סיור בעקבות האיקליפטוס שעשה עלייה מאוסטרליה וגדל גם בנגב
משרד החקלאות הכריז כי בסקר עצים שערך נבחר האיקליפטוס כעץ הישראלי ביותר מכל אחיו. זוהי ללא ספק הצלחה מטאורית לעץ שנולד באוסטרליה ועשה עליה לפני כ-100 שנים. הוא יכול לזקוף צמרת גאה על שהצליח להכות כאן שורשים ולהפוך ל"צבר". רבים מקשרים אותו דווקא עם ייבוש הביצות למרות שיש לו נציגות מרשימה ביותר באזורי הנגב הצחיחים.
מימין האיקליפטוסים הקמלים ומשמאל הזנים החדשים (צילום: רונית סבירסקי)
העץ האוסטרלי שעשה עלייה
סיפורו של עץ האיקליפטוס כרוך בפרקים היסטוריים בתולדות המדינה והמאבק על ההתיישבות בנגב. הקמתם של קיבוצי רוחמה ובארי, אנדרטת אנז"ק וקרבות מלחמת העצמאות בצפון הנגב. במסגרת חגיגות 110 שנים ליסודה של קק"ל יוקדש סוף השבוע הקרוב לעץ האיקליפטוס ולהתיישבות באזורי צפון-מערב הנגב הנמצאים עכשיו בשיא פריחת הכלניות. סיורים ללא תשלום מתקיימים בסופי שבוע עד 3 במרס 2012 ביער רוחמה, חניון רעים ויער שוקדה.
במרחבי הנגב ידועים כמה עצי איקליפטוס שגילם מוערך במאה שנים לפחות. הם נמצאים ביער כיסופים, נחל אסף, נחל אלה והאיקליפטוס הבודד של ברור חיל לצד נחל שקמה. אלישע מזרחי, היערן האזורי של אזור צפון-מערב הנגב נראה מאוהב כשהוא מביט על גזעו העצום של האיקליפטוס מברור חיל. העץ הזה אכן יפה להפליא, מתנשא לגובה של למעלה מ-18 מטרים ונופו רחב כמעט כמו גובהו. האיקליפטוסים העצומים האלה היו חלוצי העצים בנגב.
פריחת השקד לאורך אפיק נחל שקמה (צילום: רונית סבירסקי)
אדמות תמורת מוהר
הנטיעות היזומות הראשונות של איקליפטוסים בנגב החלו ב-1943 אחרי רכישת אדמות רומה ודורות אבל סיפור "חוות רוחמה" מתחיל בראשית המאה ה-20. מזל אלקיים, רעייתו של מוכתר היישוב עזה, ניסים אלקיים, הצליחה לשכנע את השיח' של השבט הבדואי אל-עטאוונה למכור ליהודים חלק מאדמותיו. השיח' שנזקק לכסף כדי לתת מוהר עבור כלת בנו היפהפייה הסכים למכור את האדמות שנקראו וואדי אל מג'נונה (העמק המשוגע). אדמות ליס צחיחות שאיש לא האמין שמשהו יצמח מהן.
קבוצת יהודים "מוסקבאים" חברי אגודת "שארית ישראל" קנתה את האדמה ב-1911. הם עצמם מעולם לא התיישבו ברוחמה אבל הפקידו את הפרחת השממה בידי ארתור רופין ואת ניהול החווה בידיו של האגרונום צבי הרשפלד. בחנוכה 1912 הוקמה חוות רוחמה ובין הפועלים הראשונים שעבדו בה היו אלכסנדר וציפורה זייד ממייסדי אגודת השומר. אנשי המחתרת של ניל"י נהגו להסתתר בחווה בדרכם למצרים להשגת מידע. יוסף לישנסקי ואבשלום פיינברג שהו בחווה בערב האחרון לפני שמצאו את מותם בסיני. לורנס איש ערב נפגש עם אנשי ניל"י בחווה כשסייע להם בארגון המרי נגד הטורקים.
באר האנטיליה בקיבוץ רוחמה (צילום: רונית סבירסקי)
באר מים בלב מדבר
אנשי החווה נטעו בתחילה בוסתני פרי, עצי שקד וזית ומאוחר יותר עצי סרק. ב-1913 בנו מתיישבי החווה באר אנטיליה שניצבת עד היום בשטח. הבאר שעומקה כ-38 מטרים בנויה מלבנים מסותתות וניצבת עדיין בשלמותה באתר הראשונים של קיבוץ רוחמה. היא עברה במהלך השנים שדרוג, כשהחמור החולף במנוע חשמלי ולאחריו הותקנה משאבה עם גנראטור ובוכנה שהעלתה את המים מתחתית הבאר. הטורקים, שחשדו בשיתוף הפעולה של המתיישבים עם האנגלים הגלו אותם ב-1917 ופרקו את החווה. מקימי החווה חזרו אליה ב-1920 ונאלצו לעזוב כשפרצו מאורעות תרפ"ט (1929). הם חזרו ושוב עזבו בפעם השלישית במאורעות תרצ"ו (1936)
הנטיעות הראשונות
ב-1943 קק"ל רוכשת מחדש את אדמות רוחמה ומסייעת לחברי תנועת השומר הצעיר להקים את גרעין קיבוץ רוחמה. הם מגייסים מומחה בינלאומי לסחיפת קרקע בשם לאודרמילק שפיתח את שיטת תפיסת מי הנגר. בשנים אלה ניטעו באזור חורשות איקליפטוס רבות. האיקליפטוס נבחר כעץ בעל עמידות טובה בתנאי מזג האוויר המדבריים וכושר הישרדות באדמת הליס הצחיחה. חורשות איקליפטוסים נוספות ניטעו עם הקמת 11 נקודות ההתיישבות בנגב ב-1946 ובכללם קיבוץ בארי. יער בארי ניטע בעזרת תרומות של יהודי בגדד לזכר חללי הפוגרום במשהד. בין חברי קיבוץ בארי היו עולים מעיראק שסייעו בנטיעת עצי האיקליפטוס וכיום ניצב במקום שלט הנצחה וזיכרון.
