הגנים הלאומיים שנפתחו לציבור במלחמת חרבות ברזל

 

רשות הטבע והגנים הודיעה על פתיחת גנים לאומיים בצל הקרבות ופועלת על פי הנחיות פיקוד העורף. הרשימה משתנה בהתאם להנחיות ויש לבדוק באתר ולהרשם לפני הביקור

 

גן לאומי בית שאן – תיאטרון רומי מפואר ומיצג אור קולי

גן לאומי בית שאן הוא סיפורה של עיר רומית שנקברה תחת הריסות רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה. סיור בשבילי האתר הוא מסע אל עברה של עיר רומית וביזנטית מפוארת בין התיאטרון הרומי היפהפה, המרחצאות, רצפת הפסיפס ורחובות העמודים המפוארים. באמצע שנות ה-80 החל פרויקט חפירות יזומות מטעם משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קק"ל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות. האתר נחשף על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף רשות העתיקות.

 

 עתיקות בית שאן     צילום: רונית סבירסקי

 

גן לאומי בית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר בישראל. נכללים בו תל בית שאן, חפירות העיר לתקופותיה והתיאטרון הרומי המפואר שהשתמר היטב. מספר חודשים בשנה מוקרן באתר מיצג רב חושי "לילות שאן" המציג את חייה של העיר בתקופות הקדומות באמצעות מקרני ענק שמאירים על האתרים ומספרים את סיפורם. בחפירות שבוצעו במקום החל משנת 1983 נחשפו חלקים של העיר מהתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית. אולם סיפורו של המקום מתחיל כבר בתקופה הכלקוליתית ושכבות החפירה הרבות מגלות את גלגוליו השונים לאורך אלפי שנים. המבנים החשובים והבולטים באתר הם: המבואה – דגם העיר הרומית-ביזנטית ותצפית על האתר. התאטרון הרומי מהמאה השנייה לפני הספירה, בית המרחץ המערבי – שרידי בית המרחץ הגדול של בית שאן, שפעל בתקופה הביזנטית. הקרדו המשוחזר (רחוב פלדיוס) – רחוב סלול אבני בזלת שאורכו כ-150 מטרים, בצדדיו נותרו שדרות עמודים ושרידי מבנים מרשימים. הסיגמה ופסיפס טיכה – כיכר חצי עגולה ששימשה למסחר ולבילוי. באחד החדרים נמצאת רצפת פסיפס עם דמותה של טיכה, אלת המזל של העיר. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי בית שאן

 

גן לאומי בית שערים - עיר קברים מפוארת

בין מדרונות הכרמל והרי הגליל התחתון חבויה לה העיר הקדומה בית שערים, שלמרגלותיה נקרופוליס, "עיר המתים" – בית קברות יהודי עם מערות קבורה תת קרקעיות. העיר היהודית העתיקה שכנה על גבעה נמוכה בגליל התחתון המערבי, והגיעה לשיא פריחתה במאות השנייה עד הרביעית לספירה. בבטן האדמה, עמוק במדרון הגבעה, חצבו תושבי בית שערים עיר קברים מפוארת. המבקר עובר דרך חצרות קדומות, מסדרונות ומדרגות לתוך אולמות גדולים, שבהם חצובים תאי קבורה ולצדם ארונות קבורה מאבן. החדרים וארונות המתים משופעים בתבליטים, בכתובות ובציורי קיר. דלתות חצובות באבן, המחקות בצורתן דלתות עץ, סוגרות על חלק מפתחי המערות.

