חוזרים אל האגמון - מאגם נשכח לאטרקציה שמושכת אנשים ועגורים

 

אגמון החולה מהימים הראשונים אחרי ההצפה המחודשת ועד השגשוג ועשרות אלפי עגורים וציפורים נודדות שחזרו לבקר, לנפוש, לנוח ולאכול

 

אחת החוויות הרומנטיות שזכורות לי מטיולי באזור הצפון הייתה ביקור בהצפה המחודשת של אגמון החולה עם תחילת הפרויקט. כמו הציפורים הנודדות הגעתי לבדוק את השטח כדי לראות איך הטבע חוזר בגלגל הזמן לתחילת המאה ה-20. טיילתי בין שבילי עפר, אגמים כחולים ותעלות מים בשעת שקיעה של ערב קיץ נעים. איושה קלה הניעה את צמחי הקנה, במים שטו דגיגים ושלווה אפפה את המקום. כשגלגל השמש נגע ברכס הרי נפתלי הציפורים החלו להגיע לשנת הלילה. בשנים הראשונות הגיעו קבוצות קטנות ועם הזמן נוספו להקות שהלכו וגדלו.

 

  העגורים חוזרים לאגמון החולה    צילום: רונית סבירסקי

 

פיקניק וציפורים נודדות

כשהקרן הקיימת לישראל החלה להפעיל את פרויקט שיקום אדמות הכבול באגמון חזרתי לביקור. הכניסה נותרה חופשית, דרכים נסללו, ניטעו עצי פרי, נשתלו מדשאות ונבנו גשרים ציוריים על פני המים. בחרתי ללכת ברגל ולא להיעזר בכלי הרכב המוצעים. כך הצלחתי לחוות את יופיו של המקום עד תום. אפשר לבלות באגמון יום שלם  ללא תשלום. להיכנס עם אופניים פרטיות וסלסילת פיקניק, להשתרע מתחת לעצי הפרי ואפילו מותר לקטוף פירות שבשלו בעונה. אחד השבילים שנסללו לפני שנתיים לנוחות המבקרים עובר בין שטחי החקלאות הירוקים כשמשני עבריו גידולי אספסת ואפשרות לצפות על העגורים שמגיעים לשתות מים. מבט באמצעות המשקפת על שדות האספסת מגלה מאות אנפות לבנות עסוקות בחיפוש אחרי נברנים ונחשים.

 

בוסתני פרי ועצי פאולינה

עוברים דרך שדרה צפופה של עצי פאולינה שניטעו במיוחד ללינה של ציפורים קטנות. השדרה יוצרת מעין מנהרה  טבעית מוצלת שדרכה ממשיכים בשביל אל עבר הבוסתן. אגוזי מלך, תות עץ ורימונים עמוסי פרי אדמדם. עץ מיוחד שעליו גדל צימוק יפאני שדומה בטעמו לענב ומעל לכל מתנשא באוויר ניחוח עץ התאנה. תוך כדי התקדמות אפשר להציץ אל עבר השדות בעזרת משקפת ולזהות את האורחים שהגיעו ללון. שקנאים, מגלנים, חסידות אנפות, עגורים ועשרות סוגים וזנים של ציפורי שיר ועופות מים.

 

 מחזירים את צמחי הביצה    צילום: רונית סבירסקי

 

גן בוטני עם צמחייה נדירה

במרחק של קילומטר אחד מהכניסה לאתר ניתן לטייל ללא תשלום במתחם הגן הבוטני החדש של האגמון שמשתרע על פני 70 דונם. הפרויקט ששוקדים עליו כבר מספר שנים נכנס להילוך גבוה ונפתח לקהל המבקרים. הגן הוא תוצר של שאיפה ליצירת איזון אקולוגי בדומה לתקופה שקדמה לייבוש האגם. חיפוש כמעט בלשי אחרי צמחי מים שאפיינו  את אגם. סוגי צמחים אנדמים (צמחים שגדלו רק באזור האגמון), זריעה ושתילה של צמחים שנכחדו מהאזור כשהדגש הוא על צמחי מים וגדה. במשך שנים נאספו זנים וסוגים של צמחים, את הנדירים מצאו במשתלות ואצל אספנים פרטיים.

