טיול-סיפור בבתי כנסת עתיקים ברחבי הארץ

 

חגי ישראל הם ימים של סליחות ותפילות לשנה טובה ומוצלחת. לאורך אלפי שנים היהודים התפללו בבתי כנסת בארץ ישראל וחלקם נמצאים עד היום באתרי עתיקות ברחבי הארץ. סיור בין בתי כנסת עתיקים מספר את סיפורם

 

בית הכנסת מגדלה

בשנת 2009 נחשפה העיר היהודית העתיקה מגדל על שפת הכנרת, שהתקיימה במאה הראשונה לספירה עד המרד הגדול ברומאים בשנת 67 לספירה. היא הייתה כפר דייגים משגשג על תוואי דרך המסחר העתיקה הוויה מאריס. חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו במקום חשפו בית כנסת מהמאה ה-1 לספירה שהתקיים לפני חורבן בית שני. זהו בית הכנסת העתיק ביותר שהתגלה באזור הגליל מתוך 7 בתי כנסת הידועים מאותה תקופה בארץ ישראל. 

 

 פסיפסים בבית הכנסת במגדלה     צילום: רונית סבירסקי

 

מטבעות עתיקות שנמצאו באתר מסייעות לתארך את התקופה לשנים שבין 5 עד 63 לספירה, לפני חורבן בית שני. זהו בית הכנסת הקדום ביותר שנחפר בגליל. האולם המרכזי ששטחו כ-120 מטרים רבועים כלל מספר חדרים, ספסלי אבן לישיבה ועמודים מסיביים שמקיפים את מתחם קריאת התורה, רצפות פסיפס וקירותיו טויחו בטיח צבעוני (פרסקו) שנצבעו ב-7 גוונים שונים. במרכז האולם נחשפה קוביית אבן גדולה, מעוטרת בתבליטים שקשורים לבית המקדש השני וזכתה לשם אבן מגדלא. זוהי תגלית נדירה בעלת חשיבות רבה לפיענוח עיצובו של בית המקדש השני. האבן המקורית מוצגת בקופסה מוגנת במתחם העתיקות של המלון. לדעת החוקרים אבן זו שימשה להנחת המגילות בשעת קריאת התורה. איך מגיעים: מלון מגדלה (בתיאום מראש)

 

 אבן מגדלה המקורית     צילום: רונית סבירסקי

 

בית הכנסת נבוריה

בית הכנסת נבוריה נחשף בחפירות ארכיאולוגיות בלב יער ביריה בגליל. הוא היה במרכזו של כפר קדום מימי בית ראשון ושני. בית הכנסת חרב ברעידת אדמה ונבנה מחדש ומתוארך לסוף המאה ה-1. על התאריך המדויק מעידה כתובת עברית שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי והיום היא מוצגת במוזיאון ישראל. במהלך החפירות נחשפו שרידים מתקופת הברזל, ימי בית ראשון ושני. החוקרים גילו כלי חרס, כלים מזכוכית ומאבן שאופייניים לימי המשנה והתלמוד. בית הכנסת נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. בין הממצאים התגלתה אבן שעליה תבליט גביע של שריגי גפן. איך מגיעים: בוויז: בית הכנסת העתיק בנבוריה

 

בית הכנסת נבוריה בגליל     צילום: רונית סבירסקי

 

בית כנסת עתיק בציפורי

בשנת 1994 במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ידי האוניברסיטה העברית נחשפו במדרון הצפוני בציפורי שרידי בית כנסת. המבנה ניצב בלב שכונת מגורים מתחילת התקופה הרומית. בית הכנסת נבנה בצורה מלבנית ובמרכזו אולם באורך 15 מטרים וברוחב 7 מטרים. יש בו חדר מבואה וחדר תפילה וכיוון התפילה היה הפוך לעיר ירושלים. התגלתה רצפת פסיפס ועליה כתובת בארמית שכללה את המילים: דכיר לטוב (זכור לטוב), יודן בר, יצחק הכוהן, אמן אמן. היא מתארת גם סצנות כגון: עקדת יצחק, הקרבת קורבנות, מנורת שבעת הקנים, סל ביכורים וגלגל מזלות. איך מגיעים: בוויז: גן לאומי ציפורי

 

בית הכנסת בשמורת טבע עין גדי

נווה מדבר עין גדי שוכן למרגלות מצוקי ענק ושופע מעיינות ומפלים. מעין דוד נובע מצלע ההר, מוקף בצמחייה ולצדו שרידי טחנת קמח קדומה. בסמוך לכניסה נמצא בית כנסת עתיק מהמאה ה-6 לספירה ובו רצפת פסיפס מהמרשימות שנמצאו בארץ. שרידי מקדש כלקוליתי שהתקיים במקום לפני למעלה מ-5 אלפים שנים. בשרידי היישוב הקדום תל גורן נחשפו ממצאים מתקופת הברזל, הפרסית, ההלניסטית והרומית. ניתן לשכור משקפי מציאות מדומה שמשלימים את החלקים החסרים במבנה וכך לראות כיצד הוא נראה בשלמותו בתקופה הקדומה. איך מגיעים: בוויז: שמורת טבע עין גדי

 