 

בית שערים    צילום: רונית סבירסקי

 

התבליטים והצירים מייצגים את האמנות העממית היהודית בתקופה הרומית. בכל המערות מוצאים סימנים יהודיים: מנורת שבעת הקנים, ארון הקודש, השופר, הלולב והאתרוג. ישנם גם יצירות על נושאים חילוניים: ספינות, בעלי חיים, דמויות אדם ודגמים גיאומטריים. רוב הכתובות שנמצאו כתובות בשפה היוונית שרווחה אז בארץ ישראל, אך יש גם כתובות בעברית, בארמית ובתדמורית. מן הכתובות אפשר לדעת לעיתים את שמו של הנפטר, משלח ידו ולפעמים את מקום מוצאו. היישוב בית שערים נודע כמרכז הרוחני של העם היהודי באותה תקופה בזכות רבי יהודה הנשיא ("רבי"), הדמות המובילה בעולם היהודי במאה השלישית לספה"נ. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז – גן לאומי בית שערים

 

גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק

המבנה המרכזי שמזוהה עם גן לאומי ירקון הוא מבצר אנטיפטריס. הוא נבנה בראש התל בין השנים 1572 -1574, בתקופה העות'מאנית, ונקרא "בינאר באשי", שפירושו ראש המעיינות. המבצר מכונה בטעות "אנטיפטריס", על שם העיר הרומית שהייתה במקום. תפקידו של המבצר היה לשמור על מעבר אפק – המעבר הצר שחיבר בין הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון. מעבר זה עקף את אזור הביצות והיה חלק מדרך הים הקדומה ("ויה מאריס") שחצתה את הארץ לאורכה.

בגן נמצא מפעל מים שהבריטים הקימו בארץ ישראל בתקופת המנדט, והיה חלק ממפעל שאיבת המים והעברתם לירושלים. בשטח ניתן לראות את בתי המשאבות הישנים, בריכות שיקוע וסינון ומבנה הכלרה. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי תל אפק

 

חאן שער הגיא 

האתר הלאומי חאן שער הגיא נחנך לאחר ששופץ והוקם בו מרכז מורשת חדש להנצחת מלווי השיירות ומבקיעי הדרך לירושלים. סיפורם של השיירות, המשוריינים והקרבות על הדרך לירושלים. רשות הטבע והגנים חנכה בתאריך הסמלי כ"ט בנובמבר את האתר הלאומי חאן שער הגיא. האתר עבר תהליך של שיפוץ בהשקעה של מיליוני שקלים והוקם בו מרכז מורשת חדש להנצחת פועלם של מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. מרכז המורשת החדש מאפשר למבקרים בו להיחשף ולהכיר מקרוב ובאופן חוויתי ועוצמתי את מורשת הקרבות בדרך לירושלים ואת סיפורם של לוחמות ולוחמי הפלמ"ח האמיצים ביחד עם מלווי השיירות, חלקם אזרחים, שפרצו את הדרך לירושלים הנצורה. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - שער הגיא החאן (באב אל וואד)

 

גן לאומי מגדל צדק (ראש העין) 

1700 דונמים שהיו מחצבות ישנות ונטושות הפכו לגן לאומי מגדל צדק ראש העין. פרויקט מקיף של שיקום, הקמה והנגשה שנמשך למעלה מעשור ובהשקעה של 100 מיליון שקל. במסגרת העבודות שבוצעו לקראת פתיחת הגן הלאומי בניהול של רשות הטבע והגנים, המחצבות הנטושות שפעלו בעבר במקום שוקמו על ידי הקרן לשיקום מחצבות. המצודה הצלבנית הקדומה, שוקמה, שומרה ושוחזרה ולצדה הוקמו שלוש בריכות חורף עשירות בערכי טבע, המאכלסות מיני צומח וחי האופייניים לבית גידול רטוב. בנוסף נבנתה טיילת נוף מרכזית משובצת אלפי עצים ושיחים שניטעו בגן עם נקודות תצפית, פנורמת נוף של 360 מעלות ופינות ישיבות. מכלול שבילים באורך של למעלה מ-10 ק"מ להולכי רגל ורוכבי אופניים, מתוכם כ-5 ק"מ מונגשים למבקרים עם עגלות ומוגבלי תנועה. כמו כן הוקמו מבואת כניסה ומרכז שירות לקליטת ורווחת המבקרים. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי מגדל צדק

