צלם: שי בן אפרים
תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב חולון - החיבור שבין האופנה והמכונה
צלם: רונית סבירסקי
נעלים שמשקפות את אישיות האדם
צלם: רונית סבירסקי
שמלה מסלילי סרטי וידאו
צלם: רונית סבירסקי
תפרים בהשראת ניתוחים פלסטיים
צלם: רונית סבירסקי
איסי מייאקי ושואבי האבק
צלם: רונית סבירסקי
בגד שמושפע מאור והבל פה

חיבוק של אופנה ומכונה ( עד ינואר 2011)

מאת: רונית סבירסקי

מוזיאון העיצוב בחולון מצליח לגעת בתהילה העולמית. מעין מגע של קסם רובץ על הבניין הברונזה המעוצב. תערוכה שלישית נפתחת השבוע וכבר מתרוצץ באוויר באאז שמסקרן את הציבור. הפעם מדובר ב"אופנה מכאנית: טווים סדר חדש". היא תפתח ביום חמישי 14 באוקטובר ותימשך עד ה-8 בינואר 2011.

 

מעבדת עיצוב

במוזיאון העיצוב לא מסתפקים בתערוכה חדשה הם ממשיכים לפתח את המוזיאון ולראשונה תופעל במקביל לתערוכה גלריית "מעבדת העיצוב" שבה יציגו סטודנטים הלומדים בשנה א במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר את עבודותיהם. מדובר בקורס בהנחיית המעצב התעשייתי פיני ליבוביץ יחד עם יפתח צדפי. במשך שלושה חודשים יוכל הקהל לעקוב אחרי השלבים השונים בפרויקטים שיבוצעו על ידי הסטודנטים.

 

היי-פשיין והיי-טק

תערוכת "אופנה מכאנית" מוצגת בשני החללים המרכזיים של המוזיאון על פני שתי קומות. צמד האוצרות האמריקניות ג'ינג'ר גרג דוגן וג'ודית הוס פוקס בחנו את האספקטים השונים בעולם העיצוב שמשלבים בין מכאניקה לאופנה ולגבש מחדש את המושג "אופנה עילית" (הוט קוטור).  הן הצליחו לקבץ תחת גג אחד רעיונות מבריקים שכל אחד מהם מותיר חיוך בעיני המתבונן: אריגים מזמרים שנוצרו מסרטי קלטות וידאו ישנות, בגדים ששולבו בחלקים של שואבי אבק, נעלים שמעוצבות על פי הגחמה האישית של זה שנועל אותן, חולצה שהיא מצלמה, שמלות שמשתנות בהתאם לאור ולהבל פה או טכנולוגיה שמאפשרת לקבל את טביעת האצבעות שהשארתם על הבגד.

 

יוקרה מכאנית

במשך מאות שנים, אופנת העילית הצטיירה כסמל אולטימטיבי של יוקרה ובלעדיות, כמוצר איכותי הנעשה על פי הזמנה מיוחדת, בעבודת יד ומהחומרים הטובים ביותר. בניגוד אליה, היו המכונות סימן היכר לייצור המוני, זמינות וסטנדרטים נחותים. למרות זאת, אנחנו עדים כעת לתופעה מרתקת של "יוקרה מכאנית", בה מעצבים נותנים פרשנות חדשה למונח "הוט קוטור", המתבטא כהכלאה של תהליך ממוכן ואמנות מותאמת אישית.

 

מציון יצאו הנעליים

מעצבת הנעליים ההולנדית מרלוס טן בומר (Marlos Ten Bhomer) מצליחה להפיק מאיתנו רגע של פטריוטיות. היא פיתחה נעליים בטכנולוגיה חדשנית ומייצרת אותן דווקא כאן ברחובות. חברת "אובג'ט" הישראלית הצליחה לפתח את אב-הטיפוס לנעליה. היא עדיין לא נעלה את הנעל שיצרה בטכניקה החדישה אבל בערב הפתיחה של התערוכה יוצג הדגם הראשון והוא יהיה במידת הנעל האישית שלה. הסינדרלות יצטרכו להמתין בסבלנות.  

