צלם: Ronit Svirsky
הגלבוע בשיא פריחת האירוסים והאטרקציות באזור - גבינות צאן, אוכל כורדי ומוזיאון טבע
צלם: Ronit Svirsky
אבינעם וגבינות ברקנית
צלם: Ronit Svirsky
ינשוף בבית שטורמן
צלם: Ronit Svirsky
הממולאים של לאה
צלם: Ronit Svirsky
בין סגול לשחור
צלם: Ronit Svirsky
בשביל התנ"ך

צבעי ומנעמי הגלבוע

מאת: רונית סבירסקי

 

פריחת אירוס הגלבוע היא סיבה מצוינת לטייל באזור הגלבוע לטעום גבינות שקבלו את ארומת העמק, לתצפת על השדות הירוקים, לבקר במוזיאון עם סיפור יוצא דופן ולטעום אוכל כורדי ביתי שהיה עד היום נחלת המקומיים

 

לרחף מעל העמק    צילום: רונית סבירסקי

 

אירוס הגלבוע נותן את הכניסה השנתית שלו בזמן ובמקום שמתאימים לו. כשהכלניות, הרקפות והתורמוסים מגלים סימני עייפות הוא מתעורר לחיים. אחרי שצבר גובה, העמיד גבעול מרשים ועבה ופיתח ניצן שמנמן הוא מבצבץ בין עלי הכותרת הירוקים ונפתח לאטו בגווני הסגול-שחור הקטיפתיים. לקראת סוף חודש מרס כשפעמי האביב מתדפקים על דפי לוח השנה הוא נותן את ההצגה הכי טובה בטבע.

 

 אירוס הגלבוע     צילום: רונית סבירסקי

 

בשביל האירוסים

כביש 667 מוביל לאורך הרכס לכיוון מלכישוע. דרך נוף מהיפות בארץ שמשקיפה על עמק חרוד ועמק בית שאן. כשמגיעים לשער הכפר הטיפולי מלכישוע עוקפים אותו מימין וממשיכים עם שביל העפר כ-500 מטרים ועוצרים. על שיפולי הטרסות תוכלו לראות אותם במלוא יופיים. שבועיים-שלושה והם חוזרים לשנת היופי עד לשנה הבאה. אירוס הגלבוע שייך לקבוצת אירוסי ההיכל. הוא אינו מפיק צוף והאבקתו נעשית בעזרת דבורים שעירות. כאשר מטיילים לאורך דרך הנוף וחניוני הנופש השונים מגיעים אל "שביל האירוסים" בשביל המסומן ירוק אפשר לראות אירוסים נדירים לבקנים בצבע צהוב חיוור.  

 

ג'יפים על פסגת ההר    צילום: רונית סבירסקי

 

טיול על הגלבוע הוא לא רק פריחות אלא נופים ופינות קסומות שמתאימות לפיקניק או לאתנחתא של שלווה מול העמק. אחת מנקודות התצפית היפות על הגלבוע היא כתף שאול. חניון של קק"ל עם שולחנות עגולים עומד בצל עצי האורן ובקצה השביל מרפסת נוף עם הסברים על אתרי הסביבה. אם תגיעו ביום בהיר כשהרוחות מתאימות לגלישה תמצאו שם מצנחי רחיפה צבעוניים שמשייטים על רקע המשבצות הצבעוניות שמקשטות את העמק. אפשר להמשיך בטיול רגיל דרך שביל התנ"ך לאורך המצוק או להמשיך לפסגת הר שאול לתצפית נוספת. ביום בהיר תוכלו לראות ממנו את פסגת החרמון.

 

מצנחי רחיפה מכתף שאול     צילום: רונית סבירסקי

 

בשביל הגבינות

כדי לצאת לפיקניק אפשר להצטייד בגבינות ויין במחלבת ברקנית הממוקמת בכפר יחזקאל או להגיע אליה אחרי הטיול לארוחת גבינות באווירה כפרית.  לשבת במבנה עץ מקורה או במרפסת פתוחה המשקיפה אל הדיר, ללטף עז חברותית ולתפוס שיחה עם צמד הגבנים הוותיקים מיכל ואבינעם ברקין. הם שמחים לספר על מחלבת הבוטיק שלהם, שהוקמה ב-1978 והייתה בין הראשונות בארץ.

 

קממבר, סנט מור והכחולה הנסתרת     צילום: רונית סבירסקי

 

הם התחילו עם עדר עיזים ובזכות מתנדבת צרפתייה שעבדה אצלם צמח הרעיון לייצר גבינות.  שתי גנבות של העדר הספיקו להם כדי להפסיק לגדל את הצאן ולרכוש חלב עיזים וכבשים וממנו ליצר את גבינות הבוטיק שלהם. גבינות צאן קשות וחצי קשות שכבר רכשו לעצמן קהל אוהדים והן נמכרות במעדניות ברחבי הארץ. מאחורי הוויטרינה גדושת הגבינות עומדות מיכל והבת ליהי ופורסות משלל הגבינות פרוסות דקות שהופכות לפלטה מגוונת עתירת ארומה. סנט מור, תום עיזים ביין, מנצ'גו, ולנסיי וקממבר מצאן בטעם חמאתי מעודן.

