צלם: רונית סבירסקי
סיורים, גלריות, עתיקות וקפה בשפת הסימנים בין סמטאות יפו
צלם: רונית סבירסקי
בן ציון דוד בעבודה
צלם: רונית סבירסקי
קפה קפיש במרכז נא לגעת

יפו שזורמת כמו יין לדם

 מאת: רונית סבירסקי

 

יפו היא אחת מהערים העתיקות ביותר בארץ ישראל וכשמטיילים בסמטאותיה הצרות כדאי להטות אוזן ולהקשיב לנקישת פרסות הסוסים שעדיין מהדהדות בה. עדויות ההתיישבות הראשונות לוקחות אותנו 5000 שנים עמוק אל תוך התקופה הכנענית. במשך אלפי שנים היא עברה משליט אחד למשנהו כשכל שלטון שואף לכבוש אותה לעצמו.

 

תצפיות נוף לים ביפו (צילום: רונית סבירסקי)

 

עיר שכולם חשקו בה

יפו הייתה המרכז השלטוני של רעמסס ה-2 בשנת 1200 לפני הספירה. דרך נמל יפו העבירו את ארזי הלבנון שנועדו לבניית בית המקדש הראשון בשנת 1000 לפני הספירה, שערי ניקנור הובלו מנמל יפו לבית המקדש השני בשנת 500 לפני הספירה וכך במשך 3000 שנים היא עוברת מהרומאים, לערבים, לממלוכים, לצלבנים, לעות'מאנים ולנפוליאון. מיקומה הגיאוגרפי במעבר בין יבשות והאפשרות להעביר דרכה כוחות צבא, תבלינים וסחורות קסמו לשליטי העולם הקדום. חלוצי היישוב הישן שעלו לארץ במאות ה-18 וה-19 הגיעו לנמל יפו בסירות קטנות והמשיכו על גבי חמורים בדרכם לירושלים, לצפת או לטבריה. הוקמו בה בתי מלון מרשימים בשנים שעוברי אורח הכירו רק את המושג ח'אן דרכים או אכסניה.

 

עראק, דגים וסטייקים

יפו סבלה במשך שנים מצפיפות אוכלוסין, עזובה והזנחה. במהלך המאה ה-20 התאהבו ביופייה ובתצפיות הנוף המרהיבות שלה אל הים, אמנים ויוצרים. עיריית תל אביב עודדה את הקמת רובע האומנים בין חומותיה וכך החלה להחזיר לאבנים הצוננות את חדוות החיים. בשנים האחרונות השקיעה החברה לפיתוח יפו בפרויקטים חדשים ועידוד אמנים יוצרים על מנת שיקימו את חללי הסטודיו והגלריות שלהם ביפו העתיקה. בעידן המודרני זימרו לה שירי אהבה מעושנים ואפופי אלכוהול  "כאן משהו שיכור ולא מעראק וחם לא מהסטייקים על האש". וכדי שהשומעים יבינו על מי המדובר הסביר הכותב יוסי גמזו "זוהי יפו ילדה, זוהי יפו, שזורמת כמו יין לדם".

 

גלריות של אמנים

הסטודיו והגלריה של בן ציון דוד החלו לפעול ברובע האמנים של יפו בשנה האחרונה. תקרות גבוהות וקמורות, קירות עבים הוא דור שמיני לצורפים ועובד כבר 25 שנים ביפו ובמיקום החדש הוא פתח בית מלאכה, גלריה מיני מוזיאון וקפה קטן. תקרות גבוהות וקמורות, קירות עבים ובמתחם המוזיאון מוצגים אבני ריחיים, סלים קלועים, טאבון, תכשיטים עתיקים, שופרות וחרב עתיקה בנדן מקושט. השולחנות והכיסאות של בית הקפה ניצבים ברחבת אבן חיצונית שאפשר להציץ ממנה אל הים. כשמזמינים אצלו ביקור וכיבוד קל לקבוצות הוא מגיש ג'חנון תימני תוצרת בית, תמרים וקפה ערבי. הוא מדגים למבקרים איך חוט ברזל הופך בדקות לתכשיט תוך שימוש בכלי עבודה מסורתיים. הגלריה פתוחה מדי יום 22:00-8:30 והמוזיאון עד 20:00. סמטת מזל דגים 3 יפו העתיקה. טל. 03-6812503

 

מיני מוזיאון לתכשיטנות תימנית בגלריה של בן ציון דוד (צילום: רונית סבירסקי)

 

בלב ככר קדומים נפתח ביסטרו איטלקי ג'אפו  Beer&Wineשמשקיף אל מזרקת הדמויות מן המצולות של האמנים ורדה גבעולי ואילן גלבר. 6 מושבים על הבר, יינות של יקבי בוטיק ישראלים ובירות בוטיק ישראליות מוצגים על המדפים בתוך ארונות מרושתים. תפריט ים תיכוני, יהודי עדתי שיוצר תרכובות כמו ריזוטו שווארמה, קרפאלעך, גלפילטע פיש, קוסקוס ומפרום. ככר קדומים 6. טל. 03-6832211