 

גן לאומי תל דור 

אתר ייחודי בחוף יפהפה שמשמר טבע ומורשת, ים ויבשה, עבר עשיר והווה. ממוקם בסמוך לשמורת טבע חוף הבונים על רכס בדרום חוף הכרמל  ובמערבו מפרצים חוליים. בטיול בתל דור, עיר הנמל העתיקה, ניתן להתוודע למגוון נושאים: לים, לאדם שבוחר לחיות בקרבתו, לחשיבות של שימור העבר והמורשת ולמשימת השמירה על הסביבה הימית והחופית שלנו. ניתן לסייר לאורך חוף מפורץ, לטפס על רכס הכורכר, לגלות את ההיסטוריה המרתקת של עיר הנמל דור, שבה נמצאו יותר מ־20 ספינות טבועות, ולהכיר  את עושר השמורה הימית היום. באתר ישנם גם שרידי יסודות של מקדשים גדולים שנבנו במאה השנייה לספירה – כל מקדש התנשא לגובה של כ-30 מטרים. בנוסף, ניתן לצפות בשרידי תיאטרון מהתקופה הרומית שקוטרו כ-60 מטרים. 

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי תל דור

 

 חוף הבונים תל דור     צילום: רונית סבירסקי

 

גן לאומי מגידו – אתר מורשת עולמית ומרחב ביוספרי

גן לאומי מגידו הוכרז בשנת 1966 והוא משתרע על שטח של 190 דונמים שמקימים את התל הארכאולוגי. החפירות בתל משנת 1903 חשפו שרידים חשובים בתחום המחקר המקראי ואונסק"ו הכריזה עליו בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית. אזור מגידו ותל מגידו הוכרזו כמרחב הביוספרי הראשון במדינת ישראל. האתר מייצג התיישבות של אלפי שנים מהתקופה הפרהיסטורית עד התקופה הישראלית ולאחריה התקופה הרומית. באתר מוקרן סרטון על תולדות המקום ותצוגה של ממצאים חשובים, שרידי העיר הכנענית, שרידי העיר הישראלית, מפעל המים התת קרקעי ומנהרה תת קרקעית. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי תל מגידו

 

תל חצור – ראש כל הממלכות

אתר מורשת עולמית שנותרו בו שרידים מרשימים מהעיר הגדולה ביותר בארץ ישראל ומאחת הערים החשובות בתקופה הכנענית, שער שלמה, ארמון מלכים, מפעל מים, מצודה ומגדל ישראלי. חצור המקראית הייתה אחת הערים החשובות בתקופה הכנענית התיכונה ובתקופה הישראלית במאה ה-9 לפני הספירה. קשרי מסחר ענפים התקיימו בינה לבין ערי בבל וסוריה בעיקר במתכות של בדיל וברונזה. במקרא היא זוכה לתואר "ראש כל הממלכות". סיור בין השרידים המרשימים של התל מאפשר לראות את ביצורי התקופה הכנענית התיכונה, מבנה המזוהה עם ארמון מתקופת הברונזה המאוחרת, במת פולחן מתקופת ההתנחלות, חומת סוגרים ושערים המיוחסים לתקופת שלטונו של שלמה המלך ומחסנים המזוהים עם תקופתו של המלך אחאב. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי תל חצור

 

 תל חצור     צילום: רונית סבירסקי

 

גן לאומי כורסי – פסיפסים נדירים וספסל מכושף

כורסי הוא גן לאומי מוכרז המשתרע על כ-240 דונמים. בין השרידים החשובים שנחשפו ונשתמרו באתר: שרידי מנזר וכנסייה ביזנטית, פסיפס יפהפה מהתקופה הביזנטית, הסלע הקדוש, הספסל המכושף, פסוקי חול ושרידי בית מרחץ מהתקופה הרומית המאוחרת. המנזר מוקף בחומת אבן מסיבית והוא בין הגדולים בארץ. על פי החוקרים במתחם התגוררה עדה נוצרית שהתבדלה מהיישוב היהודי באזור. בחצר המנזר הוקמו מבני ציבור, מגורים, חדרי משק, מתקני חקלאות ודיג ואכסניות לעולי רגל. שביל עפר כבוש מטפס מהים עד לשער ולצדו מגדל שמירה.

