הפארק המטרופוליני ואנדרטת התאומים

 

ירושלים זכתה להיות העיר הראשונה בישראל שמוקפת בפארקים ירוקים כחלק משיפור איכות החיים בעיר ומתוך דאגה לטבע הסובב אותה. הפארק המטרופוליני מכנס בתוכו גינות ציבוריות, פארקים שכונתיים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות הסמוכים לכרך. השימוש בפארקים השונים ובמתקניהם אינו מיועד לתושבי השכונות הסמוכות לכל אחד מהם אלא נועדו לשמש את כל תושבי העיר

 

שבילי אופניים בעמק הארזים     צילום: רונית סבירסקי

 

מסלולי רכיבה על אופניים, ספורטק, תשתיות נופש, גני משחקים גדולים, אתרי פיקניק ושבילי טיול. כל אלה הופכים לחלק מתרבות הפנאי של התושבים בעיר ומשדרגים את איכות החיים. כחלק מתהליך הלמידה ויישום הקמת הפארק נבחן "הסנטרל פארק" בניו יורק כדגם של פארק מטרופוליני. פיתוח השטחים הירוקים משלב חינוך ערכי של תלמידי בתי הספר שמתנדבים לטפל, לטעת ולטפח את הקיים. כך נולדה הסיסמא: "פארק ירושלים – זה הטבע שלנו".

 

מפת הפארק המטרופוליני    צילום: רונית סבירסקי

 

פארק עמק הארזים

עמק הארזים משתרע מצפון לכביש 1 בין סיבוב מוצא למחלף גולדה מאיר ובמרכזו זורם חלקו העליון של נחל שורק. שמו של העמק נובע מטעות היסטורית של זיהוי עצי ברוש הצומחים ליד עיינות תלם כארזים. כדי לתקן את הטעות נטעה קק"ל חלקת ארזים שבולטת בשטח. שלט ירוק שעליו רשום "פארק עמק הארזים" יוביל אתכם בדרך חצצית אל פתחת נחל חלילים. נוסעים בשביל שמתאים לכל סוגי כלי הרכב כקילומטר וחצי. חוצים את נחל שורק ונוסעים במקביל לשביל אופניים שחוצה את העמק.

 

 ארזים לצד ברושים     צילום: רונית סבירסקי

 

לאורך המסלול מערות, טרסות, בוסתנים של עצי שקד, תאנים, זיתים ותפוחים. הדרך מובילה אל גן לאומי עיינות תלם שעובר תהליך שיקום וניתן לטייל בו רגלית. מחנים את הרכב והולכים כמה עשרות מטרים עד לאתר שבו נראים שרידי מבנים עתיקים. בתי אבן שהוקמו בתחילת המאה ה-20 מהווים עדות לניסיונות התיישבות יהודית וגידולים חקלאיים שהתבססו על המעיינות הנובעים באזור.

 

בור המים העתיק בצל עץ האלה בגן לאומי עיינות תלם     צילום: רונית סבירסקי

 

בור מים עתיק מרשים ביופיו, שמדרגות אבן סובבות את קוטרו הפנימי, עומד בצלה של אלה רבת שנים. הבור מזוהה עם התקופה הרומית וצמוד אליו מבנה אבן שסביבו בוסתן ארץ ישראלי, עצי רימון צעירים, תות עץ לבן ותאנה. שוקת  בטון ארוכה שייכת לשנים בהם ניסו מתיישבים יהודים להקים במקום מפעלים לייצור סבון ולעיבוד עורות. מערה ובמרכזה עמוד תמך מרשים מזכירה את מערת חלילים הסמוכה לעיינות תלם. מהגן הלאומי ממשיכה דרך סלולה שממנה אפשר לצפות אל מבואות הכפר הערבי ליפתא, מצפה נפתוח ושכונת רמות. לאורך השביל ניכרות עבודות התשתית לרכבת המהירה שתחלוף מעל העמק.

 

איך מגיעים: מכביש 1 מכיוון תל אביב לירושלים לכיוון הר חוצבים ומשם לפי השלט לכיוון עמק הארזים ואנדרטת התאומים.

 

אנדרטת התאומים

אנדרטת התאומים היא אחד מאתרי התיירות המעניינים ביותר בפארק הארזים ומושכת אליה מבקרים רבים מדי שנה. היא הוקמה על גבעת עלונה על ידי קק"ל לזכר הניספים באסון ה-11 בספטמבר 2011 בניו יורק. האמן אליעזר וייסהוף ואדריכל הנוף, יחיאל כהן, עמלו על תכנון ועיצוב האנדרטה במשך שמונה שנים. וייסהוף הגה את הרעיון כבר ב-2002 והציע את הדגם המרשים ליו"ר קק"ל דאז, יחיאל לקט. הרעיון התקבל בהתלהבות והוצע לאהוד אולמרט מי שהיה ראש עיריית ירושלים באותם ימים.

 

אנדרטת התאומים     צילום: רונית סבירסקי

 

כיוון שירושלים היא עיר תאומה של ניו יורק הוצג הרעיון גם בפני ראש העיר ג'וליאני והוחלט לקדם את הפרויקט. לקט הצליח לגייס תרומה של מיליון דולר מעזבונה של ברונקה סטבסקי רבין ויינטראוב ואדריכל הנוף יחיאל כהן שהיה אחראי על מרחב מרכז בקק"ל החל לחפש מיקום מתאים. תהליך הבחירה והאישורים העירוניים הקשו מאוד על יישום הפרויקט ולאחר תלאות לא מעטות הוחלט להצמיד את אתר האנדרטה לצד פורטל הרכבת המהירה שמוקמת בין ירושלים לתל אביב. המקום זכה גם לברכת הגופים הירוקים ולאחר שגויסו מליון דולר נוספים מתרומתו של אדוארד בלנק החלה בניית האתר. שלושה חודשים לפני מועד חנוכת האנדרטה, בלוח זמנים כמעט בלתי אפשרי החלו בהקמת המקום והעבודה הושלמה שעות ספורות לפני בואם של האורחים לטקס.

 

המיקום המצמרר מחבר בין האנדרטה שמשקיפה בקו אווירי ישר אל בית העלמין הר המנוחות. לאחר ירידה של מספר מדרגות ניתן לצפות באנדרטה על רקע הנוף הסובב אותה. כשיורדים למפלס התחתון מתייחדים עם הפסל והשמיים בתחושה של התכנסות ועוצמה. היא עוצבה מברונזה ואלומיניום בהשראת דגל ארצות הברית המתנופף ברוח ומדמה שלהבת אש המתרוממת לשמיים בגובה שישה מטרים. בבסיס האנדרטה הוטמנה קורת פלדה חרוכה שנותרה משלד הבניין שקרס וניתן לראות אותה מבעד לחלון הזכוכית. שמות הנספים חקוקים באותיות סדר שמזכירות בתי דפוס מהמאה הקודמת. שם רודף שם ברשימה שאינה נגמרת. האתר מונגש לבעלי מוגבלויות.

 

שבילי הליכה ואופניים ביער

ביוני 2011 נחנכו ביער רמות הנושק לפארק שבילי הליכה ושבילי אופניים חדשים שהוכשרו על ידי קק"ל לרווחת התושבים. השבילים מסומנים בכחול, שחור, אדום וירוק ואורכם הכולל כ-10 קילומטרים. השבילים בפארק תוכננו תוך התחשבות בטבע ובעיקר בבעלי החיים שנפוצים באזור. תושבי שכונת רמות ייהנו מגישה ישירה אל אחת מהריאות הירוקות הגדולות של ירושלים. יער רמות הנמצא דרומית-מערבית לשכונה הפך לנקודת מוצא של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים ובמקביל הוכשר שביל התאומים שמוביל מהיער לעמק הארזים, לאנדרטת התאומים ובהמשך לעיינות תלם. מתוך ארבעת שבילי הליכה החדשים שניים מהם הותאמו גם לרוכבי אופניים: השביל הכחול עובר לאורך מסלול הטיילת דרך גן הקיפוד וחניון הפיקניקים על שם ציון לוי. השביל השחור נמשך לאורך פסגת מצפה נפתוח ומשקיף  על האזור. בנוסף, יחנכו שני שבילי הליכה: האדום יוצא מגן הקיפוד לאורך מסלול הצבאים בדרך מעגלית והירוק מתחיל בגן הקיפוד ויורד אל עמק הארזים.

