לשמור על הנשרים בשמורת גמלא

 

שמורת הטבע גמלא היא שילוב של נוף, טבע ושרידי עבר. בשמורה מקננים עופות דורסים, חלקם נדירים, על שטח מצומצם. בשעות הבוקר ממריאים הנשרים ובשעות הצהרים הם שבים לקניהם, כשהם מרחפים מעל לראשי המטיילים. הנשרים, בשמורה הם מהגדולים והמרשימים שבעופות הדורסים בישראל ובעולם כולו.

 

הנשר היה בעבר עוף נפוץ ביותר באזורנו ויש עדויות למושבות קינון גדולות אשר מנו מאות נשרים. כיום, תמונת המצב הינה שונה לגמרי: בשנים האחרונות נמצאת אוכלוסיית הנשרים בארץ בכלל ובצפון ישראל בפרט במאבק הישרדות. מספר הנשרים בארץ בכלל, ובצפון בפרט, הולך ויורד – 450 נשרים נספרו בארץ ב-2003, ב-2012 היו בכל הארץ בין 150 ל-200 נשרים, מהם כ-30 בגולן, ב-2020 נספרו 206 ברחבי הארץ ובעקבות הרעלות חוזרות נותרו בגולן כחמישה פרטים. עד סוף שנת 2021 הייתה עליה ל-230 פרטים ברחבי הארץ.

                                                                 

נשר נושא טבעת סימון    צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים 

 

פקחי רשות הטבע והגנים עושים ללא לאות במטרה לשמר ולשמור על אוכלוסיית הנשרים בגמלא באמצעות ניטור, תצפיות ויישום אמצעי ממשק ושמירה, לצד פעולות חינוך והסברה לקירוב הציבור הרחב לנושא. המעקב האינטנסיבי אחר הנשרים מאפשר איתור של בעיות הקיימות בשטח ואשר גורמות לפגיעה בנשרים, כגון: רעלים ומיעוט במזון.

 

התברואן של השטח

אורך גופם המרבי של הנשרים הוא כ-1.1 מטרים ואורך מוטת כנפיהם מגיעה ל-2.7 מטרים. משקל גופם כ-8-7 קילוגרמים. הנשרים אינם עפים, בדרך כלל, בתעופה פעילה אלא לרוב משתמשים בזרמי אוויר לצורך דאייה וגלישה. הנשר ניזון מפגרים בלבד, ולכן הוא משמש כ"תברואן" של הטבע, המנקה את השטח משרידי בעלי-חיים מתים ומונע בכך התפשטות מחלות. מכאן, שלנוכחותו חשיבות רבה במערכת האקולוגית הטבעית. מתיאורי חוקרים ונוסעים, שביקרו בארץ-ישראל במאה ה-19, עולה כי היו כאן מושבות קינון גדולות שמנו מאות נשרים. עקב ציד פרוע, התחשמלות מקווי מתח גבוה, מחסור במזון, הרס בתי-גידול, הפרעות על-ידי מטיילים והרעלות משימוש לא מבוקר בחומרי הדברה - אוכלוסיית הנשרים בישראל כמעט ונכחדה.

 

  

מוטת כנפיים 2.7 מטרים      צילום: רונית סבירסקי

 

דוגרים על הביצים

בשנת 2008 החליטה רשות הטבע והגנים לנקוט בהתערבות אקטיבית על מנת להציל את הנשרים. התוכנית כוללת לקיחת הביצה הראשונה שהוטלה בקן והדגרתה באופן מלאכותי במדגרה בגן החיות התנ"כי בירושלים. הגוזל, שבוקע במדגרה המלאכותית, מועבר להמשך גידול ואימון בחי-בר כרמל. במלאות לו 120 יום, כאשר הוא מסוגל לאכול באופן עצמאי, מוחזר הגוזל לכלוב מיוחד בשמורת גמלא ("כלוב אקלום"), בו הוא מסתגל ומתחזק לקראת שחרורו לטבע בערך שנת חייו השלישית. 

 

 

מצפור ומפל

בגמלא מצפור מיוחד שעומד על קצה המצוק ממנו ניתן לצפות בתעופת הנשרים. לאתר נוספה מערכת מצלמות בתצפית המאפשרת מעקב אחרי קינון בזמן אמת, וצפייה בסרטונים מוקלטים לאורך כל השנה. ישנה אפשרות להדרכת קבוצות בתיאום מראש עם השמורה. ישנה גם הדרכה לקהל הרחב 3 פעמים ביום.

 

דואים בשמורת טבע גמלא    צילום: רונית סבירסקי

 

מעבר למצפור הנשרים, בגדה הצפונית של נחל גמלא, קיימת נקודת תצפית נוספת, המשקיפה על מפל גמלא. המפל, שמימיו נופלים מגובה של 51 מטרים, הוא המפל הגבוה בישראל. בדרך למפל ניצבת קבוצת דולמנים. דולמן הוא מבנה הבנוי משלוש אבני בזלת עצומות בצורת שולחן ששימש כמצבת קבר של נוודים שחיו בגולן לפני כ- 4,000 שנים.

 

שבילי הטיול בשמורת גמלא מסומנים ומשולטים, חלקם למשפחות וחלקם למיטיבי לכת. אחד המסלולים עובר בקניון ובמפלים של נחל בזלת, היובל הצפוני של נחל דליות. בנחלים זורמים מים כל השנה. השביל חוצה את הנחלים והוא מתוכנן כך שניתן להשקיף ממנו אל המפלים.

שרידי הישוב העתיק גמלא נמצאים לרגלי נקודת התצפית. לאתר יורד שביל תלול, מהלך 20 דקות במורד. גמלא הייתה יישוב יהודי משגשג בסוף ימי הבית השני. העיר התפרסמה במלחמתה נגד הרומאים, בראשית המרד הגדול (שנת 67 לספה"נ). נחשפו בה שרידי כנסייה בכפר הביזנטי דיר קרוח, שרידי בית הכנסת, שפעל עוד לפני חורבן בית המקדש, אמת מים, מקווה טבילה, מבני ציבור, ראשי החיצים ואבני הקלע רבות שמעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום. 

 

לפרטים: 3639*