חוות נאות בנגב – הגאוצ'ו שהקים מחלבה והמציא את הצינרים
חוות נאות בצפון הנגב מתחדשת בקרון רכבת ישן שהפך לקפה בלב מדבר והוא מצטרף למחלבת הגבינות, הצימרים והצינרים מוקף בגבעות צהובות ושלווה ממכרת
סנדוויץ' קרואסון צילום: רונית סבירסקי
על כביש 40 בסמוך לצומת טללים בצפון הנגב הוקמה בשנת 2003 חוות בודדים שנקראת חוות נאות. יותר משני עשורים שגדי ולאה נחימוב מפתחים ומטפחים את החווה ובכל פעם ממציאים את עצמם מחדש. זה התחיל בקרוואן שהם הפכו אותו לבית וגרים בו עד היום, שני צימרים, מסעדת בשרים, עדר עזים ומחלבה שמייצרת גבינות.
קפה הקרון צילום: רונית סבירסקי
גדי ולאה גדלו במושב ניר צבי הסמוך לרמלה. הם למדו באותה כיתה והפכו לזוג מגיל צעיר מאוד. אביו הארגנטינאי של גדי החליט להביא לישראל את הטעמים הארגנטינאים ופתח מקום שהכינו בו כריכים בסגנון דה מיגה. זהו כריך של שלוש שכבות מלחם לבן ללא קרום. לאחר מכן הקים את רשת הבשרים אל גאוצ'ו שבשיאה היו לה 18 סניפים וגדי עבד לצדו. אחרי סגירת הרשת גדי עסק בחקלאות אבל החיידק להיות גאוצ'ו ארגנטינאי בעל חווה המשיך לקנן בו. ב-2003 הם עזבו את המרכז והקימו את חוות הבודדים בצפון הנגב בלי חשמל, בלי מים ובלי אמצעי תקשורת. זוג עם חמישה ילדים, אוהל ו-50 גדיות שהיו אמורות לייצר חלב להכנת גבינות. התוכנית הייתה לפתח לינה למטיילים ומסעדה, והם הגשימו את התוכניות כשהכל הוקם ונבנה בעבודת כפיים. עד היום כל העבודות בחווה נעשות על ידי גדי, לאה וצוות החווה.
הכל בעבודת כפיים צילום: רונית סבירסקי
לאה התחילה לייצר גבינות ויוגורט מחלב העזים. היא הצטרפה לקבוצת גבנים ישראלים שהעשירו את הידע אחד של השני ונסעו לאירופה להרחיב את הידע המקצועי במחלבות ובתי ספר באיטליה, ספרד וצרפת. שם היא למדה את תהליכי הכנת גבינות העובש מסוג קממבר, סנט מור וולנסי. היא קראה לגבינות בשמות עבריים: הגר הצפתית, נעם קממבר, מעין סנט מור, תום בסגנון צרפתי חצי קשה יבשה, ניצן עם יין, רוזמרין וקצח, רננה קשקבל, תמר בסגנון איטלקי מטופלת בחומץ בלסמי, רחל שמתיישנת שנתיים בסגנון פרמז'ן, זהר בסגנון צ'דר וקסם שהתחילה כגבינה בסגנון ספרדי והפכה למשהו אחר שהעניק לה את השם קסם.
