טיילת שכניה – יופי נחבא אל הכלים

 

טיילת שכניה נחבאת אל הכלים בין היישובים הציוריים של גוש שגב. למרות ששמה לא נודע ברבים היא מציעה מצפורי נוף יוצאי דופן ושביל יער שמשקיף אל נופי הגליל התחתון, הקריות ומפרץ חיפה

 

שביל טיול סלול    צילום: רונית סבירסקי

טיילת קהילתית

טיילת שכניה נבנתה מעודפי עפר של כביש פנימי שנסלל באזור משגב ואורכה כ-1.6 קילומטרים. היא מחברת בין הישובים מנוף וקורנית. כל היישובים הסמוכים לטיילת הם קהילתיים וטובלים ביער מעורב של עצים מחטניים וחורש טבעי. יער שכניה הוא אחד היערות החדשים שניטעו על ידי קק"ל בשנות ה-80 כעורף יערני לרווחת תושבי האזור. ברחבה המרכזית של הטיילת ניטעו עצי אלון מצוי, חרוב, ער אציל ותאנים. גושי סלע בצורות ובגדלים שונים משמשים כחלק מעיצוב הטיילת. שולחנות וספסלים מאבן ניצבים בצל העצים ועל הסלעים ניתן לראות שפני סלע מתחממים בשמש.

 

נופי הגליל התחתון שנשקפים מהטיילת    צילום: רונית סבירסקי 

 

תעלומת רצח מסתורי

הטיילת אינה רק תצפיות נוף ושבילי יער, ההיסטוריה שלה כרוכה בסיפור מסתורי וחוקר שלא ויתר עד שפתר את התעלומה. ישראל בן זאב, שדבק בו הכינוי 'אבו דיב', שימש בשנות ה-30 של המאה הקודמת כשומר אדמות ויערות הקק"ל, בדומה לידידו, השומר המיתולוגי, אלכסנדר זייד. הוא התגורר עם משפחתו בשכונת סביניה שהפכה ברבות הימים  לקריית ביאליק. באוגוסט 1938 בן זאב נעלם באורח מסתורי והותיר אחריו אישה עגונה ושני ילדים צעירים, זאב לויפר ז"ל ושולמית גלזר. תעלומת העלמו של בן זאב התבררה רק שנים רבות מאוחר יותר. חקירה עקשנית של בנו זאב יחד עם גיורא זייד, בנו של אלכסנדר זייד הביאה לפתרון התעלומה. בן זאב נפל קורבן לכנופיית בדואים, עונה ונרצח, וכדי להשמיד את הראיות נטמנה גופתו במערה בהר שכניה. עצמותיו נמצאו וזוהו באופן וודאי בבדיקה פתולוגית בשנת 1990.

 

 מצפור לזכרו     צילום: רונית סבירסקי

 

מצפור לזכר הנרצח

במרחק הליכה קצר מן המערה הקימה קק"ל מצפור לזכרו של בן זאב. בצל עצי אורן ירושלמי נבנתה רחבה גדולה שנועדה להכיל כ-30 איש בישיבה למפגשי זיכרון וטקסים. צורתה כחצי קשת ובצד הפונה אל הנוף מרפסת הבנויה מאבני שטח טבעיות. מהמצפור צופים אל עצי היער ובאופק מפרץ חיפה. פינת ישיבה מאבן הוקמה בצל שני עצי אלה אטלנטית. סמוך למצפור עוברים שבילי יער שיורדים אל תוך סבך העצים והצמחייה. כ-30 מטרים מהמצפור לכיוון מזרח ישנן מדרגות אבן שמהן ניתן להמשיך ולטייל בלב החורש.

 

  לטייל בלב החורש     צילום: רונית סבירסקי

 

כ-200 מטרים מזרחה מהמצפור פונים ימינה בדרך עפר שמתאימה לרכבי שטח או להליכה רגלית ולאחר כ-400 מטרים מגיעים אל המערה בה הוסתרה גופתו של בן זאב. הכניסה למערה אסורה והגישה אליה חסומה בסבך קוצים וסלעים. שביל ההליכה עובר בסמוך למערה ומסומן בכחול-לבן. ניתן להמשיך ללכת בשביל היער כקילומטר נוסף עד למצפה אביב.

 

מסלול טיול ביער

אחד ממסלולי הטיול שעוברים בשולי היער ומקיפים אותו מתאים לנסיעה ברכב שטח או להליכה רגלית. תוואי הדרך מציע תצפיות נוף ופריחה צפופה של חצבים הבולטים על רקע אדמת הטרשים. תחילתו של המסלול בין שלדי החממות של היישוב מנוף ליד שלט העץ של טיילת שכניה. דרך אספלט הופכת אחרי כמה מאות מטרים לשביל עפר מנוקד באבני דולומיט. חולפים על פני מכלאת בקר בנקודת המפגש בין השביל הכחול לשחור. ממשיכים על השביל המסומן בשחור כשמדי פעם נפתחים חלונות נוף לכיוון הקריות ומפרץ חיפה. משפחה של חוגלות צעירות חולפת על פני הג'יפ בריצה קלה ושפני סלע מתרוצצים על הסלעים. בהמשך הדרך צופים אל קניון בית הכרם, הישובים צורית וגילון, רכס תפן, אזור תעשייה בר לב, היישוב תמרה ובאופק מפרץ חיפה. מגיעים למזלג דרכים וממשיכים בשמאלי על דרך עפר כשהיישוב תמרה מצד ימין. שבילי יער חוצים את הדרך ומובילים אל עומק הסבך הירוק. מחפשי הבדידות יכולים למצוא פינות רומנטיות לפיקניק בלב היער.

 

שפני סלע מתחממים על סלעי הטיילת    צילום: רונית סבירסקי

 

חווה למען כולם

הדרך ממשיכה הלאה לכיוון איבלין וחולפת על פני מתחם בשם "נוף משותף" המשתרע על פני 40 דונמים. זהו מרכז רב תרבותי שהוקם על ידי עמירם גולדין לזכרו של הבן עומרי, מוזיקאי וזמר, שנהרג בתקופת שירותו הצבאי בפיגוע בצומת מירון ב-4 באוגוסט 2002. עמירם החל לטעת בשטח עצי זית בשנת 2009 במטרה להפוך את השטח לכרם זיתים גדול. הוא מיישם שיטות גידול מסורתיות מבלי לפגוע בנוף הטבעי. כיום, הבוסתן מהווה מקום מפגש לקהילות השונות בגליל, יהודים, ערבים, דתיים וחילונים. לתיאום ביקור: 052-5344929

 

נטיעות עצי הזית הראשונים     צילום: רונית סבירסקי

 

איך מגיעים: בוויז טיילת שכניה. מכביש 7933 קורנית, שכניה, מנוף