חניונים עם היסטוריה בדרום הארץ - פינות מוצלות ביער ועל שפת אגם

 

הפרק האחרון במסע החניונים שחובקים פרקי היסטוריה מגיע לדרום הארץ. אפילו בימי השרב הלוהטים של יולי אוגוסט אפשר למצוא פינות מוצלות בצל עצי היער או על שפת אגם בלב מדבר. מגבעה 69 עטורת הקרבות, חניון טבע וארכיאולוגיה ביער דבירה, מצודה טורקית בפארק אופקים, בארותיים בנגב ואגם תכול בלב הערבה. פרק שלישי בסדרה.

 

 

גבעה 69 ואנדרטת הלוחמים

שמה של גבעה 69 ניתן לה כיוון שהיא מתנשאת לגובה 69 מטרים מעל פני הים. במלחמת העצמאות הייתה חשיבות גדולה לכבוש פסגות וגבעות שנישאו מעל פני השטח ושלטו על דרכי מעבר ראשיות. את הגבעה ניתן לזהות על פי שלושת מגדלי הבטון שניצבים בראשה. בחלקם העליון של המגדלים בנו הבריטים בריכות אגירה שסיפקו מים לבסיסי הצבא באזור. לאחר כיבוש ניצנים על ידי הצבא המצרי ב-7 ביוני 1948 התמקמה פלוגה ג' של גדוד 53 על הגבעה תוך הערכות לכיבוש מחדש של ניצנים. המצרים יצאו במתקפה על הגבעה אבל נסוגו.

 

באותו היום הגיעה לגבעה פלוגה ב' מגדוד 51  כדי להחליף את הלוחמים. הצבא המצרי נערך למחרת למתקפה חוזרת וכבש את הגבעה. 20 מתוך לוחמי הפלוגה נהרגו ואחדים נפלו בשבי. מבצע "יואב" שהחל ב-16 באוקטובר 1948 הקיף אזורים נרחבים בצפון הנגב. נערכו ניסיונות לכבוש את משטרת עיראק סוידאן (מצודת יואב) ומשלטים מצריים בצומת גבעתי. פלוגה ב' שאיבדה את חייליה בקרב על גבעה 69 הצליחה הפעם לכבוש את המוצב הדרומי ולמעשה אפשרה לכוחות לפרוץ את המצור על הנגב. המצרים נסוגו ופינו גם את גבעה 69 שנכבשה ללא קרב ב-27 באוקטובר. קק"ל נטעה בראש הגבעה יער והקימה חניון. ביוזמת משפחות הנופלים הוקמה בחניון אנדרטה לזכר הלוחמים. החניון והמגדלים נמצאים בתהליך שדרוג תודות לתרומת חברת "מגדל".

 

איך מגיעים: מכביש 4 אשדוד – אשקלון. כ-250 מטרים מדרום לפנייה ליישוב ניצן ולחוף ניצנים, פונים מזרחה בכביש 232. נוסעים כ-1.5 ק"מ ופונים צפונה (שמאלה) בדרך מסומנת אדום. נוסעים כ-900 מטרים עד לחורשה של גבעה 69.

 

חניון "טבע" וחורבת מגדלית

יער דבירה טומן בחובו גם אתרים עתיקים, חניונים פעילים ומסלול טיול לאורך נחל שקמה. בקצהו של נחל שקמה ובלב יער דבירה הוקם "חניון טבע" הודות לתרומת חברת התרופות "טבע". הקמת החניון מהווה חלק מפרויקט אימוץ של בית ספר "יסודות" לחינוך מיוחד בבאר שבע על ידי החברה. הילדים ועובדי החברה נטלו חלק בהכשרת החניון למטיילים ובנטיעת עצים חדשים ביער. החניון משמש בסיס ליציאה לטיולים ומשרת את ההולכים ב"שביל ישראל" ואת רוכבי האופניים כמקום עצירה והתרעננות. בחניון הוצבו שולחנות פיקניק ומתקני משחק ביניהם קורות עץ להליכה ונדנדות. בנוסף הותקנו, ברזי מים, פחי אשפה ומנגלים. החניון מונגש למוגבלים בתנועה.

  

מחניון "טבע" יוצא שביל הליכה שאורכו כ-300 מטרים לחורבת מגדלית. חפירות שנערכו באתר חשפו מערת מגורים מהתקופה הביזנטית ובה יסודות של מבנים ואבני בניין שהובאו מאתרים קדומים יותר. המערה שימשה למגורי קבע, או למגורים עונתיים בתקופת המרעה. מכלול המערה נחלק לאגף מגורים, מכלאה לבעלי חיים ואגף לכלי עבודה ולהסקה. חצר האתר מוקפת גדר אבנים ובה נהגו לכנס את הצאן ולבצע את מלאכות הבית, האפייה והכביסה. בחורבה נחשף גם בור מטויח לאגירת מיגשמים.

 

איך מגיעים: מצומת קמה – באר שבע בכביש 40. כשלושה ק"מ מדרום לצומת פונים מזרחה בכביש המוביל לקיבוצים דביר ולהב. כחצי קילומטר אחרי הכניסה לדביר פונים בדרך עפר שמאלה. ממשיכים כ-500 מטרים עד לחורשה שבה נמצא חניון טבע.

