מיפו עד אגריפס – רוקדים במסעדות ובשוק
פסטיבל מחול "מיפו עד אגריפס" החל כמופעי רחוב בין הברים והמסעדות של שוק מחנה יהודה והפך למיזם אמנותי עם מופעים בתוך מסעדות בסגנון Dinner & A Show
טעמים, ריחות וצבעים בשוק מחנה יהודה צילום: רונית סבירסקי
שוק מחנה יהודה מעורר את היצירתיות אצל אמנים בתחומים שונים. סיפורי העדות, העיצוב המחודש, הרוכלים הצבעוניים, הקהל המעורב והקולינריה הרב לאומית. מסעדנים ובליינים פתחו ברים, בתי קפה ומסעדות, אמני גרפיטי קשטו את חזיתות החנויות, אירועי תרבות החלו לעורר את השוק גם בלילות ולכך הצטרף פיילוט מחול של להקת ק.ט.מ.ו.ן בשיתוף עם עיריית ירושלים, שהחל בשנת 2014 במופעי שוטטות בין שוכני השוק. מאז התפתח הפסטיבל ובכל שנה צמחו רעיונות חדשים בניצוחו של המנהל האמנותי אלעד שכטר.
ב-2019 התפקיד הוטל על הרקדנית והיוצרת סופיה קרנץ ונולד רעיון מקורי Dinner & A Show שמציע מופעים בתוך חללי מסעדות נבחרות בשוק ובהן יוגשו מנות מיוחדות מותאמות לישיבה במופע. קונספט שמוכר מבירות בעולם כמו ניו יורק ולונדון. המטרה ליצור חוויה של שעה עד שעה וחצי שמשלבת את 5 החושים תוך שיתוף פעולה בין הכוריאוגרף והשף. יחד עם זה הם הותירו מספר אירועי שוטטות שהקהל הרחב יוכל לצפות בהם ברחבי השוק ללא תשלום. כל המופעים יועלו בבכורה.
רקדנים וקבבונים
במסעדת ׳האטלייה׳ של טלי פרידמן הוצגו שתי עבודות: עידן כהן הציג את עבודתו ׳אורפיאו כליצן׳ בהשראת הדמות מהמיתולוגיה היוונית אבל מזווית שמתארת אותו כליצן ובדרן בהשאלה למצבו של רקדן-ליצן. המופע השני של היוצרות אפרת רובין ואיריס נייס יציגו את עבודתן ׳פרסונה׳. המופע בשילוב וידאו ארט שמורכב מ- 40 ציורי נשים על רקע פירות ופרחים מימי הבארוק, מלווה בצלילי צ'לו של באך.
קינוח ב"אטלייה" צילום: רונית סבירסקי
במהלך הערב הגגשו קבבוני דגי ים שוחים בממרח לימונים כבושים וטחינת שושקה; קוסקוס ושוק טלה שפוגשים ירקות שורש במחבת. לכך נילווים יין אדום או לבן מסדרת אדמה של יקב תבור. המסעדה כשרה.
טעימות אינטימיות
במסעדת ׳הדקל 3׳ של קבוצת מחניודה הופיעו היוצרת דנה מרכוס בדואט עם יואב קליימן ׳Don't Break My Heart Please'. יצירה קומית על מפגש בין גבר ואישה בדייט ראשון תוך ניסיון לשמור על אינטימיות במרחב ציבורי כששני הרקדנים נמצאים במרחק נגיעה מהצופים בהם.
התפריט של מסעדת הדקל מורכב מטעימות על פי ההשראה שנוחתת באותו יום במטבחו של השף. דוגמאות למה שיכול לקרות מבחינה קולינרית הן מנות ראשונות כמו פולנטה, סלט שופלור או קובלה. במנה עיקרית ריזוטו או קרבונרה או מוסר ים לקינוח עוגת גבינה או נמסיס ואולי יפתיעו עם בוואריה. יש להם גם מנות צמחוניות והמסעדה אינה כשרה.
