צלם: עמית גרון
האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות יפתח השבוע לקהל הרחב
צלם: עמית גרון
האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות
צלם: עמית גרון
מבנה של ספינה ומפל אור
צלם: עמית גרון
האגף יקרא ע"ש שמואל והרטה עמיר

מוזיאון תל אביב לאמנות מתחדש

מאת: רונית סבירסקי

 

הכל התנהל בחשאיות תחת מעטה של מתחם סגור, גדרות, מחסומים ופיגומים עצומים. בעבר, מי שרצה לעבור ממוזיאון ישראל לרחבת הקאמרי והאופרה מצא בשנה האחרונה מעבר חסום. השבוע כל הדרכים נפרצו והבניין האפור נחשף לאור ולציבור. האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות יפתח לקהל ב-2 בנובמבר 2011 ויקרא על שם שמואל והרטה עמיר.

 

האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות (צילום: עמית גרון)

 

מבנה של ספינה ומפל אור

מעין חרטום של ספינה ענקית מתרומם כשחזיתו מופנית לכיוון רחבת האופרה הישראלית. לוחות בטון אפורים הורכבו במלאכת מחשבת אדריכלית ויצרו את הצורה הגיאומטרית המתוחכמת. המבנה החיצוני הוא רק המתאבן למה שמתרחש בחלל הפנימי. זו אחת החגיגות הגדולות של ה"א-סימטריה" בכל פינה שלעיתים קרובות איננה פינה כלל. המבנה בן חמשת הקומות אינו מסגיר את גובהו. במרכזו חלל שמתוכנן כמו פריזמות של קירות אלכסוניים שיוצרים מפל אור. תקרה הסקיי לייט משקפת את אור היום שנשבר על הקירות הלבנים ומתיז את קרניו לכל המעברים, המדרגות הנעות והחללים הפנימיים. מקטעי בטון חשוף מתנגשים ומתחברים עם הקירות הלבנים בזויות לא שגרתיות. הבטון עוצב בטכניקה שיוצרת אפקט דמוי עץ על שטח הפנים החיצוני. על האדריכלות המודרנית מנצח האדריכל פרסטון סקוט כהן, פרופסור במחלקה לאדריכלות באוניברסיטת הרווארד.

 

אגף של אמנות ישראלית

פרסטון קיבל לידיו שטח של 18,500 מטרים רבועים כשהמגמה הכללית הייתה לבנות אגף מיוחד שיוקדש לאמנות ישראלית. הגלריות מציגות נושאים שונים בתחום האמנות הישראלית: צילום, רישום, הדפס, וידאו, אדריכלות ועיצוב תעשייתי. הוקמה ספריית אמנות עכשווית מעוצבת במראה היי-טקי שמשלב ספריות שחורות וכסאות בגוונים של אדום-כתום וצהוב עז. הגלריה לאמנות ישראלית מחולקת לשלוש תקופות כשהשנה שקבעה את תחילת האוסף היא 1906, השנה בה נוסד בצלאל. תקופה ראשונה היא עד מלחמת העצמאות, השנייה עד מלחמת יום הכיפורים והשלישית עד המאה ה-21.

 

האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, מבט מבפנים (צילום: עמית גרון)

 

שבירת כלים

הקומה התחתונה היא היחידה שבה הנושאים יתחלפו בהתאם לתערוכה שתוצג בה. התערוכה הפותחת כבר יוצרת "באזז" בקרב שוחרי האמנות. "שבירת כלים" של האמן אנסלם קיפר משתרעת על פני חלל של 850 מטרים רבועים. על פי בקשתו נבנו במרכז שני חדרים שבכל אחד מהם מיצג אמנותי אחר: "דיוואן מזרח-מערב" ו-"שבירת כלים". עבודותיו של קיפר הן מונומנטליות וכוללות ציורים, פסלים, חיתוכי עץ ומיצבים העוסקים בהיסטוריה ובקבלה היהודית. בין הנושאים הקשורים ביהדות ניתן לראות שימוש בשמות מלאכי השרת, קין והבל, נח ושמשון. התערוכה כוללת חמישה פסלים מתוך סדרת העבודות "נשים מימי קדם", חמישה ציורי ענק בטכניקה מעורבת, שלושה ציורים מאוספו הפרטי של האמן, שלושה חיתוכי עץ.

 

התערוכות שיפתחו את האגף החדש

למוזיאון תל אביב לאמנות אוסף מקיף הכולל את כל הזרמים והאמנים המרכזיים באמנות ישראל. התערוכה "המוזיאון מציג את עצמו" (אוצרת: אלן גינתון) תציג בבניין עמיר מבחר של כ-250 מהעבודות הללו, מ-1906 ועד היום, בגלריות קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי – שלוש גלריות ששטחן המשותף 1,700 מ"ר. זוהי תצוגת הקבע הגדולה ביותר של אמנות ישראלית בארץ.

 

תערוכות נוספות המוצגות בבניין עמיר עם פתיחתו הן: "עושים מקום" (אוצרת: נילי גורן), צילום ישראלי עכשווי מאוסף המוזיאון, בגלריה לצילום ע"ש דורון סבג–ORS; "אוטופיות על הנייר I" (אוצרת: אירית הדר), מבחר הדפסים ורישומים מאוסף האקספרסיוניזם הגרמני המפורסם של המוזיאון, בגלריה לרישום והדפס, מתנת הידידים הגרמנים של מוזיאון תל אביב לאמנות; שני פרויקטים של מעצבים ישראלים בולטים, "אקס-ליבריס" של חנן דה לנגה ו"לרוץ במעגלים" של יעקב קאופמן (אוצרת: מאיה ויניצקי), באגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב; וכן התערוכה "חמישה רגעים: מסלולים באדריכלות מוזיאון תל אביב לאמנות" (אוצרים אורחים: אדר' יאשה גרובמן ואדר' אריאל בלונדר), המתעדת וחוקרת את ההקשר ההיסטורי של אדריכלות חמשת המבנים של מוזיאון תל אביב, ממשכנו הראשון בבית דיזנגוף (1932) ועד בניין עמיר, גם היא באגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב.