סוף שבוע בקיבוץ - בית וקיט בקיבוץ לוחמי הגטאות

 

מתחם בית וקיט בקיבוץ לוחמי הגטאות הוא שילוב של אירוח כפרי וארוחת בראנץ' שפתוחה גם לקהל הרחב

 

לקיבוצים יש ריח של שלווה. משהו בקצב הלב והנשימה משתנה כשפוסעים בין הבתים הצנועים עטופי הירק ועצים גבוהי צמרת. המעט שעוד נותר מתקופת החלוצים מספיק כדי להרגיש שהמרוץ למיליון עוד לא הגיע לכאן. ההזדמנות שלי לתפוס ראש קיבוצי היא כשאני מגיעה למתחמי האירוח הכפרי אלא שרובם נמצאים מחוץ לשטח הקיבוץ והאווירה היא של בית מלון בחיק הטבע. במתחם "בית וקיט" בקיבוץ לוחמי הגטאות אווירת הקיבוץ אופפת את המבנים כאילו היו חלק מהחיים השלווים שמנהלים החברים. חדרי האירוח עברו שדרוג משמעותי אבל המיקום נותר כפי שהיה, מחובר אל הדופק הרגוע של החיים במקום.

 

יחידות האירוח מוקפות בירק ועצים    צילום: רונית סבירסקי

 

נינוחות מערסלת

ישנם 10 חדרים זוגיים, 6 סוויטות שמתאימות גם למשפחות ו-3 חדרים משפחתיים גדולים. המבנים טובלים בצמחייה פורחת ועצים מכל עבר. עצי נוי, אורנים, ברושים, דקלי וושינגטוניה ושיחי הרדופים. חוות סוסים צמודה למתחם ומוסיפה לאווירה הכפרית. יש במקום נינוחות מערסלת שגורמת להורדת הילוך מידית. לכל יחידה יש מרפסת דק עם ריהוט עץ וכריות בגוונים של צהוב וירוק. רחבת דשא מוצלת צמודה למבנה ועליה שולחן ו-6 כסאות שמתאימים לארוחה משפחתית. מבין העצים נשקפים נופים גליליים ורכסי הרים נישאים.

 

יונה קטנה על גב המיטה

החלל הפנימי מרווח מאוד ומחולק לשני חלקים על ידי מחיצת גבס בעלת שני פתחים מלבניים גדולים. הפתחים מאפשרים מבט חופשי בין החללים ובאחד מהם הורכב מסך LCD שניתן לסובב אותו על ציר של 360 מעלות. חדר השינה מעוצב בגוונים נעימים עם רצפת פרקט וטפט ירקרק. המיטה מעשה ידי חרש ברזל מעוצבת בקווים נקיים ויונה קטנה עומדת למראשות הישנים. מצעים לבנים וכיסוי מיטה לבן מעניקים מראה עדכני לחלל ואת התשובה של הרטרו נותנים ארון הבגדים ושולחן הטואלט במראה עתיק. האמבטיה לבנה וחיננית עם מקלחון משודרג והקיר המקיף את האסלה עוצב בנקודות שחור-לבן.

 

סוויטות משפחתיות מחולקות לשני חללים    צילום: רונית סבירסקי

 

יחידות מאובזרות

בחלל המשמש כסלון הציבו ספה ירקרקה שמתאימה לישיבה וכשרוצים להשכיב את הילדים לישון היא הופכת למיטה זוגית. שולחן טלוויזיה קטן מעץ ניצב על רגל ברזל ולצדו כורסה פרחונית עם הדפס של עלים ירוקים וצהובים ונקודות אדומות של דובדבנים. תמונות שחור לבן מוגדלות מימי הקיבוץ הראשונים וספר שמספר את סיפורו של קיבוץ לוחמי הגטאות מונח לצד המיטה. שפע של חלונות שמכניסים את הטבע והאור אל החלל ועליהם הותקנו וילונות בגוון לבן-אפרפר. שולחן העץ בפינת האוכל הוא הברקה עיצובית מקסימה. הוא מעין "אילתור מתוחכם" של שולחן וכסאות שהורכבו מכפיסי עץ שאיש לא רצה בהם ונצבעו בשטיפה תכלכלה. המטבח מאובזר בכלי אוכל, סכו"ם, קומקום ופינת קפה ותה. צל"ש על חליטות תה ללא קפאין. מעט מאוד תיירנים מקפידים לתת אותם.

 

לחם שאור וריבה

קיבוץ לוחמי הגטאות היה מחלוצי הבראנצ'ים בארץ בזכות חברת הקיבוץ תמי פרדו-מינס. כחלק מהמסורת הקולינרית תמי דואגת להניח על השולחן בחדרי האירוח צלחת עם לחם מחמצת שנאפה במקום, חמאה וריבה ביתית. מתחת לצלחת מונח פלייסמייט ועליו מודפס שירו של יורם טהר-לב "ארבע אחרי הצהרים".  השיר משחזר את זמן האיכות של טהר-לב כילד כשהוריו היו אוספים אותו מבית הילדים אחרי הצהרים ומבלים איתו עד שעת ארוחת הערב. אמהות מטיילות עם התינוקות, רוח ערב מלטפת, על הדשא מוקרן סרט והעיקר זכור לו טעמו של הלחם הטרי והריבה. ארץ ישראל היפה והטובה בתוך צלחת קטנה עם חמאה.

