מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית  - תערוכת המוסד (התערוכה הסתיימה)

מציגים את היצירות שהוסרו מהתערוכה

בעקבות סגירת מוזיאון רמת גן והוצאת יצירות האמנות מתערוכת "המוסד" נרתמו גלריות וחללי אמנות בתל אביב למחאה ויציגו את העבודות של האמנים שבחרו לפרוש ממנה. בין עשרות הגלריות:  גלריה דביר, גלריה ברוורמן, גלריה גבעון, גבעון פורום לאמנות, גלריה הר-אל, גלריה גורדון, גלריה בנימין, גלריה רו-ארט, גלריה רוזנפלד, גלריה שלוש  ואחרות.

 

ציור שנמכר ב-48 מיליון שקלים הציל את מוזיאון רמת גן שנפתח ונסגר בסערה גדולה

 

יצירה של זויה צ'רקסקי       צילום: רונית סבירסקי

 

אחרי ארבע שנים של שיפוצים, הרחבה ועיצוב עדכני, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית נפתח מחדש עם תערוכה מתריסה שיצרה גלי הדף והוסרה תוך שבועיים מעיני הציבור. מוזיאון רמת גן, שעמד לסיים את חייו אחרי שנים שלא הצליח למנף ולו תערוכה אחת ראויה לשמה, זכה בלוטו. ציור מאוסף צטלין לאמנות רוסית שהיה בבעלות עיריית רמת גן נמכר ב-48 מיליון שקלים ושינה את גורלו. הציור הוא דיוקן של תורמת האוסף מריה צטלין שצייר ולנטין סרוב, אמן אימפרסיוניסטי יהודי. בעקבות המכירה הוחלט להפוך את קריית האמנים האפרורית למרכז אמנות עדכני, לשפץ ולפתוח מחדש את מוזיאון רמת גן. הפתיחה החגיגית נערכה ב-23 בדצמבר 2021.

 

 האמן דוד ריב - רצח השגריר בגלריה באנקרה    צילום: רונית סבירסקי

 

שיפוץ ב-26 מיליון שקלים

המוזיאון שוכן בבניין באוהאוס בצורת משולש חד זווית שנוצר כתוצאה ממפגש של שני נתיבי תנועה היסטוריים ונושק לפארק הירקון. הבניין ששימש בתחילת דרכו למפעלי תעשייה שונים ביניהם תעשיית אריחים. הוא הועבר לבעלות עיריית רמת גן וב-1987 נחנך בו המוזיאון. בסמוך אליו פעלו סדנאות האמנים של אהרון כהנא, נתן רפפורט, קוסו אלול ויוסף קונסטנט שנבנו בשולי שיכון ותיקים בשנות ה-50. כחלק מתהליך השיקום אוחדו המוזאונים לאמנות רוסית ומוזיאון לאמנות המזרח הרחוק והפכו לחלק מקריית האמנות של העיר רמת גן.

 

רובה מספר 1 של אליעזר זוננשטיין     צילום: רונית סבירסקי

 

השיפוץ החל בשנת 2017 והסתיים ב-2021 בהשקעה של 26 מיליון שקלים. משרד האדריכלים אפרת-קובלסקי היה אחראי על עבודות השיפוץ והשימור. שטח המוזיאון הורחב פי 3 ועומד על 3000 מטרים רבועים. החלל הגדול מואר בקירות זכוכית אטומים שמחדירים אור טבעי מבחוץ ומחמיאים לתצוגה. התקרות הגבוהות, המבנה המיוחד והחלוקה לאגפים שונים מאפשרים להציג מיצבים גדולים.

 

קורות הבטון ומבנה הסירה של המוזיאון     צילום: רונית סבירסקי

 

אוצרת חדשה ותערוכה בשם "המוסד"

כאוצרת ראשית מונתה סבטלנה ריינגולד ששימשה כאוצרת הראשית של מוזיאוני חיפה. ריינגולד בחרה לפתוח עם תערוכה שמתמקדת בנושאים אקטואליים שנוגעים לחברה ולתרבות בישראל. התערוכה בשם "המוסד, המוזיאון והישראליות" מתפרשת על פני כל חללי התצוגה החדשים. היא בוחנת את השאלה אם מוסד המוזיאון משקף את הסיפור של החברה הישראלית והאם יש בכוחו להוביל לשינוי חברתי פוליטי או שהוא עדיין קשור בחבל הטבור לתשתית הממסדית. בעידן הקורונה התלות בכסף, ובתורמים הפכה לדומיננטית עוד יותר מאשר בעבר ומשפיעה בצורה ישירה על טיב וסוג האמנות שזוכים להכרה.

 

הערבסק המפורק של מחמוד קייס    צילום: רונית סבירסקי

 

בקומת הכניסה מוצגות עבודות שמייצגות את האלימות החברתית שהולכת ומקצינה. סדרת העבודות של האמנית זויה צ'רקסקי זועקות מהקירות בצבע ובסצנה. היא משתמשת בדימויים של אלימות וולגרית, נשים ענקיות, דם והשחתה וקראה ליצירות בשמות כמו בשר טרי וכאילו אין מחר. מנגד תלויה סדרת עבודות של דוד ריב בעקבות רצח שגריר רוסיה אנדריי קרלוב בגלריה לאמנות באנקרה שבטורקיה. וידאו ארט של אבנר פינצ'ובר מתייחס לזכוכיות הביטחון שמציבים במצבי אלימות. בעבודה הוא עצמו עומד ומשליך אבנים גדולות לעבר קירות זכוכית גדולים עד שהם קורסים בקול נפץ.

