סטייקים, שוקולד ואגמים

 

הפרק השלישי במסע לדרום אמריקה מתחיל בעיר הקיט והשוקולד ברילוצ'ה, ממשיך בדרך שבעת האגמים היפהפייה, מגיע אל עיירת הנופש סן מרטין דה לוס אנדס ומסתיים בחורשת עצי אראוקריות יוצאת דופן

 

עיר הקיט ברילוצ'ה על שפת אגם נאוול וואפי   צילום: רונית סבירסקי

 

אם נסעתם לארגנטינה ולא הגעתם לברילוצ'ה  Bariloche כאילו לא הייתם בדרום אמריקה. הקסם הברילוצ'י מהלך על כל אלה שהגיעו וחוו את נפלאות המקום. חיוך זחוח נמתח על פני המטיילים שליקקו את השוקולד והמקופלת, מלאו את בטנם בסטייקים של דון אלברטו ועמדו במרומי התצפית היפה ביותר בעולם. לקראת הנחיתה בברילוצ'ה כבר מתגלים הרמזים הראשונים לקראת הבאות. מחלון המטוס נשקפים מראות של שטחים ירוקים, אגמים והרים מושלגים. ברילוצ'ה שוכנת למרגלות רכס האנדים בגובה 725 מטרים מעל פני הים על גדות אגם קרחוני עמוק "נאוול וואפי" Lago Nahuel Huapi ומוקפת באגמים גוטיירז Lago Gutierrez, מורנו Moreno, מסקרדי  Mascardi ובהרי הגעש טרונדור, סרו לופז וסרו קטדרל, שהוא אחד מאתרי הסקי החשובים בדרום אמריקה.

 

אירופה בדרום אמריקה

במקור היא נקראה "סאן קרלוס דה ברילוצ'ה" בשפת שבט המפוצ'ה שהתגוררו באזור ופירוש השם היה "האנשים שחיים מעבר לרכס".  בסיס השבט היה בפוקון Pucon (שער העמקים) וקרוביהם חיו מעבר לרכס. מרבית אנשי השבט נכחדו בזמן שלטונו של גנרל רוקה ב-1902 והמתיישבים החדשים שהגיעו לברילוצ'ה היו מהגרים גרמנים, איטלקים ושוויצרים. אכן, ברילוצ'ה משדרת אווירה אירופאית משולבת בנופים דרום אמריקאים נדירים.

 

תצפיות נוף מקמפנאריו על אגמים קרחוניים ורכסי האנדים   צילום: רונית סבירסקי

 

תצפית הנוף של ברילוצ'ה, שמדורגת היפה ביותר בעולם, נקראת קמפנאריו Cerro Campanario ומתנשאת לגובה 1050 מטרים. העלייה אליה ברכבל סקי פתוח חושפת בהדרגה את ההפתעה המצפה בשיא הפסגה. על רקע השקט סביב וזמזום הרכבל נפתח עמק שכולו אגמים בגוונים שנעים מאפור לטורקיז ומוקפים ברכסי הרים עצומים שחלקם נראים כקתדרלות של הטבע עם זיזים משוננים בצבע שחור שדוקרים את השמיים. התצפית מאפשרת מראה של 360 מעלות בהליכה מעגלית סביב הרכס וכל זווית מפיקה מהמבקרים קריאות התפעלות. בית הקפה באתר תוכנן עם חלונות ענק שמשקיפים על הנוף ומרפסת עץ חיצונית שתלויה מעל האגם. הם מגישים שטרודל תפוחים חם עם קפה ארגנטינאי מצוין אוויר צלול על חשבון הבית.

 

שטרודל חם וקפה מול הנוף בקמפנאריו    צילום: רונית סבירסקי

 

מקופלת ואנטריקוט

מי שביקר בברילוצ'ה מתגעגע בעיקר לשני דברים, לטעם השוקולד והמקופלת בבית החרושת שהמציא אותה ולמסעדת דון אלברטו El Boliche De Alberto עם הסטייקים שטעמם לא דומה לשום דבר שאכלתם קודם. בעלי המסעדה הם מגדלי בקר ומיישנים את הנתחים בעצמם. במרכז המסעדה ממוקם גריל ענק ועליו מניחים את נתחי האנטריקוט והפילה. מנת הפתיחה היא נקניקיות שהם עושים במקום או אמפנדס ממולאים במילויים שונים ולקינוח גלידה. כל סועד מקבל 500 גרם נתחי בשר ולצדם צ'יפס וירקות. בעונת התיירות תגלו שהתור להיכנס למסעדה משתרך עד קצה הרחוב.

 

הסטייקים של דון אלברטו בברילוצ'ה     צילום: רונית סבירסקי

 

ריח השוקולד נישא ברחוב המרכזי של ברילוצ'ה ומושך את המטיילים כמו מגנט אל בית החרושת לשוקולד שבו הומצאה המקופלת. בכניסה מסודרות קופסאות מעוצבות עם פרלינים ושוקולד ממינים שונים ובחלקה הפנימי אפשר לראות הדגמה של הכנת המקופלת ולקבל טעימה. כשמכינים מקופלת משוקולד משובח עם אחוז גבוה של מוצקי קקאו מתקבל מעדן שנמס בפה ומשאיר טעם נפלא על הלשון.

