סנט פטרסבורג – לילות לבנים בוונציה של הצפון
סנט פטרסבורג הוקמה על ידי הצאר הנערץ פטר הגדול כעיר בירה שהחליפה את מוסקבה. הוא תכנן אותה בהשראת ערים אירופאיות כמו אמסטרדם וונציה, עם שפע של תעלות, גשרים וארמונות יפהפיים שהופכים אותה לעיר מהאגדות, במיוחד בלילות הלבנים שבהם השמש שוקעת בחצות.
הטיפים החשובים ביותר לנוסע העצמאי לרוסיה
ישנם יעדים בעולם שיכולים להיות מורכבים וקשים למטייל העצמאי. רוסיה אינה כזו ובהחלט ניתן לטייל בה בנוחות גם אם המקומיים אינם דוברים שפות אחרות מלבד רוסית, אפשר להסתדר. רוסיה דורשת זמן ונינוחות, יש בה אטרקציות מרשימות, תרבות ואמנות עם מוזיאונים מהחשובים בעולם שאחד מהם הוא הרמיטאז׳ בסנט פטרסבורג שאוצר בתוכו למעלה משלושה מיליון מוצגים. בסמוך לסנט פטרסבורג מצויים גני פטרהוף שיופיים עוצר נשימה ואם תמצאו את עצמכם דוהרים אחרי מדריך טיולים שלא מאפשר התבוננות והכלה צפויה לכם החמצה גדולה. העיירה הקסומה סוזדאל, אחת מערי טבעת הזהב של רוסיה ראויה לשהייה של יומיים שלושה וגם אז הפרדה תהיה קשה.
טיילת האי וסילייבסקי צילום: רונית סבירסקי
נסיעה באוטובוס עם קבוצת מטיילים ברחובותיה הפקוקים של מוסקבה (Moscow) היא בזבוז זמן משווע והעיר הזו תקועה 24/7. לעומת זאת, המטרו המפואר שלה שפרוס על פני 224 תחנות לאורכה ולרוחבה של העיר לא רק מציע פתרון תחבורתי יעיל ומהיר אלא ערך מוסף של סיור בתחנות המפוארות שנבנו על ידי סטלין כהיכלות פאר. באשר לטיסה היא בהחלט מספקת סיבה טובה מדוע לא לנסוע בטיול קבוצתי ובמיוחד בחברת אירופלוט. כל ניסיון להזמין מושב רגיל או מושב מועדף במהלך הצ׳ק אין, כפי שכל נוסע זכאי לו, נענה בתשובה שלילית. אירופלוט היא חברת התעופה הראשונה שטסתי אתה שסירבה לקבל ממני את פרטי כרטיס האשראי שלי ולהרוויח עוד כמה עשרות דולרים על בחירת מושב. הם העדיפו להושיב את הקבוצה במקומות הגרועים ביותר במטוס.
לאחר הפתיחה שמפרטת בצורה חד משמעית שהדרך הטובה לטייל ברוסיה היא עצמאית מגיע יומן המסע המפורט שיכלול אתרים ואטרקציות בסנט פטרסבורג ומוסקבה וטיול באזורים הכפריים והפסטורליים של ערי טבעת הזהב המופלאות.
