פסטיבל הכליזמרים הבין-לאומי ה-36 בצפת

 

75 שנים לשחרור העיר צפת במרכז אירועי פסטיבל הכליזמרים עם עשרות מופעים של אמנים ישראלים ידועים, הרכבי כליזמרים מהארץ ומהעולם והכל בכניסה חופשית

 

מנגנים מול נופי הגליל העליון      צילום: רונית סבירסקי

 

נגינת הכליזמרים התחילה באירופה כחלק ממנהג שמהותו לשמח אנשים ברחובות בחגים, בשמחות ובאירועים מיוחדים. העיר צפת הפכה למרכז חגיגות הכליזמרים בעולם ומקיימת את הפסטיבל זו השנה ה-36 בין התאריכים 24-22 באוגוסט 2023.

הפסטיבל יעמוד השנה בסימן 75 שנה לשחרור העיר צפת ויכלול עשרות מופעי מוזיקה עם אמנים ישראלים ידועים ומגוון אירועי חוצות כשכל המופעים בכניסה חופשית לקהל הרחב.

 

סמטאות האבן הציוריות של העיר מקבלות את השם "בשביל הכליזמרים" במשך שלושה ימים ולילות משעות הצהרים עד השעות הקטנות של הלילה. לכל אורכו של השביל, שעובר דרך העיר העתיקה, יוצבו שילוט ובמות שעליהן יערכו עשרות מופעים בכל יום, המופעים הגדולים יחלו בשעה 20:00. ברחבי העיר יהיו נקודות נוספות בהן יופיעו כליזמרים, מופעי נגינה, מיצגים חיים ואמני רחוב.

 

הכליזמרים של צפת      צילום: רונית סבירסקי

 

בין האמנים הישראלים הידועים שישתתפו בפסטיבל אהוד בנאי, ישי ריבו, אודיה, דני סנדרסון, סימפונט רעננה שלמה גרוניך ורבים אחרים. הפסטיבל יעמוד בסימן חזרה לשורשי הכליזמר בהשתתפות אמנים בולטים מתחום הכליזמר והנשמה ביניהם מוסה ברלין, חנן בר סלע, מירל רזניק, ישראל זוהר ואמנים נוספים. מלבד התוכן האמנותי, דגש מיוחד יושם השנה על התוכן המיוחד של העיר – עם 'בימה צפתית' שתפעל לאורך שעות היום, מספרי סיפורים, 'סיורים מנגנים' – סיורים מודרכים בליווי נגנים בסמטאות העיר העתיקה.

 

מופעים בפינות מיוחדות בעיר      צילום: רונית סבירסקי

 

הופעות של הרכבים מקומיים וישראלים ביניהם: אמיל אייבינדר, סיני תור, גלעד הראל, הבלקניה, סימפלי צפת, יהודה כץ, דניאל אהביאל, ניב כליל החורש, איטה ודוב זילברמן, יהויכין פרידלנדר, מקאמת צפת, סניה קרויטר ורבים נוספים. בשעות הערב המאוחרות - מסיבת כליזמרים עם DJ ועוד פעילויות רבות נוספות פתוחות לקהל הרחב.

 

השתתפות בפסטיבל הכליזמרים היא הזדמנות לחוות את אחת הערים העתיקות והרוחניות ביותר בארץ. לטייל בין בתי הכנסת שכל אחד מהם נוצר בחובו את סיפורם של הגאונים, הסופרים והחכמים שישבו בצפת במשך מאות שנים. לשמוע על סופרים, ציירים ופסלים מפורסמים שצפת הייתה עבורם מקור השראה והם קבעו את מגוריהם בעיר. ללכת בעקבת סיפורי הקרבות העזים שהעיר ידעה במהלך מלחמת העצמאות ולהגיע לפינות שכל אחת מהן יש בה סיפור מיסטי יוצא דופן.

 

תצפית אל הר מירון ובית העלמין העתיק של צפת    צילום: רונית סבירסקי

 

צפת זרועה בסיפורים על משפחות שעלו לארץ במאה ה-19 ובנו מפעלים משפחתיים קטנים. אחת המשפחות הידועות היא משפחת המאירי שהתפרסמה בכל הארץ בזכות הגבינה הצפתית והברינזה שאת טעמה עד היום לא הצליחו לחקות. יניב המאירי, דור שישי, ממשיך לנהל את המפעל המשפחתי ומקיים סיורים מודרכים בסופי שבוע. הוא מספר על הסבא הגדול שעלה לצפת משיראז שבפרס ב-1843. הוא רכש בית שהפך לחורבה ברעידת האדמה הקשה שפקדה את צפת ב-1837 וכששיפץ אותה גילה שמתחת לבניין זורם מעיין, אחד מיובליו של נחל עמוד. מים זורמים תחת בית באותן שנים הייתה מתנה משמים.

 

הגבינה הצפתית      צילום: רונית סבירסקי

 

בזכות המעיין הזה ניתן היה לייצר במקום את הגבינות וכך נפתחה המחלבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל. כיוון ששיטות הקירור היו פרימיטיביות הדרך לשמר את הגבינות הייתה במלח ואחסון ממושך במרתף הבית. זו הסיבה שהגבינה הצפתית והברינזה שלהם מאופיינות במליחות גבוהה יחסית לגבינות המיוצרות בשיטות מכניות מודרניות. הצפתית המקורית הייתה גבינה קשה שקיבלה את צורתה מסלסלת קש קלועה והברינזה נארזה בפחים ועברה תהליך הבחלה של שנה עד שהוצאה למכירה. הסבא הגדול שהקים את המפעל הותיר צוואה שמעבירה את המחלבה מדור לדור רק לבן הבכור מבין הצאצאים שיישא את השם מאיר או שלומי. כך נשמר המפעל במשך ששה דורות על כל סודותיו המקצועיים והטעם המיוחד של הגבינות.