 

מחזירים את צמחי הביצה

גדר נמוכה וגשרון עץ ציורי מושכים את העין כשמתקרבים אל שטח הגן הבוטני. שלטים קטנים נעוצים על מקלות ומספרים למבקרים איך קוראים לצמח שגדל שוב במקומו הטבעי. בתעלות המים צפים נופרים, חוטית אדומה ובסמוך לגדה אירוס ענף ונימפאה. שטח גדול מכוסה בצמח שנקרא ליפיה זוחלת והיא מושכת אליה פרפר יפיפה בשם דנאין. הזכר מפזר לנקבה פרומונים שריחם העז מושך גם דבורים וצרעות וכולם חוגגים בין העלים הסבוכים. באוויר נשמעות קריאות אזהרה של הסיקסקים שחשים בסכנה אורבת ומתוך הסבך מציצה נוטריה שעסוקה בגריסת צמחי המים ואינה חוששת מהמבקרים שניגשים לראות אותה מקרוב. בעלי החיים באגמון אינם מרגישים מאוימים על ידי המבקרים וכך קל מאוד לראות אותם גם בלי משקפות.  שביל העפר ממשיך לאורך המים וניתן לראות את צמח האגמון שעל שמו נקרא האתר, כף הצפרדע, לוטוס הביצות, ערבה בוכיה וירקון ירושלים.  בהמשך המסלול עוברים דרך מנהרה של צמחי קנה ופפירוס. בעלי החיים כבר גילו את הגן והוא מושך אליו ציפורים, יונקים, פרפרים, שפיריות ושפריריות.

 

רפסודה בדרך לאי הטיבוע       צילום: רונית סבירסקי

 

שטים ברפסודה אל אי הטיבוע

חידוש נוסף שהוכנס לאחרונה לאתר היא רפסודה שמתוכננת כעגלת מסתור צפה. גשרון עץ מכוסה מוביל אל הרפסודה המוסתרת שניצבת בעומק המים ומאפשרת למבקרים לצפות בעופות המים במרחק נגיעה. הכניסה למתחם הרפסודה אינו כרוך בתשלום. משם ממשיכים לאי בודד שכולו היכל המוקדש לציפורים ונקרא "אי הטיבוע". האי מוקף במים מכל עבריו והדרך היחידה להגיע אליו היא על גבי רפסודה קטנה שנעה בין גדה לגדה. בסופי שבוע אפשר לחכות לה בשעות הבוקר בכל שעה עגולה בין 10:00-07:00 ובשעות אחר הצהרים בין 18:00-16:00. על הרפסודה תפגשו את איש הציפורים נדב ישראלי, שהוא הרובינזון קרוזו של "אי הטיבוע".  הוא מתעד מדי יום נתונים על ציפורים ועורך מחקר שמטרתו להוסיף מידע לתמונת נדידת הציפורים העולמית.   

 

מתעדים עופות נודדים

ישראלי יושב בצריף עץ קטן שעל קירותיו תמונות ציפורים ומפת נדידה עולמית עם שמותיהן של הציפורים השונות שמגיעות לאגמון. ספסלי עץ מחכים לאורחים וממול דלפק שעליו נערכת ההדגמה. מספר הציפורים שתוכלו לראות תלוי בעונה כשבתקופת הנדידה מוטבעות עשרות ציפורים מדי יום. יש סיכוי שתוכלו לצפות בציפור אחת עד חמש-שש במהלך חצי שעה של הדרכה.

 

מצטיידות בדרך אל ארצות החום    צילום: רונית סבירסקי

 

בשעות הבוקר המוקדמות פורשים בשטח האי רשתות ערפל שבהן נתפסות הציפורים מבלי לפגוע בהן. הן מוכנסות לשקית בד קטנה ובתהליך מהיר שאורך כרבע שעה הן מתועדות לפי הגדרות סוג, מין, אורך כנף, מקור, כמות שומן, משקל ולבסוף נענדת על רגלם טבעת מתכת שנושאת את מספר הזיהוי האישי ואת הכתובת של אוניברסיטת תל אביב ישראל.