 

אופנה מחלקים של שואב אבק

דאי פוג'יווארה (Fujiwara Dai )המעצב האמנותי לבית איסי מייאקי, והמעצב התעשייתי ג'יימס דייסון (Dyson), שהוא גם בעל הפטנט על שואבי האבק "דייסון", שיתפו פעולה כדי ליצור קולקציית בגדים "Dyson - A-POC", המתבססת על חלקים משואבי האבק הייחודים של דייסון כהשראה ליצירת פרטים, חלקים ואף בגדים שלמים.

 

תפרים בהשראת ניתוחים

שלי פוקס (Shelley Fox) יצרה פרוייקט מדעי המתבסס על מחקר זוכה פרס נובל של סר פיטר מאנספילד (Sir Peter Mansfield) ועוסק באובססיה החברתית לגבי מימדי הגוף. פוקס עבדה עם מתנדבים בתוכנית הרזיה, ובאמצעות בדיקות MRI שלהם ומיפוי גופם והשומן שלהם, עיצבה אוסף של שמלות, עשויות בגדי וינטאג' קרועים, כאשר הם תפורים ומשורטטים, באופן המדמה כמעט לחלוטין את הסימונים שנעשו על ידי מנתח פלסטי על הגוף לפני הניתוח.

 

בגד שמשתנה עם האור

יינג גאו (Ying Gao), מעצבת סינית שעובדת במונטריאול, יצרה שמלות קונספטואליות אינטראקטיביות בעלות חיישנים מיוחדים, המשנות צורתן בעקבות תגובה לאור או להבל-פה.

 

שמלה מנגנת

אליס סנטורו (Alyce Santoro)טוותה בדים בנול מסחרי עתיק. הסיבים המרכיבים את הבדים הם סלילי קלטות ישנות, אשר מהם יצרה סנטורו שמלות עשויות "בד קולי". "השמלות המנגנות" אוצרות בתוכן זכרונות-שמע שנצברו בקלטות הישנות.

 

חולצה בעשייה עצמית

הצמד "קובאקנט": מיקה סאטומי והאנה פרנר-ווילסון

KOBAKANT: Mika Satomi and Hannah Perner-Wilson)) יציגו את "שמונה צעדים": חולצת טי-שירט בגרסה ורסטילית של "עשה זאת בעצמך", כאשר הם מציעים את הכלים וההוראות לכל מי שרוצה להפוך את החולצה שלו לכלי נגינה שמיש. המרכיב הייחודי והמפתיע של עבודה זו הוא השימוש במוצרים זמינים וזולים, המוצגים לראווה על חזהו של המשתמש ובכך, הופכים את המכונה לאביזר קישוטי.

 

שמלות עם צלילים

סטודיו 5050: דספינה פאפאדופולוס (Despina Papadopoulos), תציג את "שמלות המסאי מרה" בהשראת תכשיט דמוי הקולר שעונדות נשות השבט האפריקאי. שמלותיה של פאפאדופולוס יוצרות סאונד עם תנועת השמלה, דרך מוליכים טבעיים ששזורים בה באופן כמעט בלתי נראה.

 

חולצה-מצלמה

פטריק קילורן (Patrick Killoran) יצר חולצת טי, שהיא בעצמה מכונה. תוספת פשוטה של עינית מתכת במרכזה של החולצה הפכה את הבגד למעין קמרה אובסקורה (חדר חשוך). כשהאדם שלובש את החולצה מציץ פנימה דרך פתח הצוואר ומביט מטה אל חזהו, הוא רואה דימוי של הסובב אותו מוקרן על עורו. 

 

נעליים בעיצוב אישי

סדריק פלזינסקי  (Cedric Flazinski), יצר לדבריו מוצר "שלא נוצר על-ידיהמשתמש, אלא מתבסס עליו". השיטה שפיתח כוללת שאלון חזותי ואישי, עליו נדרש המבקר לענות, ומנגנון היוצר נעליים המשקפות את אישיותו של המבקר. דרך מחקר מעמיק שערך סדריק בנוגע לסימנים ואייקונים, והקשר שלהם לתכונות אישיות ולמרכיבים שונים של נעליים, הוא בנה מערכת ממחושבת המאפשרת ליצור נעליים במספר בלתי מוגבל של צורות וסגנונות המשקפים את בני האדם השונים המשתתפים בתהליך העיצוב.

