5.5 מיליון פריטים באוסף מוזיאון הטבע של ישראל
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב מציג לקהל הרחב את אוצרות הטבע הלאומיים של ישראל שנבחרו מאוסף מדעי שיש בו 5.5 מיליון פריטים. בתערוכות המוזיאון ניתן לראות אלפי פריטים שנאספו לאורך השנים בתצוגות ובמיצגים והמספרים את סיפורו של עולם הטבע של ארץ ישראל והמזרח התיכון
חיות הבר צילום: רונית סבירסקי
הקמת המוזיאון נועדה לעורר השראה לרכישת ידע, להבנה ולחיזוק החיבור של האדם לטבע למען הדורות הבאים. המוזיאון חושף ידע מדעי של המחקר המתקיים בו ונקודות מבט ייחודיות באופן חווייתי ורב-חושי. מדי שנה אוספי המוזיאון משרתים מאות מדענים ואנשי מקצוע מן הארץ ומהעולם למחקר ולפיתוח ידע וכלים לניהול המערכת האקולוגית ושימורה בד בבד עם ניצול בר-קיימה של משאבים. בכל שנה יותר ממאה תלמידי מחקר משתמשים באוספי הטבע בעבודות המחקר שלהם לתוארי מוסמך ודוקטור.
זאב אפור צילום: רונית סבירסקי
תיבת אוצרות או תיבת נח?
המבנה עוצב כמו תיבת אוצרות ויש כאלה שרואים בו את תיבת נח הסימבולית. הבניין, בן חמש קומות, משתרע על פני 9,620 מטרים רבועים. חללי התצוגה מתפרשים על פני כ-1,700 מטרים רבועים, ובהם מוצגים לקהל הרחב אלפי פריטים מאוספי הטבע הלאומיים בתערוכות נושא, בתצוגות ובתערוכה מתחלפת.
מבואה עם תקרה של ציפורים צילום: רונית סבירסקי
עבור משרד האדריכלים שתכנן את הבניין אחד האתגרים המרכזיים היה תכנון מבנה לאחסון אוספי המחקר, שיענה על הדרישות לתנאי אקלים מבוקרים, כלומר, מבנה ללא חלונות, ממוזג 24 שעות ביממה – מעין "קופסה שחורה" המבודדת מן החוץ, ללא אור יום וללא מגע של ממש. באופן מפתיע הם החליטו להדגיש את המבנה במקום להסתיר אותו. הכוונה היא לחשוף את דבר קיומו כלפי העיר, כלפי הרחוב והאוניברסיטה. כך עלה הרעיון להתייחס לאוספים כאל תיבת אוצר ייחודית ולהנכיח אותם בחזית המוזיאון באמצעות קופסה המוגבהת מהרחוב. מתחת לתיבה נוצר חלל התכנסות המשמש גם מבואה ושער כניסה לגן הבוטני, הממוקם מאחורי המוזיאון. בצורה זו מתאפשר חיבור טבעי בין המוזיאון לגן ומחבר אותו לטבע.
הצצה לאוספים צילום: רונית סבירסקי
בהשראת מוזיאוני טבע בעולם, החליטו האדריכלים לאפשר לקהל להציץ לתוך האוספים עצמם, בד בבד עם יצירת חיץ בין השטח הציבורי של המבנה לבין האגף האקדמי והמחקרי. כך המבקרים במוזיאון עוברים בתוך התיבה וזוכים להצצה גם לחדרי האוספים עצמם. בין קומות המבנה תוכננו רמפות, מעברי גישה משופעים, שגם בהם ניתן ליהנות מתצוגות שונות, וכך מתאפשרת בבניין תנועה רציפה וזורמת ללא צורך ממשי לטפס במדרגות. הביקור במוזיאון הוא מעין טיול בין התערוכות. ביציאה מהתיבה, בקומה השנייה, ניתן לצאת אל המרפסת המשקיפה אל נופי תל אביב לתפוס מנוחה קלה, לפני שממשיכים אל שתי הגלריות העליונות, הממוקמות בתוך התיבה באגף הנושק לאגף המחקר.