 

 פארק נחל צופים     צילום: רונית סבירסקי

 

פארק נחל צופים

נחל צופים הוא אחד מיובליו של נחל שורק ומוקף מכל עבריו בסביבה אורבאנית. פארק נחל צופים  בדומה לעמק הצבאים, הפך למעין מכלאה פתוחה עבור בעלי החיים שבו. סביב הפארק ממוקמות שכונות רמת אשכול, רמת שלמה, שועפט ושכונת רמות. ישנן שתי כניסות שמובילות אל הראה הירוקה הזו. הראשית נמצאת לידי תחנת הרכבת הקלה של גבעת המבתר. מרחבת החניה הסמוכה לצומת יורד שביל אספלט עד לנקודת השילוט של הפארק שבה מתחיל שביל האופניים עם מפת הפארק והסברים על מסלולי הטיול. השביל מיועד להליכה או לרכיבה על אופניים ואינו פתוח לכלי רכב. שביל האופניים שנסלל בלב הפארק מרוצף אספלט ובעל שיפועים שרובם קלים אבל ישנם גם כמה קטעים קשים יותר. הוא חד כיווני והמטיילים צריכים לרכב ולחזור לאותה נקודה. ישנה אפשרות נוספת והיא להיכנס לשביל צדדי ולצאת מהכניסה האחורית של הפארק שממוקמת ברמת אשכול בסמוך לבית הספר "יד המורה". נקודת היציאה מרמת אשכול מאפשרת תצפית יפה על העמק והשכונות הסובבות אותו. אלה שממשיכים לאורך הפארק יכולים להגיע כמעט עד מחלף גולדה ולחזור. 

 

 מתקני ספורט     צילום: רונית סבירסקי

 

קק"ל ערכה לאורך גדת נחל צופים בסוף המאה ה-20 נטיעות של אורנים, ברושים ועצי בוסתן. נחל צופים זורם בעונת הגשמים והופך לגועש ושוצף בשיא החורף. תעלות בטון מיוחדות מווסתות את מי הגשמים שיורדים מהשכונות אל ערוץ הנחל. בשטח מצויות חיות בר, תנים, שועלים, שפני סלע, דורבנים ושפע של ציפורים. כשמטיילים לאורך השביל הראשי ניתן לצפות במערות קבורה עתיקות מימי בית שני והרבה מאוד מחצבות. ישנם חוקרים שסוברים כי אבני בית המקדש נחצבו מאזור נחל צופים. כחלק מפיתוח הפארק הוקמו שני חניונים עם מתקני משחק, שולחנות פיקניק מאבן, ספסלים שמשלבים אבן ועץ ומתקני שתייה. משטחי חצץ שחור ועליהם מתקנים בעיצובים עדכניים, מתכת אפורה עם נגיעות של צבע כתום. ישנם: נדנדות, מקבילים, כסאות, גשרי טיפוס סוסי עץ צבעוניים לפעוטות ומגלשה. הפארק משמש מסלול הליכה ואפשרות לנופש והתבודדות עבור תושבי השכונות הסמוכות.

 

 שבילי אופניים בפארק נחל צופים     צילום: רונית סבירסקי

 

 

איך מגיעים: ממתחם תחנת הרכבת הקלה – תחנת גבעת המבתר בשביל היורד על העמק. כניסה שנייה בסמוך ל"יד המורה" בית ספר לחינוך מיוחד ברמת אשכול. יורדים בשביל מתחת לאולפנת צביה.

 

פארק עמק רפאים

נחל רפאים הוא אחד מיובליו המרכזיים של נחל שורק. פארק עמק רפאים משתרע על פני כ-5000 דונמים לאורך נחל רפאים בין מלחה, גן החיות התנ"כי, מעיינות וואלג'ה ומורדות גילה. העמק שופע מעיינות, ביניהם עין לבן, עיינות וואלג'ה ועין אל-חניה. במסגרת פיתוח הפארק שוקם תוואי הנחל ונבנו תעלות מים המובילות את מי הגשמים ממורדות ההרים אל ערוץ הנחל. מתחמים עם מתקני ספורט ושעשועים, שבילי אופניים ושבילי הליכה. פארק 3000, שבתוכנית המקורית היה אמור לשמש כאמפיתיאטרון, מתוכנן כיום כפארק אתגרי המשלב, טיפוס סלעים, אומגות ומיומנויות רכיבה. במרחבי הפארק ממוקמים גן החיות התנ"כי ומוזיאון פעיל עין יעל שהכניסה אליהם בתשלום.

