תערוכת אודסה – תל אביב מחווה לעם האוקראיני

  

'אנו – מוזיאון העם היהודי' מציג תערוכה "אודסה – ת"א: ספרות עברית ואמנות אוניברסלית" כמחווה לעם האוקראיני הנאבק על חירותו. התערוכה מוצגת עד 31 בדצמבר 2023 והיא כוללת ציורי שמן, כרזות וידאו ארט וספרים נדירים

 

דיוקן הרקדן ברוך אגדתי שצייר האמן חיים גליקסברג       צילום: רונית סבירסקי

 

העיר אודסה נוסדה בידי הקיסרית יקטרינה השנייה בשנת 1794 בשטח שנכבש מידי האימפריה העות'מאנית. מראשית קיומה הייתה בעיר רוח חלוצית שאופיינה כבירת ה"דרום הפרוע" של האימפריה הרוסית והפכה לעיר בין-לאומית בולטת ברחבי האימפריה. תחילת המאה ה-20 התאפיינה ברחובות הומי אדם, בתי קפה ובני לאומים שונים שהתגוררו בה וכ-30% מהם היו יהודים.

 

התרבויות והלאומים השונים הביאו לפריחה של תרבות, אמנות ובוהמה שהובילה את הסצנה. ציירים, פסלים, סופרים, מוזיקאים, הצגות תיאטרון ומופעי מחול עיצבו את אופייה התרבותי התוסס. למרות זאת רוב היוצרים עבדו בהשראת פריז וחלמו להביא אל אודסה את ההשפעה המערבית. חלקם פעלו על קו פריז אודסה והביאו אתם את ההשפעות, הסגנונות האמנותיים ורוח האוונגרד האירופאית.

 

העיירה קרוטי באוקראינה יצירת האמן איסאק מאליק      צילום: רונית סבירסקי

 

קהילת היוצרים והבוהמה המקומית הכירו היטב אחד את השני ושיתפו פעולה. תערוכת "אודסה-תל אביב" מאפשרת הצצה לעושר האמנותי שאפיין את אודסה. חלק מן העבודות משקפות את האמנות הבין-לאומית שיצרו האמנים וחלק נוסף מתמקד בסופרים העבריים שחלמו ליצור ספרות עברית מודרנית. כולם, בסופו של דבר עזבו את אודסה ועברו לחיות בתל אביב. התערוכה מלווה במוזיקה שחיבר המלחין יעקב ויינברג שנולד באודסה ויצר שילוב בין מוזיקה יהודית למוזיקה סימפונית.

הגוף הדומיננטי בתחום האמנות באודסה היה אגודת הציירים הבלתי תלויים. הם התרחקו מסגנון הציור הריאליסטי שהפך לבנאלי ונמשכו אל הנסתר, האקזוטי ואפילו ארוטי תוך שימוש בצבעים עזים.

 

יעקב פרמן, עסקן ציוני, שוחר ואספן אמנות היה בעליה של חנות ספרים קולטורה שהיוותה מרכז לאינטלקטואלים היהודים של אודסה. בין אלה שפקדו את חנותו היו חיים נחמן ביאליק, יוסף קלוזנר, האדריכל יהודה מגידוביץ', הרקדן ברוך אגדתי, המו"ל והעורך רבניצקי ורבים אחרים. פרמן עלה לארץ באוניה רוסלאן והביא עימו את אוסף היצירות המרשים שלו. חלק גדול מהיצירות שמוצגות בתערוכה מושאלות מהאוסף של פרמן.

 

הצייר איסאק מאליק צייר בשנת 1918 את "הצייד". הציור קשור לתקופה עתיקה בתולדות רוסיה כששבטים נודדים סקיתים ייסדו במאה ה-5 לפני הספירה מדינה על שפת הים השחור והים האזובי. בתחילת המאה ה-20 בעקבות חפירות ארכיאולוגיות נחשפו תלי קבורה סקיתים ועולמם המרתק נגלה לציבור. הציירים הרוסים ששאבו השראה מעם הנוודים המיוחד החלו לצייר יצירות בדומה לציירים הצרפתיים שהושפעו באותה תקופה מהפיסול האפריקני. איסאק צייר בעבודתו פרש בודד שיורה בצבי באמצעות קשת וחץ.

 

ציורי דיוקנאות בתערוכה הם היסטוריה בצבעים. חיים גליקסברג צייר את דיוקנם של שאול טשרניחובסקי, יעקב פיכמן, הרקדן ברוך אגדתי ויוסף קלוזנר. הצייר לאוניד פסטרנק צייר ב-1921 את דיוקנו של המשורר חיים נחמן ביאליק במוסקבה. הציור הושאל לתערוכה על ידי מוזיאון ישראל. ההשפעות של האמנות הפריזאית ניכרות בציורים כמו אפוקליפסה, הארכיטקטים וטבע דומם עם לימון שצייר סאנדרו פאזיני (אלכסנדר פיינזילברג) ב-1930 בפריז.

 

 

בתערוכה ניתן לראות גם כרזה למופע בלט של ברוך אגדתי מאודסה ב-1919. רומן בן שני חלקים של אליעזר שטיינמן "אסתר חיות" שיצא לאור בוורשה ב-1923. הצייר איסאק מאליק מצייר את העיירה קרוטי באוקראינה והפסל מנואיל (עמנואל) שכטמן פיסל בעץ דיוקן גבר זקן באוקראינה.

