מדרום אמריקה באהבה

 

אין פלא שהתרמילאים בוחרים בדרום אמריקה כיעד מועדף לטיול אחרי צבא. ארגנטינה, צ'ילה וברזיל בורכו בנופי טבע מהיפים בעולם. קרחונים, מפלים אדירים, מצוקי בזלת, אוקיינוסים, חופים וחום אנושי. דרום אמריקה מציבה רף גבוה שאחריו צריך לחפש יעדים מאוד מיוחדים כדי לשדרג את חווית הטיול.

 

עד כאן השבחים ומכאן הנקודות שצריך לתת עליהן את הדעת לפני שיוצאים למסע. מדינות דרום אמריקה אינן בטוחות למטייל העצמאי. התרמילאים והמטיילים המבוגרים מספרים על מקרי שוד ואלימות ולכן בדקתי את האפשרויות של טיול מאורגן בליווי מדריך ישראלי.

 

 שיט קרחונים בארגנטינה    צילום: רונית סבירסקי

 

טיול מאורגן, כן או לא

בדקתי 6 חברות נסיעות מתוכן הגיעו 3 לקו הגמר ואף אחת מהן לא סיפקה את הסחורה באופן מושלם. חברה אחת התקשתה לספק פרטים ולענות על שאלות טרום הנסיעה עקב עומס יתר. חברה שנייה הייתה מצוינת מבחינת מידע וארגון אבל הקבוצות שלהן גדולות ויכולות להגיע עד 35 נוסעים. החברה השלישית שהייתה הטובה ביותר מבחינת מידע, ארגון ומדריכים מצויינים הייתה יקרה ב-1000 דולר מכל חברה אחרת וכל שינוי בתוכנית גרם לתוספות לא סבירות במחיר. ההמלצה שלי היא לחפש חברה מקומית דרום אמריקאית עם מדריך דובר אנגלית ולארגן טיסות באופן עצמאי. בדרך זו תוכלו לשלוט בלוח זמנים שמתאים לכם, לבחור את השותפים המועדפים למסע, להתעכב במקומות יפים, ללון במלונות טובים ולהוזיל עלויות. המדריכים המקומיים יודעים להימנע ממקומות מסוכנים ולהנחות אתכם היכן לא כדאי להסתובב לבד.

 

מפלי האיווסו בצד הארגנטינאי    צילום: רונית סבירסקי

 

מתי כדאי לנסוע?

גורם נוסף שקובע את הצלחת הטיול הם תנאי מזג האוויר. כיוון שעיקר הטיול בדרום אמריקה מתבסס על טבע ומראות נוף יוצאי דופן, קיימת הדילמה המתמדת האם לנסוע בתחילת העונה כשיש פחות מטיילים אך הסיכון ליפול על ימים גשומים וערפל הם גדולים יותר, או לנסוע בקיץ ולהצטופף עם אלפי מטיילים בכל האתרים הפופולריים. התשובה לשאלה הזו מורכבת. אם אתם נוסעים באופן עצמאי בקבוצה קטנה תוכלו להתעכב במקרה של מזג אוויר גשום ולחכות עד שישתפר. אבל אם לוח הזמנים שלכם מסודר מראש כולל טיסות עדיף לטייל בחודשי הקיץ. עונת התיירות מתחילה בארגנטינה באמצע נובמבר. המטיילים עדיין מועטים וכשמזג האוויר טוב זו יכולה להיות הצלחה אדירה. ישנם מטיילים שעדיפים להגיע בתקופת הקרנבל כשהקיץ בשיאו ובמקרה הזה כל האזהרות שפתחתי בהן מקבלות משנה תוקף. הצפיפות בכל האתרים גדולה, מקרי השוד והגניבות רבים בעיקר ברחובות ריו דה ז'נרו, בירת ברזיל, במהלך הקרנבל.

 

אגמים ציורייים עם השתקפויות קריסטליות    צילום: רונית סבירסקי

 

בואנוס איירס - ארגנטינה

בואנוס איירס Buenos Aires משרה על המבקר המתחיל אווירה מערבית שמכניסה אותו בהדרגה למקצב הדרום אמריקאי. תערובת של מהגרים לבנים ותושבים מקומיים, שהיו אינדיאנים במקור, הקנתה לעיר את אופייה הבינלאומי. שדרה מרכזית רחבה מאוד, מבנים קולוניאלים, צמחייה ירוקה, חנויות מרשימות, מסעדות טובות ובתי קפה מעוצבים. אזור "לה בוקה" La Boca, שכונת פחונים של מהגרים, שהפכה לאטרקציה תיירותית בזכות בתיה הפשוטים שנצבעו בגוונים צבעוניים. תושבי השכונה אספו את שאריות הצבע שנותרו בשטח אחרי בניית הנמל הסמוך וצבעו את הפחונים בשלל צבעים ששינו את פני הרחובות והבתים. השכונה שופעת מסעדות ומועדוני טנגו. רקדני טנגו עומדים בסמטאות ומזמינים את המבקרים לצילום משותף. במסעדות הם רוקדים לפני הסועדים ומשתפים אותם במחול סוחף.

