צלם: רונית סבירסקי
בתי כנסת עתיקים בני מאה שנה ומעלה - טיול בין קודש לחול
צלם: רונית סבירסקי
בית כנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים
צלם: רונית סבירסקי
בית כנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים
צלם: רונית סבירסקי
בית הכנסת - הח'אן במוצא
צלם: רונית סבירסקי
בית כנסת במזכרת בתיה
צלם: רונית סבירסקי
אוהל יעקב בזכרון יעקב

בתי כנסת עתיקים

מאת: רונית סבירסקי

 

ברחבי הארץ השתמרו עד היום בתי כנסת עתיקים בני מאה שנים ויותר. במאה ה-19 התרכזו בתי הכנסת בערים המרכזיות מוקפות החומה, ירושלים, טבריה וצפת. כאשר הגיעו אנשי העלייה הראשונה והוקמו מושבות הראשונים נבנו בתי כנסת בכל רחבי הארץ, רובם בעזרתו ותרומתו של הברון רוטשילד.

 

ראש פינה

בית הכנסת היה המבנה הציבורי הראשון שהוקם במושבה. בתחילה הוקם מבנה צנוע על חורבות בית כנסת עתיק. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 תוכן מבנה מרשים על ידי פקידי הברון רוטשילד. בנוסף לתפילות והתכנסויות בחגים ושבתות שימש בתי הכנסת למפגשים ואירועים משפחתיים. במשך שנים רבות עמד בית הכנסת סגור עד סוף המאה ה-20 שבו החל תהליך השימור והשחזור של ראש פינה העתיקה. נשמרה תקרתו העגולה עם ציורי קיר צבעוניים, חלק גדול מהרהיטים המקוריים, ספסלי עץ כהים, במה וארון קודש. באגף השמאלי נמצאת עזרת הנשים בעלת תקרה עגולה שנושאת אף היא ציורי קיר. במת הישיבה המיוחדת שהוקמה לפקידי הברון הוסרה ממקומה על ידי אנשי המושבה. מחוץ למבנה השתמרו המדרגות שהובילו לבית המרחץ ומשם לוואדי ראש פינה ובית הקברות. ביקורים בתאום עם עמותת אתר השחזור. איך מגיעים: רחוב הראשונים באתר השחזור של ראש פינה.

 

זיכרון יעקב – אוהל יעקב

בית הכנסת "אוהל יעקב" בכניסה למדרחוב המייסדים, מנציח את שמו של יעקב ג'יימס דה רוטשילד, אביו של הנדיב שסייע בבנין ארץ ישראל. הוא נחנך ברוב פאר והדר בשנת 1886 על מנת לשמש את כל המתיישבים, שהיו יהודים דתיים. הוא הפך למרכז חברתי ותרבותי של בני המושבה והסביבה. נערכו בו קבלות הפנים לברון רוטשילד, אספות מתיישבים ודיונים חשובים. המבנה שופץ ושוחזר ומבנהו המקורי נשמר כפי שהיה. שומרו ציורי הקיר הצבעוניים ורהיטי העץ. שעון הקיר, שנושא אותיות עבריות במקום ספרות ניצב בחזית מעל שער הכניסה. פתוח בשעות התפילה. איך מגיעים: רחוב המייסדים פינת הנדיב.

 

ראשון לציון - המצודה

בקיץ 1882 הגיעו מייסדי ראשון לציון ובין השנים 1884-1889 הקימו על הגבעה הנישאה ביותר בחולות את בית הכנסת "המצודה".  המבנה הוקם מכספי תרומות, שחלקן הגדול ניתן על ידי הברון רוטשילד. פקידי הברון שיחדו את השלטונות ודיווחו על המבנה כמחסן כדי לקבל התרי בנייה. ארבע שנים לאחר מכן בית הכנסת הפך לעובדה מוגמרת. הוא מתוכנן כמלבן דמוי בזיליקה, בעל תקרה גבוהה, חלל מרכזי וגלריה ששימשה כעזרת נשים. בין השרידים שנותרו מרפסות עץ בעזרת הנשים, ארון קודש מגולף בידי אחים אמנים מיפו. תוספות מאוחרות הם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, רהיטים שהוחלפו וחזית הבניין ששופצה במהלך השנים. בבית הכנסת התנהלו גם לימודי תורה ודת, נערכו בו אירועים חשובים והתנהל בו גן הילדים העברי הראשון בשנת 1898. פתוח בשעות התפילה. איך מגיעים: רחוב אחד העם פינת פינסקר.

 

מזכרת בתיה

בית הכנסת הראשון של המושבה היה מבנה קטן ברחוב הראשי. הוא התפורר ונהרס. בשנת 1925 ביקרו במקום הברון רוטשילד ורעייתו והחליטו לתרום כספים לבניית בית כנסת חדש. שנתיים לאחר מכן עמד בקצה השדרה מבנה מפואר. פריטים חשובים הועברו מבית הכנסת הישן. ארון הקודש שהיה מעוטר בפרחים ועמודים, ספרי קודש, נר תמיד שנושא הקדשה לברון. על גג הבניין בן שתי קומות עומדים משני הצדדים צריחים המזכירים מצודה מבוצרת מימי הביניים. חלונות ארוכים וקמורים מקשטים את חזית הבניין, מנורת קנים בתוך צוהר עגול, לוחות הברית וחנוכייה על הגג. בשנות המאבק על הקמת המדינה שימש בית הכנסת כ"סליק" של ההגנה והנשק הוחבא מאחורי ארון הקודש והבמה המרכזית. במלחמת העצמאות הקימו בו בית חולים שדה לנפגעי הקרבות באזור לטרון. פתוח בשעות התפילה. איך מגיעים: רחוב רוטשילד פינת שדרות אליהו.