 

אמנים נוספים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה

 

מיכאיל (מרכוס) הרשנפלד (1880 לערך – 1939) - צייר, מעצב תיאטרון, מבקר ותיאורטיקן. מנהיג ותיאורטיקן של אגודת האמנים הבלתי תלויים באודסה. ב-1918 עמד בראש האקדמיה החופשית לאמנויות יפות של אגודת האמנים הבלתי תלויים ולימד בה על הקוֹנטרַפּוּנקט באמנות.

 

אמשיי נירנברג (1887– 1979) - צייר, מאייר ספרים ומורה

נמנה עם מנהיגי אגודת האמנים הבלתי תלויים, ועמד בראש הסדנה החופשית לאמנות הציור ולפיסול באודסה. מבקרים בעיר ראו בו את אחד הציירים שאימצו "בכובד ראש מרבי" את האמנות החדשה של פריז. ב-1919 עזב את אודסה ועבר למוסקבה. היה מיודד עם יעקב פרמן ועם הסופר איסאק באבל. בשנים 1922–1925 היה מבקר אמנות בעיתון "פראבדה".

 

ישראל מקסין (1896– תאריך מותו אינו ידוע) – צייר

היה חבר אגודת האמנים הבלתי תלויים באודסה וזכה לכינוי "טולוז-לוטרק האודסאי", לא מעט בזכות רישומים וקריקטורות של אנשי תיאטרון שפרסם בכתבי עת ובעיתונים פופולריים בעיר בשנים בשנים 1918-19. בתחילת שנות העשרים עבר להתגורר במוסקבה, וככל הנראה נפל קורבן למשטר הטרור של סטלין ב-1937.

 

סיגיזמונד אולסביץ' (1891–1972) - צייר, מאייר ומעצב תפאורות

ב-1917 עבד בכתב העת הסאטירי "בּוֹמבָּה". בתחילת שנות העשרים היגר לצרפת, התגורר בפריז, עבד כמעצב תפאורות וכמאייר ספרים והציג את יצירותיו בסלון הבינלאומי ובסלון הבלתי תלויים. ב-1931 הציג תערוכת יחיד של אקוורלים בגלריה בפריז וב-1933 הוצגו יצירותיו בסלון הסתיו בפריז. גורלו מאז ועד מותו בפריז אינו ידוע.

 

נחום סובול (1898 – 1967) - אמן ומעצב תיאטרון

ב-1918 החל להציג את עבודותיו בתערוכות של אגודת האמנים הבלתי תלויים בעיר, והיה ממשתתפי הסדנה החופשית לאמנות הציור ולפיסול באודסה. ב-1922 עבר לחארקוב, שם עבד כמעצב תיאטרון ועיצב תפאורות ותלבושות להצגות רבות. בשנים 1927–1935 השתתף בתערוכות באוקראינה, בחארקוב ובקייב.

 

איסאק יפת-קוסטיני (1892 - תאריך מותו אינו ידוע)- צייר

למד ציור במכללה לאמנות באודסה והיה ממשתתפי הסדנה החופשית לאמנות הציור ולפיסול, שבראשה עמד אמשיי נירנברג. ב-1918 השתתף בתערוכה של אגודת האמנים הבלתי תלויים. גורלו מאז אינו ידוע.

 

 טבע דומם עם לימון יצירת האמן סאנדרו פאזיני (אלכסנדר פיינזילברג)     צילום: רונית סבירסקי

 

יוסף (יוסיף) קונסטנטינובסקי (1892– 1969)- צייר, פסל

נולד ביפו בעת ביקור של הוריו בארץ-ישראל. גדל ולמד ציור במכללה לאמנות באודסה. ב-1914 היה ממשתתפי הסדנה החופשית לאמנות הציור ולפיסול בעיר, ומאוחר יותר היה לחבר באגודת האמנים הבלתי תלויים. בשלהי 1919 עלה לארץ-ישראל באונייה רוסלאן, ובתחילת 1920 היה ממייסדי קואופרטיב התומר בתל אביב. ב-1922 נסע לפריז והציג בסלון הסתיו ובתערוכות קבוצתיות. ב-1929 החל לעסוק בפיסול. בתחילת מלחמת העולם השנייה גויס לצבא צרפת וב-1944 הצטרף למחתרת הצרפתית (הרזיסטאנס). ב-1952 ביקר בישראל והשתתף בכמה תערוכות, וב-1962 חזר אליה והציג כמה תערוכות גדולות, התגורר ברמת גן ופתח בביתו סטודיו לאמנות.

 

לאוניד פסטרנק (יצחק לייב) - צייר, מאייר ספרים (1862– 1945)

אביו של המשורר וסופר בוריס פסטרנק. יצר איורים ל"מלחמה ושלום" של לב טולסטוי, התארח עם משפחתו באחוזתו של הסופר וצייר פורטרטים רבים שלו. ב-1921 עבר לברלין, שם התחבר עם האמנים היהודים-גרמנים מקס ליברמן והרמן שטרוק. פסטרנק היה גם ידידו של ח"נ ביאליק, שפרסם ב-1924 את הספר "ל. פסטרנק. חייו ויצירתו" ובו ציין שסגנונו של פסטרנק "מאופיין בהתבוננות פסיכולוגית עמוקה ו'ספרותית'". פסטרנק עצמו פרסם אלבום ובו פורטרטים של ביאליק, ש. אנ-סקי, נ. סוקולוב, י. אנגל וד. פרישמן (את המבוא כתב ה.שטרוק). ב-1924 הצטרף למשלחת סופרים ואמנים יהודים לפלשתינה, צייר את נופיה ורשם תושבים מקומיים רבים. ב-1932 הוצגה תערוכה של יצירותיו בבצלאל.

ב-1938, בעקבות עליית המשטר הנאצי, עבר ללונדון. משם עקר לאוקספורד, שם התגורר עד יומו האחרון.