

אחרי כ-1.8 קילומטרים מן הכניסה מגיעים אל גן הפסלים. הוא ניצב בין עצי היער ולצדו ספסלים ושולחנות עץ שישמשו את הקהל בתהליך עבודות היצירה והפיסול. בקצה חלקת היער הוצב מצפור נוף לזכרו של בני קפלן מבוניה ומעצביה של ההתיישבות בנגב ובחבל לכיש. הוא פעל לקידום הייצור והמחקר החקלאי ופיתוח ענף ההדרים בארץ. מבין העצים נשקפים נופי עמק איילון, יער בן שמן, היישוב נטף, העיר מודיעין ובאופק השפלה.

 

חורבת מצד

שלט אבן בקצה המערבי של רחבת גן הפסלים מתעד את סיפור השריפה וחידוש היער  בעזרת ידידי קק"ל מהולנד. מהשלט עולה דרך עפר מסומנת אדום המעפילה לראש הגבעה ומגיעה לאחר כ-400 מטרים לחורבת מצד (חורבת אל קצר), שרידי מצודה רומית עתיקה שנועדה לשמור ולפקח על העוברים בדרך מאמאוס (אזור פארק קנדה-איילון). האתר נבנה בתקופה החשמונאית והיה בשימוש עד התקופה הערבית הקדומה.

 

עוד ביער

שני אתרים שכדאי לעצור בהם בסיום הפעילות. מהאנדרטה לזכר יהודי בלגיה עולים בשביל הירוק כ-150 מטרים אל מצפור נוף מרשים שהופך לרומנטי עוד יותר לקראת שקיעה. "מצפור לוקי" משקיף אל נחל אילן, שלוחת המסרק, חורבת עלקת, שלוחת המשלטים בפארק יצחק רבין, היישובים שורש, בית מאיר ושואבה וכביש ירושלים תל אביב. במצפור ספסלי עץ מוצלים, שביל אספלט סלול לנכים, שיכולים להגיע עד המצפור ברכבם הפרטי.

 

"יעלים" של יעל שגב (צילום: רונית סבירסקי)

 

נווה אילן ההיסטורית

בדרך חזרה, לפני הכניסה למושב נווה אילן, מפנה שלט עץ לנווה אילן ההיסטורית. זהו קיבוץ-משלט שנוסד בשנת 1946 במטרה להגן על כביש ירושלים. שילוט באתר מספר את סיפור ההתיישבות והמלחמה על הגנת המשלט שהוקם בהוראת דוד בן גוריון באוקטובר 1946 על ידי 31 צעירים בסיוע עובדי סולל בונה. ייעודו היה להגן על הדרך לירושלים. חברי הקיבוץ עברו הכשרה חקלאית בקיבוץ דגניה ב' והצעירים שבחבורה הוכשרו בגרעין "טללים" בחדרה. תחילת ההתיישבות הייתה באוהלים ובשלב מאוחר יותר הוקמו צמד צריפים ללינה. בית אבן נטוש, ששימש במאה ה-19 כבית אפנדי טורקי בשם חרבת אל הוואי, הפך לחדר האוכל, למטבח ולמרפאה.

 

הקשיים וההתמודדות היום יומית עם בעיות החקלאות והביטחון הורעו עוד יותר כשהערבים ניתקו את הדרך בין השפלה לירושלים. שיירות המזון שניסו לעבור את הדרך הנצורה נעזרו בחברי קיבוץ נווה אילן. הדרך בין נווה אילן לקיבוץ חולדה נשלטה על ידי הערבים שישבו על רכסי ההרים וחסמו את המעבר משער הגיא לירושלים. חברי הקיבוץ סייעו באבטחה ובהגנה על השיירות עד  מלחמת העצמאות וחמישה ממייסדיה נפלו בעת מילוי תפקידם. בתום המלחמה עזבו חלק מן החברים את הקיבוץ ובשנת 1956 המשלט ננטש כליל. מושב נווה אילן הוקם בשנת 1970 בסמוך לאתר ההיסטורי.