 

עתיק וחדש

המיזם היפואי שעומד בראש סולם החידושים בעיר הוא מרכז המבקרים "תמונות יפואיות". בשנות ה-50 בעת שהטרקטורים עסקו בעבודות בנייה התגלו במקום שרידי עתיקות מהתקופה ההלניסטית והרומית. עבודות הפיתוח הופסקו והמתחם עמד נטוש עד לעשור הראשון של המאה ה-21. כשהוחלט לבנות באתר מרכז מבקרים שילבו את השרידים בתכנון המבנה וכך הפך מרכז המבקרים גם למוזיאון חי שמציג את העתיקות באתרן. לאווירת העולם הקדום הוסיפו אלמנטים אמנותיים עכשוויים שכוללים קיר שמדמה את גלי הים, הדפסים של ציירים בני המאות ה-19-17 שתיעדו את נופי העיר. על הרצפה הניחו עוגנים עתיקים, וממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות.

 

ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים

בויטרינות מוצגות חותמות שהוטבעו על אמפורות (כלי חרס ליין) שמעידים על קשרי מסחר ענפים בין ארץ ישראל לארצות האגן התיכון. על הקירות מצוינים פרקים מתולדות יפו לאורך 5000 שנות היסטוריה. ממצא בעל חשיבות היסטורית גדולה היא חרפושית ששלח מלך מצרים לשליט המצרי שישב ביפו. במרכז המבקרים מוצג ההעתק והמקור נמצא במוזיאון ישראל. ישנם כלי בהט מצריים, צלמית ראש פר וקנקנים. המבקרים עוברים אל החלל המרכזי שבו ניתן לצפות בעתיקות שהתגלו. מבנה הלניסטי בן 2300 שנים, חדרים פנימיים, שרידי פסיפס וכלי זכוכית שנמצאו באתר.

 

ממצאים עתיקים בני אלפי שנים במרכז המבקרים החדש (צילום: רונית סבירסקי)

 

השרידים מעידים על שתי תקופות היסטוריות שהקדומה ביניהם משנת 67 לפני  הספירה ובה סימני הרס ושריפה מהשנים בהם התקיים המרד הגדול ברומאים. רחבה גדולה ועליה כסאות מעוצבים בגוונים של שחור וכתום, משמשת לצפייה במיצג אורקולי שמתאר את התקופות השונות בתולדות יפו באמצעות שחקנים ידועים. הביקור במרכז המבקרים מודרך והוא נמצא 45 דקות. פתוח בכל יום בקיץ 20:00-09:00 ובחורף עד 17:00.  מחיר הכניסה 30 שקל למבוגר, 20 שקל לילד. במרכז המבקרים ניתן לרכוש סיור קולי ביפו המיועד ל-2 אנשים במחיר 30 שקל. 03-6037700

 

סיור בסמטאות

סיור מודרך מתחיל בככר קדומים בחנות אלמז שמציגה עבודות יד של אמנים אתיופיים ועובדות של אמן זכוכית. משם דרך הסמטאות אל חנויות מעצבים קטנות, אופנה, תכשיטים ומשם אל עדינה פלסטלינה, שמשלב אמנות ועתיקות. סיפור המקום מרתק לאחר שהתגלו בו עתיקות תוך כדי הנחת תשתית למזגן. בחפירה התגלו שרידים בני 4000 שנים שניתן לראות אותם בחדר סגור מתחת לרצפת זכוכית ומסביבם מוצגות עבודות של עדינה בהשראת הממצאים שנחשפו.

 

קפה בשפת הסימנים

אחד המקומות המרגשים ביפו שאפשר לסיים בו את הסיור הוא "מרכז נא לגעת". מרכז "נא לגעת" ממוקם בנמל יפו בין מחסני הנמל האפורים שהולכים ומגבשים עיצוב ותדמית חדשה. על רקע השמש השוקעת, סירות הדייגים הקטנות, המזח וריח הים הגענו לבנין משופץ שבחזיתו "קפה קפיש". עוד לפני שנכנסנו קלטנו "שיחה" לא שגרתית שהתנהלה בין יושבי הקפה למלצרים. תנועות ידיים, דיבור איטי עם דגש על תנועות שפתיים ושרבוט מילים על מפיות השולחן. "קפיש" באיטלקית פירושו מובן. ב"קפה קפיש" המלצרים החרשים מנסים להבין את הסועדים ולהיפך. המלצרים אינם נבוכים בשל נכותם ומבקשים לחזור ולהסביר להם מה רוצים להזמין. אם מגיעים לקפה לקראת שקיעה אפשר לטייל על המזח, להביט בסירות הדייגים, בשחפים ובשמש שכבר שוקעת אלפי שנים מול הנמל העתיק.

 

המלצרים מסבירים איך מדברים בשפת בסימנים (צילום: רונית סבירסקי)