ג'יפים בפארק עדולם

 

פארק עדולם הוא אחד מאתרי הטבע היפים במרכז הארץ. מרחבים ירוקים נטולי סממני התיישבות מודרנית, שפע של פריחות, יערות ואתרים ארכיאולוגיים מרשימים מתקופת בית שני. קל לטייל בפארק ברגל, בכל סוגי כלי הרכב וישנם גם שבילי אופניים מגוונים. דווקא משום כך טיולי ג'יפים מציעים זווית אחרת ומעניינת בתוך נפתולי היער. בבוקר יום שישי חורפי ושמשי יצאנו לטיול ברכבי שטח בהדרכת קק"ל.

 

לכיוון פארק עדולם

המדריכה דורית סדובסקי חיכתה לנו בתחנת הדלק של צומת האלה. עשרה ג'יפים וחבורת מטיילים חדורי שמחת שטח התייצבו ב-08:00 לתדרוך קצר ומשם על כביש בית גוברין לכיוון פארק עדולם. פונים מזרחה בכביש 367 לכיוון ישובי גוש עציון כשמימין הדרך ניצבות צלחות השידור הענקיות. היעד אמנם פארק עדולם אבל סדובסקי מחליטה לעשות גיחה לאנדרטת יהודי צרפת הממוקמת ביער יהודי צרפת. האנדרטה בנויה כקיר עצום בצורת חצי גורן ורק כשמתקרבים אליו העין קולטת את הפרטים. הקיר מכוסה בדפי נייר שנושאים את רשימות היהודים שנשלחו אל מותם. שם, תאריך המשלוח, מחנה הריכוז, 80 אלף שמות בסדר המופתי המצמרר של תעשיית המוות הרצחנית. סביב האנדרטה נטעה קק"ל 80 אלף עצים לזכר כל אחד מהניספים.  

 

ברכבי שטח לפארק עדולם     צילום: רונית סבירסקי

 

הפתיחה הקשה הזו מקצינה עוד יותר את הכניסה לפארק עדולם שמרחביו העצומים מרחיבים את הנשימה. חולפים על פני היישוב נווה מיכאל וממשיכים ישר בשביל אספלט צר אל תוך השטח. הדרך רצופה בגידולי גפנים ושטחים חקלאיים עד שמגיעים למחסום דרכים.

 

הג'יפים ממשיכים בנתיבי עפר כשמכל עבר משתרעים שטחי תבואה בגוון ירוק עז. דורית מסבירה שהשם עדולם ניתן על שם עדולם המקראית או שמקורו בשם הערבי עיד אל מיאה (חג המאה). לשם הזה מתלווה סיפור על חתונה שהפכה משמחה לריב פרוע בין המחותנים והסתיימה במאה הרוגים.

 

גבעות, עצי יער ושלל פריחות

הדרך עוברת לצד עצי יער מרשימים, רקפות מציצות בין הסלעים וכלניות מנקדות בכתמי דם את המרחבים הירוקים. השביל מטפס אל עבר תל עדולם. ביום של ראות צלולה אפשר לדמיין את מלחמת דוד וגוליית בעמק האלה. חלקות חקלאיות פרושות למרגלות התל בצבעים שבין ירוק עז לחום אדמדם, השביל שבו צעדו לוחמי הל"ה מתפתל בוואדי ובאופק ניבטים יישובי הגדה, בית"ר עילית, רוגלית ובת עין.

 

עץ שקד בשיא פריחותו     צילום: רונית סבירסקי 

 

גבעות פארק מערות עדולם מתהדרות בחורש מעורב עם עצי חרוב מצוי, שיחי אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי, אלון מצוי ואלות אטלנטיות עתיקות מרשימות במראן. אם תפקחו עיניים ותקפידו על נסיעה שקטה יש סיכוי רב שתראו עדר צבאים חולף בריצה, שועל, חזיר בר או ארנבת זריזה. בין המכרסמים נפוצים הקיפודים, גרבילים, חולד שמותיר את ערמות העפר התחוחות על פני הקרקע והרבה מאוד עופות. כדי להגן על הפארק ולטפח את החי והצומח יזמה קק"ל פעילות משותפת עם תושבי האזור וגופים ירוקים נוספים במטרה לשמור על ערכי הטבע שלו.

