מטעי קפה וגנים קסומים

 

הפרק הרביעי במסע לקוסטה ריקה - מטעי קפה, חווה בת מאה שנים, עגלות שוורים מצוירות והר געש פעיל

 

הפעילות האתגרית מוצתה עד תומה וביום הרביעי לשהותנו בקוסטה ריקה יצאנו בלוויית מדריך הטיולים חורחה רודריגז לאתרים חשובים באזור סאן רמון. רודריגז שולט היטב בגיאוגרפיה, בהיסטוריה המקומית ובבוטניקה הכל כך מורכבת של קוסטה ריקה. עד שאנחנו מגיעים ליעדנו הוא מסביר על הפעילות הוולקנית, מיני הציפורים השונות, סוגי הגידולים החקלאיים, התפתחות הקפה, מטעי האננס ושדות קנה הסוכר.

 

מטעי הקפה בחוות "מארנחו"     צילום: רונית סבירסקי

 

ריח של קפה באוויר

הפעילות הראשונה שלנו התחילה עם כוס קפה איכותי במטעי הקפה של "מארנחו"  (MARANJO). זו אמנם לא העונה של קטיף הקפה אבל דווקא ההדרכה הנינוחה של חוזה בעונה שיש בה מעט מבקרים הייתה יתרון. במרכז החווה העצומה עומד בית בן מאה שנים שבו התגוררו בעלי המטע. הבית עבר תהליך שימור והפך למרכז מבקרים כשריח עז של קפה עומד באוויר. הביקור מתחיל בקנקן קפה שנמזג לכוסות על מרפסת פתוחה מול גבעות שעל שיפוליהן צומחים שיחי קפה בצפיפות.

 

סודות הקפה

חוזה שואל אם רוצים להוסיף לקפה סוכר או חלב? אלה שמבקשים לשתות את הקפה שחור ומר הם מביני עניין.  מסתבר שתוספת הסוכר והחלב נועדה להפיג את החמיצות של קפה זול ולא איכותי. כשהקפה משובח שותים אותו כפי שהוא ללא תוספות, הוא טעים ואין לו טעם לוואי. השיחה סביב הקפה מזכירה מבחן טעימה של יין במושגים של ארומה, ריח וחמיצות. חלקות סמוכות של מטעי קפה מספקות טעם של שונה של פולים וכמובן שיש חשיבות לתהליכי הקלייה והטחינה.

 

חווה בת מאה שנים

באזור "מראנחו" ישנם 2500 חוות קפה שהיו שייכות ל-85 משפחות פרטיות בעלות מטעים. ההישג הגדול שאיפשר לשדרג את איכות הקפה ולהצליח ביצוא היה השלב שבו הפכו גידולי הקפה לקואופרטיב. ישנם מרכזי מבקרים שונים בקוסטה ריקה שמסבירים לתיירים על גידול וייצור קפה. קפה "מראנחו" נחשב לאחד הסיורים המעניינים. החווה המשוחזרת מציעה גם את הסיפור ההיסטורי של המשפחה שבנוסף לגידול הקפה הם פעלו כמשק אוטרקי. גידלו את כל צרכיהם בשטחים החקלאיים הסמוכים לבית. הסיור עובר בשבילים בין בוסתן פירות טרופיים, גן ירק וצמחי תבלין תוך הדגמת שיטות החרישה והזריעה שהיו נהוגים במקום לפני מאה שנים.

 

חקלאות בשיטות מסורתיות     צילום: רונית סבירסקי

 

מהפול עד הכוס

ממשיכים לטייל בין מטעי הקפה ומקבלים הסברים על תהליך הגידול מזרעי הקפה, השתילים הצעירים, הפריחה הלבנה, הפולים הירוקים שהופכים אדומים וצורת הקטיף. בשיא עונת הקטיף עובדים בחווה 500 קוטפים וקוטפות. ישנן גם חלקות ניסיוניות של פיתוח זנים חדשים. לפרי האדום שבתוכו נמצאים פולי הקפה קוראים "דובדבן". כשמפצחים אותו מגלים שני פולים וכשמניחים אותם על הלשון טעמם כמו פרי טרופי מתוק.

 

זו תחילתו של פול הקפה ולאחר שהוא נקטף שוטפים, קולפים, מייבשים וקולים. תהליך שצריך להתבצע בצורה מקצועית ומדויקת כדי לקבל קפה משובח. הסיור ממשיך למתקני עיבוד הקפה ומשם למפעל האריזה. מקבלים הסברים על דרגות הקלייה השונות ומגלים את הסוד המקצועי שקפה קלוי חזק הוא חלש יותר בטעמו מזה שקלוי בדרגה קלה. הקלייה הבינונית היא הטובה ביותר ובה מרגישים את כל הארומות הנכונות של הקפה. אחרי כל ההסברים האלה כל מה שנותר הוא לרכוש את הקפה הטחון  של "מארנחו" ולנסות בבית.