 

בצמוד למחלבת המאירי נמצא מוזיאון בית המאירי שהקים יחזקאל המאירי על מנת לשמר את ההיסטוריה של צפת. הוא היה עיתונאי בידיעות אחרונות וכתב רדיו בצפון הארץ. המוזיאון שהקים מספר את סיפורה של קהילת יהודי צפת מתחילת המאה ה-19. הוא עסק בשיקום ושיחזור מבנים בעיר העתיקה בצפת ובחר בבית אבן גדול בן 500 שנים כדי להקים בו את מפעל חייו. חלונות ויטראז׳ בגוונים כחולים, ירוקים ומוזהבים מעטרים את חזיתו ובחצר נטועים עצים קשישים גבוהי צמרת.

 

מוזיאון בית המאירי       צילום: רונית סבירסקי

 

יחזקאל המאירי אהב להקשיב מגיל צעיר לסיפורי של זקני וזקנות צפת ומספר את סיפורם באמצאות המוזיאון באמצעות ציורים של האמנית אדריאנה צוויג ואמנים נוספים שציירו דמויות מיוחדות, טקסים ואירועים בחיי הקהילה. המוזיאון מציג צילומים, מסמכים והרבה מאוד רהיטים, כלי בית וכלי מטבח מקוריים שנאספו למטרת שימור והנצחה. בקומת הגג שוחזר בית צפתי שמציג את חדר השינה, הסלון והמטבח ומחזיר את המתבונן מאות שנים בזמן.

 

כשמטפסים מבית המאירי במעלה הגבעה חולפים על פני בית הכנסת שזכה לכינוי הצדיק הלבן. בבית הכנסת הזה שוכן ספר הקודש החשוב ביותר בצפת שיוצא לעיני הציבור פעם בשנה בתהלוכה החגיגית של ערב ל"ג בעומר. הספר מגיע אל בית אבו ומשם יוצאת התהלוכה אל קבר הרשב"י במירון.

 

מקום מיוחד שמחבר בין הרוחניות והמוזיקה בצפת הוא בית הספר למוזיקה מהמזרח "מקאמאת". זהו בית ספר שמקנה לתלמידיו השכלה ולמידה של מוזיקה ערבית קלאסית, טורקית, פרסית, אנדלוסית, מוזיקה מצפון אפריקה בשילוב מוזיקה מודרנית. הוא נמצא בבניין אבן עתיק יפהפה בקרית האמנים של צפת במרכז שנקרא חאן החמור הלבן. הרכבים של להקות ונגנים מופיעים במסגרת פסטיבלים ואירועים ובמסגרת פסטיבל הכליזמרים הם יופיעו ברחבה המעיין הרדום הסמוכה לבית הספר.

 

הרכב של מקאמאת       צילום: רונית סבירסקי

 

אלה שרוצים להרים כוסית או לטעום ויסקי מקומי ימצאו את מבוקשם במזקקת צפת. אליהו פררה מדלק בין שוט אחד לשני ומספר שהמקום נבנה בידיים על ידי חבורת הצעירים שהחליטו לפתוח את המקום ולהפוך אותו לבית לאלכוהול הישראלי. הם מצאו בית עתיק וכששיפצו הם גילו שהתגורר בו רופא בשם רב יענקלה לפני 350 שנים. הבית צמוד לעזרת הנשים של בית כנסת האר"י. רב יענקלה היה הרופא היחידי ששרד את רעידת האדמה הקשה שפקדה את צפת והמשיך לטפל בנפגעים. במזקקת צפת מחזיקים ויסקי ישראלי של 5 מזקקות ישראליות ומגוון גדול של יינות מיקבים ישראלים.

 

אהרון פררה וטעימות ויסקי       צילום: רונית סבירסקי

 

אחרי האפרטיף, כשמטיילים בסמטאות ועוברים בין מופע אחד לשני אפשר לעצור ולטעום את האוכל המקומי. בצפת פרחו בשנים האחרונות דוכני אוכל רחוב, בין המפורסמים הלחוח התימני אבל יש לו מתחרים כמו יעקב בייגלה שמכין את הבייגל העגול בגרסה רכה עם קליפה פריכה מלאת שומשום. הדוכן שלו פועל בין 7:00 בבוקר ל-14:00 בצהרים אבל בפסטיבל הכליזמרים הוא יסתובב עם אופניים וארגז בייגלה חם וימכור לעוברים ושבים.

 

יעקב ביגלה      צילום: רונית סבירסקי

 

בלב סמטת גלריות האמנות נמצא פלאפל בוטיק שמטגן את הכדורים הירקרקים ומוסיף לפיתה סלטים טריים שרקח מדמיונו הקודח ועל כל זה הוא מוסיף למעלה גרידת גבינה בולגרית כדי לתת את הטאץ' הצפתי ולתת לו את החותם המקומי. ישנם עוד מוסדות אוכל ותיקים שאותם תוכלו למצוא בכתבת האוכל הצפתי.

 

פלאפל בוטיק עם גבינה בולגרית      צילום: רונית סבירסקי