אירן כאן

משימה לא פשוטה עמדה בפני האוצר והאמן הגרפי יוסי למל כשהחליט להביא לישראל תערוכת כרזות של מעצבים גרפיים אירניים. התהליך נמשך למעלה מ-7 שנים וישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמציגה את האוסף הזה כפי שהוא בתערוכה במוזאון האסלאם בירושלים.

הכל התחיל בגלריה המוראבית, ברנו בצ'כיה. שם מקיימים מדי שנה תחרות כרזות בינלאומית שמשתתפים בה אמנים מכל העולם. בארכיון הגלריה הצטברו כרזות של אמנים אירניים שהשתתפו בתחרות במהלך השנים ויוסי למל בחר מתוכם 60 כרזות של 27 אמנים שפועלים בטהרן ומחוצה לה והקים את "אות מאיראן".

הכרזות הנוגעות בתחומי החיים התרבותיים והפוליטיים באיראן, מציגות את התפתחות התקשורת החזותית האיראנית ב-40 השנים האחרונות וכפועל יוצא מכך מקומה המרכזי בסצנה הבינלאומית. האיסורים והמגבלות שמטילים השלטונות האיראנים שימשו ועדיין משמשים כאלמנט מרכזי בהתפתחותו המשמעותית של העיצוב הגרפי האיראני. המעצבים האיראנים פיתחו אלמנטים חזותיים שונים על מנת להתגבר על המגבלות של המשטר תוך שהם עושים שימוש רחב היקף ברשתות החברתיות השונות המהוות עבורם ערוצי תקשורת נטולי צנזורה, מגבלות פוליטיות, דתיות או חברתיות.

המנעד הרחב של הכרזות המוצגות בתערוכה כולל כרזות מסחריות המציירות תמונה מופלאה של החיים האמנותיים והחברתיים במדינה: כרזות של תערוכות אמנות, של מופעי תאטרון ושל פסטיבלי קולנוע וספרות. לצד כרזות אלו תוצגנה כרזות הנושאות אופי אישי בעלות סממנים פוליטיים מובהקים. כל הכרזות משקפות את ההיסטוריה הפרסית, תרבותה ותרבות הכתב שלה והן משלבות מסורות תרבות עתיקות וטכניקות יצירה מסורתיות עם אלה של זרמים אמנותיים מודרניים -  קליגרפיה פרסית מסורתית לצד גופנים דיגיטליים חדשים.

כך למשל יוצגו בתערוכה כרזות של מי שנחשבים לאבות אמנות הכרזה האיראנית המודרנית", מורטזא מומייז וק'ובאד שיווא שהעלו את העיצוב הגרפי האיראני למפה העולמית. מעצבים אלו ביססו את שמו הטוב של העיצוב הגרפי האיראני בעולם וחיבבו את אמנות הכרזה על דורות של אמנים איראנים צעירים. עבודות של רזא עבדיני, המעצב האיראני הראשון שפרץ את גבולות הסגנון הלאומי החזותי ודמות מפתח בתחיית העיצוב הגרפי האיראני.

עבדיני, המשלב בעבודותיו דימויים וטיפוגרפיה פרסית, שינה את מבנה העיצוב הגרפי האיראני והפך את הכרזות למטאפורות חזותיות בעלות מסרים פיוטים, כך למשל הכרזה 'סיאה מַשק' (2004) הנחשבת לאחת מיצירות המופת של עבדיני. הכרזה שכל כולה מורכבת מצלליתו המכוסה בכתב פרסי ולטיני, והיא דוגמה מובהקת לסגנונו האמנותי הייחודי בה הוא מתייחס לממד המאגי של הטיפוגרפיה.

עוד יוצגו עבודות של קולקטיב דבירה המאגד תחת הנהגתו של עבדיני מספר מעצבים צעירים החדשניים ביותר באיראן בהם: הומא דלווראי, פרהאד פוזוני, שהרזאד צ'נגאלוואי, אריא קסאי ואימאן ראד. עבודותיהם של חברי הקולקטיב עוסקות במקרים רבים ביחסים ההיסטוריים העכשוויים בין מערכות הכתב הערבי והפרסי.

מקום מרכזי בתערוכה יוקדש לעבודותיו של המעצב הגרפי מהדי סעידי שנחשב לקוסם הקליגרפיה הפרסית. סעידי, בעל סגנון ייחודי מובהק המתאפיין בעיצוב אותיות בצורות בני אדם ובעלי חיים, שואב את השראתו מההיסטוריה העשירה של איראן ומציג באמצעות צורות קליגרפיות את הרוחניות ואת המגע המיסטי של הזמנים הקדומים. במרכז כרזה שעיצב סעידי עבור תערוכה קבוצתית של שלוש איראניות בצרפת נמצאת צללית שנראית כפרח או כלהבה ומורכבת משלושה פנים אנושיים בצדודית ומכוסה קליגרפיה. בכרזה זו ניסה סעידי להציג את הרעיון של "שלושה מבטים" בעלי זהות איראנית ע"י חזרה על שמות האמניות בתוך דיוקנאותיהן.

בכרזה "גבירותיי ורבותיי לפניכם סמל השלום החדש" שעיצב בשנת 2006, החליף סעידי את סמל השלום המסורתי, היונה הלבנה שצייר פיקאסו בימי המלחמה הקרה, בעורב שחור המסמל את המוות ונושא ענף עץ זית לבן במקורו, רמז לכך שמדברים הרבה על שלום בימינו אבל למעשה אין שלום אמיתי.

יותר ממחצית האמנים והמעצבים הפועלים כיום בסצנת העיצוב הגרפי האיראני העכשווי הינן נשים. בעבודתן הן מגשרות בין המורשת התרבותית העשירה של איראן ובין פרקטיקות רב-תחומיות מודרניות ומציגות ביטויים חדשניים בתרבות החזותית העכשווית. בתערוכה תוצגנה גם עבודותיהן של הדור הצעיר ביניהן: שאדי רזאיי ושהרזאד צ'נגלוואי. למל, הקפיד לא לשלב אמנים שעצם השתתפותם מהווה איום על חייהם. התערוכה תימשך עד 19 בנובמבר 2016

המוזאון פתוח בימי שני-רביעי 15:00-10:00, חמישי עד 19:00 ושישי עד 14:00. טל. 02-5661291