צרפת החדשה - ההיסטוריה של קוויבק

 

"צרפת החדשה" היא הבסיס לחבל קוויבק שבקנדה של ימינו. המושבה הצרפתית השתרעה בשיאה, מניופאונדלנד במזרח ועד ימת סופריור במערב, וממפרץ הדסון בצפון ועד מפרץ מקסיקו, כמעט מחצית מיבשת צפון אמריקה.

 

ניסיונות להתיישב באזור היו עוד במאה ה-16, כאשר מגלה הארצות הברטוני (Breton) ז'אן קרטייה (Jacques Cartier) הגיע לאזור בשנת 1535. כעבור כשבעים שנים ב-1608, הגיע למקום החוקר הצרפתי סמואל דה שאמפלאן, והקים את העיר קוויבק.

 

צילום: גילי חסקין

 

ההתפתחות של חבל קוויבק ובירתו הייתה איטית. החורף הקשה והתנגדות הילידים משבטי האירוקיאן (Iroquoian) הקשו על הרחבת היישוב. מתיישבים בריטים, שהגיעו לקוויבק העדיפו להתיישב בשטחים קרובים לעמק הנהר סנט לורנס. הם גילו עוינות כלפי הצרפתים ולא הקלו על החיים הקשים ממילא.

 

בשנת 1627 אסר המלך לואי ה-13 על מתיישבים שאינם קתולים להתיישב בצרפת החדשה, שהפכה בשנת 1663 למושבת כתר צרפתית, על פי הכרזת לואי ה-14 מלך צרפת. בכך נפתחה הדרך לפיתוח מואץ של המושבה. הקמת מונטריאול ב-1642 ופרישת חסות הכתר הצרפתי על המושבה ב-1663, הביאו לפריחת אזור קוויבק, כשקוויבק סיטי משמשת כבירה צרפת החדשה כולה.

 

למרות זאת, החל משנת 1689 פרצו בחבל ארץ זה מלחמות ועימותים בין הצרפתים לבריטים. האחרונים ניסו לכבוש את הבירה קוויבק ב-1690, אך ללא הצלחה, בקרב שנודע בהיסטוריה כ"קרב על קוויבק". ב-1713 נחתם הסכם אוטרכט (Utrecht), שהעביר לשליטת הבריטים שטחים מסוימים של צרפת החדשה בעוד חבל קוויבק נשאר בשליטה צרפתית.

 

צילום: גילי חסקין 

 

גם במהלך המאה ה-18 התרחשו מאבקים בין הצרפתים לאנגלים. ב-1754 פרצה "מלחמת הצרפתים והאינדיאנים", כפי שכונתה "מלחמת שבע השנים", בעולם החדש. במהלך המלחמה הייתה העיר יעד למתקפה בריטית, עד שבשנת 1759 לאחר מצור של שלושה חודשים, כבשה בריטניה את העיר מידי חיל המצב הצרפתי, בקרב מישורי אברהם. עם סיום המלחמה בשנת 1763 נחתם חוזה פריז, שבו נקבע כי כל צרפת החדשה שממזרח לנהר המיסיסיפי תעבור לשליטת בריטניה. מלחמה זו סימלה את התמעטות השפעה הצרפתית באזור זה של העולם (ובאזורים נוספים).

 

בריטים או צרפתים

מלחמה זו היא הנושא ההיסטורי המרכזי בסיור בעיר קוויבק. בין העיר העתיקה לעיר החדשה, בבניין רב רושם, ממוקם המוזיאון המנציח את הקרבות ולצדו, כרי דשא ענקיים "מישורי אברהם", שם הקיזו הבריטים והצרפתים, אלו את דמם של אלו. הצבע הירוק המרגיע עומד בסתירה לדרמות העקובות מדם שהתחוללו במקום הזה ממש.

 

בשנת 1775, נערך בקרבת העיר, הקרב על קוויבק, במסגרת מלחמת העצמאות האמריקנית. כוחות מהפכניים אמריקניים מהמושבות הדרומיות של ארצות הברית תקפו את חיל המצב הבריטי שבקוויבק סיטי ואף הטילו מצור על העיר. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים, ושם קץ לשאיפת האמריקאים לספח את חבל קוויבק לארצם.

בעקבות מלחמת העצמאות של ארצות הברית נהרו לקנדה אלפי לוויאליסטים – אמריקאים שהיו נאמנים לכתר הבריטי - וקנדה התפצלה לאזור העילי "אונטריו", שתושביו אנגלים ולאזור התחתי "קוויבק" שתושביו צרפתים. המאבקים נמשכו במהלך המאה ה-19 עד שב-1867 הצטרפה קוויבק לפדרציה הקנדית, נושא השרוי במחלוקת עד היום.

 

צילום: גילי חסקין

 

הבדל נוסף בין קוויבק לאזורי קנדה האחרים, מתבטא במישור הפוליטי. במשך שנים פעלה תנועה לעצמאות קוויבק ולהפרדתה מקנדה. התבטאותו המביכה של נשיא צרפת, שארל דה גול, שביקר במונטריאול ב-24 ביולי 1967: "תחי קוויבק החופשית" (Vive le Québec libre) והתפרשה כתמיכה בעצמאות החבל גרמה לתקרית ביחסי צרפת וקנדה.

 

שנות השישים מציינות את עלייתה של התנועה הבדלנית בקוויבק שביקשה לנתק את הפרובינציה מקנדה ולהקים מדינה עצמאית. פלג קיצוני של התנועה שכונה בשם "החזית לשחרור קוויבק" (Front de libération du Québec) אף נקט בפעולות טרור שונות להשגת מטרותיה, כולל חטיפה של אישים פוליטיים, במטרה לתת לפעולתם תהודה עולמית.

 

בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וצרפתים-קנדים כמו גם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.

 

אומה בתוך קנדה המאוחדת

לקראת שנות ה-70 עברו הבדלנים של קוויבק לפעול באמצעים לגיטימיים יותר. ב-1976 קמה מפלגת "קבקואה" (Quebecois), הבדלנית, בהנהגת רנה לווק   (René Lévesque). ההתלהבות הלאומית דעכה, לאחר משאל עם שנערך ב-1980 קבע, כי מרבית תושבי הפרובינציה  (60%) רוצים להישאר חלק מקנדה. ב-30 באוקטובר 1995 נערך משאל העם השני בקוויבק, שגם בו הצביעו הבוחרים נגד עצמאות. ב-27 בנובמבר 2006 אישר הפרלמנט הקנדי חוק הקובע כי קוויבק היא "אומה בתוך קנדה המאוחדת". המוטו של קוויבק Je me souviens - "אני זוכר" חקוק על פתחו של בניין הפרלמנט של קוויבק. המוטו מסמל את הזיכרון של תושבי קוויבק ממוצא צרפתי למורשתם.

  

הכותב הוא מדריך טיולים בעולם, לאתר הבית של גילי חסקין