מדרגות הדמעות - לזכרו של נמרוד שגב

 

חזי שגב שהקדיש את חייו להנצחת בנו נמרוד הלך לעולמו בנובמבר 2023. נמרוד נהרג במלחמת לבנון השנייה ואביו הקים לזכרו את מצפה נמרוד וגן זכרון במושבה ראש פינה 

 

יום הזיכרון לחללי צה"ל משרה את אותה אווירת קדרות מוכרת שמעמעמת את שמחת האביב. בסמיכות מעיקה נערכות ההכנות לחגיגות יום העצמאות ולטקסי יום הזיכרון והלב לא מתפנה לשמוח עד שהזיקוקים עושים את שלהם. אנחנו משחררים אנחה כבדה של "אלה הם חיינו וצריך להמשיך" ורק אז מרשים לעצמנו לחייך על כך שיש לנו מדינה.

 האנדרטה לזכרו של נמרוד שגב בראש פינה   צילום: רונית סבירסקי

 

בן 28 במותו

את כתבת יום הזיכרון בחרתי להקדיש לנמרוד שגב, בן ראש פינה, שנפל במלחמת לבנון השנייה והוא בן 28.  ב-9 באוגוסט 2006 נכנס נמרוד עם טנק המרכבה ששימש בו כטען לחזית הקרב בלבנון. תפקידו של הטנק היה לחפות על טרקטורים שסללו ציר תנועה חדש בכפר עייתה א-שעב. הטנק נפגע ממטען צד ומיד לאחריו ספג פגיעה של טיל נ"ט שגרם להתפוצצות התחמושת בטנק. נמרוד וכל אנשי הצוות שהיו איתו נהרגו במקום.

 

ילד של מושבה קטנה

חזי שגב ז"ל, אביו של נמרוד, נהג לספר עליו בסיורים מודרכים שערך למטיילים: "נמרוד היה דור רביעי במושבה, אהב את המושבה והיה מחובר אליה בכל נים שלו. כשהיה מגיע לבקר בסופי שבוע, עם אשתו-אהובתו איריס ובנו הפעוט עומר, והנחל זרם בערוצו בתוך המושבה, במרחק מטרים ספורים מהבית - היה עוצר את רכבו ומביט בנוף ומקשיב לשכשוך המים כמהופנט. את הדרך הקצרה הביתה היה נוסע במהירות של פחות מקילומטר אחד לשעה, כדי לנשום לתוכו לאט וביסודיות את אווירת המקום הזה שבו גדל".

 בתי המושבה מפסגת ההר   צילום: רונית סבירסקי

 

אנדרטה לזיכרונות

מאז שנמרוד נהרג חזי חיפש את הדרך הנכונה להנצחת הבן האהוב. הוא עסק בהדרכת טיולים במושבה ראש פינה והכיר בה כל אבן. אבל לעץ התאנה בנקודת התצפית הגבוהה ביותר במושבה היה לו יחס מיוחד. כשנמרוד רצה לתפוס כמה דקות של שלווה מול נופי הגליל והגולן הוא היה מתיישב תחת עץ התאנה ומסתחרר מהאוויר הצלול של העמק. חזי בחר להקים בצמוד לעץ התאנה את "מצפה נמרוד" שישמש כגן הנצחה עם עמדת תצפית לנופים הירוקים של עמק החולה וכנקודת מוצא לטיולים ההיסטוריים שאותם הוא הדריך במושבה. חזי אמר: ´מצפה נמרוד´ישמר את קסם התום, אהבת האדם והאהבה לטבע שהיו בנמרוד, בעיצוב נעים לעין, רוגע, עם נוף מרהיב ומים זורמים שיתרמו לתחושת הדינאמיקה של החיים הממשיכים".

 נופי העמק מהמצפור    צילום: רונית סבירסקי

 

באדיבות מגזין "קו רקיע" מוגשת כתבתו של חזי שגב ז"ל

ראש פינה - מושבה גלילית בטעם של פעם

 

..."התבוננו על כל אלה ואל הכפר עם אדמתו הפורייה ומימיו המתוקים ואווירו המצוין, ליבבני המקום". (מדברי דוד שו"ב, ממקימי ראש פנה).

 

צעירי צפת

ראש פינה "אם מושבות הגליל" שוכנת על מורדות הר כנען, חולשת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, צופה על נופי החרמון, עמק החולה והגולן. תולדותיה של המושבה שזורים בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ובמיוחד בגליל. ראש פינה הוקמה כהמשך לניסיון התיישבות של צעירי צפת, שקצו במדיניות ה"חלוקה" וה"שנור" שרווחה ביישוב הישן והחליטו להקים ישוב חקלאי קרוב לעיר צפת. הצעירים רכשו אדמות לצד הכפר הערבי ג'עוני, וקראו למקום "גיא אוני".  אך כמו רבים וטובים באותם הימים, לא עמדו המתיישבים בתלאות ההקמה וכעבור שנתיים נטשו את המקום. הם הותירו מאחור שלוש משפחות יהודיות שחיו מלקט בשדות של ערביי ג'עוני. אגודה בשם "האגודה ליישוב ארץ ישראל" שהייתה חלק מאגודת "חובבי ציון" ברומניה ובראשה עמד ר' דוד שו"ב, רכשה אדמות נוספות באזור הכפר, ובשנת תרמ"ב הוקמה המושבה מחדש וניתן לה השם ראש פינה.

