אסקפיזם של אמנות במלון אימפריאל

 

תערוכת הפופ אפ השלישית והאחרונה במלון אימפריאל תל אביב מוצגת בסימן אסקפיזם. 37 חדרי המלון הופכים למיצבים ומיצגים שעוצבו על ידי 54 אמניות ואמנים. התערוכה נפתחת ב-23 ביוני

 

אלפי דמויות שחורות של האמן זיו דין     צילום: רונית סבירסקי

 

יערה זקס וקבוצת אימפריאל יצרו את מיזם הפופ אפ מוזיאון שהביא עמו רוח חדשה לעולם האמנות הישראלית. עשרות אמניות ואמנים עובדים במשך חודשים על יצירות אמנות יוצאות דופן מותאמות חלל שמוצגות לפרק זמן קצר ופורחות בסיום התערוכה כמו בועת סבון. גישה מנוגדת לחלוטין לרעיון שיצירת אמנות היא נצחית. יתכן שדווקא הזמניות והבחירה בחלל לא שגרתי מושכים את הקהל לראות את תערוכות הפופ אפ האלה שהפכו ללהיט מבוקש.

 

האיש הצף על מיטה של האמנית שיר למדן     צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה הנוכחית הייתה מאתגרת במיוחד בעקבות המלחמה, הצער והכאב על הנופלים והחטופים שנמצאים בעזה. האמנים והאמניות חיפשו דרך לצבוע את הימים השחורים האלה בצבעים של אור ולהעניק לצופים מספר שעות של רוגע ובריחה מהמציאות. התערוכה קיבלה את השם אסקפיזם והיא מוצגת בארץ הפלאות של מלון אימפריאל.

 

אימת הריק  של OUM KULTUV      צילום: רונית סבירסקי

 

האמן עזרא הרמן צה בחר בחדר האמבטיה של חדר 209 והפך אותו לשירוקלחת. הוא קרא ליצירה של HAPPY SHIT ובעברית קקי שמח. חדר המקלחת מכוסה מהמסד עד הטפחות בערמות קטנות של קקי צבעוני. הוא מסביר שכל אדם חייב ללכת לשירותים וכך גם אין אדם שלא חווה מצבי חרא בחייו. הצבעים משנים את ההתייחסות אל הדבר השלילי כאל משהו חיובי. כדי לבחון את התגובות הוא פיזר אלפי פסלונים ברחבי העולם וראה שאנשים מרימים אותם ולוקחים הביתה. היה לו ברור שזה לא היה מתרחש אם היצירות היו בצבעם החום המקורי.

 

 Happy Shit של האמן עזרא הרמן צה   צילום: רונית סבירסקי

 

זיו שמח יצר בחדר 203 חזרה בגלגל הזמן אל שנות ה-50 בארצות הברית. שנים שבהן אריזות המזון היו צבעוניות והפכו לפריטי אספנות. התוצאה נראית כמו חדר ילדים ססגוני שופע צבעים ופורמטים גדולים בסגנון נאיבי.

 

יצירת האמן זיו שמח    צילום: רונית סבירסקי

 

נוי כהן גל ונופר חתוכה חיפשו דרך להפוך את המציאות לוורודה ולממש את החלום לגדל ילדים באווירה שקטה. הן יצרו בחדר 204 בית קברות לכלי נשק. בחדר שכולו לבן הוצבה ערימת רובים שכולם בצבע ורוד ומעליהם מתנוססת הכרזה Weapons' Cemetery.

 

 בית קברות לרובים של נוי כהן גל ונופר חתוכה     צילום: רונית סבירסקי

 

שלומית ג'וי גורן ופרננדה מלו סטארק הן צמד מעצבות גרפיות. פרננדה עולה חדשה מברזיל ושלומית הישראלית הפכו לחברות כשהכירו באשכול הגנים של ילדיהן הקטנים. המציאות המרה פגשה אותן כששלומית תכננה לבלות במסיבת הנובה ומסיבות אישיות לא נסעה ברגע האחרון. עם פרוץ המלחמה, פרננדה נסעה למשפחתה בברזיל ושלומית הסתגרה בביתה במשך חודש וחצי עד שהצליחה לעכל את הנס שקרה לה. המיצב שלהן בחדר 205 מתאר בצבעים אופטימיים ללא מילים את מה שעבר עליהן. המזוודה הצהובה של פרננדה ליד קיר שמתאר את המקומות שאליהם נסעה. הארון הדמיוני שבו הסתגרה שלומית ועיצבה בתוכו את הנובה בצבעים של ימים יפים וטובים. שני קירות ורודים עוצבו עם האותיות Esc והוסיפו גם כפתורי מקלדת. המיטה שהוצבה במרכז החדר היא החזון לחופשה אקזוטית בגן עדן של המזרח התיכון.

 

גן העדן של המזרח התיכון של שלומית ג'וי גורן ופרננדה מלו סטארק     צילום: רונית סבירסקי

 

עינת שטקלר משחקת בבקבוקי הפלסטיק שפוגעים בכדור הארץ והופכת אותם להרפתקה דמיונית. חדר 303 אפלולי ובמרכזו מיטה זוגית שמכוסה בבקבוקי פלסטיק מעוכים ומוארים בשלל צבעים. מהתקרה והקירות סביב המיטה תלויים מאות בקבוקי פלסטיק עם אפקטים שונים של תאורה. בכניסה לחדר תלויים קליידוסקופים לשימוש המבקרים. הצצה אל החדר דרך עינית הקליידוסקופ משכפלת את כמותם ומטשטשת את צורתם. הם הופכים לצורות גיאומטריות של צבעים וצורות כמו במשחקי ילדות.