 

שוקלים ציפורים

התהליך מלווה בהסברים של ישראלי ובהכרת סוגי הציפורים שמוטבעות. עד כה זוהו בארץ 550 זנים של ציפורים אפילו כאלה שנחתו כאן פעם אחת בלבד. ביום שבו ביקרתי הכרתי את הקנית הקטנה וקיבלתי הסברים על כך שהקנית מגיעה אך ורק לצמחי הקנה. "אם אין קנים אין קנית" כמעט סיסמה שמייצגת את המוטו של אגמון החולה. ישראלי מראה את אורך הטופרים שמתאימים להיאחז בצמח הקנה, מסביר מדוע הוא מעריך את גילה בכמה חודשים וכיצד הוא יודע שהיא בקעה בישראל. כל "הרבע עוף" הזה שוקל 9.4 גרם שזה בערך משקל של שני שקלים. למרות משקלה המזערי היא מסוגלת לעוף 8000 קילומטרים בשנה בעונת הנדידה.

 

שלדג על הגב

צמד שלדגים גמדיים זכר ונקבה נתפסו ברשת והם עוברים את תהליך הבדיקה והטיבוע בזריזות. בשלב השקילה משכיבים אותם על גבם ממש כמו בני אדם. האטרקציה הזו מרתקת את כל הצופים. במצב שבו השלדג שוכב על גבו הוא קופא על מקומו ואינו זז עד שהופכים אותו חזרה. שיא ההתרגשות מגיע כשמסיימים ומשלחים אותם לחופשי. ישראלי מעביר את הציפור לאחד המבקרים על מנת שייפרד ממנה ויאפשר לה לעוף חזרה אל הטבע. אם היא תגיע למדינה אחרת ותלכד ברשת הצפרים יגיע טלפון ודרישת שלום ממנה ובכך יוכלו להשלים עוד נדבך במסלול הנדידה שלה.

 

1500 עצי פרי

סיור באי מגלה שצפונות בו עוד כמה הפתעות. במרכזו נחפר אגם מלאכותי נוסף כדי למשוך אליו ציפורים. סביב האגם נשתלו צמחי גדה וקנה ו-1500 עצי פרי מסוגים שונים שלכל אחד מהם תפקיד בחיי הציפורים מהזנה ועד קינון ורבייה. קיר עם חרכי הצצה מאפשר לצפות בהן. בנוסף ישנו קיר קינון של שרקרקים שמגיעים בעונת הנדידה וכשהם עוזבים מגיעים הכחלים ומשתמשים בקינים בשימוש משני.

 

 

האגם מתמלא בקול שקשוק כנפיים     צילום: רונית סבירסקי

 

מהומת עגורים

כמדי שנה בחודש אוקטובר מתמלא האגם בקול שקשוק כנפיים עז כשמאות אלפי ציפורים נודדות מגיעות לאגמון לעצירה והצטיידות בדרך אל ארצות החום. השקנאים מקבלים את מנת הדג הדרושה להם ומיד ממשיכים בדרכם. העגורים שוהים כאן כמה חודשים, מקבלים מזון וממשיכים במעופם, החסידות עומדות על רגל אחת ומביטות במבקרים. בשעות הבוקר המוקדמות הן עפות לחפש מזון ובשעות הערב חוזרות ללינת הלילה. חובבי הטבע שמחפשים מראה מרגש מוזמנים להגיע לאגמון בשעות הערב לקראת השקיעה, להיכנס ברגל ללא תשלום, לטייל בשבילים בין עצי הפרי וצמחי המים ולהתיישב על גדת המים. עד רדת החשיכה ניתן לצפות באלפי ציפורים שנוחתות אל תוך המים ותוך שעה קצרה מהומת הציוצים ומשק הכנפיים מסתיימת ועל המקום יורדת שלווה פסטורלית של שנת הלילה.

סיורים בהרשמה מראש ב"קו ליער", 1-800-350-550 

 

מחירי כניסה:

כניסה רגלית לאגמון, לגן הבוטני, למצפורים ולמצפור הצף אינה כרוכה בתשלום, רק תרומה של 5 שקל עבור האכלת העגורים.

שכירת כלי רכב ממונעים או אופניים (בתשלום)

צפייה מתוך עגלת מסתור בעגורים המקיפים אותה מכל עבר (בתשלום)

צפייה בטיבוע ציפורים חופשית (10 שקלים לאדם - חציה ברפסודה)

הנגשה מלאה לנכים כולל אופניים מותאמות לנכים