 

 שכונת "לה בוקה" - פחונים בשלל צבעים     צילום: רונית סבירסקי

 

מולדת הטנגו והאלפחורס

מוקד עליה לרגל הוא מבנה אבן זוויתי וססגוני שבו שוכנת חנות האלפחורס Havanna הראשונה בארגנטינה. ברחוב סמוך ניצבת מרפסת עץ מוגבהת ועליה עומדים שלושה פסלים שמייצגים את הדמויות החשובות לארגנטינאים. המנהיגה הנערצת אוויטה פרון, קרלוס גרדל אבי ריקוד הטנגו והכדורגלן האגדי דייגו מרדונה. סיפורו של הטנגו ב"לה בוקה" החל בעקבות הקמת הנמלים בעיר. המלחים שהגיעו אחרי שיט ממושך נהגו לשתות ולבלות במסבאות ולרקוד כל אחד לעצמו. מאוחר יותר הצטרפו אליהם נערות ליווי והריקוד החל לקבל את גווניו החושניים. קרלוס גרדל הפך אותו לריקוד המקצועי שמוכר עד היום. אוהבי הספורט יחגגו בארגנטינה כי בבואנוס איירס נמצא מגרש הכדורגל המפורסם שמושך אוהדי כדורגל מכל העולם.

 

 עוגיית אלפחורס "אקסטרא לארג' "     צילום: רונית סבירסקי

 

אחוזות קבר

בית הקברות המפורסם של בואנוס איירס ברובע ״לה ריקולטה״ Camenterio da Recoleta הוא חובה לכל מבקר. תופעה כמעט יחודית בעולם מבחינה סגנונית. עשירי העיר רכשו חלקות ובנו עליהן ״אחוזות״ משפחתיות. מבנים אדריכליים מפוארים בסגנון מאוזולאום, שרובם משמשים לקבורה של מספר בני משפחה. סיור מודרך בבית הקברות חושף שמות של משפחות עשירות, קברי גנרלים ידועים, סיפורים מרגשים, אהבות, בגידות ושמות מפורסמים שהידועה ביותר היא אוויטה פרון שקבורה בכספת חמש קומות מתחת לאדמה כדי למנוע את חטיפת הגופה.

 

 בית הקברות המפואר ברובע "ריקולטה"     צילום: רונית סבירסקי

 

מנמל מוזנח לרובע יוקרתי

ביקור בנמל מדרו של בואנוס איירס מאפשר צפייה בשלוחת נהר הנקראת ריו דה לה פלטה Río de la Plata שפירושו "נהר הכסף", תוואי השיט שהוביל את האנשים אל הכסף. אל הדלתה נשפכים נהר אורוגוואי ונהר פרנה ומקנים לו את הגוון החום מסחף האדמה. הם זורמים לאורך כ-300 קילומטרים בין כף סן אנטוניו שבארגנטינה לכף סנטה מריה שבאורוגוואי. זהו שפך הנהר הרחב ביותר בעולם כ-220 קילומטרים בנקודת המפגש עם האוקיינוס האטלנטי.

 

גשר המיתרים על רקע בתים קולניאלים   צילום: רונית סבירסקי

 

רובע מדרו, שהיה עד 1994 מוזנח ומפוקפק הפך לאחד האזורים היקרים בבואנוס איירס. תהליך שיקום שינה את פני המחסנים ההרוסים והרחובות הנטושים ובמקום נפתחה אחת ממסעדות הבשר הטובות Cabaña Las Lilas, המלון המפורסם שעיצב פיליפ סטארק Faena , שנבנה על שרידי אסם תבואה משנת 1902. גשר מייתרים תלוי (בן דמותו של הגשר הירושלמי) פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו  קלטרווה. הנמל משמר שילוב של סירת מפרשים עתיקה ומבנים קולניאלים לצד מגדלי קומות מודרניים. הרובע מציע מסעדות אכול כפי יכולתך שמתאימות למטיבי לסת ובעלי קיבולת בלתי אפשרית. בשרים על הגריל, מתקן אסאדו, דגים, סלטים טריים ומבושלים, אמפנדוס, פיצות, פסטות ומזנון קינוחים ענק. טיפ חשוב לאכילת בשר בדרום אמריקה. כיוון שהבשר לא עובר הכשרה הוא רך מאוד ומידת העשייה הנכונה שלו היא מידיום. בקשו lomo  במידת עשייה פונטו ponto ותקבלו סטייק פילה שלא טעמתם כמוהו. אם אתם מעדיפים אותו יותר שומני הזמינו אנטריקוט.

