צלם: רונית סבירסקי
"יער ראש ציפור", על סיפורו של הנדיב שאהבתו לארץ ישראל לא ידעה גבולות
צלם: רונית סבירסקי
ברווזים במים
צלם: רונית סבירסקי
"אגנים ירוקים" - פרויקט אקולוגי לטיהור מי הנחל
צלם: רונית סבירסקי
נופי יער ראש ציפור

נדיבות חוצה גבולות

מאת: רונית סבירסקי

 

"יער ראש ציפור" שמהווה חלק מפארק "גני יהושע" בתל אביב מסתיר בחובו סיפור ציוני שמוכר רק למעטים. סיפור על נדיב שאהבתו לארץ ישראל לא ידעה גבולות. "פרדס גולדברג", למרגלות "תל נפוליאון" משמש רקע מתאים לחשיפת דמותו של התורם הראשון של קק"ל במסגרת חגיגות 110 שנים להיווסדה.

 

נופי יער ראש ציפור (צילום: רונית סבירסקי)

 

זרעי אהבתו

יצחק לייב גולדברג נולד ב-1860 בשנה בה נולד חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. הוא גדל והתחנך בעיירה היהודית שאקי בליטא, על גבול גרמניה וכשמלאו לו 13 שנים נסע ללמוד בישיבה בעיר קובנא. זרעי אהבתו לארץ ישראל נבטו שם בהשפעתו של רב העיר, יצחק ספקטור, שהיה פעיל בחיבת ציון. הוא החל לקרוא בעברית את "אהבת ציון" של הסופר אברהם מאפו ואת "רומא וירושלים" מאת משה הס והלך שבי אחרי רזי השפה. עם סיום לימודיו בגיל 18 עבר לווילנה ועבד בחברת הסחר של דודו ובגיל 22 מונה למנהל העסק המשפחתי.

 

הלהט הציוני הלך וגאה בו ובשנת 1882 הוא מייסד יחד עם צעירים נוספים בווילנה את אגודת "אוהבי ציון". במסגרת פעילותו באגודה הוא דאג לספק לחברי האגודה כתבי עת, עלונים, יצירות ספרותיות ועיתונים שעסקו ביישוב ארץ ישראל ואסף כספים כדי לקדם את מטרותיהם. שנתיים לאחר הקמת האגודה כונסה "ועידת קטוביץ" שהיוותה כנס כלל ארצי של חובבי ציון.

 

טבע עירוני ביער ראש ציפור (צילום: רונית סבירסקי)

 

רוכש קרקע ומבקר בארץ

בשנת 1885 הוא מתחיל להגשים את חזונו ורוכש את הנחלה הראשונה בארץ ישראל למרות שלא ביקר בה מעולם. הוא לקח חלק בארגון ועידת דרוזניק בשנת 1887 עם חבורת צעירים שביניהם מנחם אושיסקין ממוסקבה ומאיר דיזנגוף מקישינב. כששב מן הוועידה חש שהוא בשל להציע נישואין לרשל מיכלובנה פינס מהעיר פרוז'אני, שהייתה בתו של סוחר היערות העשיר מיכל-זלמן פינס. דמותו של חובב ציון גלוח פנים לא נשאה חן בעיני פינס, אולם הרב מוהליבר הצליח לשכנע אותו כשטען כי "חשוב הרבה יותר יהודי בלי זקן, מזקן בלי יהודי" (מתוך "הנדיב הלא ידוע" מאת גרשון גרא, הוצאת מודן, 1984). גולדברג ורשל פינס נישאו והיא הפכה ליד ימינו וסייעה לו בתרומתו למען ארץ ישראל.

 

פעילותו הציונית מתרחבת, הוא מעודד ומשקיע בהדפסת והפצת חומרים וכתבים שעוסקים בארץ ישראל. הוא שותף להקמת אגודת "בני משה" שנוסדה בווילנה ב-1889 ושנה לאחר מכן הפך למיופה הכוח של חובבי ציון בווילנה. כנציג האגודה הוא יוצא בשנת 1891 עם משלחת של חובבי ציון לארץ ישראל. במהלך מסעו הוא מבקר ביפו, במקווה ישראל, במושבה מוצא ובירושלים. הוא נוסע לראשונה לראות את הכרם שרכש בראשון לציון, מבקר בנחלת ראובן לרר ליד נס ציונה ובמושבה רחובות שאך נוסדה. משם ממשיך למושבה עקרון ולפגישה מרגשת עם יהושע חנקין בגדרה.  ביקוריו בארץ ישראל הפכו תכופים והוא נהג לבקר בה מדי שנה.

 

ברווזים, אווזים ויונים (צילום: רונית סבירסקי)

 

הקרקע הראשונה שנתרמה לקק"ל

גולדברג היה בין הפעילים הנלהבים שסייעו לייסודה של קרן קימת לישראל. בשנת 1897 שימש כציר של העיר וילנה בקונגרס הציוני הראשון. בקונגרס הוגשה הצעה שכללה 7 סעיפים בניהם "ייסוד קרן קימת לאומית", "קניית אדמה בארץ ישראל" ו"הרחבת השפה העברית וספרותה". גולדברג ראה בסעיפים את המתווה לחזונו הציוני. הוא פתח את ביתו להרצאות בנושאים ציוניים, דאג לספק חומרים ספרותיים ואסף כספים למען התנועה הציונית. בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים ב-1901 אושרה הקמת "קרן קימת לישראל".