 

מזנון הבראנץ'    צילום: רונית סבירסקי

 

בראנץ' לארוחת בוקר

אורחי "בית וקיט" נהנים מארוחת הבראנץ' הכלולה במחיר הלינה. אמנם בראנץ' מתאים יותר לשעות הבוקר המאוחרות אבל המגוון רחב ואפשר לבחור מתוך המזנון הפתוח את הפריטים המתאימים. אנטי פסטי של כל סוגי הירקות האפשריים, חצילים בתחמיץ, פסטות, חצילונים, גזר מרוקני, עגבניות מיובשות, קונפי שום, זיתים עם שמפניון, עדשים, טבולה, סלק, הדרים עם סלרי, ממרח פסטו, ביצים קשות, חביתות ירק, ביצי עין, מקושקשת. גרנולה, פירות טריים ויוגורט, מבחר פירות יבשים, פינת עוגות, עוגיות, ג'לי פירות וטחינה עם דבש. לחמי השאור והמאפים מעשה ידיה של תמי פרדו-מינס. מיצים טבעיים, סיידר חם, קפה, תה וחליטות. המבנה שבו מגישים את הבראנץ' מעוצב בגוונים בהירים, חלונות גדולים אל המרחב הירוק, תמונות שחור לבן מחיי הקיבוץ של פעם, צנצנות של זיתים כבושים, פלפלים ולפת. אפשר לשבת בחלל הפנימי או בגן בין שיחי הבוגנוויליה.

 

אמנות ושעשועים

לרשות האורחים עומדים בריכת השחייה, מגרשי טניס, ספריה, גן שעשועים, מינימרקט, בית אומניות קרמיקה, רפת ומגרש כדורסל. בקיבוץ נמצאים מוזיאון בית לוחמי הגטאות ו"יד לילד" והגלריה שבה פעל ויצר הצייר משה קופפרמן, חתן פרס ישראל. הוא הותיר אחריו סטודיו ועבודות רבות מתחילת דרכו. בגלריה נמצא האטלייה המקורי שבו עבד, השולחן, העיתונים והסקיצות שצייר על גבי קרטונים. במבואה אפשר לראות ארבעה מציוריו המוקדמים, סרט על עבודתו שנעשה עוד בחייו ואולם נוסף עם עבודות מאוחרות עם ה"גריד" שמאפיין את עבודותיו המופשטות. אולם נוסף מוקדש לתערוכה מתחלפת שבה מוצגות עבודות של יעקב אגם, אביבה אורי, ציבי גבע ואחרים כשנושא התערוכה הוא "מוטיב הקו".

 

מעשי גבורה והצלה

"בית לוחמי הגטאות" או "הבית", כפי שהוא מכונה על ידי מייסדיו, הוקם על מנת לתעד את מעשי הגבורה וההצלה של אותה תקופה חשוכה באופן שמאפשר גם לבני הדור הצעיר להתמודד עם הזוועה. המאורעות מתוארים מנקודת מבט של  תקומה והתחדשות החיים היהודיים במדינת ישראל. בתערוכות השונות מוצגים באמצעים דיגיטאליים מתקדמים אלפי צילומים, תעודות, פריטים, יצירות אמנות וסרטים.

 

האטלייה של הצייר משה קופפרמן    צילום: רונית סבירסקי

 

באגף "יד לילד" מובאים סיפורי הצלתם ותושייתם של ילדים ובני נוער יהודיים בשואה. תוך צעידה במסדרון שמציג שקי חול ומזוודות נטושות, נשמעות העדויות המצמררות של הילדים שאותם קוראים ילדי הקיבוץ. מסכי וידאו מספרים את סיפורי הניצולים. מכל עבר מביטים תצלומים של ילדים רכים בשנים. חפצים אישיים, ציורים, תמונות של משפחות שאינן עוד בחיים. המסדרון הופך לשביל חצץ ולמסילה שהובילה את קרונות המוות. תמונות של אנשים הצועדים אל מותם, נעלי ילדה שנותרו מיותמות וחדר המשחזר את פינת הילדים של יאנוש קורצ'ק. באולם "יזכור" יכול המבקר לגלות חפצים מקוריים מהאוסף המיוחד של ארכיון בית לוחמי הגטאות ולצפות בקיר שמציג בחושך אלפי אותיות המתפרקות ומתחברות מחדשות. המוזיאון שוכן לצד אמת מים עתיקה מהתקופה העות'מאנית, אמפיתיאטרון ומדשאות ירוקות ורחבות. חופשה בקיבוץ לוחמי הגטאות מאפשרת מגוון רחב של פעילויות נופש, תרבות ואמנות עם ערך מוסף.