 

הבזיליקה נבנתה עם שתי שורות של עמודים שחילקו את האולם המרכזי. עמודי אבן וכותרות שיש קורינתיות תומכות במבנה. במקום בו ניצב המזבח התגלתה תחת רצפתו תיבת אבן שבה נשמרו חפצים מקודשים. באחד מחדרי הכנסייה התגלתה כתובת פסיפס ועליה תיעוד שהרצפה הונחה בימי הקיסר מאוריציוס בשנת 585. רצפות פסיפס מרשימות מעטרות את הכנסייה, הן מתארות דמויות של בעלי חיים וצמחים, יונים, קורמורנים, תרנגולים, אווזים ומיני דגים. פסיפסים נוספים מתארים צמחים ופירות, רימונים, ענבים, אתרוגים ותאנים. במדרון ההר ממזרח לכנסייה התגלתה בחפירה בשנת 1980 קפלה קטנה. ספסל מכושף הוא ספסל עץ שהתפרסם בזכות סגולותיו האנרגטיות שמשרות רוגע מיוחד על המבקרים. בחפירות שנערכו בשנים 2013-2011 התגלו מצפון לכנסייה שרידי בית מרחץ שמתוארך לתקופה הביזנטית.

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי כורסי

 

גן לאומי ציפורי - בירת הגליל

העיר העתיקה ציפורי נמצאת במרכז הגליל התחתון ונמצאו בה שרידים מתקופת הברזל, מתקופת החשמונאים ועדויות על התיישבות יהודית עד המאה ה-10 לספירה. כיום העיר העתיקה נמצאת בשטחו של גן לאומי המשתרע על פני של 16 קילומטרים רבועים. על מה שהתרחש בה בשנת 37 לפני הספירה אפשר לומר שזקני ציפורי לא זכרו כזה חורף. המלך הורדוס הכניע את העיר ללא קרב כשסופת שלגים השתוללה באזור.

 

 פסיפס דיוניסוס בציפורי     צילום: רונית סבירסקי

 

העיר ציפורי נזכרת לראשונה בכתובים מתקופת אלכסנדר ינאי. בתקופת בית שני היא הייתה עיר מרכזית בזכות מיקומה הטופוגרפי הגבוה. בשנת 55 לפני הספירה הכריזו הרומים על ציפורי כבירת מחוז הגליל. במסעותיו של הורדוס לכיבוש הגליל ציפורי המשיכה להוות את בירת המחוז. לאחר מותו של הורדוס הנהיג את המרד נגד הצבא הרומי יהודה בן חזקיה. הרומאים דיכאו את המרד, שרפו את העיר ומכרו את תושביה לעבדים. הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס, שיקם את העיר אבל לא השיב לה את מעמדה והעביר את בירת הגליל לטבריה. בתקופתו שלטונו של אגריפס השני חזרה ציפורי להיות הבירה. יוסף בן מתתיהו כתב עליה בספרו מדינת היהודים שהיא "פאר הגליל כולו". בתקופת המרד הייתה בעיר אוכלוסייה מעורבת של יהודים ונוכרים ורק באמצע המאה השנייה חזרה ההנהגה לידי היהודים. בתום המרד החלה תקופת שגשוג ובין חכמיה היו רבי יוסי, רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, שניהל את הסנהדרין. בציפורי הוא חתם את המשנה. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי ציפורי

