תל חצור – ראש כל הממלכות

 

אתר מורשת עולמית שנותרו בו שרידים מרשימים מהעיר הגדולה ביותר בארץ ישראל ומאחת הערים החשובות בתקופה הכנענית, שער שלמה, ארמון מלכים, מפעל מים, מצודה ומגדל ישראלי

 

חצור המקראית הייתה אחת הערים החשובות בתקופה הכנענית התיכונה ובתקופה הישראלית במאה ה-9 לפני הספירה. קשרי מסחר ענפים התקיימו בינה לבין ערי בבל וסוריה בעיקר במתכות של בדיל וברונזה. במקרא היא זוכה לתואר "ראש כל הממלכות". סיור בין השרידים המרשימים של התל מאפשר לראות את ביצורי התקופה הכנענית התיכונה, מבנה המזוהה עם ארמון מתקופת הברונזה המאוחרת, במת פולחן מתקופת ההתנחלות, חומת סוגרים ושערים המיוחסים לתקופת שלטונו של שלמה המלך ומחסנים המזוהים עם תקופתו של המלך אחאב.

 

ארמון מלכי חצור הכנענית    צילום: רונית סבירסקי

 

ארמונות וחומות

תל חצור נמצא בעמק החולה למרגלות הרי הגליל. מיקומה הטופוגרפי, אדמותיה הפוריות והמעיינות הנובעים מנחל חצור הסמוך העניקו לה יתרונות שהפכו אותה לעיר הגדולה ביותר בארץ ישראל. היא משתרעת על פני 800 דונמים, יותר מפי 10 משטחה של ירושלים בימי בית ראשון. היא כוללת את העיר העליונה האקרופוליס והעיר התחתונה המתחם. העיר העליונה נמצאת כ-40 מטרים מעל ערוץ נחל חצור ושטחה כ-100 דונמים. העיר התחתונה משתרעת מצפון לאקרופוליס ומוקפת סוללות עפר. חצור הכנענית התפרשה על פני כל השטח ואילו העיר הישראלית שכנה בעיר העליונה בלבד. 

 

 העיר העליונה      צילום: רונית סבירסקי

 

זהו התל הגדול ביותר מתקופת המקרא, אשר נחפר במשך שנים ארוכות ועדיין נמצא בתהליך חשיפה. חצור הייתה מיושבת במשך אלפי שנים והחופרים באתר מצאו שכבות שונות מתקופות קדומות. נחשפו בה ארמונות, אתרי פולחן, חומות מרשימות, שערים, בתים, מחסנים, כלי חרס, פסלים, כלי נשק, תכשיטים וחפצי אמנות. הממצאים מעידים על הקשרים הנרחבים של חצור עם סוריה, מצרים, ממלכת החיתים, בבל וארצות הים התיכון, כרתים, יוון וקפריסין.

 

 שרידי היישוב       צילום: רונית סבירסקי

 

לפי סיפורי המקרא יבין מלך כנען שישב בחצור הנהיג את כוחות ברית הערים הכנעניות למלחמה בשבטי ישראל המתנחלים בהנהגת יהושע. ניצחונם של בני ישראל הביא לחורבנה ושריפתה של חצור ובחפירות הארכיאולוגיות מצאו עדויות לשריפה גדולה. הקשר בין הסיפור המקראי לממצאים בשטח נתון עדיין למחלוקת בין החוקרים. חצור נעזבה לתקופה של 150 שנים. במאה ה-11 לפני הספירה היה בה יישוב קטן ששייך לתקופת ההתנחלות ורק במאה ה-10 לפני הספירה היא הפכה לעיר חשובה שככל הנראה בוצרה על ידי שלמה המלך. בימיו של אחאב העיר הכפילה את שטחה והוקמו בה מבני ציבור, מפעל מים מפואר, מצודה ומחסנים.

 

במת הפולחן       צילום: רונית סבירסקי

 

השער של שלמה המלך

הביקור באתר מתחיל בשער העיר ובחומת הסוגרים. השער מיוחס לתקופתו של המלך שלמה (במאה ה-10 לפנה"ס). הארכיאולוגים מקשרים את הממצאים הארכיאולוגים עם הפסוק מספר מלכים א' פרק ט' פסוק טו: "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המילוא ואת חומת ירושלים ואת חצור ואת מגידו ואת גזר". על פי פסוק זה שלמה המלך בונה את בית המקדש, את ביתו ואת ירושלים. בשלב השני הוא מתפנה להקים את חצור - החולשת על הכניסה לעמק החולה, מגידו - החולשת על הכניסה לעמק יזרעאל, וגזר - החולשת על עמק איילון. כל האתרים האלו נחפרו ושער דומה שזכה לכינוי "השער הישראלי" נמצא בכל אחת מהן.

 

 שער שלמה     צילום: רונית סבירסקי

 

השער כולל שישה תאים, שלושה בכל צד וביניהם מעבר. בקדמת התאים היו שני מגדלים ודרומית לשער ניתן לראות את חומת הסוגרים. מתחת לתא האמצעי של האגף הדרומי נמצא מפתן בזלת של מקדש כנעני שהשער נבנה על חורבותיו. לצד פתח המקדש ניצבת מצבת פולחן. 

