מדבר יהודה - ארץ המנזרים התלויים

 

שקט מדברי הוא התשובה למותשי הרעש האורבני. אנשים שמחפשים את הבדידות והשלווה מוצאים אותם על רכסי ההרים והוואדיות שחורצים את אדמת המדבר הצחיחה. באזורים האלה נהגו להסתובב רועים בדואים, נזירים ושירות של סוחרים רכובים על גמלים. אתרים ומנזרים מדבריים ייחודיים שטומנים בחובם היסטוריה, תרבות ומלאכת מחשבת של עבודות פסיפס.

 

מוזיאון השומרוני הטוב      צילום: רונית סבירסקי 

 

פסיפסים עתיקים מבתי כנסת וכנסיות

סיפורו של "השומרוני הטוב" מסמל את חשיבות האירוח והעזרה לזולת בישימון המדברי. האגדה מספרת על סוחר נודד ששכב לצד הדרך ואיש מהעוברים והשבים לא נחלץ לעזרתו. שומרוני טוב לב אסף ופינה אותו לפונדק דרכים קרוב ודאג לשלם עבור אחסונו. פונדק הדרכים שנמצא באזור מעלה אדומים הפך לסמל וקיבל את השם "אתר השומרוני הטוב". האתר שופץ ושוחזר והפך למוזיאון שמציג רצפות פסיפס שנחשפו על ידי חוקרים במרחבי מדבר יהודה, שומרון ועזה.

 

סיור מודרך בין שרידים וממצאים ארכיאולוגים מתחיל בישיבה על רצפת פסיפס משוחזרת כשנוף מדברי נשקף מכל עבר. השרידים הגלויים לעין הם מן התקופה העות'מאנית ובשכבה קדומה יותר מצויים שרידים מימי החשמונאים. בשטח הפתוח פזורות רצפות פסיפס שחלקן מקוריות והאחרות משוחזרות. במבנה העות'מאני ששוחזר כניסות קמורות ותקרות גבוהות, אולמות מוארים ועל קירותיו פסיפסים מקוריים או העתקים שנמצאו במקור בבתי כנסת וכנסיות באזור. אולם מיוחד מוקדש לפסיפסים שומרוניים נטולי דמויות אדם וחיות כמצוות הדת היהודית "לא תעשה לך פסל ומסכה". כניסה בתיאום מראש ובתשלום. סיורים מודרכים באתר ללא תשלום. איך מגיעים: האתר ממוקם על כביש מספר 1 בין ירושלים לים המלח ליד מעלה אדומים (בין הישובים כפר אדומים למצפה יריחו).

 

רצפת פסיפס מבית הכנסת בעזה    צילום: רונית סבירסקי

 

עשרות מנזרים במדבר

בצפון מדבר יהודה התפתחה בתקופה הביזנטית תנופת בניית מנזרים גדולה. עשרות מנזרים שנבנו החל מהמאה ה-5 לספירה פזורים באזור ביניהם:  מנזר פארן בעין פרת, מנזר סנט ג'ורג' בנחל פרת (ואדי קלט) ומנזר מרסבא בבקעת הורקניה. ידועים גם המנזרים בערבות יריחו כמו: הקרנטל מעל העיר יריחו ומנזר דיר חג'לה על כביש עוקף יריחו כיום. המנזרים הללו מספרים את סיפורו של "המדבר של העיר הקדושה", מדבר יהודה. המדבר, שמעורר תעצומות נפש ומשרה שקט נפשי קרוב כל כך אל העיר ירושלים ומאידך מנותק מהכרך הגדול. שני מנזרים ששוחזרו ושומרו על ידי רשות הטבע והגנים ונפתחו לציבור הם מנזר אותימיוס ומנזר מרטיריוס. הם נקראים על שם הנזירים שייסדו אותם. אותימיוס התפרסם כמנהיג רוחני שמשך אליו נזירים רבים. מרטיריוס היה תלמידו  ולימים גם פטריארך ירושלים. המנזר שהקים מרטיריוס מרשים בגודלו ובכמות הפסיפסים שנתגלתה בו. כניסה לקבוצות ובתיאום מראש בלבד. איך מגיעים: מנזר מרטיריוס: למגיעים מכיוון ירושלים: נוסעים בכביש 1 לכיוון ים המלח ופונים למעלה אדומים בכניסה הצפונית. בכיכר הראשונה פונים שמאלה לכיוון העיר מעלה אדומים. בכיכר השלישית פונים שמאלה לרחוב דרך מדבר יהודה ובכיכר החמישית פונים ימינה לאתר, לפי השילוט. לתיאום סיורים 3639*

 

מנזר סנט ג'ורג'    צילום: רונית סבירסקי 

 

בור מים בגובה 15 מטרים

מנזר אותימיוס חושף בפני המבקרים חומות גבוהות וחללים שניתן לזהות בהם חדרי מגורים, מטבח ושולחן ישיבה שמתוארכים לתקופה הצלבנית. השכבה הקדומה שייכת לתקופה הביזנטית וניתן לראות בבירור דרגש שינה מאבן וכיור קטן בחדר הנזירים, כנסייה עם רצפת פסיפס וקריפטה. מבנה קבורה שמזוהה עם מקום קבורתו של אותימיוס ואבן שקועה ששימשה את הנזירים שבקרו במקום כמקום טקס והתחברות לאותימיוס. המבנה המרשים ביותר באתר הוא בור המים בן 1700 שנים. ניתן להיכנס אליו ולצפות בו מתחתיתו עד קצה התקרה שמתנשאת לגובה 15 מטרים. בור המים נועד לצבור את מי השיטפונות שמגיעים מנחל אוג. כניסה לקבוצות ובתיאום מראש בלבד. איך מגיעים: מכביש מספר 1 ופונים ברמזור במישור אדומים לכיוון אזור התעשייה. בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס. לתיאום סיורים 3639*

 

עתיקות מנזר אותימיוס   צילום: רונית סבירסקי

 

 

פיקניק בחיק הטבע

אזור מדבר יהודה שחון גם בתחום המסעדות ובתי הקפה. ישנם מעט מאוד מקומות שניתן לעצור בהם לאתנחתא של ארוחה קלה ובדרך כלל מומלץ לארוז סלסילת פיקניק ולחפש מקום בחיק הטבע. עין מבוע בשמורת נחל פרת מציע בריכה של מים צוננים ונתיב הליכה במי הנחל בין צמחיית מים מצילה. 

 

שמורת עין פרת    צילום: רונית סבירסקי 

 

 

ארוחה בסגנון מקראי

אם אתם קבוצה של למעלה מ-20 מטיילים תוכלו לעצור ב"ארץ בראשית" שהוא מתחם אירוח בסמוך ליישוב אלון. מיד עם הגיעכם ילבישו אתכם בכתונת נוודים ויספרו לכם את סיפורו של אברהם אבינו. אפשר לשלב בביקור רכיבה קצרה על גמל ולהתארח באוהל בדואי מסורתי עם ארוחות מדבריות כשרות שקיבלו את השמות "סעודת אברהם" או "סעודת רות ובועז". האוכל הכפרי מוגש על צלחות וקדרות מחמר שנעשו בעבודת יד. המנות עשויות מחומרי גלם שגדלים או מצויים במדבר ביניהם: תמרים, צמחי תבלין, ירקות שורש, בשר כבש ופיתה כנענית על הטאבון. הם מקיימים גם פעילות קבוצתית, סדנאות וטיולים באזור. טל. 02-9974477

 

ארוחה מדברית בכלי חרס     צילום: רונית סבירסקי