 

סטייק אנטריקוט על צלחת פורצלן    צילום: רונית סבירסקי

 

גן ורדים וקפה מצוין

כשמזג האוויר טוב המקומיים יוצאים אל הפארקים שמציעים שפע של מופעים פתוחים. אחת האטרקציות הריחניות בלב העיר הוא גן הוורדים עטור הפרסים. בריכות, עצי נוי, ברווזים וסוגים של ורדים בשלל גוונים. סיור ברחובות העיר מגלה פנינים ארכיטקטוניות לצד מונומנטים ומקומות היסטוריים. בשדרת  Avienda Alvear ממוקם אחד המלונות הוותיקים  אלביאר פאלאס. בשדרות Arroyo  היה בנין שגרירות ישראל שנפגע על ידי מחבל מתאבד ב-1992 וגרם למותם של 29 אנשים מתוכם 4 ישראלים. הבניין ההיסטורי נפגע קשות. במקום הוקמה אנדרטה מרשימה לזכר הנספים כששמותיהם חקוקים על הקיר. כיום, השגרירות שוכנת בבניין אחר בקומה 9 תחת אבטחה כבדה.

 

תוכלו להמשיך משם לרחוב Suipacha ומשם לשדרת נאובה דה חוליו Julio  ותגיעו ל-Cafe Martinez היוקרתי. ליד תחנת המטרו "קתדרלה" תמצאו מדרחוב תוסס לשוטט בו להנאתכם. השדרה המרכזית של העיר, ששמה 9 ביולי ומציינת את יום העצמאות מהספרדים שחל ב-1816, ידועה ברוחבה שמגיע ל- 150 מטרים. בלב השדרה ניצב האובליסק ואטרקציה נוספת הנמצאת לאורכה היא יצירתו של הפסל אדווארדו קטלנו שעיצב פרח עצום בצבע כסף המייצג את כל פרחי העולם. הצמחייה הירוקה והעצים שמקיפים אותו משתקפים בו כמו במראה. הפרח נפתח במהלך היום ככל שכמות האור גדלה. אם תגיעו ביום מעונן הוא ישאר סגור. אי אפשר לוותר על כיכר פלאזה דה מאז'ו שקיבלה את שמה אחרי המהפכה ב-25 במאי 1810. במרכזה ניצב ארמון הרפובליקה הנשיאותי בצבעו הוורוד העז. על מרפסתו ניצבה אוויטה פרון כשנשאה את נאומיה ונפרדה מעמה טרם מותה. היא גם מכונה "כיכר האמהות" שאזרו אומץ והפגינו נגד המשטר החשוך והעלמות יקיריהן. הן צעדו בכל יום חמישי אחר הצהרים עטויות מטפחות לבנות וכמה מהן, קשישות ועצובות, צועדות גם היום.

 

יצירת הפרח של של הפסל קטלנו     צילום: רונית סבירסקי

 

צריך שניים לטנגו

מופעי הטנגו הפכו במשך השנים פחות אותנטיים, אבל איך אפשר להגיע למקום בו נולד הטנגו ולא לצפות במופע אחד לפחות. בין המקומות המומלצים הוא "קפה דה לוס אנחליטוס"  Café de los Angelitos. מבנה היסטורי מרשים שקירותיו עטורים בציורים וגדולי המוזיקאים נהגו להיפגש בו לאורך השנים. הריהוט הקולוניאלי, המלצרים המעונבים והמוזיקה המתנגנת מחזירים את הקהל בגלגל הזמן למאה הקודמת. ארוחת ערב בכלי פורצלן וגביעי יין מקריסל מתחילה ב-20:00 ונמשכת לאיטה כשהיא מלווה ביין ללא הגבלה ובמנות מושקעות. זהו בילוי חברתי עבור המקומיים והזרים שהופך למופע לאחר הארוחה. רקדנים מקצועיים מחוללים על במה בתלבושות יפיפיות ובמופע נוטף מיניות על רקע נגינת תזמורת חיה עם שירים שנכתבו על ידי טובי היוצרים הארגנטינאים.

 

פרק ראשון במסע לדרום אמריקה - בואנוס איירס בירת ארגנטינה וטיפים כללים למטייל העצמאי בדרום אמריקה

פרק שני במסע לדרום אמריקה - חצי האי ואלדז, פינגווינים, לוויתנים, פילי ים ובית תה וולשי מתוק

פרק שלישי במסע לדרום אמריקה - עיר הקיט ברילוצ'ה ודרך שבעת האגמים

פרק רביעי במסע לדרום אמריקה - שיט קרחונים ומפלי האיגווסו