 

אמן שמבריח יצירות ומסרים על פייק ניוז

היצירה רובה מספר 1 של האמן הפרובוקטיבי אליעזר זוננשטיין היא פסל דמוי רובה שזוננשטיין הצליח להבריח לתוך חלל התצוגה במוזיאון תל אביב בסוף שנות ה-90 כחלק ממחאתו האמנותית. הוא נהג להכניס בהיחבא עבודות שלו למוזיאונים שונים ולהציג אותן באופן שחושף את מנגנוני הכוח וההיררכיה שלהם. במוזיאון רמת גן הוא שתל בקבוק ובמוזיאון תל אביב התחזה לאוצר והציג עבודות במקומות ששמורים לאמנים מחו"ל.  

 

 אילת כרמי ומירב הימן במוזיאון הטבע     צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה בקומה הראשונה בוחנת את היצירות שלוקחות חלק פעיל במחאה ובמאבק לבין אלה שמייצגות מחאה אבל מיועדות להצגה באולמות ובבתי עשירים. עמודי התמך הפכו לחלק מהמיצג כשסיפורו של המוזיאון כתוב בשחור ומתחתיו טקסט בצבע אדום שהוא מניפולציה על האלגוריתם שיוצר חדשות וביקורת על הפייק ניוז. בקומה הזו יצרה האוצרת חלל סגור בזכוכית שמאחוריו ניתן לראות עבודות ששייכות לאוסף המוזיאון ובדרך כלל שמורות במחסנים חשוכים.

 

סירה עם בריכה שחורה

עבודתה של האמנית האמריקנית לואיז לולר הוא צילום שבו היא מתעדת את עצמה על רקע פירוק תערוכה במוזיאון.  הצלם אלדד רפאלי מצלם דמויות בשחור לבן בין הפריטים השונים שמוצגים במוזיאון. צמד האמניות אילת כרמי ומירב הימן מציגות עבודה שלקוחה מווידאו ארט שצולם במוזיאון הטבע ברמת אביב והן הופכות לחלק מן המיצג. האמן מחמוד קייס יוצר מיצבים תלויי מקום שבהם הוא ממיר דפוסים גיאומטריים מן האסלאם המסורתי לפסלים תלת ממדיים. בתערוכה הוא מציג את האלמנט העיטורי ערבסק והופך אותו למבנה אדריכלי.

 

 

אצבעות בחורים בלתי נראים של נעמה צברי     צילום: רונית סבירסקי

 

נעמה צבר יצרה סדרת צילומים שבהם היא נראית מחדירה אצבעות לתוך חורים בלתי נראים. פעולה שמזכירה את עבודתו של האמן נאם ג'ון פייק מ-1962 שבה עמדו עשרה גברים מאחורי חתיכת נייר גדולה וחשפו איברים זקורים תוך כדי צליל קריעת הנייר. האמנית לימור צרור בנתה בריכה שחורה שממוקמת בתוך סירה רעועה המזכירה את מבנה המוזיאון. היא מרמזת גם על השואה האקולוגית בעקבות דליפות שמן מאניות בים.

 

בריכה שחורה בסירה רעועה של  למור צרור   צילום: רונית סבירסקי

 

צילומי שמצנזרים מוזיאונים

הקומה השנייה מתייחסת למוזיאון כחלק ממרחב ארכיטקטוני עירוני. קיר זכוכית משקיף אל קורות הבטון המסיביות של הבניין כשמתחת להן מסתובבים המבקרים בתערוכה בקומה הראשונה. האמנית הדר גד תעדה את המראה בצבעים זהובים כשהגיעה למוזיאון בתהליך השיפוצים. עודד בלילטי תוהה אם חבלול של מטוס נטוש בלב מדבר הופך אותו ליצירת אמנות? מאיר (מירו) גל מציף בדרך אמנותית את העובדה שהמוזיאונים הגדולים התעלמו וממשיכים להתעלם מהמציאות הפוליטית שבה הם פועלים. הוא יצר 4 צילומי אוויר מצונזרים שבהם הוא מסווה תחת צבע לבן את מבנה המוזיאון כפי שעושה הצנזור כשמדובר בבסיס או בשטח צבאי.

 

מוזיאון רמת גן המצונזר של מאיר (מירו) גל       צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה החדשה מציבה את מוזיאון רמת גן בפתחו של עידן חדש עם הפנים לבאות ולעתיד מבטיח יותר. למרות ההשקעה הגדולה הוא סובל מבעיית אקוסטיקה קשה ואם בחרתם להצטרף לסיור מודרך קחו בחשבון שלא תשמעו חלק ניכר מהדברים. גם גרם המדרגות שעשוי מברזל הופך את הצעדים לתזמורת תופים רעשנית.