קרקל ופרנקולין צילום: רונית סבירסקי
מסע בין יבשות
מיצג העופות הנודדים, התלוי בחלל הכניסה למוזיאון, מדגים את מעוף הציפורים בשמי ישראל – מעַלְוִית החורף, שהיא הציפור הקטנה ביותר בתצוגה, ועד לשקנאי המצוי, שהיא הציפור הגדולה ביותר בתצוגה. בתערוכה מוצגות כ-65 ציפורים, ביניהן העיט הניצי, עוף דורס בסכנת הכחדה המקנן בארץ, והעגור האפור, המגיע בכל שנה לבלות את החורף באגמון החולה.
התערוכה נועדה לספר את סיפורן של כחצי מיליארד ציפורים שנודדות מעל שטחה של ישראל מדי שנה, בשל מיקומה הייחודי כגשר יבשתי בין שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה. בסתיו רוב הציפורים נודדות לאפריקה, ובאביב הן שבות לאירופה ואסיה; מקצתן חורפות בישראל בחורף או שבות לקנן בקיץ.
שועל מצוי צילום: רונית סבירסקי
חרקים וקרובים
זוהי תערוכה שמאפשרת למבקרים לראות מקרוב את עולמם של פרוקי הרגליים ולצפות בהתנהגותם ויכולותיהם המפתיעות. בין החרקים: תיקן נושף ממדגסקר, מקלון אוסטרלי, פשפש טורף, חגב אמריקני ומינים שונים של עכבישים, פרפרים ונמלים. מוצג נדיר במיוחד הוא עכביש "קופצן טווסי" שהגיע מאוסטרליה, הייחודי בהתנהגות החיזור שלו. העכביש הזכר פורש את חלקו האחורי והצבעוני בפני הנקבה כמו טווס בעודו רוקד ריקוד נפלא, כפי שניתן לראות במסך התצוגה.
דב נמלים ענק צילום: רונית סבירסקי
החרקים שייכים למערכת פְּרוּקֵי הרגליים – המערכה הגדולה והמגוונת ביותר בטבע, הכוללת למעלה ממיליון מינים, שהם כ-80% מכלל היצורים החיים המוכרים למדע. גודלם של פרוקי הרגליים נע מיצורים זעירים שאורכם פחות מעשירית המילימטר ועד יצורים אשר מוטת רגליהם כארבעה מטרים. גופם מכוסה מעטה נוקשה, מעין שריון או שלד חיצוני, המחלק את הגוף ואת הרגליים לפרקים. פרוקי הרגליים נמצאים בכל בית גידול – ביבשה, באוויר ובים. אפשר לפגוש אותם בבית, בחצר וכמעט בכל מקום שאנו נמצאים בו. הם חיוניים לתפקודן של המערכות האקולוגיות ובעלי תפקיד מרכזי בתופעות הקשורות גם לעצם קיומנו, כגון האבקת פרחים או פירוק חומר אורגני.
קולומבוס שחור לבן צילום: רונית סבירסקי
ארץ, חי, צומח
התערוכה מציגה את הייחודיות של ארץ ישראל מבחינת מגוון בתי הגידול שלה בזכות מיקומה במפגש בין יבשות אירופה, אסיה ואפריקה. שילוב של תנאי אקלים וקרקע יוצרים מגוון גדול מאוד של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. התערוכה לוקחת את המבקר למסע ממערב למזרח מאזור החוף לשפלה בין אזורים ממוזגים לאזורים מדבריים ומדרום לצפון בין מדבר צחיח לחרמון מושלג. בתערוכה מוצגות שש תיבות גדולות שבהן ייצוג לבעלי החיים. 122 מינים שונים של בעלי חיים שנפוצים בטבע הישראלי ביניהם: נחש צפע ארץ ישראלי, אפעה מגוון, גרביל חולות, נברן שלג, קיפוד מדבר, שועל צוקים, ינשוף עצים, אנפה, לוטרה וצפרדע נחלים.
דרבן צילום: רונית סבירסקי
צורה, מבנה, תפקוד
הקשר בין צורה, מבנה ותפקוד הוביל לדמיון בין בעלי חיים מקבוצות רחוקות מבחינה גנטית, המתמודדים עם סביבת חיים דומה. לדוגמה, עטלפים, ציפורים ופרפרים שייכים לקבוצות שונות, אך כולם מעופפים באמצעות כנפיים שהתפתחו במהלך הדורות. פרק התנועה בתערוכה מדגים את נקודות הדמיון החזותי בין בעלי חיים שנעים באותה דרך. מנגד, באיברי גוף דומים חלו שינויי צורה כדי לאפשר לכל בעל חיים לתפקד בדרך היעילה ביותר המתאימה לו. בתערוכה ניתן לראות שינויים ניכרים במבנה הגולגולות של יונקים וציפורים, בהתאמה לסוג המזון שהם אוכלים.