 

באוגוסט 1902 נערכה במינסק הוועידה הארצית של ציוני רוסיה בהשתתפות 500 צירים. כשהסתיימו הדיונים קם יצחק לייב גולדברג ונשא דברים בעברית. הוא בישר לנוכחים כי בנוסף לתרומה הכספית למען קרן קימת לישראל והתחייבותו להמשיך ולתרום בשנים הבאות, הוא תורם מאדמתו הפרטית בחדרה לקק"ל. חלקת האדמה הזו הייתה פיסת הקרקע הראשונה של קק"ל בארץ ישראל.

 

"אגנים ירוקים" - פרויקט אקולוגי לטיהור מי הנחל (צילום: רונית סבירסקי)

 

תורם, תורם ותורם

גולדברג המשיך בפעילותו ויסד את חברת "גאולה" למען רכישת אדמות בארץ. הוא היה בין היוזמים והתומכים בהקמת "בצלאל", רכש מחצית מאדמות המושבה הרטוב והקים בה חווה חקלאית בשנת 1908. הוא תמך בהקמת התיאטרון העברי "הבימה" ומוזיאון תל אביב, השקיע מכספו למען הוצאת העיתון "חדשות הארץ" בעברית, תכנן לייסד בית הוצאה לאור "עם הספר" לספרות עברית ותרגומי מופת (תכנית שלא יצאה אל הפועל כשפרצו מאורעות 1921) ורכש את "פרדס גולדברג" – הגדול והמודרני ביותר בארץ בשנות העשרים.

 

הפרדס העברי הראשון

ב"פרדס גולדברג" מתחבר סיפורו ל"יער ראש ציפור". הוא רכש את הפרדס המשתרע למרגלות "תל נפוליאון" מידי קאפוס, שהיה בין המתיישבים הגרמנים של שכונת שרונה. עם עלייתו של גולדברג לארץ בשנת 1918 הוא הפעיל את הפרדס על בסיס של עבודה עברית והעסיק מאות פועלים יהודים בשכר יומי גבוה מאוד. הוא שילב שיטות עבודה מודרניות בהשקיה ובאריזת הפרי ותמך בפיתוח תעשיית פרי הדר בארץ. הוא המשיך לרכוש חלקות אדמה בסמוך לפרדס עליהן הוקמה שכונת "תל בנימין", לזכר בנו בנימין-זאב. הבן, שנולד בשנת פטירתו של הרצל, נפל בפרעות תרפ"ט בהגנה על תושבי תל אביב, בעת שהוריו היו בקונגרס ה- 16.

 

מאכילים יונים ביער (צילום: רונית סבירסקי)

 

בדומה לסאגת חייו הציונית, יצחק לייב גולדברג נפטר בשוויץ בעת שנסע לקונגרס הציוני ה-19 בשנת 1935. ארונו הועלה לארץ והוא נקבר בסמוך לקבר בנו בתל אביב. בצוואתו, הוריש גולדברג מחצית מהונו לבני משפחתו והמחצית השנייה מוקדשת "לצרכי הספרות העברית ולתרבות עברית" באמצעות קרן קימת לישראל.

 

החווה ובאר אנטיליה

בחלק מן השטחים בהם היה הפרדס נמצאת היום "החווה" שלימים הפכה לבית הספר החקלאי "תלמי אביב". כיום מתארחים במקום תלמידי בתי ספר מתל אביב ומתנסים בשיעורי חקלאות מעשיים. בתוך מתחם "החווה" נותרו שרידי באר אנטיליה ששמשה להשקיית הפרדסים. הבאר הופעלה על ידי שוורים שסובבו מערכת גלגלי שיניים ובאמצעותה שרשרת שעליה הורכבו קופסאות פח. הקופסאות התמלאו במים כאשר היו שקועות בתוך הבאר וכשעלו למעלה נשפכו מימיהן אל תעלה שניקזה את המים אל בריכת אגירה גדולה. מהבריכה הוזרמו המים אל הפרדסים בכוח הכבידה. בתקופה מאוחרת יותר שוכללה הבאר והופעלה על ידי מנוע חשמלי ששרידיו עדיין מצויים באתר.

 

פרויקט שיקום נחל הירקון (צילום: רונית סבירסקי)

 

פרדס חושחש

מסלול הטיול בשבילי הפארק עובר דרך שטח של עצי "חושחש" שנטעה קק"ל כדי להחזיר למקום את תחושת הנוף ההיסטורי של הפרדסים שהיו בו במאה ה-19.  הולכים לאורך אפיק הנחל, צופים בסירות קייאק ששטות במים, ברוכבי האופניים ובמטיילים שהולכים להנאתם על השבילים או בשטח המיוער. מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר ביער שהייתה בעבר הר אשפה והפכה לנקודת תצפית מרשימה. זהו המקום שהמושג "טבע עירוני" מקבל את מלוא המשמעות. על רקע המגדלים הצומחים בעיר, נתיבי איילון ומסילת הרכבת, זורמים נחלי הירקון והאיילון בתוך סבך ירוק.

 

מגבעת התצפית שזכתה לשם "עין הציפור" רואים את מפגש הנחלים, מרכז רבין, אוניברסיטת תל אביב וממזרח את מרחבי הפארק. במורד הגבעה ניצב גן הרפתקאות שהוקם על ידי קק"ל בשיתוף חברת גני יהושע ועירית תל אביב. בצל העצים הוצבו שולחנות פיקניק, ספסלי ישיבה ומתקני משחק מעץ. בין המתקנים אומגות, גשרי חבלים, נדנדות, קרוסלות, מנהרות זחילה ומגלשות.