 

גן לאומי חוף פלמחים - חוף חולי יפהפה ואתר ארכאולוגי חשוב

גן לאומי חוף פלמחים הוא אחד החופים היפים בארץ. רצועת חוף רחבה, חול ים דקיק, מרבדים של צדפים, סרטנים, צבי ים, קורמורנים, מכרסמים, צמחי חוף, שקיעות וזריחות. מבט מעמיק יותר מגלה שרידי מבנים עתיקים בני אלפי שנים, מצודה מוסלמית ומערות קבורה. בשנת 2003 הוכרז חוף פלמחים כגן לאומי בתקווה שניתן יהיה למזער נזקים שנגרמו לו במהלך השנים. רשות הטבע והגנים אספה אל חיקה את החוף המותש והפך אותו למתחם שנועד לשרת את ציבור המתרחצים והמטיילים. המתחם המוגן שומר על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ובמקביל דואג לשיקום החי והצומח החופי. השטח, שכולל את גבעות הכורכר מוקף בסלעי ענק (בולדרים) שמונעים כניסת רכבים לרצועת החוף. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי חוף פלמחים

 

 גן לאומי חוף פלמחים     צילום: רונית סבירסקי

 

שמורת הטבע חי בר כרמל - סיפור של מלחמת הישרדות

בחי בר כרמל חיים כבש הבר, עז הבר, יחמור מצוי, אייל הכרמל, נשרים ועופות דורסים שחלקם הגיעו לשמורה במבצע של השבת חיות הבר שנכחדו לטבע. הר הכרמל בער בשנת 2010 במשך שלושה ימים ושלושה לילות, שבהם עלו בעשן עצי אורן, אלות ואלונים. בכור ההיתוך הלוהט נלכדו חיות הבר שמקום מגוריהן בשמורת טבע "חי-בר כרמל". המקום הפסטורלי שזכה לכינוי "שוויצריה הקטנה" הפך תוך שעות למלכודת אש שאיימה על חייהם של העופות, האיילים והיחמורים. אנשי רשות הטבע והגנים נלחמו בלהבות שסגרו על השמורה מכל עבר בדלי מים וכבאיות, פינו את העופות הדורסים ולא עזבו את המקום עד שהשלהבות האחרונות דעכו. סיפורה של השמורה הוא סיפור הישרדות שהחל בשנות ה-60 של המאה הקודמת כשהגיעו אליה בעלי חיים בסכנת הכחדה. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - שמורת טבע חי בר כרמל

 

  הצלת נשרים     צילום: רונית סבירסקי

 

גן לאומי חמת טבריה - מעיינות חמים ובתי כנסת עתיקים

מעיינות חמים, רצפת פסיפס שמתארת כלי קודש ואת גלגל המזלות, חמאם מפואר ובית כנסת עתיק. זוהי חמת העתיקה הממוקמת בטבריה. לאחר שיפוץ, שיחזור ושימור האתר הוא הפך לגן לאומי. העיר העתיקה חמת שוכנת בחלקה הדרומי של העיר טבריה לחופה של הכנרת. באתר שופעים 17 מעיינות חמים ומצויים בו שרידי יישוב וחורבות בני למעלה מ-2000 שנים. העיר חמת קדמה להקמת טבריה. בתחילה הן היו ערים נפרדות שכל אחת מהן מוקפת חומה ורק בשלב מאוחר יותר הן חוברו יחדיו. חמת טבריה, שהייתה מיושבת בתקופות הרומית, הביזאנטית ושלטון בית אומיה, נחשפה באקראי בשנת 1920, כאשר חברי "גדוד העבודה" סללו את הכביש מטבריה לצמח. באתר התגלו מעיינות חמים ונחשפו חורבות של בתי כנסת יהודיים, שחלקם שוחזר. להמשך הכתבה

איך מגיעים: בוויז - גן לאומי חמת טבריה