גן לאומי מגדל צדק תצפית נוף פנורמית, מרבדי פריחות ובעלי חיים 

 

1700 דונמים שהיו מחצבות ישנות ונטושות הפכו לגן לאומי מגדל צדק ראש העין. פרויקט מקיף של שיקום, הקמה והנגשה שנמשך למעלה מעשור ובהשקעה של 100 מיליון שקל.

 

במסגרת העבודות שבוצעו לקראת פתיחת הגן הלאומי בניהול של רשות הטבע והגנים, המחצבות הנטושות שפעלו בעבר במקום שוקמו על ידי הקרן לשיקום מחצבות. המצודה הצלבנית הקדומה, שוקמה, שומרה ושוחזרה ולצדה הוקמו שלוש בריכות חורף עשירות בערכי טבע, המאכלסות מיני צומח וחי האופייניים לבית גידול רטוב. בנוסף נבנתה טיילת נוף מרכזית משובצת אלפי עצים ושיחים שניטעו בגן עם נקודות תצפית, פנורמת נוף של 360 מעלות ופינות ישיבות. מכלול שבילים באורך של למעלה מ-10 ק"מ להולכי רגל ורוכבי אופניים, מתוכם כ-5 ק"מ מונגשים למבקרים עם עגלות ומוגבלי תנועה. כמו כן הוקמו מבואת כניסה ומרכז שירות לקליטת ורווחת המבקרים.

 

 גן לאומי מגדל צדק     צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

 

בין הפעילויות שמובילה רשות הטבע והגנים למען המבקרים בגן הלאומי סיורים מודרכים במועדים נבחרים ומופעי אמני במה, בעיקר בתקופות החגים וחופשת הקיץ. בתוך כך השותפים להקמת הגן ממשיכים בפיתוחו כפנינת טבע, מורשת, נוף ופנאי שתשלב גם מוזיאון פתוח שיספר את סיפור החציבה ותעשיית האבן במקום עם שלטי מידע. במקום יוצבו קרוניות חציבה שהיו פעילות עד שנות ה-30 ושופצו. בנוסף קיימת  תכנית להקמת פארק אתגרי באתר וצפוי לפעול בית קפה באחד מחדרי המצודה לרווחת המבקרים במקום. זאת מעבר למרכז שירות שכבר קיים באתר ומציע אפשרות לרכישת שתייה חמה, קרה ומאפים.

 

סיפורו של  הגן הלאומי

בשטח הגן הלאומי מגדל צדק פעלו עוד לפני קום המדינה עשרות מחצבות שסיפקו חומרי בנייה. עם סיום פעולות החציבה באזור הפכו חלק מהמחצבות לאתרי פסולת פיראטיים ולמפגע סביבתי ותברואתי. בתוך כך מבנה המצודה הקדום סבל מוונדליזם והיווה סכנה בטיחותית. הקרן לשיקום מחצבות, רשות הטבע והגנים עיריית ראש העין פעלו לפיתוח הגן הלאומי ושיקומו על מנת להפוך אותו לפנינת טבע, מורשת וטיילות. שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בראש העין, אספו את שכבת האדמה העליונה והעבירו אותה למחצבות כדי לכסות בה את פני הקרקע. שכבה עשירה בזרעים ובפקעות, שהיא המקור לצמחי הבר הרבים במקום ביניהם חצבים, כלניות, נרקיסים ורקפות.

 

מצודה במיקום אסטרטגי

מיקומו הטופוגרפי של מגדל צדק הפך אותו לאתר היסטורי חשוב בעולם הקדום. באזור עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית "דרך הים". באתר נחשפו שרידי יישוב מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות מהמאה ה-8 לפני הספירה. בימי בית שני שכן במקום יישוב יהודי "מגדל אפק", שלהערכת החוקרים נהרס על ידי הרומאים בימי המרד הגדול. מערות קבורה שמשוייכות לתקופת זו התגלו במקום. בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר "מיראבל" ובמאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.

 

 

הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין דרום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג'דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות'מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שיח'ים מקומיים. השיח' צאדק אל ג'מאעיני מכפר מג'דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה. הכפר נהנה מיתרונות של  קרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות התעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, קרבה למסילת הברזל והבעלות על האדמות הפוריות שבהן ניטעו פרדסים.

 

כפר חוצבים ומרכז פלוגות השדה

עם התפתחות ההתיישבות היהודית במישור החוף בראשית המאה ה-20, התרבו המחצבות באזור. תעשיית האבן פרחה, ובתקופת השיא פעלו בסביבה כ-35 כבשני סיד ומחצבות אבן. במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת "כפר חוצבים" שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים. בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה ("הזקן"), מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את הפו"ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה".

 

מיקום אסטרטגי     צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

 

פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.

בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים. בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע "בתק". בשנות ה-70 נזנחו המחצבות במקום והפכו לאתרי פסולת. בשנת 1994 הוכרזה המצודה "גן לאומי". בשנת 2005 הורחב מתחם הגן, ומאז ועד היום נערכות בו עבודות שיקום נרחבות.

 

צבוע מפוספס, תן זהוב וצבי ישראלי

בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי וצבי ישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מיליוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע נחלים, סרטנים וחרקי מים.  

 

 חצבים פורחים בגן לאומי מגדל צדק    צילום: ד"ר איל מטרני

 

מרבדי פריחה צבעוניים

צומח ים תיכוני מאפיין את הצמחייה בגן וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם משמעותי בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים. בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי. עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.