 

הדרך חולפת על פני חורבת עתרי השוכנת על גבעה נישאה בגובה 406 מטרים מעל פני הים. חפירה שנערכה על ידי הארכיאולוגים ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור חשפה במקום כפר מימי בית שני, מקוואות ומבנה ציבורי גדול שזוהה כבית תפילה לפני חורבן הבית. בשטח נמצאו גתות רבות המעידות על תעשיית יין ענפה. באתר התגלה שבר חרס הנושא את השם "עתרי". החרס היה חלק מתעודה ששימשה כקבלה ליצוא חקלאי. באתר נמצאות מחילות מסתור ומערות שניתן לזחול בהן בעזרת פנס.

 

חורבת בורגין

ממשיכים אל חורבת בורגין. מחנים את הרכב בצמוד אל משטח של חרציות צהובות שאפשר להשתרע עליהן כמו על מיטה רכה. משאירים את הג'יפים ויוצאים להליכה קצרה אל החורבה. בדרך חולפים על פני מערות קבורה שונות. יורדים במדרגות חצובות אל "מערת העמוד". זוהי מערת קבורה מרשימה, חצובה בסלע. בדופנות המערה חצובות גומחות שכל אחת מהן כוסתה במקור בלוחות אבן. במרכז החדר ניצבים שני עמודים חצובים שזכו לעיצוב בסגנון יווני. הכותרות מעוטרות במדליונים שעל כל אחד מהם חרוט צלב. המערה משויכת לתקופה הביזנטית.

 

 

בסמוך אליה נמצאת מערת קבורה ששייכת לתקופת בית שני. גרם מדרגות רחב מוביל אל פתח המערה דרך מבואה פתוחה שבצדה הימני פתח המוביל אל מקווה טהרה. בתוך המערה חצובות גומחות קבורה ולידן מונחות אבני הכיסוי. בצדו הצפוני של הפתח חצור בור עגול ששימש לאיסוף העצמות. כפי שהיה נהוג בימי בית שני ומכאן הפסוק "נאסף אל אבותיו". השביל חולף סמוך ל"בור קאקים". משפחת עופות שחורים שדומים לעורבים ומושכים תשומת לב רבה בקריאותיהם הקולניות.

 

כפר ביש

השביל מטפס אל ראש הגבעה שממנה נשקפים נופי פארק עדולם ושיפולי הר חברון. החורבות בראש הגבעה שייכות לכפר ערבי קטן בשם אום אל בורג'. זוהי חורבת בורגין שאף היא נחפרה על ידי אמיר גנור. הוא זיהה את המקום עם כפר ביש שמוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו כעיירה גדולה ומבוצרת. בורגין (כפר ביש) הייתה היישוב היחידי שנכנע ללגיון הרומי החמישי וכך ניצל מחורבן ושריפה. בחורבה נחשפו ביצורים, מערכות מסתור, מערות קבורה, בורות מים, מתקנים חקלאיים ומבני מגורים. שביל עפר יורד חזרה אל מגרש החניה.

 

מגיעים לחורבת קיט שבוצע בה סקר על ידי רשות העתיקות ב-1988. באתר ניצבים שרידי יישוב המפרשים על פני שתי גבעות סמוכות כשבגבעה הצפוני עומד ח'אן עות'מאני מרשים מהמאות ה-19 וה-20. בין שרידי היישוב הקדום שנמצאו בשטח חלקי קירות וחציבות בסלע. בצפון האתר אותרו כ-30 מערות חצוסות חלקן דמויות פעמון ומטויחות, מערות קבורה עם גומחות, מערת קולומבריום, שתי מערות ששמשו כמחסנים ואורווה גדולה. שברי חרס שלוקטו מהשטח מתוארכים לתקופת החשמונאים והתקופה הרומית-ביזנטית.

 

חורבת קיט     צילום: רונית סבירסקי

 

זהו השלב שבו תוכלו להחליט אם אתם רוצים להישאר בחיק הטבע, לתפוס כמה קרני שמש חמימות ולהשתרע על הדשא הרענן. אפשר לפתוח סלסילת פיקניק, בקבוק יין, לבצוע כמה גבינות ריחניות ולהתבשם מהאוויר.