סלט עלים עם קממבר בשם נעם צילום: רונית סבירסקי
לצד פיתוח המחלבה הם בנו בקתות אירוח מבודדות מול הנוף. בהתחלה שתי יחידות ולאחר מכן נוספו עוד שלוש. גדי הפעיל מסעדת בשרים עם הידע והניסיון שרכש באל גאוצ'ו והיא הפכה לסיפור הצלחה. כשהחליטו לעשות פסק זמן עם מסעדת הבשרים הם הפכו את המבנה למתחם אירוח משפחתי גדול "חברותא" שמתאים ללינה של עד 15 אורחים. העדר גדל והגיע ל-600 ראש וכלל עזים וכבשים. הם שיווקו את הגבינות בכל הארץ ואז השתלט עליהם החיידק השני שהוא הצורך לטייל בעולם. כדרכם, זה לא היה טיול סטנדרטי. הם אוהבים אופנועי שטח ונסיעות למרחקים ארוכים. ארזו את הציוד עם אוהל ושקי שינה ויצאו רכובים על אופנוע לטיול של שנה מאלסקה לאושואיה שנמצאת בארגנטינה בנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ על גבול אנטארקטיקה. החווה המשיכה לפעול בעזרת הבנים ובנות הזוג עם עדר עזים מצומצם.
הצינורות שהפכו לצימרים וקיבלו את השם צינרים צילום: רונית סבירסקי
הנסיעות ממלאות אותם אנרגיה ורעיונות חדשים וכך הניעו את הפרויקט החדש שנקרא צינרים – צינור צימר. בטיול הם ראו סגנונות שונים של לינת שטח ונחשפו לרעיון הגלמפינג שנראה להם יקר ולא מתאים לצביון שהם נתנו לחווה. הם חיפשו פתרונות שיתאימו לכל כיס ובמיוחד למטיילים ולרוכבי אופניים שמגיעים לנגב. הרעיון של לינה בתוך צינור בטון נשמע מופרך אבל הוא התמשש והפתיע אפילו את גדי ולאה בהצלחתו. הם השיגו 14 צינורות בטון של חברת איטונג שסבלו מליקויים קלים שפסלו אותם לשימוש, סגרו צד אחד בקיר ובחלק הקדמי התקינו דלת זכוכית. הצינור כולל מיטה זוגית נוחה שניתנת להפרדה, חשמל, מזגן ווילון. לכל קבוצת הצינרים, שנקראת "צוותא – אירוח אלטרנטיבי", יש מקלחות ושירותים משותפים, בריכת טבילה, פינות ישיבה ומטבח.
קרון הרכבת שהפך לקפה ובר צילום: רונית סבירסקי
אצל משפחת נחימוב לא נחים וכאן נכנס הפרויקט הנוכחי לתמונה. השיגעון של גדי להשיג קרונות רכבת ישנים ולשפץ אותם. מודעה בפייסבוק על מכירת שני קרונות תפסה את גדי מוכן והוא סגר עסקה במקום. הקרונות הגיעו לחווה ודרשו שיפוץ יסודי. על כל קרון היה מספר סידורי שממנו אפשר היה ללמוד על תולדותיו. גדי קבע פגישה עם מנהל מוזיאון הרכבת בחיפה וקיבל את התוכניות המפורטות של שני הקרונות. התוכניות עזרו לו לפרק את העץ שהתבלה, להחליף בקורות חדשות ועדיין להשתמש בברגים המקוריים. ההיסטוריה של הקרונות מתחילה בשנות ה-50 של המאה העשרים, כשמהנדס גרמני תכנן אותם מכספי שילומים מגרמניה. הם שימשו להובלת פרי הדר מהפרדסים לנמל בעונת החורף ועברו הסבה להובלת תבואה בקיץ. כדי להוביל תבואה יצרו בהם חורים דמויי ארובה בגג הקרון ובקיר הצדדי.
החלל הפנימי של הקרון צילום: רונית סבירסקי
קרון אחד שופץ והוצב בלב החווה כשבחלל הפנימי הוקם בר מקורות העץ הישנות שפורקו ממנו. סביבו נבנתה מרפסת מקורה שרצפתה ממשטחי עץ ישנים וקיר בטון שצופה בטיח צבעוני צהוב-כתום והכל בעבודת כפיים של צוות החווה. שולחנות ברזל שהוכנו במסגרייה של החווה ולצידם ספסלי ישיבה מבטון עם מזרונים צבעוניים וכסאות קש. כשהכל היה מוכן הם הכריזו בספטמבר 2023 על פתיחת בית קפה הקרון. גבינות החווה הן הכוכב הראשי אבל היה צורך להכין תפריט מגוון. לשם כך הצטרפה לצוות יעל רוזנבוים בעלת מתחם הקולינריה נפלאות הגריל הארגנטינאי בנתיב הל"ה. החברות רבת השנים ואחוות הארגנטינאים הביאה אותה לנהל את המטבח של הקרון. היא בנתה את התפריט שרוב המנות בו משלבות את גבינות המחלבה של חוות נאות.