 

פארק אופקים, נשר ומצודה טורקית 

זה החל בהקמת פארק מדברי שהשתרע על פני כ-500 דונם. קק"ל נטעה עצים בפתיחה של העיר אופקים והפכה את המקום לפארק ירוק עם שדרת עצי זית שמובילה למדשאה וחניון מרכזי. במרכז המדשאה ניצב פסל גדול בדמות נשר שנעשה על ידי האמנים רוסלן סרגייב ואיגור סרני. מצווארו של הנשר גולשות אל האדמה שתי מגלשות שמשמשות את המבקרים באתר. כ-500 מטרים ממרכז הפארק על גבעה קטנה ניצבת מצודת פטיש.

 

היא הוקמה בימי השלטון העות'מאני בשנת 1894 כדי להשליט שלום וסדר בין השבטים הבדואיים א-טראבין וא-תיאהא שחיים בנגב הצפוני. מראש הגבעה צופים אל מישורי הנגב המערבי והעיר אופקים. בשיפולי הגבעה לכיוון ערוץ נחל אופקים נמצאת מערת אל-ג'ריר. משערים כי המערה שימשה כמחצבה לתושבי האזור בתקופה הביזנטית. עומקה כ-40 מטרים וגובהה כ-6 מטרים. במרכז ניצבים חמישה עמודי סלע גדולים ששימשו את החוצבים כעמודי תמך בפני קריסה המערה.

 

 

איך מגיעים: נוסעים בכביש 25 ופונים מערבה בצומת גילת, בין באר שבע לנתיבות. לאחר כארבעה ק"מ פונים שמאלה (דרומה) ונכנסים לאופקים. נוסעים ברחוב הראשי (רחוב הרצל) כ-1.5 ק"מ ופונים שמאלה ברחוב החיד"א, המוביל לשער הפארק.

 

חורשת עצי אשל ובארותיים

חורשת עזוז במרחבי הנגב היא נווה מדבר ירוק של עצי אשל שחובקים שלושה עצי איקליפטוס גדולים. קק"ל הקימה בחורשה חניון שמתאים גם ללינת לילה. סיפורו של היער חוזר לימי הטורקים. המושל ג'מאל פאשה הטיל על מנהל בית הספר החקלאי מקווה ישראל, אליהו קראוזה, לטעת עצים במספר אתרים בנגב. אחד מהם היה ביריין כלומר שתי בארות או בארותיים בעברית. המקום קיבל את שמו משתי בארות עתיקות: באר משה ובאר אהרון. קראוזה החל בנטיעת החורשה ב-1915 בעזרת בוגרי בית הספר והיא שרדה כנראה בזכות בארות המים. באר משה נמצאת בסמוך לעצי האיקליפטוס והיא שמשה את הטורקים למילוי דודי הרכבת שעברה במקום בדרכה לסיני. באר אהרון ממוקמת בשוליים המערביים של החורשה. היא ריקה אמנם ממים אבל חריצי החבל על שפתה מעידים כי שמשה לשאיבת מים בדליים.

 

איך מגיעים: נוסעים מבאר שבע דרומה לצומת טללים בכביש 40 ומשם מערבה לניצנה בכביש 211. ליד כפר הנוער ניצנה פונים דרומה לכביש 2021 דרומה ומגיעים לאחר כ-10 ק"מ לחורשת בארותיים.    

 

 

פארק ספיר נווה מדבר ושביל אמנות

פארק ספיר בערבה מספק למטיילים נווה מדבר, אגם, פינות צל וחניון פיקניק. סיפורו המיוחד של האגם מוסיף קסם למקום. בשנות השמונים של המאה הקודמת בעת חפירות לבניית היישוב ספיר החלו לעלות מי תהום צוננים וצלולים אל פני הקרקע. בעקבות התגלית הוטל על האדריכל שלמה אהרונסון לתכנן את פארק ספיר סביב האגם שנוצר. כך נולד נווה מדבר יפיפייה שפתוח לציבור המבקרים והמטיילים. 150 דונם של פארק עם עצי דקל, צמחייה מדברית שאליה קק"ל הוסיפה מדשאות, עצים וצמחי נוי. מזרקת נוי מזנקת מתוך מימיו של האגם ומסביבו מתקנים לנופש ושירותים ביולוגיים. במקום הוקם ביתן תאילנדי. סמוך לשער יוצא שביל הליכה מעגלי קצר שלאורכו הוצבו יצירות אמנים בהשראת המדבר והחיים בו. ניתן לראות יצירות של זוג בדואיים עוסקים בהכנת קפה,  באר, גב מים, פסלים של בעלי חיים מדבריים ביניהם קרקל, זאב, ינשוף וירבוע.

 

איך מגיעים: מכביש 90 על פי השילוט.

חניונים עם פיסת היסטוריה באזור הצפון

חניונים עם פיסת היסטוריה באזור המרכז

חניונים עם פיסת היטוריה באזור הדרום