 

גאוות המחלבה היא "הכחולה הנסתרת", קממבר עיזים במרכזו פס רוקפור כחלחל שהוא רעיון שפיתח אבינעם. התוצאה היא גבינה קשה בשלה ונימוחה עם חריפות קלה שיוצרת שילוב טעמים מפתיע. אלה שמגלים עניין בגבינות מיושנות היטב הוא מציע לטעום את "שחת" שיושנה שלושה חודשים ויוצרת חריפות אדירה שמשתוללת בפה. לצד פלטת הגבינות הם מגישים ירקות טריים חתוכים, לחם דגנים ולבחירה יינות בוטיק אזוריים לבנים ואדומים.

 

להצטייד לפיקניק   צילום: רונית סבירסקי

 

בתיאום מראש תוכלו גם לסייר עם אבינעם במחלבה, לצפות בחריצי הגבינה הגדולים שמתיישנים על מדפים בחדרי הקירור. לקבל הסברים על מכלי החביצה והכלים המיוחדים שמהם מייצרים את הגבינות. תהליך הגיבון שהופך את חלב לגבינה, ההמלחה וחדר ההבחלה שיש בו תנאי לחות וטמפרטורה מבוקרת שיוצרות את תנאי ההבשלה.  הם פתוחים בסופי שבוע בשישי 14:00-10:00 ובשבת 16:00-10:00 ובאמצע השבוע בתיאום מראש.  טל. 050-4492799

  

בשביל המולדת והטבע

בית שטורמן הוא המוזאון הראשון להתיישבות שהוקם בארץ ישראל ונקרא על שמו של חיים שטורמן – איש השומר, חבר ההגנה וחדור אהבה גדולה לארץ ישראל. בשנת 1938 במסגרת תפקידו כאיש הביטחון של ‘הגוש‘ (יישובי עמק חרוד ועמק בית שאן) ובשליחות הקרן הקיימת לישראל, נסע חיים שטורמן לעמק בית שאן יחד עם חבריו אהרון אטקין והווטרינר ד"ר דוד מוסינזון, לאיתור מקומות בהם ניתן יהיה להקים נקודות התיישבות חדשות. רכבם עלה על מוקש ושלושתם נהרגו במקום. ב-1941, שלוש שנים לאחר מותו, נחנך בעין חרוד, ביוזמתו של חבר עין חרוד שמואל סבוראי, מכון ומוזאון ‘לידיעת המולדת‘, בית שמציג את רוחה ודמותה של המולדת כפי שחיים שטורמן גילם באישיותו ובקורות חייו ואת הערכים שהיו חשובים לו – אהבת האדם והאדמה, הטבע, ההתיישבות והחקלאות. החזון היה להקים אוסף טבע שיישמר לדורות הבאים את מגוון בעלי החיים שחיו בעמק טרום ההתיישבות היהודית בו.

 

לשמר את בעלי החיים והעופות      צילום: רונית סבירסקי

 

מרחב מחייתם של בעלי החיים הצטמצם עם ראשית ההתיישבות החלוצית בעמק, הקמת קיבוצים ומושבים ופיתוח החקלאות בשדות.  סבוראי רתם את תושבי העמק לסייע לו ביצירת האוסף. לאורך השנים נאספו בעלי חיים שנמצאו בשדות, בניהן ציפורים שהגיעו לאזור בעונת הנדידה. בעלי החיים והציפורים שנמצאו מתים בשטח פוחלצו או שומרו בפורמלין. אולם הטבע כולל פריטים מדעיים מרתקים ואוסף פוחלצים מרשים של חיות העמק, חיות משק ובר, זוחלים ועופות מכל המינים. האוסף מאפשר מבט מקרוב על בעלי החיים כפי שחיו בטבע, בגודלם המקורי על פרטיהם השונים.

 

בבית שטורמן מוצגות גם תערוכות מתחלפות ובמהלך שנת 2020 יוצגו במקום תערוכת צילומים של הצלם מיכה ברעם ותערוכת "עוד סיפור אחד ודי". מיכה ברעם בצילומי סטיילס שחור-לבן יוצר ההסתכלות על ההוויה הקיבוצית דרך עדשה שמשדרת רגעי בדידות ועצב. רגעים שמתחברים עם הביוגרפיה האישית של אדם שנולד שלוש פעמים. בברלין ב-1930, בעלייה לארץ ישראל ב-1936 וכצלם בקיבוץ גשר הזיו ב-1953. הוא רכש את מצלמתו הראשונה ב-1954 והחל לצלם את חייו בקיבוץ ואת מרחבי המשק.  בערבי שבת היה מציג במבואת חדר האוכל תערוכות קטנות. בר-עם בן ה-88, חתן פרס ישראל (2000) ידוע, בעיקר, בתצלומים של חיי יומיום ושל מלחמות, כחלק מרצף החיים בארץ. התערוכה הנוכחית מציגה את תצלומיו הראשונים בקיבוץ ובתקופה שלאחר עזיבתו, תצלומים ששופכים אור על קריירת הצילום שלו.  בין הצילומים ניתן לצפות ברגעים שמספרים סיפור שלם ללא מילים.