ארמונות על המים
שדה התעופה של סנט פטרסבורג (St. Petersburg) משמש לטיסות בינלאומיות ופנימיות והוא מרוחק כ-5 קילומטרים מלב העיר. נחתנו ב-20:30 ובחוץ קידם אותנו אור יום מלא שמאפיין את הלילות הלבנים בהם השמש שוקעת בשעות הלילה המאוחרות. הלילות הלבנים מתחילים בסנט פטרסבורג באמצע מאי, מגיעים לשיאם באמצע יוני ומסתיימים באמצע יולי כשבאוויר נישאים ניחוחות פריחת הלילך. סנט פטרסבורג, השנייה בגודלה ברוסיה, נוסדה ב-27 בינואר 1703 ושמשה כעיר בירה בשנות שלטונו של הצאר פטר הגדול עד למהפכה הבולשביקית. היא ממוקמת בדלתא של נהר הנבה וזכתה לכינויים "ונציה של הצפון" ו"עיר התעלות". פטר הגדול תכנן ובנה אותה בהשראת אמסטרדם כעיר מערבית מודרנית ואפילו הכנסיות שהוקמו בה שונות אדריכלית ועיצובית מהכנסיות המאפיינות את רוסיה. אחת מנקודות התצפית היפות ביותר על העיר, שכדאי להתחיל בה את הסיור, נמצאת מעבר לגשר החוצה את נהר הנבה, על גדת האי וסילייבסקי הנקרא "סטרלקה". טיילת שממנה נשקפים הגשרים, עמודי "הרוסטראל" המפוסלים והמבנים המיוחדים שזוהרים בגוונים עזים ובכיפות הזהב הנוצצות.
תצפית על סנט פטרסבורג מהאי וסילייבסקי צילום: רונית סבירסקי
כשנכנסים ללב העיר המראות הופכים לתפאורה מסרט רוסי. מבנים ארכיטקטוניים דמויי ארמונות בגוונים צהבהבים, ורודים, ירקרקים משולבים בנגיעות אדומות, תעלות רחבות שמזכירות את ונציה ואמסטרדם. נהר הניווה (Neva) חוצה את העיר וממנו מסתעפות תעלות רחבות עם גשרים ציוריים שחוצים את העיר לאורכה ולרוחבה. אחת השדרות הציוריות היא נייבסקי פרוספקט שאותה חוצות שלוש תעלות מרכזיות: מואיקה (Moika), תעלת גריבוידוב (Griboyedov) ופונטנקה (Fontanka) שעליה נמתח גשר אנצ'יקוב המפורסם. הגשר מעוטר בארבעה סוסים ורוכביהם שפוסלו עלי ידי הפסל פטר קלודט. על גדות התעלות נישאים מבנים שגובהם אחיד ואינו עולה על 28 מטרים, שזה גובהו של ארמון החורף של פטר הגדול ואף מבנה לא יכול להתנשא מעליו. המבנים רצופים בהרמוניה אחידה ואפילו המרזבים נצבעו בצבע זהה כדי להשלים את המראה.
גנים פורחים לאורך שדרת נייבסקי צילום: רונית סבירסקי
לאורכה של שדרת נייבסקי פרוספקט ניצבים מבנים מרהיבים בסגנון אר נובו. השדרה שופעת חנויות, בתי קפה, כנסיות ומבני ציבור ביניהם קתדרלת קזאן העצומה, כנסיית הדם השפוך, ארמון הרוזן סטרוגנוף והבית שבו ייצרו את מכונות התפירה זינגר. ח'אן אורחים מהמאה ה-18 הפך למרכז מסחרי יוקרתי, מלון גרנד הוטל אירופה הוקם ב-1875 והמלחין צ'ייקובסקי התגורר בו תקופה קצרה. הוא משמש כיום כמלון הדגל שמארחים בו נשיאים ומנהיגים מהעולם. כיכר האמנויות מוקפת במבנים יפיפיים בניהם ארמון מיכאלובסקי ובמרכזה ניצב פסלו של המשורר אלכסנדר פושקין. בסמוך לכיכר נמצא קפה פירושקי שבו מגישים את הכיסונים הרוסים המסורתיים וקפה ידוע נוסף הוא "מרתף הכלב המשוטט" (Stray Dog Cellar) שסופרים ואנשי רוח נהגו לשבת בו והותירו על הרהיטים את חתימותיהם.
