יוצאים במחול

 

"שבוע המחול הבינלאומי" שמתקיים מדי שנה בירושלים הוא חגיגה של תנועה ופרפורמנס שמתרחשת בשני אתרים יוצאי דופן בעיר, בית קנדה ו"המפעל"

 

מתוך היצירה "ולנטינה"    צילום: רונית סבירסקי

 

הכל התחיל ב-2002 בפרויקט שנקרא "מרכז מחול שלם" ביוזמתם וניהולם האמנותי של עפרה אידל ורובי אדלמן. הרעיון היה ליצור סביבה תומכת ליוצרי מחול עצמאיים בירושלים. חזון שיצא במחול סוער והפך למרחב תרבותי ששמו הולך לפניו גם בחו"ל. מפגשי אמן, מופעים, סדנאות, פסטיבל לילדים ולנוער ו"שבוע המחול הבינלאומי" שמתקיים מדי שנה.

 

האירוע הזה מושך אליו מנהלי פסטיבלים ובכירים בתעשיית המחול העולמית, שנחשפים במהלך השבוע לעבודות מחול ופרפורמנס של למעלה מ-100 אמנים ויוצרים. במהלך השבוע יוצגו בכורות והפקות מקור של מרכז מחול שלם ביניהן: רייצ'ל ארדוס, סופי קרנץ, אמיר מיטל ואחרים.

 

מתוך LORD OF THE SILENCE     צילום: רונית סבירסקי

 

The Jerusalem Dance Showcase הוא אירוע שבמסגרתו תתקיים חשיפה של יצירות מחול קאמריות המאתגרות את הגוף ואת פורמט המופע. בנוסף, תתקיים תחרות כוראוגרפיה בינלאומית שבה ישתתפו יוצרים ואמנים מארצות הברית, איטליה, צ'כיה, צרפת, אוסטריה, ספרד וישראל. בין האירועים המיוחדים תתקיים הצגת קו-פרודוקציה בולגריה-ישראל של יוצרים מירושלים ומסופיה. תיערך סדנת "Creative Writing" לעיתונאים צעירים שעוסקים בכתיבה על מחול.

 

בחירת האתרים שבהם יתקיימו המופעים מוסיפה צבע ועניין ליצירות. בית קנדה הוא ביתו הקבוע של מרכז מחול שלם ובלבו אולם שפועל כסטודיו ואולם הופעות ליוצרים השונים. רקדנים בתחילת דרכם עובדים במקום על יצירותיהם ומקבלים תמיכה מקצועית מאידל ואדלמן. בית אבן ירושלמי טיפוסי ששוכן בטבורה של שכונת מוסררה.  שמה של השכונה נקשר לעברה ולשנים שחיו ופעלו בה חבורת "הפנתרים השחורים" שמחאתם הרעידה את המדינה.

 

במבואה תלויים צילומים וקטעי ארכיון שמתעדים את מנהיגי הפנתרים ומספרים את סיפורם.  הבניין שימש בעבר כבית ספר יסודי "רמז" ולאחר שנסגר הפך למרכז קהילתי תוסס. יש בו ספרייה, חדר עיון, חדר מחשבים, בית קפה קטן, חצר אינטימית. לבד ממחול שלם פועלים בו בית ספר לצילום, גוף של צעירים שפעילים בנושאי ציבור, מכינה קדם צבאית ואולפני אנימציה.

 

 "המפעל" בלב שכונת ממילא      צילום: רונית סבירסקי

 

האתר השני, "המפעל", שבו מתקיימים אירועי המחול הוא פרויקט כל כך מיוחד שרק עבורו כדאי להגיע לירושלים. בנבכי שכונת ממילא, בחלק שעדיין שומר על הצביון ההיסטורי שלו, ברחוב המערביים 3 עמד בניין רחב מידות בעל שתי קומות נטוש ומוזנח במשך שנים. ההיסטוריונים תארכו את הקמתו לסוף המאה ה-19 לשנים של היציאה מבין חומות העיר העתיקה הצפופות והקמת השכונות הראשונות של ירושלים החדשה.

 

בסוף שנת 2015 הוחלט להפוך את המבנה למרכז תרבות. קבוצת "בית ריק", שהחלה לפעול בשנת 2011, כגוף ש"פולש" לבתים נטושים ועושה בהם כרצונו באפס תקציב, פלשה לבניין. קירות המבנה כוסו בגרפיטי, עבודות אמנות וחפצים שמתכתבים עם ההיסטוריה של המבנה הוצבו בחללים השונים. המעלית הפכה למיצג אמנות והשירותים כוסו בצבעים זוהרים שמזכירים את הדיסקוטקים של המאה הקודמת.

 

מתוך "עבודת בשר"   צילום: רונית סבירסקי

 

"עבודת בשר - פסקול לחמישה גופים מוטחים" של אנאבל דביר, מתמקדת בצורתו הפיזיקלית וההתנהגותית של הקול, כתוצר של הטחת הגוף, של "רגע השבר". העבודה עלתה בבכורה בפסטיבל אינטימדאנס 2018 והשתתפה בשהות אמן במרכז Arts Printing House - וילנה-ליטא.

 

ביצירה Happy and Lucky של קזויו שיונירי ודרור ליברמן, הרקדן כבול על הבמה בשלשלאות היוצרות כנפיים ממתכת, רקדנית פצועה מדדה על הבמה מגובסת מכף רגל עד ראש.  קונצרט ויזואלי המורכב מאינסטרומנטים משונים - ספק הליכון ספק מערכת תופים, צרור שרשראות המוטח שוב ושוב אל הגוף ועל הבמה, וחיקוי של חצוצרה רחוקה. היצירה "לא ניתן  Ingiven  /" של היוצרת והכוריאוגרפית נועה שביט עוסקת בכאב ובוחנת אותו במבט לאחור, על מה שהיה ומה שלא היה.  היצירה בודקת נקודות של כאב על הגוף, חוויות מן הדרך ברצף של אירועים אשר השאירו סימניהם בגוף. המופע "ולנטינה", מחבר את היוצרת סופיה קרנץ לקוסמונאוטית הסובייטית, האישה הראשונה בחלל  - ולנטינה טרשקובה, אשר טסה למשימת חלל בשנת 1963 מטעם רוסיה הקומוניסטית והקיפה את כדור הארץ 48 פעמיים.  קרנץ פעלה בהשראת מידע שחיפשה כדי לתת תשובות לבנה הקטן על החלל והכוכבים.