בית הכנסת העתיק במעון

בית כנסת מעון בצפון הנגב מזוהה עם העיר מנואיס שהייתה עיר מעורבת של יהודים ונוצרים. היהודים נהנו מחופש תרבותי והקימו את בית הכנסת שפנה לכיוון ירושלים. הוא נמצא בתוך מתחם של חצרות, בורות מים ומקווה טהרה. נחשפה בו רצפת פסיפס מושלמת מהיפות שהתגלו בארץ. יש בה עיטורים של שריגי גפן שעל עליהם מופיעים בעלי חיים שונים וציפורים. באזור הקרוב לבמה ישהם סמלים הקשורים ליהדות ביניהם: מנורת שבעה קנים שמקושטת בלולב, שופר, אתרוג, אריות ועץ תמר עם זוג יונים. בית הכנסת התגלה בשנת 1957 במהלך עבודות לסלילת כביש לקיבוץ ניר עוז. רצפת הפסיפס הועברה למשמורת ברשות העתיקות ותחילת המאה ה-21 הוחזרה בעזרת קק"ל לאתרה ונמצאת תחת פיקוח והשגחה. איך מגיעים: מכביש 2410 בין ניר עוז ונירים. ממשיכים מאופקים בכביש 241 עד צומת מעון ומשם כ-4 קילומטרים עד בית הכנסת. בוויז: בית הכנסת העתיק במעון

 

חורבת עתרי – בית הכנסת העתיק בפארק עדולם

חורבת עתרי שוכנת בראש גבעה המתנשאת לגובה 406 מטרים. רשות העתיקות ערכה באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור, ובמהלכן התגלו שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני שהתקיים עד ימי מרד בר כוכבא. בין המבנים שנחשפו בכפר התגלו מערות מסתור, שלוש מקוואות טהרה, מטבעות מימי המרד הגדול, נרות מעוטרים בעיטורים יהודיים אופייניים וכלי חרס רבים. איך מגיעים: מכביש 38 לכניסה הראשית לפארק עדולם. ממשיכים בכביש הגישה למושב צפרירים וימינה לדרך הראשית של הפארק. בוויז: חורבת עתרי.

 

 בית הכנסת העתיק בפארק עדולם     צילום: רונית סבירסקי

 

עין הקשתות אום אל-קנאטיר 

מימיו של מעיין אום אל-קנאטיר בגולן זורמים אל שקתות שנבנו בצל שלוש קשתות אבן מפוארות, שעל פי סגנון בנייתן נבנו בתקופה הרומית. כיום נותרה קשת אחת בשלמותה וחלק מהקשת השנייה. המבנה נחשב מפואר ביחס לכפר שבו הוא שכן וישנן השערות שהוא שימש מפעל להלבנה בגדי פשתן שנחשבו ליוקרתיים בעולם הקדום ולכן היה זה כפר משגשג מבחינה כלכלית. מיקומו לצד מעיין שופע מול נופי נחל סמך והכנרת מוסיפים לאטרקטיביות שלו. המקום נקרא כיום קשתות רחבעם על שם רחבעם זאבי (גנדי). שביל סלול בין עצים מוליך אל בית הכנסת הקדום של היישוב שפעל בימי המשנה והתלמוד.

 

בזכות המקום המרוחק שבו הוא נמצא נותרו בשטח רוב האבנים שמהן הוא נבנה כגל הריסות. בסוף המאה ה-19 זיהו החוקרים את המקום כבית כנסת ובשנת 2003 החלו לשחזר אותו. כיום הוא מוקף גדר אבל אפשר לראות אותו מבחוץ. חזית בית הכנסת והפתח שלו שלמים וכך גם חלקים מקירותיו. שני טורי העמודים של האולם המרכזי הוצבו מחדש. הממצא החשוב ביותר הוא ההיכלית שהיא ארון קודש מרשים שפונה לירושלים. גובהו כ-5 מטרים והוא השתמר כמעט בשלמותו.

 

הבמה מעוצבת על ידי פתח מקושת נתמך בשני עמודים מעוטרים. בכל ראש עמוד כותרת מעוטרת בקישוטים גיאומטריים ודמות נשר. מדרגות אבן מובילות אל הבמה ומשקופיה מעוטרים בגפן שצומחת מתוך כלי חרס בצורת אמפורה, עיטורים גיאומטריים ופתחים מקושטים. בראשי העמודים תבליט בצורת מנורה. בין העיטורים נתגלו סמלים יהודיים כגון מחתה, שופר וארבעת המינים. בית הכנסת משויך על פי החוקרים לתקופה הביזנטית ומשערים שנחרב כתוצאה מרעידת אדמה. איך מגיעים: חצי קילומטר לפני היישוב נטור פונים שמאלה בדרך סלולה כ-3 קילונטרים עד רחבת החנייה של אתר קשתות רחבעם. בוויז: עין קשתות

 

סוסיא הקדומה בהר חברון

בתקופת התלמוד במאות 8-4 לפני הספירה היה במקום יישוב יהודי. בשיאה של הגבעה עליה נבנתה העיר הוקם בית כנסת מפואר מעוטר ברצפות פסיפס, כתובות ואלמנטים משיש. ביישוב התגוררו כשלושת אלפים תושבים בעשרות בתים שתחתיהם היו מערות רבות שגם הן שימשו למגורים, איחסון ומלאכות בית וחקלאות. בבתים רבים היו מקוואות ועיטורים של מנורה ששולבו במבנה. איך מגיעים: בוויז: גן לאומי סוסיא

 בית כנסת בסוסיא העתיקה      צילום: רונית סבירסקי

רצפת הפסיפס בסוסיא      צילום: רונית סבירסקי