 

ארמון בן 3000 שנים

צועדים לאורך השביל ומגיעים אל מבנה גדול ומקורה. מקיפים את המבנה מכיוון דרום ויורדים במדרגות האבן, ממשיכים עם השביל ומגיעים אל ארמון מלכי כנען. הארמון שופץ ונוספו לו גג וריצוף כדי להגן עליו מפגעי מזג האוויר. הארמון הוא בן למעלה מ-3000 שנים וניתן לראות בבסיס המבנה אבני בזלת גדולות. במבט מקרוב ניתן לראות כי הן סדוקות, בשל השריפה הגדולה שהתרחשה בו בעת העתיקה. הארמון שימש את מלכי חצור במאות 14-13 לפני הספירה. בחלק המערבי של חצר הארמון נמצאת במת פולחן. בסמוך לכניסה לארמון התגלו בסיסי עמודים ענקיים מבזלת. במרכז הארמון התגלה חדר הכס. קירותיו בנויים לבנים ובסיסיהם מצופים בלוחות מסותתים של בזלת ועליהם הונחו קורות ארזים. בחפירות בארמון התגלו כתובות בכתב יתדות שמוטבעות על לוחות טיט, פסלים מאבן ומברונזה ותכשיטים. הארמון חרב בשריפה אדירה במאה ה-13 לפני הספירה. 

 

חדר הכס     צילום: רונית סבירסקי

 

מפעל מים ותצפית פנורמית

מפעל המים של חצור, שנבנה כנראה בימי אחאב במאה ה-9 לפני הספירה, גדול ומרשים במיוחד. זו הייתה תקופת פריחה ושגשוג של העיר. שטחה הוכפל, נבנו בה ביצורים, מצודה ומפעל מים. מטרת המפעל הייתה להעניק לתושבי העיר אספקת מים סדירה גם בימי מצור, מבלי שיאלצו לשאוב מים מן המעיינות שמחוץ לעיר. מהנדסי חצור הקימו מפעל השוכן כולו בלב התל, לאחר שחצבו פיר לעומק 45 מטרים עד למפלס מי התהום.

 

 מפעל המים העצום    צילום: רונית סבירסקי

 

מפעל המים מתוכנן בשלושה חלקים. הראשון הוא מבנה גישה המוביל אל פיר אנכי. השני הוא פיר אנכי הכולל קירות תומכים לחיזוק שכבות היישוב הקדומות ומדרגות חצובות בסלע. עומקו הכולל של הפיר הוא 45 מטרים. במקום שבו מסתיים הפיר, למרגלות 5 גרמי מדרגות נמצאת מנהרה שיורדת בשיפוע חד לאורך 25 מטרים. המנהרה מתנקזת אל בריכת מים קטנה שניזונה ממי תהום.

 

המצודה הישראלית ובמת הפולחן

בקצה המערבי והגבוה ביותר של העיר העליונה נחשפו שרידי מצודה שמשייכים אותה לתקופת המלך אחאב. השער כלל סף, מזוזות, כותרות מעוטרות ומשקוף שכולם הועברו למוזיאון ישראל בירושלים. מהמצודה שרדו רק היסודות שבנויים על מצודה קדומה יותר וחומת הסוגרים מימי שלמה המלך. היא נהרסה יחד עם כל העיר בידי תגלת פלאסר ה-3, מלך אשור, בשנת 732 לפני הספירה. בשטח למרגלות המצודה שוחזרה במת פולחן מתקופת השופטים. בחפירות במקום התגלו חפצי פולחן, כני קטורת וצלמית מתכת.

 

המצודה הישראלית     צילום: רונית סבירסקי

 

בית פרטי ומבנה ציבורי מהתקופה הישראלית

שני מבנים שהועתקו ממקומם המקורי מעל הארמון הכנעני מתוארכים למאות 9-8 לפני הספירה. הם הועברו לחלק הצפוני של העיר העליונה כדי לשמר אותם בצורה הטובה ביותר. בית אחד שימש למגורים והוא מוגדר כבית  טיפוסי ישראלי עם ארבעה מרחבים כולל חצר מרכזית ושלושה אגפים בנויים סביבה. דיירי הבית התגורר בקומה השנייה ובחצר נעשו כל עבודות המשק. במרכז החצר שוחזר בית בד על פי המקום המקורי שהוא נמצא בחפירה. המבנה השני שיש בו שני טורי עמודי אבן שימש כמחסן ציבורי. הגג נשען על העמודים המרכזיים שהיו גבוהים יותר בעבר ובשני הצדדים נבנה גג נמוך יותר. הבדלי הגובה בין משטחי הגג איפשר לאוויר ואור להיכנס פנימה. 

 

 מבנה המחסנים הציבורי    צילום: רונית סבירסקי

הבית הפרטי, החצר ובית הבד     צילום: רונית סבירסקי

 

המגדל הישראלי והשומר האחרון

בקצה המערבי של התל נמצא שריד הבנייה הישראלי המאוחר ביותר שנבנה בחצור. זהו מגדל שנבנה כחלק מביצורי ההגנה נגד צבא אשור שבסופו של דבר הצליח לכבוש את העיר. בקצה המצודה הוצבה דמותו של החייל האחרון שנלחם בחצור כשהוא חמוש ברומח ולבוש בשריון. כאשר מטפסים ועומדים בסמוך לדמותו, ניתן להשקיף אל הנוף המקיף את התל ולהבין את החשיבות הטופוגרפית של העיר שחלשה על הכניסה הדרומית אל עמק החולה. למרות חוזקה ומיקומה לא הצליחה חצור לעמוד בפני הסכנה שהגיעה מהצפון ובשנת 732 לפנה"ס היא נכבשת על ידי תגלת פלאסר. תושבי העיר גולים מארצם, ממלכת חצור נופלת ובשנים שלאחר מכן מתגוררים בה תושבים מעטים.

 

המגדל הישראלי     צילום: רונית סבירסקי

תצפית נוף מהמגדל      צילום: רונית סבירסקי

 

אל גן לאומי תל חצור מגיעים מכביש 90 דרך צומת מחניים. בוויז: גן לאומי תל חצור