 

עגלות שוורים מצוירות

אחד המוצגים האמנותיים בחוות הקפה היא עגלה מסורתית שנגררה על ידי צמד שוורים ונהגו לצבוע אותה בשלל צבעים. סיפור העגלה מתחבר ליעד הבא שעברנו דרכו והוא העיירה סארצ'י (SARCHI). היא אמנם הפכה לתיירותית ומעט ממוסחרת אבל כדאי לעצור בה כדי להתבונן ברהיטי העץ המצוירים שהיא מתמחה בהם. בטבורה של העיירה ניצבת כנסייה יפיפייה ולצדה מוצגת עגלה ענקית שצבועה במלאכת מחשבת. המפעל שמתמחה כבר למעלה מ-150 שנים בצביעת העגלות נמצא בסמוך לכנסייה. הם מקיימים סיורים במפעל וניתן לראות בו את פס הייצור העתיק שכולל כבשנים פרימיטיביים ובאר מים עתיקה שפועלת ידנית עד היום.

 

מפעל העגלות המצוירות     צילום: רונית סבירסקי

 

הר געש פעיל

היעד הבא הוא הר הגעש פואז (POAS) שהוא אחד האתרים המתויירים בקוסטה ריקה. לאורך הכביש המטפס אל ההר ניצבים דוכני של חקלאיים מקומיים שמוכרים פירות עונתיים וגבינות תוצרת בית. ביקור בהר הגעש פואז כולל כמה אטרקציות: האחת היא הלוע העצום שלו שקוטרו 1320 מטרים וצורתו כמעט כעיגול מושלם. לצדו לוע נוסף קטן יותר שהפך לאגם וסביבו שמורת טבע עם שבילי הליכה וחיות. בחלקה התחתון של השמורה גדלים כ-80 מינים של ציפורים, להקות קופים, נחשים, איגואנות ורמשים. סנאים ידידותיים מנסים לפתוח את תיקי היד ולחפש אוכל. צועדים בסבך עצים ושרכי ענק בגודל אדם שנקראים "המטרייה של האיש העני" ומגיעים אל נקודת התצפית אל לוע הר הגעש. 

 

הסיכוי לראות אותו נקי מעננים הוא קטן מאוד. ישנם עקשנים שמעדיפים להמתין להתבהרות. אם היא מתרחשת תוכלו לראות מכתש ענק שחלקו הפך לאגם מים חומצי בגוון ירוק-רעל שמעלה אדים בגלל טמפרטורת המים הגבוהה שלו. כדאי לבקר גם בלוע הקטן שהצטברו בו מי גשם והוא מוקף בשרכים עצומים ויער עבות. בימים בהם ביקרנו באזור החל פואז להעלות תימרות עשן ולועו האדים.

 

גן מהאגדות

מהר הגעש פואז המשכנו בדרך עפר לא קלה ל"גני לה פאז" (LA PAZ  GARDENS) אחד המקומות שהם חובה לכל מטייל בקוסטה ריקה. זהו פארק עצום של גנים טרופיים שכל תיאור יגמד את יופיים. בין הפרחים האקזוטיים נמצאים מתחמים המייצגים את החיות השונות של קוסטה ריקה ומפלי מים טבעיים. צעדנו בשבילים שנראים כמו תמונה מתוך עליסה בארץ הפלאות ונכנסנו למתחם הטוקנים. למזלנו הגענו בשעת ההאכלה וקבלנו את מגשי הפירות כדי להאכיל במו ידינו את הטוקנים. הם התיישבו לנו על הראש, הכתפיים והידיים ללא חשש, אכלו בהנאה ואיפשרו לנו ללטף אותם.

 

גני לה פאז הפורחים בשמורת הר הגעש פואז     צילום: רונית סבירסקי

 

ביקרנו בחממה סגורה של ציפורי שיר, צעדנו בין עשרות סוגים של פרפרים בגוונים מדהימים של כחול ים וירוק עז, פגשנו את היצור שנקרא "עצלן", שנותר הפוך על ראשו גם בשעת האכילה. הושטנו עלה ירוק לקוף קפוצ'ינו, צלמנו יונקי דבש שרפרפו מפרח לפרח, הצצנו באימה לכלובי נחשים אימתניים וצפינו במרחק נגיעה בפומה וביגואר. המשכנו דרך שבילי הגן לדרך המפלים שנשפכים בעוצמה על מורדות מיוערים וניקווים לבריכה גדולה. חזרנו ללילה אחרון ב"לנדס אין לאב" מוכנים לצאת לאחת האטרקציות החשובות של הטיול.

 

מסע בקוסטה ריקה:

לפרק הראשון במסע - לחיות ביער עננים

לפרק השני במסע - הרפתקה יבשה ורטובה 

לפרק השלישי במסע - אדרנלין בג'ונגל

לפרק הרביעי במסע - מטעי קפה וגנים קסומים

לפרק החמישי במסע - הטלת צבי הים ושמורת טורטוגרו

לפרק השישי במסע - הרי געש ומעיינות חמים

לפרק השביעי במסע - ההר הירוק והסיום הגדול בפארק מנואל אנטוניו 

לפרק השמיני במסע - טיפים למטייל העצמאי בקוסטה ריקה