מאפה פילו ממולא בתרד וגבינות פטה וגאודה צילום: רונית סבירסקי
סלט עלים עם פרי, קראנץ' שקדים וגבינת קממבר של החווה, סלט יווני מסורתי עם גבינת פטה, סלט קיסר עם חסה, ביצה רכה, טוסטוני קרואסון וגבינת פרמז'ן, כנאפה מלוח של כרישה עם גבינת תום ופטה, מאפה פילו ממולא בתרד גבינות פטה וגאודה, טוסט רננה עם גבינת גאודה עזים וממרח עגבניות מיובשות, כריך כפרי עם סלק, ריבת בצל, פטה ושמנת כבשים, גבינת פטה צלויה בתנור על מצע עגבניות שרי, גבינת קממבר עטופה בעלי פילו אפויה בתנור ברוטב פירות יער ופלטת גבינות עזים של החווה. הפטל ברוטב פירות היער מגיע מהמשק של ערן מנתיב העשרה בעוטף.
סלט יווני מסורתי עם גבינת פטה של חוות נאות צילום: רונית סבירסקי
המנה של קרפצ'יו סלק עם גבינת פיקורינו כבשים מוקדשת לזכרו של דרור אור ז"ל ומבוססת על מתכון שלו. שלט הנצחה הוצב בכניסה לקרון עם סיפורו של השף והגבן של מחלבת קיבוץ בארי שאהב אוכל, ספורט ויוגה. ב-7 באוקטובר הוא נרצח וגופתו נחטפה לעזה. אשתו יונת נרצחה ושני ילדיהם נעם ועלמה נחטפו לעזה ושוחררו אחרי 50 יום בשבי. בשלט ההנצחה הודפס המתכון המקורי של דרור והמנה מוגשת לסועדים בקפה הקרון.
קרפצ'יו סלט לזכרו ולפי המתכון של דרור אור ז"ל, השף והגבן של בארי צילום: רונית סבירסקי
בין שיתופי הפעולה של החווה עם יצרנים ישראלים הם מגישים את היינות של יקב סקוריה מרמת הגולן, יינות של יקב קדש ברנע, ובירות של מבשלת בירצינות מקיבוץ קטורה בערבה. בין הקינוחים אפשר למצוא כנאפה, עוגת גבינה באסקית, עוגת שמרים, דניש קינמון, גלידת וניל עם טחינה, סילאן, פיסטוק ושערות חלווה, גלידת קפה עם אספרסו ופולי קקאו גרוסים, מלפיי ברולה.
כנאפה תוצרת בית צילום: רונית סבירסקי
על דלפק העץ הארוך שניצב בחזית הקרון מונחים תפריטי הקפה. הסועדים בוחרים את המנות ונכנסים לקרון להזמין ולשלם. מקבלים גזע עץ מגולף שעליו מספר וממתינים עד שהמנות מגיעות מהמטבח של יעל לשולחן. בינתיים לוקחים מהשולחן המרכזי את הסכו"ם, המפיות והצלחות ואפשר גם למזוג כוס מים בשירות עצמי ממיכל גדול ומקורר. העצים והצמחייה שנשתלו ברחבי החווה מושכים אליהם שפע של ציפורים שמגיעות לקפה ומשתלבות באווירה בציוצים עליזים.
הקרון פתוח כל השבוע בין השעות 17:00-09:00. טל. 054-6864347