 

קליידוסקופ בקבוקי פלסטיק של עינת שטקלר     צילום: רונית סבירסקי

 

אביב היילוייל ודינה לוי יצרו בחדר 214 וידאו ארט דרך משקפי מציאות מדומה שהמתבונן לא רוצה להפסיק לבהות בהם. עולם הים נראה כמו במצפה תת ימי כשהדג מתקרב אל הצופה וכמעט נוגע באפו. הקירות נעים בצורת קוביות שנכנסות ויוצאות ממקומן בקצב של ריקוד עליז ולהקות של דגים שטות ברקע בתוך אוקיאנוס כחול.

 

אנה קוגן וסרג'ו לופו נובופלנסקי השתמשו בטכנולוגיה של בינה מלאכותית בחדר 308. המערכת הטכנולוגית ממלאת משאלות ואפשר לבחור באיזה חדר המבקר רוצה להיות. יש כאלה שבוחרים חדרים מפורסמים וכאלה שרוצים לחזור למקומות שהיו לפני מאות שנים. החדר משנה את פניו והופך לחדר שהמבקר ביקש לראות.

 

 חדר בבית האופרה על פי הבינה המלאכותית אנה קוגן וסרג'ו לופו נובופלנסקי      צילום: רונית סבירסקי

 

האמן שמכנה את עצמו MONKEY RMG לקח את הטכנולוגיה עוד צעד אחד קדימה וחדר 403 הפך למשכנם של רובוטים. היצורים שלו מתעוררים לחיים וכל אחד בדרכו שלו. אחד מנופף בכנפיו, מחוגי השעון מסתחררים ומתקתקים, הגיטרה מנגנת, הדמות ששוכבת במיטה זזה, התנינים באקווריום מניעים את הלסתות ויצורים היברידים מגלגלים עיניים.

 

הרובוטים של MONKEY RMG      צילום: רונית סבירסקי

 

איל פסטרנק ועדי קוטנר הפכו את חדר 311 לדגם אמנותי שמייצג את חייהם של מפונים בבית מלון. עשרות חפצים שמשפחה זקוקה להם בחיי היום יום מסודרים בסדר מופתי על הקירות ויוצרים תחושה אסתטית ונעימה בניגוד גמור לחיים במציאות.

 

סידור חדר מפונים בבית מלון של איל פסטרנק ועדי קוטנר      צילום: רונית סבירסקי

 

עומרי וקנין משתמש באפקט חדרי המראה כדי ליצור את האשליה בחדר 409. הרצון לברוח ולהתאוורר מקבל משמעות חדשה כשגבר ניצב על סולם כשראשו מציץ החוצה דרך צוהר בתקרה. אפקט המראות המכפילות יוצר חדר עצום עם עשרות גברים שעומדים על סולם ומציצים לעולם אחר יפה יותר ואינסופי.

 

חדר המראות של עומרי וקנין      צילום: רונית סבירסקי

 

המשפט שמאפיין כל כך את התקופה הזו No News Is Good News שימש השראה לצלמת והיוצרת לנה זלדץ והבמאית נטע שניצר, שהפכו את חדר 411 למחילת ארנבים ששוכבים במיטה וכל החדר סביבם מצופה בעיתונים.

 

 מאורת הארנב של לנה זלדץ ונטע שניצר     צילום: רונית סבירסקי

 

תמרולה – תמרה צ'נגרי מבקשת מהמבקרים להשתחרר במרחבי הג'ונגל. במשך שבועות היא יצרה מעיסת נייר חיות, צמחים, שרכים ועצים מלאי צבע ושמחה. היא הפכה את חדר 412 למפלט אופטימי מעין חלון אל עולם הדמיון שאפשר לשחרר בו את המחשבות הטורדניות ולנוח מהמציאות הקשה.

 

 הג'ונגל של תמרה צ'נגרי         צילום: רונית סבירסקי

 

שיר למדן יצרה בחדר 414 מיטה שצפה על מים שלווים ואיש ישן עם חתול על הראש. דניאל פילוסוף ורוס יצרו הרמון מרוקני בחדר 405 והם אומרים שלפעמים פשוט צריך לאכול דג מרוקאי כדי לשכוח הכל. העבודה ״מראות וחלונות״ פרי עבודתן של צלמת האופנה ואמנית הבינה המלאכותית אלה אוזן בשיתוף עם מעצבת הפנים עינב מאי. הן יצרו בחדר 402 תמונות וחלונות שעליהם מוקרן וידאו ארט מעולם הבינה המלאכותית ומתקבל אפקט של סלון שהדימויים בו מתחלפים ללא הרף.

 

 מראות וחלונות של אלה אוזן ועינב מאי      צילום: רונית סבירסקי

 

אור אילון מסתיר את הצרות והכאב מאחורי מסכות בחדר 313. מסכות מאפשרות לאנשים להתנהג באופן שלא היו מרשים לעצמם כשהם חשופים. המסכות מאפשרות בריחה זמנית מנורמות, ציפיות חברתיות וללא חשש לשיפוטיות. הכרזות שיצר מלאות הומור, בעלות כפל משמעות ושעשועי היגיון.

 

 המסכות של אור אילון      צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה תהיה פתוח החל מ-23 ביוני עד סוף אוגוסט 2024, בימים ראשון-חמישי, 21:30-10:00, שישי, 16:30-09:30, שבת, 21:30-09:00 (כניסה אחרונה שעה וחצי לפני סגירה). כרטיסים ברכישה מראש באתר IMPERIAL HOTEL WONDERLAND 03

מלון אימפריאל, הירקון 66, תל אביב