 

מוצא – הח'אן

מוצא העתיקה צופנת בחובה מבנים שחלקם שמורים היטב וחלקם חורבות. אחד היפים שבהם הוא בית הכנסת העתיק שנבנה בשנת 1871 כחאן דרכים על תוואי הדרך שבין יפו לירושלים. שיירות החמורים, הסוסים והגמלים שעברו במקום עצרו להתרעננות והמשיכו לטפס לכיוון ירושלים. ראשיתו של המבנה קדומה עוד יותר ויסודות המרתף שייכים לתקופה הביזנטית. יהושע ילין, שהקים במוצא את היישוב החקלאי הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה, זיהה את הפוטנציאל הגלום בבניית בית מלון וקפה שממוקם על עורק תנועה ראשי. הוא הפך את הקומה התחתונה למרתף ועליו בנה שני חדרים חדשים.  הקומה העליונה, שמשמשת היום כבית כנסת, נותרה כמעט ללא שינוי עד ימינו. שני החדרים אוחדו לחלל אחד, תקרות קמורות מתנשאות מעל לראש המתפללים, מבחוץ שערים מעוטרים ולצד המבנה עץ זית שגילו מוערך ב- 700 שנה. המבנה עבר גלגולים שונים ושימש כבית חרושת לרעפים, מאוחר יותר כבית ספר ובית כנסת ואפילו כבית מגורים. בגלגולו הנוכחי כבית כנסת שומר עליו כעל אוצר בלום אחד מצאצאי המתיישבים הראשונים, אמיר כהן. בתאום מראש עורך סיור מלווה בהסברים ובסיפורי המקום. איך מגיעים: כביש 1 מכיוון ירושלים מיד אחרי סיבוב מוצא.

 

נחלאות ירושלים – עדס

בית הכנסת החלאבי בנחלאות שבירושלים נחשב לבית הכנסת היפה ביותר בשכונה. הוא נבנה ב-1901 ומקימיו דאגו להביא במיוחד מדמשק ריהוט עץ מגולף. הקירות מכוסים בפרסקאות מעשה ידיו של יעקב שטרק מבכירי האמנים של בית ספר בצלאל. הוא צייר על קירות בית הכנסת ב-1912 סמלים יהודיים, מגיני דוד, פרחים ומנורות. על כל אחד מארבעת הכתלים מצוירים סמלים של שבטי ישראל בצורת מדליונים עגולים. ישנם גם עיטורים מפירות ותבואת הארץ. הבימה וארון הקודש מעוצבים עץ ומצופים באם הפנינה במלאכת מחשבת. בית כנסת עדס הפך למבוקש בתקופת הסליחות, המקום הומה מתפללים בשעות הבוקר המוקדמות. בתקופת החורף משמחת תורה עד פסח מתקיימת בכל מוצאי שבת שירת הבקשות. החל משעה 03.00-07.00 מגיעים המתפללים, שותים תה חם ומתיישבים בקבוצות. כשהאולם מתמלא פוצחת קבוצה אחת בשירה והקבוצה השנייה עונה לה. מדובר במנהג עתיק בן מאות שנים שנשמר על ידי אנשי העדה החלאבית. איך מגיעים: רחוב שילה פינת באר שבע.

 

הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים - החורבה

חורבת רבי יהודה החסיד המכונה בקיצור 'החורבה' הייתה בעבר בית-הכנסת האשכנזי המפואר ביותר בעיר העתיקה בירושלים. כאשר עלה רבי יהודה החסיד בשנת 1700 מפולין לירושלים בראש שיירה של מאמינים הוא רכש את החצר הסמוכה לבית הכנסת העתיק של הרמב"ן, שהוקם ב-1267 ותכנן לבנות בית כנסת גדול לעדה האשכנזית בעיר. מספר ימים לאחר מכן חלה ומת ובניית בית הכנסת לא הושלמה. רק בשנת 1836, בתקופת מוחמד עלי הושג הרישיון לשקמו.  עשרים שנה לאחר מכן הונחו יסודותיו של המבנה החדש בנוכחות משה מונטיפיורי. הבניין עוצב בפאר וכיפתו התנוססה מעל לגגות הבתים בסביבה. באולם התפילה עמד ארון קודש מעשה ידי אמן ובחצר התקיימה ישיבת "עץ החיים". בית הכנסת היה חדש ומפואר אבל שמו נותר "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נגרם נזק כבד למבנה, תקרתו הקמורה וקירות הקומה העליונה קרסו. מבית הכנסת שהיה מרשים ביופיו נותרו רק מספר עמודים, יסודות ואחת מהקשתות  עליהן הוצבה הכיפה. הקשת שוקמה אחרי מלחמת ששת הימים. המבנה נמצא בתהליכי שיחזור ושיפוץ נרחבים.  איך מגיעים: הרובע היהודי, רחוב היהודים פינת רחוב לוחמי הרובע בתש"ח.