פרס וקטופה צילום: רונית סבירסקי
מגע יד אדם
תערוכת מגע יד אדם היא תצוגה דיגיטלית אינטראקטיבית המראה את השפעת בני האדם על הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, באמצעות הדגמת השינויים בטבע בארץ ובאזור ב-200 השנים האחרונות. המגוון הביולוגי הוא הגדרה לצורות חיים שונות, מינים ונופים על פני כל כדור הארץ. הגידול באוכלוסייה, בבנייה, חקלאות ותעשייה ב-150 השנים האחרונות גרם להרס סביבתי עצום ופגע במגוון הביולוגי. עד המאה ה-12 היו בארץ ישראל חיות טרף ביניהן אריות שניצודו על ידי הצלבנים והוכחדו. במהלך השנים נהרסו בתי גידול, מינים נעלמו וחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. נעשה ניצול לא מבוקר של דיג ומינים פולשים שהובאו לארץ משבשים את המאזן העדין בטבע. האתגר שעומד בפני הדור הנוכחי הוא למזער את הנזקים למען הדורות הבאים.
צבוע צילום: רונית סבירסקי
מארג החיים
תערוכת מארג החיים מדגימה את חשיבות הקשר ין יצורים שונים בעולם. בני האדם לא יכולים לחיות לבדם על פני כדור הארץ וזקוקים לטבע כדי להתקיים. במרכז התערוכה מוצג עץ שיטה שמדגים את מארג החיים שמתקיים סביבו במדבר. התלות בין היצורים השונים לצורך מזון, רבייה, הגנה והפצה. הקשר החיוני הזה מתקיים גם מתחת למים והחלק השני בתערוכה מתייחס למארג החיים בים. החשיבות של הפלנקטון אותם אלפי יצורים זעירים שמזינים את הדגים מהקטן ביותר עד הכרישים והלוויתנים.
חזיר בר צילום: רונית סבירסקי
אוצר האוספים
תערוכת אוספי הטבע של המוזיאון כוללת למעלה מחמישה וחצי מיליון פריטים שלוקטו בארץ במהלך מאה השנים האחרונות. פריטים מעולם הצומח והחי שקשורים להתפתחות המין האנושי. האוספים מתחדשים וגדלים כל הזמן ומשמשים בסיס מחקר למדענים בארץ ובעולם. בתערוכה מוצגים יותר מאלף פריטים ביניהם נדירים דוגמת נמר מהרי ירושלים והתנין האחרון שנצפה בישראל. תרומה גדולה מהווה האוסף הפרטי של האב שמיץ, איש דת וזואולוג, שחקר לפני מאה שנים בעלי חיים בארץ ישראל וסביבתה שרובם נכחדו. מתוך המגוון הגדול של המוזיאון מוצגים עשרות יונקים, עופות, דגים, חרקים, אלמוגים, סרטנים ורכיכות.
עופות באוצר האוספים צילום: רונית סבירסקי
אוסף האב שמיץ צילום: רונית סבירסקי
מהו האדם?
התערוכה המתמקדת בהתפתחות המין האנושי מוצגת במרכז דן דוד שהוא חלק מן המוזיאון. התצוגה כולל את מיני האדם בשבעה מיליון השנים האחרונות בשילוב השינויים בצורת החיים, הכלים בהם השתמש, השפה, חיי הנוודות, השימוש באש והתיישבות הקבע. התייחסות אל מוצא האדם וההתפתחות הפיזית שאפשרה לו ללכת על שתי רגליים, התפתחות המוח, התרבות, הטכנולוגיה וניצול משאבי הטבע. התערוכה מדגימה מיומנויות של הגנה, ציד, מחשבה, תכנון, תקשורת, שפה, דיבור וכתיבה ומאפיינים חברתיים כמו דת, סולידריות חברתית, צבירת ידע לצד אלימות, שליטה, כוח וטריטוריה.