חומוס ולחם צילום: רונית סבירסקי
במסעדת ׳רחמו׳ נערכו שני מופעים במועדים שונים: ׳לחם خبز׳ של שרון הללי אסא ואיימן סייפה שנוגע במשמעות העמוקה של הקמח והלחם. חבילת קמח שמתפזרת על הרצפה ומהווה פלטה של צייר למחוללים עליה וכמו רקמת חיבור שמאחדת בין שני גופים בעוד ריח הלחם הנאפה במסעדה ממלא את האוויר. בתום המופע מוגש לצופים לחם חם שכולם בוצעים ממנו. המופע השני שנערך במסעדת רחמו הוא ׳Parallel׳ של ראנד זיאד טהה וחאלא סאלאם. בתפריט של רחמו הוגשו אורז ושעועית, צלחת חומוס אישית קטנה, קציצות בשר ולימונדה. המסעדה כשרה.
צ'ייסר ותנועה
כדי לשמור על המהות המקורית של הפסטיבל התקיימו מופעי מחול פתוחים לקהל בשלושה לוקיישנס ברחבי השוק. "ימה וקדמה" של מירה רובינשטיין וישי כרסנתי הוא מופע מחול מלא הומור. ישי כרסנתי הוא לא רק רקדן מוכשר אלא שחקן וסטנדאפיסט שהופך את המופע לחוויה משעשעת. החיים האישים של שני הרקדנים שאחד נולד בבאר שבע למשפחה מרוקאית והשנייה בתל אביב למשפחה אשכנזית מהווה כור היתוך ליצירה. אצל פרדי למון אמנם לא מוגשת ארוחה אבל המקום הוא בר גלריה בלב השוק ומציע מגוון רחב של אלכוהול, קוקטיילים וטאפסים.
מופע נוסף בפרדי למון ״סבע ד'רוחא – שבע נשמות״ של דנה נעים חפוטה שמפרקת ומשבשת את פתגמי ה"מענא" המרוקאיים כדי ליצור משמעות ושפה זמנית חדשה שבנויה משברי צליל, תנועה וקול.
לוקיישן מיוחד הוא Power Coffee Works ("מפעל קפה") שנפתח ב-2017 על ידי משפחה של יהודים דתיים שעלתה מדרום אפריקה. הם אוהבי קפה ובני אדם והחליטו לשלב את השניים לעשייה שתאחד בין אנשים. התפריט שלהם מורכב מסטיות קפאין שיכולות להעלות את מפלס השמחה לגבהים חדשים. שילוב של צ'אי מסאלה, שוט אספרסו וקפה הפוך נקרא בתפריט היפי מופרע ובצדק. יש להם גם היפי מלוכלך, פרנץ' פרס, תה שלווה וקולד ברו שמקררים 24 שעות לפני ההגשה. אין מקום לדאגה הם מגישים גם קפה הפוך אבל ישאלו אתכם לפני כן אם תרצו אותו מר או חמוץ. ב"קופי וורקס" הופיע צוקי רינגרט ב - present | tense מפגש של סאונד גוף ונפש עם השדים האפלים עד שנסדקות החומות ונפתחת האפשרות לחגיגה.
חממה לאמנים
מופעי מחול נוספים נערכו ב״בית אליאנס" שהפך לחממת אמנים ויוצרים ירושלמים והמקום שבו פועלת קבוצת ק.ט.מ.ו.ן. הוא נבנה בסוף המאה ה-19, כחלק ממתחם חינוך של ארגון כי"ח (כל ישראל חברים), והיחידי ששרד במתחם עד היום. זהו בית-חצר מלבני בן שלוש קומות, בנוי מחזיתות אבן ומקורה בגג רעפים. הוא שימש כבית ספר לבנים ולבנות ופעל למעלה מ-60 שנים עד שננטש. יזם פרטי שרכש את המבנה תרם אותו למיזם "רוח חדשה" שפועל למען יוצרים ירושלמים, מהווה להם בית ומסייע להם. כיום פועלים בו 14 קולקטיבים של אמנים ואנשי היי-טק.
בבית אליאנס התקיימו המופעים 7INCH OF SLAM The Full Body Soundscape בהשתתפות שבע רקדניות שמתמקדות בפעולת הטחת גופן אל הרצפה. מלאני דמרס תופיע ב- 'Animal Triste ' עבודה שמנסה להיות מסגרת להגנת טבעו ובמצבו על האדם בכל אנושיותו.