 

מערות קבורה בפארק עמק הרפאים    צילום: רונית סבירסקי

 

מוקדי הטיולים הרגליים והרכובים הם המעיינות והשטחים של החקלאות העתיקה שהייתה נפוצה באזור. כיוון שעמק רפאים היה "העורף" החקלאי של ירושלים בעת העתיקה האזור עתיר בטרסות מהיפות בארץ. כשנכנסים מכיוון עין יעל מגיעים לעין אל-חניה שבו שרידי מבנים עתיקים, מעין השופע מים מתוך מבנה אבן מסיבי ושפע של טרסות שמקיפות אותו. המבקרים שנכנסים דרך גן החיות התנ"כי יכולים להמשיך לעין לבן שהוא מעיין נקבה ששוקם ויש בו מים כל השנה. הוא מוקף בבוסתן של עצי אגוז, תאנים ושקדים. ממשיכים לכיוון עין וואלג'ה שסביבו נמצא אחד הריכוזים המרשימים ביותר של טרסות חקלאיות עתיקות. זוהי סדרה של שלושה מעיינות שהתחתון ביניהם נובע אל תוך בריכה קטנה שניתן לטבול בה. בסמוך למעיין עומד עץ תאנה שופע צל ונוף שטופל על ידי נוער מתנדב ועליו תלו שלט: "כאן לא שירותים. תודה. עץ התאנה". בין שלושת המעיינות מחבר שביל הליכה ברגל המסומן בכחול, לאורכו ניתן למצוא פינות מרגוע בצל העצים.

 

 ממלאים בקבוקים במי המעיין      צילום: רונית סבירסקי

 

איך מגיעים: כניסה אחת מכיוון עין יעל על הכביש לעין אל-חניה. כניסה שנייה דרך חניית גן החיות התנ"כי, "דרך נדב" לכיוון עין לבן ומעיינות הוולג'ה לדרך המתחברת אל שביל "מים אל ים". כניסה נוספת מתוכננת ממערב, לבאים מכיוון יד קנדי, לאיזור מעיינות הוולג'ה.

 

 טרסות עתיקות    צילום: רונית סבירסקי

 

פארק עמק מוצא

עמק מוצא משתרע בין המדרונות של מבשרת ציון והר חרת לבין בית זית ועין כרם. הפארק כולל בתוכו את האגם העונתי שיוצר סכר בית זית, כרמי זיתים וענבים. בשטח הפארק ישנן שומרות עתיקות ומעיינות. בין האתרים המיוחדים בו נמצאים בית ילין ובית הכנסת העתיק של מוצא. ביתו של יהושע ילין שהיה ממייסדי מוצא נבנה בסוף המאה ה-19 כפרויקט ראשון של יציאה מהחומות העיר העתיקה. המבנה עבר תהליך שיחזור ושימור בעזרת קק"ל, ידידי קק"ל בארה"ב והמועצה לשימור אתרים והפך למוזיאון שמספר את תולדות ההתיישבות במוצא וסיפורי המתיישבים. בית הכנסת העתיק נבנה ב-1871 כח'אן דרכים לסוחרים שהגיעו מיפו לירושלים. יסודותיו מונחים על מבנה צלבני. במאה ה-20 שימש כבית כנסת שוחזר ושומר ופתוח למבקרים בתיאום מראש. קק"ל פינתה בפארק מוצא חלקת יער אורנים וחשפה טרסות וכרם זיתים עתיק במורדות הר חרת. חלק מפעילות הפארק מתבצעת בעזרת תלמידים מתנדבים שמסייעים בשיקום הטרסות והצמחייה במקום. שביל אופניים נמצא בתהליך פיתוח והוא ישלים את השביל הטבעתי המתוכנן. לאורכו יהיו מצפורי נוף אל עמק מוצא וסכר בית זית.

 

בריכת עין וואלג'ה      צילום: רונית סבירסקי

 

איך מגיעים: כניסה אחת מכיוון בית הספר החקלאי עין כרם בין כיכר עין כרם לכיכר הסטף. כניסה שנייה מכיוון סיבוב מוצא, חונים ליד הבית האדום ומשם יורדים בדרך עפר שמובילה אל הסכר.