צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
מטמון מטבעות הזהב שהוחבא לפני 900 שנים והתגלה בקיסריה
צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
עגיל מעוטר
צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
כלי ברונזה קטן
צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
הוצמד לדופן באר מים
צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
24 מטבעות זהב ועגיל
צלם: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)
כל מטבע בשווי משכורת שנתית

ד(מעות) חנוכה - מטמון מטבעות זהב נדיר נחשף בנמל קיסריה

מאת: רונית סבירסקי

 

מטמון זהב בן 900 שנה שכנראה הוחבא בעת הכיבוש הצלבני האלים בעיר קיסריה התגלה בתזמון מדויק בחג הניסים והנפלאות עם 24 מטבעות זהב ועגיל אחד. המטמון מוצג בנמל קיסריה במהלך חג החנוכה.

 

מסתבר שגם לפני 900 שנים הייתה נטייה לאבד עגיל אחד מתוך זוג. אחרת קשה להסביר מדוע טרחו להחביא אוצר של מטבעות זהב ועגיל אחד בלבד. סיפור המטמון שהתגלה בקיסריה ימים ספורים לפני חג החנוכה מסעיר את הדמיון. הוא נחשף במהלך עבודות חפירה ושימור שמתבצעות ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד.

 

צילומים: יניב ברמן (החברה לפיתוח קיסריה), קלרה עמית (רשות העתיקות)

 

החביאו ולא חזרו לקחת

האוצר הקטן הוטמן בתוך כלי ברונזה והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית בסוף המאה ה-11. מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות מקשרים את התקופה עם הכיבוש הצלבני של העיר, שהיה אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה.

 

מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071–1079 לסה"נ) צילום: יניב ברמן (החברה לפיתוח קיסריה)

 

על פי העדויות ההיסטוריות קיסריה נכבשה בשנת 1101 על ידי צבאו של בולדווין הראשון, מלך ירושלים הצלבנית, שטבח ברוב תושביה. החוקרים משערים שהמטמון הוחבא על ידי תושב העיר שהתגורר בסמוך לבאר ונספה או נמכר לעבדות עם בני משפחתו ולכן לא חזרו לאסוף את רכושם.

 

כל מטבע בשווי משכורת שנתית

לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצדם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון.  חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע  על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון הייתה משפחה אמידה".

 

 העגיל ששרד     צילום: יניב ברמן (ארכיון החברה לפיתוח קיסריה)

מהורדוס ועד הצלבנים

שני מטמונים נוספים השייכים לאותה תקופה התגלו על ידי החוקרים בסמוך למיקומו של המטמון הנוכחי. האחד, תכשיטי זהב וכסף, שנמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני כלי ברונזה שהתגלו בשנות ה-90 ומוצגים במוזיאון ישראל בירושלים. המתחם הזה כולל גם את המבנה הציבורי המקודש של העיר שבנה הורדוס בשנה ה-12 לפנה"ס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא ולכבוד האלה רומא. השכונות הפאטימיות והעבאסיות נבנו בחזית המערבית של במת המקדש כ-1000 שנים מאוחר יותר. השכונות השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה שיובש למטרת הבנייה.

 

במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו. לאחרונה, שוחזר חלק מרצפת הפסיפס במבנה ונראה שקיסריה טומנת בעתיקותיה עוד הפתעות.