 

מגיא אוני לראש פינה

המתיישבים בחרו את השם על פי הפסוק המפורסם מתהילים, הנאמר בהלל בראשי חודשים ובחגים: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פנה" כרמז לישוב גיא אוני שקדם לראש פינה. לשמחתם של האיכרים הגיע הברון רוטשילד, לביקור במושבה שנה לאחר ייסודה, והחליט לקחת אותה תחת חסותו. המשמעויות המיידיות והחיוביות של אימוץ המושבה היו קבלת קצבה חודשית לקיום משפחותיהם של האיכרים. מתן הדרכה של אגרונומים מקצועיים בעבודה חקלאית, הלוואות כספיות למיזמים שונים והקמת בתים. אולם היה גם צד שלילי; ההתנשאות של פקידי הברון על איכרי המושבה. האגדה מספרת כי המדרגות המוליכות אל בית הפקידות נקראו "מדרגות הדמעות" על שם הדמעות הרבות שהזילו האיכרים לאחר שבקשותיהם השונות מפקידי הברון נענו בשלילה.

 

איש הזבל

התקרית המפורסמת ביותר בין פקידי הברון לאיכרים הייתה של יהושע בן אריה. מעשה שהיה כך היה: הפקיד הראשון שהתמנה על ידי הברון לנהל את ענייני המושבה היה יהודי בשם יצחק אושרי. אותו פקיד לא היה אהוד על האיכרים, בלשון המעטה והם החליטו לכתוב מכתב לברון ולפרט בו את יחסו המשפיל כלפיהם. יהושע בן אריה התנדב לכתוב את המכתב ואף חתם עליו בשמו. ברם, אושרי נהג לפתוח ולקרוא את מכתבי האיכרים וכשראה את המכתב חמתו בערה בו עד שהטיל על בן אריה להיות "איש הזבל" של המושבה ולא אפשר לו להקים את ביתו עם אנשי המושבה. למגינת ליבו של אושרי נזדעקו כל תושבי המושבה לסייע לבן אריה, ויחד עמו בנו את ביתו בגדה הדרומית של נחל ראש פינה.

 

לימים מצא אהרון אהרונסון את "אם החיטה" בחצר ביתו של בן אריה, שעודנו עומד על תלו ואפשר לראותו מופרד משאר בתי הראשונים שנמצאים בגדה הצפונית של הנחל. בשונה ממרבית המושבות שהוקמו בתקופתה, כמו פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות ועוד, ראש פינה איננה עיר ואם בישראל, דבר שהקל מאד על הקמת אתר השחזור והשימור של המושבה.

 

הבולוואר של המושבה 

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" - את המשפט הזה אמר יגאל אלון בשעת ייסוד העמותה לשחזור ראש פינה. כנס היסוד התקיים ב"יום החריש הראשון", שמציין את פתיחת התלם הראשונה של איכרי ראש פינה ב-12 בדצמבר 1882, ב' בטבת תרמ"ג. רבים מתייחסים לתאריך זה כיום ייסודה של המושבה המתחדשת.

 

אתר השיחזור הפך לפנינת חן. הסמטאות והמבנים נותנים תחושה ציורית ונעימה. בקלות אפשר לדמיין כיצד פסעו ב"בולוואר", הרחוב הראשי של המושבה, איכרי העיירה עם נשותיהם וילדיהם  במיטב מחלצותיהם, נהנים מטיול שבת בשמש חורפית. כיצד נגיע? מכביש 90 ניכנס אל ראש פינה וניסע בכביש 89 העולה לצפת, נעקוב אחרי השילוט ל"אתר השיחזור", ניסע ברחוב דוד שו"ב על גבי דרך מרוצפת אבן, שמכניסה את הבאים לאווירת המקום. נחנה את רכבינו בסמוך לבית הקברות ונעלה במדרגות הנמצאות מצפון למגרש החניה אל גן הברון. הגן הוקם על ידי הברון בהשראת הגנים הנופיים בצרפת. הרעיון של נטיעת עצי סרק למטרות נוי ויופי היה זר בתחילה לתרבות המקומית, אך עם הזמן הפך הגן למקום הטיולים והבילוי המועדף על אנשי המקום.

 

סיור בשיחזור

נעלה במעלה גרם מדרגות האבן לעבר בית הפקידות שבו מוקרן חיזיון אור קולי המספר את סיפור המושבה. במבנה הסמוך נמצאים משרדי האתר, שם ניתן לרכוש מפה עדכנית של אתר השיחזור. נמשיך לעבר בית המלון של אלתר שוורץ. ר' אלתר שוורץ היה מראשוני המתיישבים, אך עבר לאלכסנדריה לאחר שנקרא לשמש שם רב הקהילה האשכנזית. לאחר זמן מה הוא קיים בעצמו את המשנה ממסכת אבות ועזב את הרבנות לטובת חזרה למלאכת החקלאות במושבה. כיוון שמכר את משקו החקלאי לפקידות, מצא את עצמו עובד כדוור וכגיזבר.

 

הסבא של יגאל אלון

ר' אלתר שוורץ נוכח לראות שראש פינה הופכת להיות צומת דרכים חשוב וביקש הלוואה מהפקידות לצורך בניית בית הכנסת. נכדו של ר' חיים אלתר הוא יגאל פייקוביץ', הלא הוא יגאל אלון. משפחתו של יגאל אלון גרה בראש פינה עד 1907 ולאחר מכן עברה לכפר תבור. במלחמת השחרור קבע יגאל אלון את מפקדת חטיבת יפתח ששיחררה את הגליל בבית המלון של סבו.

 

סיפורה של מושבה

מכאן אפשר להמשיך ולסייר ברחוב, לשמוע את סיפור המושבה, המהווה מיקרו-קוסמוס של סיפור הקמת כלל ההתיישבות בארץ. כן נכתב בתקנון האגודה "מטרת החבורה, להיטיב את מצבה החומרי והמוסרי של המושבה כדי להיות מופת לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם, לעודד את ליבם... ליישוב ארץ ישראל ובניית הלאום..."