10 אטרקציות חובה במקסיקו סיטי

 

עשרת האתרים המומלצים במקסיקו סיטי שכדאי לבקר בהם, הלב הפועם של העיר, מסעדה בארמון, עוגות מעולם האגדות וציורי קיר שישאירו אתכם פעורי פה

 

המרכז ההיסטורי – הלב הפועם

כיכר הסוקאלו (Zocalo) היא מד הדופק של מקסיקו סיטי. מתחם גדול מוקף במונומנטים מרשימים תוסס בכל שעות היום. מופעים, רקדנים, כוהני קטורת, הפגנות, מופעי רחוב ומדי יום טקס הנפת והורדת הדגל הלאומי הענק מראש התורן. עשרות רוכלים גודשים את המדרכות ומציעים עבודות יד מסורתיות, בגדים, תכשיטים, תשמישי קדושה נוצרים ואצטקים. סביב הכיכר נמצאים ארמון הנשיאות במקום שבו היה ארמונו של המלך האצטקי מוקטסומה, הקתדרלה ושרידי הטמפלו מיור Templo Mayor Museum מתקופת העיר טנוצ'טיטלאן. המוזיאון מציג ממצאים חשובים מעיר הקדומה ביניהם "אבן הירח", דיסק אבן ענקי שחשיפתו הדרמטית בשנות ה-70 הובילה לגילוי שרידי המקדשים האצטקים.

 

הכיכר המרכזית של מקסיקו סיטי      צילום: רונית סבירסקי

 

הקתדרלה השוקעת

בצד הצפוני של הכיכר ניצבת הקתדרלה שנבנתה במאה ה-16 ושוקמה במאה ה-18. היא נבנתה במקום שבו עמד המזבח האצטקי שעליו נהגו להניח ראש כרות של אדם שהועלה כקורבן לאל השמש. הספרדים בחרו להקים במקום כנסייה שתחליף את המנהג הפגאני ועבור הילדים היא מסמלת את סיום התרבות העתיקה. הקתדרלה נמצאת בסכנת שקיעה כיוון שנבנתה על אי שצף באגם מים. העמודים העקומים בולטים לעין ונמצאים תחת פיקוח מתמיד של מהנדסים שמחדירים תומכות בטון למניעת קריסת המבנה. מן התקרה משתלשל אנך שמציג את מצב השקיעה למבקרים. הכנסייה מעוטרת בוויטראז'ים, פסלים, ציורים ועוגב עצום שאת בנייתו משייכים למומרים יהודים מספרד. בחזית הקתדרלה ניצב פסלו של האפיפיור וגלימתו מורכבת ממפתחות שהדביקו מאמינים ומסמלים את מפתח הלב.

 

 ויטראז'ים, פסלים וציורים     צילום: רונית סבירסקי

 

שרידי המקדש האצטקי

שרידי המקדש הגדול של טנוצ'טיטלאן טמפלו מאיור (Templo Mayoa) נחשפו ב-1978 במהלך עבודות חפירה לבניית הרכבת התחתית. על פי המסורת שם ראו האזטקים את הנשר עם הנחש במקורו וזה היה האות עבורם להקים את העיר במקום הזה. במתחם התגלו שבעה מקדשים שנבנו על ידי האצטקים במחזוריות של 52 שנים שמסמלים תחילת עידן חדש בתרבותם.  כנסייה בסגנון צ'וריגרסקי Sagrario Metropolitan, נבנתה על חורבות חלק מהמקדש האצטקי.

 

ציורי קיר ענקיים של דייגו ריברה

הארמון הנשיאותי הלאומי (Palacio Nacional)  בצד המזרחי של הכיכר נבנה על חורבותיו של ארמון המלך האצטקי האחרון, מוקטסומה. הוא הוקם ב-1692 בסגנון קולוניאלי כשחזיתו עוצבה באבן אדומה והפך לאתר תיירות מבוקש  בזכות המורלים הענקיים (ציורי קיר) של הצייר המפורסם דייגו ריברה (Diego Rivera)  שמתארים את ההיסטוריה המקסיקנית, התרבויות הקדומות, האימפריה האצטקית, הכיבוש הספרדי, סבל הילידים, מלחמות האזרחים ופערי המעמדות שקיימים במקסיקו המודרנית.

 

 מורלים של דייגו ריברה    צילום: רונית סבירסקי

 

אמנות ציורי הקיר של מקסיקו אפיינה את התרבויות העתיקות וקבלה משמעות אמנותית בתחילת המאה ה-20. כיום היא מקשטת מרחבים ציבוריים, רחובות ובתים. הציירים המקסיקנים הגדולים שמזוהים עם האמנות הם דייגו ריברה, דויד סיקיירוס וחוסה אורוסקו. הם הקימו את קבוצת האמנים שהחלה לצייר על קירות ציבוריים.  הם נהנו מתמיכתו של שר החינוך דאז חוסה וסקונסלוס, שראה בזה את החיבור לאמנות הקדומה והקצה מבני ציבור לציירים. קידום הפרויקט הזה ממשיך לתפוס תאוצה גם כיום.