איקליפטוסים וכלניות (צילום: רונית סבירסקי)
אנדרטת אנז"ק ושביל מתקני המים
בשמורת בארי פרוש שטיח אדום של כלניות, סוגי צמחים ופרחים ים תיכוניים ומדבריים. נופים של ביתרונות שעוטים אחרי הגשם שמיכה ירקרקה. מסלול הטיול מתחיל בכניסה לקיבוץ בארי. המסלול חוצה את "המכתש" לאורכו ומגיע עד לבארי הישנה וואדי "נאחביר". התוואי עובר לאורך נחל סחף כשמשני עבריו חרוצים ביתרונות. בתחילת המאה ה-20 התגלו במקום מרבצי גופרית ובשטח ניתן להבחין במבני בית החרושת, בבורות הכרייה ובבאר המים העתיקה. משם ממשיכים אל יער נחל אסף שם הוקמה אנדרטת אנז"ק המשוחזרת. האנדרטה המקורית נמצאת באזור שאינו נגיש למבקרים והיא הועתקה ליער בארי.
נחל אסף הוא אחד הפרויקטים האקולוגיים הגדולים שקק"ל ממנפת בשנים האחרונות באזור הנגב. חלק גדול מהפרויקט ממומן על ידי יהודי אוסטרליה. העתקת אנדרטת אנז"ק למיקומה החדש בלב הפרויקט הייתה הדבר הטבעי ביותר לעשותו. האנדרטה מנציחה את הקרב ההיסטורי של הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים מול הצבא הטורקי ב-31 באוקטובר 1917. לאחר שני ניסיונות להבקיע את קו ההגנה הטורקי בדרך צפונה הם נקטו בתרגיל הטעיה מבריק עקפו את עזה וגרמו לצבא הטורקי לסגת מארץ ישראל. באנדרטה מוצבים שלטים שמספרים את סיפור הקרב ומסבירים על פרויקט השיקום של נחל אסף.
בתרונות רוחמה מכוסים בירוק (צילום: רונית סבירסקי)
עץ בטחוניסטי
איקליפטוס המקור והמסמרי היו בין הזנים שניטעו בצפון הנגב בשנות ה-50 וה-60. הבצורת שפקדה את הנגב בששת השנים האחרונות הכניעה את כושר הישרדותם. חלקם עומדים עדיין בשטח חסרי חיים ונטולי צבע, סחופי רוח ואבק דרכים ואחרים כבר הלכו לעולמם. קק"ל משקמת את פני השטח בנטיעות חדשות ובשיטות חקלאיות שתורמות לצמחייה הטבעית ולפריחת החורף הססגונית להפוך לאטרקציה. נטיעת איקליפטוסים מזנים משובחים ועמידים במרווחים גדולים, זנים שמתאימים לצוף כדי להעשיר את תנובת הדבש וליצור פריחה ססגונית של העצים במהלך השנה. הכנסת עדרי בקר וצאן לרעייה מבוקרת בשטחי היערות, שיטות חדישות של הטיית מי נגר, הוספת עצים רחבי עלים ויצירת חורשות צל לרווחת המטיילים. האיקליפטוס משמש גם ליצירת חיץ ירוק בצדי הדרכים למטרות ביטחוניות. כל אלה יוצרים היום נוף חדש במרחבי הנגב. פריחות של עצי שקד, מרבדים של כלניות שהולכים ומתרבים מדי שנה, פריחות בשלל צבעים של רותם, קידה שעירה וסירה קוצנית.
תוואי הדרך שמתחיל בנחל שקמה וממשיך לכיוון בארי משקף את הצמיחה החדשה ואת תהליך הייעור המודרני. בתרונות רוחמה מכוסים בשדות חיטה ירוקים שנראים כמו שטיח ארוג במלאכת מחשבת. הכלניות מצליחות מדי שנה להפעים אפילו את אנשי הטבע הוותקים בצבען העז ובשטחים העצומים שהן מכסות. האוויר מבושם בריח צמחים ופרחים, עדרי בקר רועים באחו וציפורים מצייצות בין ענפי העצים. קשה לדמיין שפעם הייתה כאן אדמה מדברית מבוקעת וצחיחה.