 

מוסיקה שיוצרת בגד

סיימון ת'ורוגוד (Simon Thorogood) , יציג את "צורות סאונד" בה למשתתף תפקיד חשוב בתהליך העיצוב. מוסיקה אותה הוא בוחר מפעילה תוכנת מחשב המקרינה על מודל של גוף אישה - פרטי לבוש שונים בזה אחר זה. הווליום, הקצב וההרמוניות המשתנים משנים את הצבע, הצורה והניגודים המאפיינים כל פריט. כל הקרנה היא מוצר ייחודי אותו ניתן לתרגם למתווה ואפילו לבגד ממשי.

 

שלוש מעצבות ישראליות

יעל טרגן, מציגה את "ביומטרי, ביוגראפי". מטרת העבודה, לדברי טרגן, היא "לספר את הסיפורים של הבגדים אותם אנו לובשים, להעניק זהות לחומרים תעשייתיים ואנונימיים, לחשוף את תהליך האבולוציה של חומרי הגלם, ולהחיות זיכרונות של תקופות ומקומות שונים או של הידיים השונות שנגעו בבד והשאירו עליו את חותמן". היא מציגה מצב דמיוני, לפיו מאגר המידע של טביעות האצבעות מקבל שימוש שונה באמצעות הבגדים שאנו לובשים.

 

העתקה ברשות

דנה פרבר וגליה רוזנפלד יצרו את 'קופיפיקציה', המאפשרת לכל אחד להעתיק בגד בצורה דיגיטלית ולהדפיסו מחדש בתלת מימד, או אף לשנותו כראות עיניו ולהדפיסו. פרבר ורוזנפלד מציעות רעיון חדשני בו פריטי האופנה ניתנים לשיתוף, עיבוד ושילוב מחודש בדומה ל'רמיקס' במוזיקה. הפרויקט מגיב לדיון העכשווי על העתקה בתעשיית האופנה אשר הגיע עד לסנאט בארה"ב, ומציע אלטרנטיבה מהפכנית לתופעה. 

 

מעבדת העיצוב במוזיאון מתחילה לפעול

ותארח סטודנטים בשנה אמהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר

קורס בהנחיית פיני ליבוביץ, מעצב תעשייתי ומרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, יחד עם יפתח צדפי

 

המבקרים בתערוכה, החל מסוף חודש אוקטובר, יוכלו ללוות ולהיחשף לתהליכי הלימוד והיצירה של המרצים והסטודנטים שילמדו, יעבדו ויצרו בחלל המעבדה.

מטרת הפעילות במעבדה לתת למבקרים בתערוכה הצצה, לא רק על התוצאה הסופית של תהליך העיצוב, אלא לפגוש בו בראשית הדרך, במקום בו מתחיל ומתגבש תהליך העשייה, שמבוסס על ידע  ועשייה מצטברת.

צוות הקורס המרכזי של שנה א' בשנקר יתארח במוזיאון למשך שלושה חודשים (אוקטובר-דצמבר 2010).

המעבדה לעיצוב, המופעלת לראשונה מאז נחנך המוזיאון, תפעל במקביל לגלריות האחרות והיא אמורה לאפשר פעילות חינוכית, נסיונית וחדשנית, בתחום העיצוב, הגלויה וחשופה לקהל המבקרים.

 

 

מוזיאון העיצוב חולון

www.dmh.org.il

רחוב פנחס אילון 8, חולון
לרכישת כרטיסים מוקדמת ולתיאום ביקורים וקבוצות

קופת המוזיאון: 073-2151500
ישעות פתיחת המוזיאון:

     א' - סגור

ב', ד' 10:00 - 16:00
ג', ה' 10:00 - 20:00
ו'       10:00 - 14:00
שבת  10:00 -  16:00

דמי כניסה: 35 ₪