 

 התרבות הקדומה והכיבוש הספרדי     צילום: רונית סבירסקי

 

דייגו ריברה הוזמן על ידי הרודן פרופירו דיאס לשוב למקסיקו מפריז ולהקדיש את ציוריו לתרבות הקדומה ולהיסטוריה של מקסיקו. יצירתו מתמקדת בחיי היום יום, האלים השונים, האל החשוב קצאלקוואטל, הנחש המכונף, העיט שיושב על שיח צבר ובפיו נחש, הכהן הגדול, הפירמידות והתרבויות העתיקות, השוק האצטקי, האיכרים והחקלאים. הוא בחר להנציח גם את עוולות העולם הגדול, הפצצה של הירושימה והקפיטליזם ההרסני בעיניו כקומוניסט. מחאת הכפריים, מרד עובדי התעשייה וכיבוש מקסיקו על ידי האמריקאים. סלידתו מהכיבוש הספרדים מתבטא בפניהם חסרות המבע וחסרון העיניים. הציורים ענקיים, צבעוניים מאוד וגדושים בפרטים שדורשים מהמתבונן להקדיש להם זמן.

 

פרידה קאלו ואחותה    צילום: רונית סבירסקי

 

 

מסעדה בארמון וגלריית עוגות

סיור רגלי לאורך לאורך רחוב מדרו (Calle Madero) עובר דרך כנסיות ובתים היסטוריים ביניהם ארמון איטורבידה (Palacio Del Iturbide), שנבנה עבור נשיאה הראשון של מקסיקו העצמאית - אגוסטין איטורבידה, וכיום מוצגות בו תערוכות מזדמנות. ברחוב Avenida de Mayo 5 בולט ביופיו בית בן מספר קומות שהיה ארמון בבעלות משפחה עתירת נכסים במאה ה-16. חזית הבניין מצופה בקרמיקה מצוירת בגווני כחול וצהוב. כיום שוכנת בו מסעדת יוקרה Sanborns de los Azulejos שכדאי לשבת בה ולו רק לקפה או קוקטייל מקסיקני. שלוש קומות מפוארות ובעליונה בר עם מוזיקה LIVE שמגישים בו את משקה הפינאטה שמיועד לשתייה חברתית. בשדרת ה-16 בספטמבר נמצאת הקונדיטוריה המפורסמת ביותר בעיר Pasteleria Ideal. בקומת הרחוב ויטרינות עם מבחר עוגות מסחרר שקונים לפי משקל ובית קפה. הקומה העליונה נראית כמו תפאורה להצגה "עמי ותמי" עם מיצג עוגות מעוצבות מעולם האגדות.

 

לראותן בלבד        צילום: רונית סבירסקי

 

 

ארמון האמנויות היפות

ארמון האמניות היפות (Palacio de Bellas Artes) נבנה בתחילת המאה ה-20, על ידי פורפיריו דיאס, על מנת לשדרג את חיי התרבות של המעמד הגבוה והוא כולל מוזיאון אמנות ואולם קונצרטים. הוא עוצב משיש קררה לבן מאיטליה בסגנון אר דקו ובולט למרחוק בכיפות הזהב שלו.  חלק מהמוזיאון מוקדש לאמנות מודרנית בחללים ענקיים ספוני שיש. האולם המרכזי הוא מיצג עוצר נשימה של מורלים שיצרו דייגו ריברה ואורוסקו. הדמויות מוצגות בגודל על טבעי, מתנשאות בממדים בלתי נתפסים מעל הצופים בהם. האפקט שהם יוצרים הוא עוצמתי ומרשים בכך קנה מידה ובהחלט מציב את התערוכה כאטרקציה שלא כדאי להחמיץ.  בחזית הארמון עומדים נגני תיבות נגינה ישנות שמשמיעים שנסונים צרפתיים שהיו אהובים על הרודן דיאס.

 

ציורי ענק ואולם קונצרטים    צילום: רונית סבירסקי

 

 

בית המכס העתיק

במרחק של שני רחובות, מצפון לכיכר, נמצאת כיכר סנטו דומינגו (Plaza Santo Domingo) המוקפת מבנים קולוניאליים ביניהם בית המכס העתיק (Aduana Antigua) כנסיית סנטו דומינגו ובית האינקוויזיציה (Edificio de la Inquisicion). חלל מקורה ותחום בסורגים מציג שרידי מטאוריט שחור שנפל בשטחי מקסיקו (דרום ארצות הברית של היום). בכיכר יושבים קלדנים שמספקים לכל דורש מכתב מודפס או נוסח משפטי.