מעדניית יליסייבסקי צילום: רונית סבירסקי
בשדרות נייבסקי 44 ממוקמת אחת הקונדיטוריות הטובות בעיר בשם סייבר (צפון) שסמלה המסחרי הם הדובים בוויטרינה. בנייבסקי 18 נמצא בית הקפה שבו נהג לשבת המשורר פושקין וממנו יצא לדרכו האחרונה. מעדניית יליסייבסקי הפכה לסמל הבולט בשדרה במבנה שתוכנן על ידי האדריכל גברייל בארנופסקי בשנים 1903-1901 בסגנון אר נובו בעל חלונות ברונזה ירקרקים. עוגות, שוקולד, אלכוהול וקפה משובח עם פסנתר שמנגן ללא פסנתרן ולעיתים הרכב שמנגן מוזיקה קלאסית. בקומת הקרקע נמצאת מסעדה שמשלבת מטבח רוסי ובינלאומי.
תעלת פונטנקה צילום: רונית סבירסקי
חלקת הקברים המלכותית
סנט פטרסבורג נבנתה על ידי ארבעה אדריכלים איטלקיים וצרפתי אחד. האדריכל האיטלקי דומיניקו טרציני היה אחראי על מבנים רבים בעיר ואחד החשובים שבהם היא קתדרלת פטר ופול (פטרוס ופאולוס) שהוקמה על "אי הארנבות" הקטן (Rabbit Island) ומזכירה בסגנונה כנסיות פרוטסטנטיות. בחצר קיימת מטבעת עתיקה עוד מתקופתו של פטר הגדול וכיום מייצרים בה מדליות ועיטורים. עד 2012 המגדל שמעוצב כמבנה פעמון רב שכבתי מצופה זהב, היה הגבוה ביותר בחלק ההיסטורי של העיר, התנשא לגובה 122 מטרים ובקצהו הוצב עיט דו ראשי. בלב הקתדרלה נמצאת חלקת הקבר המלכותי של משפחת רומנוב שנבנה בין השנים 1722-1712. במתחם נקברו על הצארים מפטר הגדול עד אלכסנדר השלישי. המבנה הוכרז כאתר מורשת על ידי אונסק"ו. החללים הפנימיים מזכירים אולמות טקסים של ארמונות. עמודי שיש מרשימים בגוונים פסטלים של ורוד ותכלת, הרבה מאוד זהב, ציורי מלאכים, פרחי לוטוס, פרסקאות ונברשות קריסטל עצומות. כל הקברים אחידים בגודלם, בנויים משיש אפור בהיר שנושא צלב ענק מזהב ומוקפים בגדרות ברזל מעוטרות.
קתדרלת פטר ופול וחלקת קברי הצארים צילום: רונית סבירסקי
שלושה מיליון מוצגים בהרמיטאז'
מוזיאון ההרמיטאז' (Hermitage Museum) מצוי אף הוא במבנה יפהפה ששימש כארמון החורף של הצאר. מיכאל פטרובסקי מנהל ההרמיטג׳ , אמר בצניעות שהוא אינו יכול להגיד שזה המוזיאון מספר אחת בעולם אבל הוא בהחלט לא מספר שתיים ואכן זה אחד המוזיאונים החשובים בעולם. ארמון החורף שבו שוכן המוזיאון כיום נבנה על ידי האדריכל האיטלקי ברטולומאו רסטרלי ב-1754 בהזמנת הצארית אליזבטה, בתו של פטר הגדול. היא לא הספיקה לגור בו והוא שימש את יקטרינה הגדולה ששלטה אחריה. הארמון הוקם בשיא תקופת הבארוק ומעוצב בפאר בשלל אורנמנטים של אבן, עמודי שיש קררה עם כותרות רומיות, פרקט מ-16 סוגי עץ, נברשות קריסטל והרבה זהב. הביקור במוזיאון הוא חוויה מפעימה של שילוב אדריכלי מרשים ואוסף יצירות אמנות שחלקן נדירות ביותר.