 

 אברהם גבע בחדרו בגשר הזיו 1954    צילום: מיכה ברעם

 

תערוכת "עוד סיפור אחד ודי" נפתחה באוגוסט 2019 ותוצג בבית שטורמן במשך 3 שנים. היא מבוססת על ראשית השפה העברית בספרות הילדים שהיו אבני היסוד של התרבות והחינוך מאז ראשית היישוב בארץ. מטרת הסופרים, הסופרות, המשוררים והמשוררות היית להחיות את העברית כשפת משחק ודיבור יום יומי. שפה שתבטא את הערכים החדשים של אהבת הארץ ושלילת הגלות.  הם שמו את הדגש על החלום הציוני, התא המשפחתי, חברות והלילה שיצר את ז'אנר שירי הערש. התערוכה היא מתחם אינטראקטיבי שמחבר בין הספרים לפעילות. הדמיית חדר חושך שבו ניתן לקרוא ספרים לאור מנורת לילה קטנה, חדר חושף עם מפלצות שמצוירות על הקירות ומאירים עליהן בפנסים. כשיוצאים מחדר החושך יוצרים בפינת היצירה דמויות של מפלצות מפלסטלינה. יש פינת התחפשות בהשראת הסיפורים, חצובה והדמיית צילום.

 

עוד סיפור אחד ודי       צילום: רונית סבירסקי

 

בחצר של לאה

המקום של לאה יונה, "בחצר של לאה", נמצא ביישוב מגן שאול והוא מסוג המקומות שעוברים מפה לאוזן. בשלנית ביתית שמתמחה בארוחות מהמטבח הכורדי ומארחת מזוג עד קבוצות גדולות היא פנינה בגלבוע שיכולה לתת את הגרנד פינאלה לטיול. היישוב נמצא למרגלות הגלבוע בלב עמק יזרעאל והוקם בשנת 1975 על ידי בני הדור השני של מושבי חבל תענך. הם התמחו בגידול פרחים, חממות ורדים וגיבסניות. לאחר קריסת ענף יצוא הפרחים בשנות ה-90 עברו לגידולי תבלינים ירוקים. זה היה עיסוקם של משפחת יונה עד למפנה שהתחולל ב-2015.

 

לארח בחצר      צילום: רונית סבירסקי

 

לאה, ממוצא קוקזי, גדלה בבאקו ועלתה לארץ עם אמה כשהייתה בת 5.  הן התגוררו בעפולה עד שהאם נישאה לגבר ממוצא כורדי. לאה למדה לבשל מהנשים במשפחה, מהשכנות ומהחברות. היא המשיכה לבשל את המאכלים המסורתיים גם לבני משפחתה. בשנת 2015 בישלה כהרגלה את אחד מסירי הקובה לארוחת שישי וברגע של שובבות העלתה את תמונת הסיר המהביל לפייסבוק ושאלה "מי רוצה לקנות?". השאר היסטוריה כי מאותו רגע היא אינה חדלה לבשל עבור אחרים. היא מכינה אוכל מוכן לקחת הביתה, מארחת בודדים וקבוצות וכל בני הבית, בעלה וארבעת ילדיה מסייעים לה בעסק. היא רכשה מבנה של בית כנסת שנועד לפירוק והקימה מקום אירוח בסמוך לביתה.

 

קובה במיה וקובה סלק    צילום: רונית סבירסקי

 

התחושה היא ביתית והמטבח הפתוח עם סירי הענק מקדם את פני הבאים. השולחן הגדול ערוך וזרוע בין ספור מנות פתיחה וממולאים מכל המצוי בעונה, עלי גפן, כרוב, בצל ואפילו ארטישוק זוכה אצלה למילוי. כשהיא מסירה את מכסי הסירים החלל מתמלא בניחוחות של קובה סלק, קובה במיה, קובה קארדי נפלא שופע חמצמצות מלשון הבר שהיא קוטפת בשדה, מנקה ומבשלת יחד עם כדורוני הסולת והבורגול. פלטה של בשרים, קבב, אנטריקוט, חציל ופטריות על הגריל, משלימים את המנה העיקרית. לקינוח היא מטגנת לעיני הסועדים ספינג'ים שזוכים לענן סוכר לבן ומתמוססים בפה יחד עם תה צמחים מגידולי הגינה. בעונת החורף היא מגישה מיץ תפוזים סחוט מפרי הבוסתן. על כל השפע הזה משלמים 125 שקלים וכמובן צריכים לתאם מראש. 050-7307067

 

 

|
|
|
|