 

 צילום: רונית סבירסקי

 

 

בית הדואר

בית הדואר שנבנה ב-1904 הוא אחד המבנים המפוארים שכדאי לבקר בהם. הוא מעוטר בסמלי המדינות שהשתמשו בשירותי הדואר. גרם מדרגות מהמפוארים במקסיקו מוביל אל הקומה השנייה והוא מעוצב בעבודות פרזול יפהפיות ושיש איטלקי. מבחינה אדריכלית הוא מייצג את המבנה הראשון שבו יושמה שיטת בנייה עם יסודות ממתכת. במבואה הפתוחה למבקרים ללא תשלום ניתן לראות פסיפס ענק המורכב מ-34 אלף אבנים. הוא מתאר את התרבות האצטקית ואת העיט המכונף שבפיו הנחש. הפסיפס מורכב מחותמות דואר שנאספו לאורך השנים.

 

גרם מדרגות מפואר מ-1904      צילום: רונית סבירסקי

 

 

היה גן עדן

לפני 500 שנים זה היה גן עדן. העיר העתיקה טנוצ'טיטלאן של האצטקים נבנתה על אי בלב אגם טשקוקו שמימיו היו רדודים. אגם של מי טורקיז צלולים עם גנים פורחים שצפים על פני המים. ב-1521 נכנסו חייליו של הכובש הספרדי הרנאן קורטס (Hernán Cortés) אל העיר היפהפייה, החריבו ושרפו אותה כמעט עד היסוד. ב-1524 היא נבנתה מחדש בסגנון קולוניאלי אירופאי וקבלה לראשונה את השם מקסיקו סיטי (Ciudad de México). בתוך תקופה של חמישה עשורים נכחדה כמעט לחלוטין אוכלוסיית הילדים. עשרות אלפים נהרגו, חלקם ברחו למקומות יישוב מרוחקים או נטמעו בנישואי כפייה או רצון עם הספרדים והפכו למסטיזוס (בני תערובת לבנים קריאוליים). הספרדים ביססו את שלטונם באזור ומקסיקו סיטי הפכה לחלק ממלכת ספרד החדשה.

 

כיכר שלוש התרבויות     צילום: רונית סבירסקי

 

עדות אילמת להיסטוריה העקובה מדם של הילדים ניצבת בלב הכרך הסואן תחת השם כיכר שלוש התרבויות (Plaza de las Tres Culturas) במקום בו שכן השוק המרכזי של האצטקים שהטריף את חושי הספרדים שנחתו על האי. שרידי אדריכלות אצטקים מאבני בזלת שחורות לצד מבנים קולוניאליים ספרדיים בצל גורדי שחקים מודרניים, כנסייה ומנזר פרנציסקנים שנבנו עם הגעת הספרדים למקום. הכיכר שמשה לחגיגות, אירועים ציבוריים ואמפיתאטרון למשחקים אולימפיים. סטודנטים מחו נגד קיום האולימפיאדה וקראו למהפכה נגד השלטון. הצבא נהג בתוקפנות כלפי המפגינים וההפגנה הפכה לטבח של כ-300 סטודנטים. רעש האדמה העז שפקד את מקסיקו סיטי ב-1985 גבה את חייהם של אזרחים נוספים כשמבנים קרסו וקברו תחתיהם בני אדם.

 

שדרות הרפורמה

מקסיקו סיטי היא המטרופולין הגדול בעולם שכולל מאות מוזיאונים, תיאטראות, פניני אדריכליות ואטרקציות תרבויות ייחודיות. שדרות הרפורמה (Paseo de la Reforma)  הן תוצר שלטונו של המלך ההאבסבורגי מקסימיליאן בשנות ה-60 של המאה ה־19 שחשק להקים שדרות רחבות בסגנון השאנז אליזה הפריזאי כדי לפנק את אשתו צ'רלוטה. משני עברי השדרה הוקמו בתי מפוארים מוקפים בגנים שהפכו במאה ה-20 לבנייני משרדים. השדרה מהווה עד היום את עורק התנועה המרשים ביותר בעיר. טיול רגלי לאורך השדרה מאפשר לצפות במבנים המפוארים לצד גורדי השחקים המודרניים.

 

שדרה מפוארת     צילום: רונית סבירסקי

 

פסל המלאך המוזהב

במרכז השדרה ניצב פסל המלאך המוזהב שמייצג את מקסיקו המודרנית והעצמאית. הוא הוצב ב-1910 והפך לאתר תיירות מהמצולמים ביותר בעיר. לאחר הוצאתו להורג של המלך מקסימיליאן ב-1867 עלה לשלטון הרודן פופיריו דיאס (Porfirio Díaz) שלצד שלטונו השנוי במחלוקת הוא פיתח את העיר ובנה מבנים מפוארים ביניהם הפסל שהוגדר כסמל העצמאות של מקסיקו. הוא הוצב במרכז הכיכר על בסיס בטון רחב ומעליו דמות המלאך המכונף שכולו זהב.