ההרמיטג' הצליח לאסוף במהלך שנות קיומו למעלה מ-3 מיליון מוצגים שרק חלקם מוצגים באולמות הארמון. באולם הכניסה שנקרא גלריה 1812 תלויות 322 תמונות של גנרלים רוסים שנהרגו בקרב מול צבא נפוליאון. בקרב הקשה ביותר בתולדות רוסיה ב-7 בספטמבר 1812 נהרגו ביום אחד 70 אלף חיילים ורובה של העיר מוסקבה עלה באש. באולם על שם סנט ג'ורג' ניצב כיסא ההכתרה המקורי ובו התקיימו הכתרות הצארים, קבלות פנים וטקסים חשובים. במוזיאון מצויים ממצאים מהאלף ה-4 לפני הספירה ועד האמנות המודרנית של המאה ה-20. ממצאים ממצרים העתיקה, פריטים ביזנטיים, מוסלמים, רוסים ואירופאים.
ארמון החורף שהפך למוזאון החשוב ביותר בעולם צילום: רונית סבירסקי
לצד הארמון המרכזי הקימה אליזבטה את הארמון הקטן שבו הציגה את יצירות האמנות החביבות עליה ביותר. כיום מוצגות בהרמיטג' הקטן יצירות מופת נדירות. אחת היצירות נראית כמו סצנת טבע שכולה עשויה זהב והיא מציגה טווס העומד על עץ. כשהטווס מתחיל לנוע סביב צירו ולנופף בכנפיו מתגלה שלמעשה מדובר בשעון מתוחכם. בארמון מצוי חלל שהוא העתק הלוג'ה של רפאל מהוותיקן. בחללים השונים מוצגות יצירות מופת ביניהן אשתו ההריונית של רמברנדט ססקייה שאותה הוא מדמה בציור לאלת הפרחים, פסל עירום שיצר מיכלאנג'לו, ציור של נגן הגיטר של קרווג'יו ויצירות אלמותיות של דה וינצ'י, רובנס, טיציאן ואל גרקו.
שעון הטווס במוזיאון ההרמיטאז' צילום: רונית סבירסקי
אחד האתרים המפורסמים בעיר היא כנסיית "הגואל שעל הדם השפוך" ששמה המקורי הוא "קתדרלת התחייה של ישו". היא נבנתה על ידי הצאר אלכסנדר השלישי לזכר אביו אלכסנדר השני שנרצח בגיל 63 ב-13 במרץ 1881. כותנתו המגואלת בדם מוצגת במוזיאון ההרמיטג' לצד המגבעת אותה חבש ביום הרצחו. הכנסייה היא רוסית אורתודוקסית מעוצבת בסגנון פרובוסלבי עם מגדל פעמונים המתנשא לגובה 63 מטרים. 7000 מטרים רבועים של פסיפס בצבעים טבעיים משולבים בגוונים פסטליים.
אירוע פתיחת הגשרים צילום: רונית סבירסקי
ליל הגשרים
האטרקציה שאסור להחמיץ בעת ביקור בסנט פטרסבורג היא פתיחת הגשרים למעבר אניות גדולות על נהר הנבה. כאן מקבל המושג "לילה לבן" את מלוא משמעותו. בסמוך לשעה שתיים לפנות בוקר עולים על ספינת טיולים שמשייטת לאורך התעלות ויוצאת אל הנהר רחב הידיים. המבנים המפוארים, הארמונות, הכנסיות והגשרים מוארים ומשתקפים במימי הנהר. שעה של שיט נינוח תחת שמיים זרועי כוכבים כשהנוסעים עטופים בשמיכות מחממות. הסירה מגיעה עד לנקודה שצופה אל הגשר, מדוממת את המנוע וכולם ממתינים במתח לתחילת המופע. תקיעת צפירה ותקיעת חצוצרות מבשרת שהרגע המיוחל עומד להתחיל. לצלילי קונצ'רטו של צ'ייקובסקי הגשר העצום שנמתח מעל הנהר הנבה נחצה לשניים. שתי זרועות מתכת ענקיות נפרדות זו מזו ומתוך האפלה פורצת שיירה של סירות מרוץ בכל הגדלים וחולפת מתחת לגשר אל העבר השני. בוקר של יום חדש בסנט פטרסבורג מתחיל בשעת בוקר מאוחרת אחרי לילה לבן ולקראת יום שיאיר לנו עד חצות.