 

אם בחרתם ללון במלון המשקיף על האגם תוכלו להנות משעות השקיעה והזריחה ולטייל בסמטאות העטופות בצמחייה ופרחים. אחד המלונות היקרים של ארגנטינה ממוקם בנקודת פסטורלית בברילוצ'ה ושמו ג'או ג'או ובתרגום לעברית מתוק מתוק. ברילוצ'ה היא ללא ספק בונבוניירה ששווה לשהות בה מספר ימים. אנחנו היינו שני לילות ושילבנו סיורי כוכב להר טרונדור והקרחון השחור ולחלק מדרך האגמים במסלול מעגלי שנקרא סרקוויטו צ'יקו Circuito Chico. 

 

דרך שבעת האגמים

הנסיעה בדרך שבעת האגמים עוברת בעמק קרחוני ולאחרונה שודרגה ונוחה יותר לנסיעה. הצהוב הלימוני של האחירותם נשפך מכל פינה ומשתלב בירוק העז של הצמחייה על רקע אגמים והרים מושלגים. על השיחים גדל פרי הקלפטה ששייך למשפחת הברבריס  וממנו מכינים בארגנטינה גלידה. לצדי הדרך פורחים סוגי סחלבים ופרחי שדה. פטריה מתוקה שנראית כמו תפוזון בשם ג'או ג'או צומחת על גזעי העצים. נוסעים דרך יערות מחטניים של עצי אשור ופוגשים את העץ בעל הגזע האדום שנקרא אריאן או ארג'ן Arrayanes והוא אנדמי לחבל פטגוניה. עוצרים לצילומים באגמים נאוול וואפי, גוטיירז ומסקרדי, שצבע מימיו משתנה מטורקיז לשחור במהלך היום.

 

 

השתקפויות קריסטליות באגם גוטרייז    צילום: רונית סבירסקי

 

חולפים על פני מצוק גיאולוגי שזכה לכינוי "הספרייה" ומגיעים להר הטרונדור Tronador. הטרונדור הוא חלק מרכס האנדים שמסמן את הגבול בין ארגנטינה לצ'ילה וזכה לכינוי "ההר הרועם" כיוון שמפולות השלגים המתדרדרות על מדרונותיו נשמעות כמו רעם מתגלגל. הוא מתנשא לגובה 3478 מטרים וצבעו שחור כשצבע הבזלת. הקרחון שנוצר למרגלות ההר קיבל את הגוון השחור מאפר הוולקני שנכלא בתוך הקרח.

 

הקרחון השחור - אפר וולקני מעורב בקרח   צילום: רונית סבירסקי

 

נפרדנו מברילוצ'ה ויצאנו בדרך האגמים אל העיירה San Martín de los Andes סן מרטין דה לוס אנדס. 203 קילומטרים של נסיעה בנופים פטגוניים של הרי געש נישאים ואגמים קרחונים יפיפיים. קשה שלא לעצור לצלם בכל פעם שחולפים על פני אחד האגמים. לכל אחד השתקפויות קריסטליות שמשתנות עם משחקי האור והצל של השמש. נוסעים על גדת הנאוול וואפי, אגם אספחו, קורינטוסו, אסקונדידו, ויזה רינו, פלקנר, מצ'וניקו ולאקר. מגיעים בשעות אחר הצהרים לסן מרטין דה לוס אנדס שמזכירה עיירת מערב פרוע. היא שוכנת למרגלות רכסי האנדים ומשמשת למטיילים כמעבר בדרך לצ'ילה. שעתיים נסיעה מובילים אל מעבר הגבול לצ'ילה דרך אטרקציה בוטנית ייחודית לארגנטינה והיא חורשת עצי האראוקריות Araucaria.

 

חורשת האראוקריות על רקע הר הגעש המושלג לנין   צילום: רונית סבירסקי

 

עצים פרהיסטוריים

עץ האראוקריה נראה כמו פיסול אמנותי של הטבע. מבחינה גנטית הוא נותר כפי שהיה מעידן פרהיסטורי.  העצים שגדלים היום בארגנטינה הם בני כ-1200 שנים. הפרי שלהם הוא  אצטרובל שמכיל פניונס (צנוברים) והמפוצ׳ה השתמשו בו לאפיית לחם. כשתיל הוא עתיר קוצים כדי להגן על עצמו.  שריפה גדולה השמידה חלק גדול מהחורשה אבל עדיין ניתן לראות עצים רבים שנותרו בסמוך לגבול עם צ׳ילה בעיקר עצים בוגרים. על הענפים של העץ הנקבי יש כעין כדורים גדולים וירוקים שמהם מתפתח הפרי. מעל חורשת האראוקריות נישא הר הגעש המושלג לנין Lanin שפירוש שמו הוא מקום מושבם של הנשרים. הדרך עוברת לצד אגם למרגלות הר הגעש ומסתיימת במעבר הגבול של ארגנטינה עם צ'ילה Chile.

 

פרי האראוקריה - אצטרובל מלא בצנוברים   צילום: רונית סבירסקי

 

עצה חשובה למטיילים העוברים במעבר הגבול עם צ'ילה. כדאי להגיע בשעות הבוקר המוקדמות למעבר הגבול כדי לא לבלות חצי יום בפקק שנוצר. אל תנסו להעביר מוצרי מזון כל שהם ובמיוחד פירות או ירקות. 

פרק ראשון במסע לדרום אמריקה - בואנוס איירס בירת ארגנטינה וטיפים כללים למטייל העצמאי בדרום אמריקה

פרק שני במסע לדרום אמריקה - חצי האי ואלדז, פינגווינים, לוויתנים, פילי ים ובית תה וולשי מתוק

פרק שלישי במסע לדרום אמריקה - עיר הקיט ברילוצ'ה ודרך שבעת האגמים

פרק רביעי במסע לדרום אמריקה - שיט קרחונים ומפלי האיגווסו