חודש בקובה

רשמי מסע מאת בן עמי מוסק

 

יום 4-1  - מפריס להוואנה

טיסה לקובה עם חניית לילה בפריס. המפגש הראשון עם הוואנה היה מדהים - המכוניות, הבתים שנותרו יפים למרות ההזנחה והעזובה, האנשים המקסימים ש"מתחפשים עבור התיירים" ומוכנים לצילום תמורת תשלום. תהליך שחזור ושימור העיר נמצא בעיצומו. הספקנו רק לטעום מהרובע העתיק. הבטחנו לחזור כי נשארנו עם טעם של עוד.

 

יום 7-5 - ברקואה Baracoa

טסנו במשך שעתיים במטוס "פרופלור" מהוואנה לברקואה. התאכסנו בבית נעים ומשפחתי שנקרא "קאסה" והוגשו לנו  ארוחות טעימות. ברקואה היא "מעברה חמה". בתם של בעלי הקאסה הצטרפה אלינו לטיול פרטי בפארק נשיונל אלחנדרו דה הומבולט שהודרך על ידי נורג. הפארק נמצא כשעה וחצי נסיעה מברקואה על דרך עפר יפיפייה באזור טרופי. מסלול מרשים לאורך 5 קילומטרים המסתיים בנחל שמימיו צלולים. למחרת הצטרפנו  לקבוצת תיירים בהדרכתו של נורג. חווינו  את חיי הכפר בברקואה, סיירנו במטע קפה, יצאנו לשייט קצר וטעמנו את פרי הקוקוס.

 

יום 10-8 - סנטיגו דה קובה

נפרדנו ממארחינו החביבים בברקואה ונסענו ב"טקסי אופניים" לתחנת האוטובוס של ונוזול. הנסיעה נמשכה כחמש שעות בנופים מרהיבים עד להגעה לסנטיגו דה קובה. למחרת יצאנו להרפתקת היכרות עם העיר. שילוב של עוני והזנחה עם קצב, שמחה ואנרגיות חיוביות של תושביה, שמוצאים פורקן באמצעות המוזיקה. התחלנו במוזיאון קארטל מונקאדה שחשף בפנינו את ההיסטוריה ההרואית של קובה בדרכה לעצמאות. בערב התענגנו בקאסה דה לה מוזיקה, האזנו לנגינה נפלאה וצפינו ברקדנים מצוינים. אין ספק שסנטיגו היא בירת המוזיקה הקובאנית. למחרת יצאנו לטיול מאורגן שהחל בסיור בשכונות היוקרה המקיפות את העיר. שכונות, שידעו ימים טובים יותר. ביקרנו בכנסייה המשקיפה על העיר ממרחק של 20 קילומטרים, בקרנו בבית קברות מטופח. בצהרים יצאנו לשייט קצר והפלגנו עד למסעדה נעימה שהוקמה על אי בלב הים. לסיום ביקרנו במבצר מורו ששימש כמבצר להגנה על נמל העיר מפני שודדי ים. 

 

יום 13-11 - הולגאין,  קומינגוואי, סאנטי ספיראטוס

לאחר נסיעה של 4 שעות באוטובוס הגענו להלוגאין, עיר קטנה שיש בה כיכר אחת ותיירים מעטים. התחלנו את הסיור בגלריה לאמנות וסקרנו את הכיכר. בערב השתתפנו בטקס לציון 50 שנה למחוז שכלל נאומים אין סופיים, תעודות הצטיינות וכמובן ויוה ל- פידל, ויוה ל-רואל וויוה ל-קובה. בערב נהנינו ממוזיקה מצוינת באחד הפאבים בכיכר. בקומינגוואי התאכסנו בביתו של עובד בתחנת הרדיו שאימו נולדה בבית ג'אלה. סיפור מרגש על חיפוש שורשים. מצאנו בעיר סדרה של כיכרות צבעוניות ששופצו לאחרונה. המשכנו בנסיעה של 5 שעות באוטובוס עד לעיר קטנה  בשם לסאנטי-ספיראטוס.

 

יום  16-14 - טרינדד

ויתרנו על האוטובוס היחיד לתיירים שיוצא בחמש בבוקר ובחרנו לנסוע 80 קילומטרים עד טרינדד במונית מקומית. טרינדד היא עיר היסטורית, תיירותית ונעימה. בערב הראשון צפינו בהופעה של ריקודים קריביים והקשבנו למוסיקה בקאזה דה למוזיקה במחיר של דולר לאדם לעומת 50 דולר ששילמנו בהוואנה. למחרת יצאנו לטיול רגלי לאורך 6 קילומטרים במטרה להגיע לפארק טופס דה קויאנטס ומפל אל קובאנו. סיימנו את הערב בהאזנה למוזיקה בקאסה דה לה טרובה. היום האחרון הוקדש לבילוי על שפת הים הנפלאה של טרינדד.  

 

יום 18-17 - מטרינדד לסינפאגוס  לסנטה קלרה, רמדיוס וחזרה לסנטה קלרה

בסינפאגוס חיכתה לנו אולגה שתקשרה איתנו בעזרת הידיים וליוותה אותה בצעידה עד לביתה. בתנועות ידיים הסבירה לנו מה ניתן לראות ולחוות בעיר. טיולנו החל בכיכר ובנין התיאטרון המרשים. המשכנו בטיול לאורך הטיילת עד לארמון המעוצב בסגנון מוסלמי ומשקיף לים. למחרת שכרנו רכב. נסענו בדרך הררית נופית לסנטה קלרה. ביקרנו  באנדרטה  והמוזיליאום של צ'ה גוורה ובמוזיאון הרכבת. המשכנו בנסיעה של 40 קילומטרים לעיירה העתיקה רומדייס שבהחלט ניתן לוותר עליה וחזרנו לסנטה קלרה ללינה.

 

יום 20-19 - מסנטה קלרה לפלאיה לארגו, פינאל דה ריו

נסענו דרך האוטוסטרדה לעיירת החוף פלאיה לארגו. שכרנו את שרותיו של מדריך פרטי ונסענו לשמורת לה סלורה. השמורה הייתה מאכזבת בנוסף לתקר בגלגל שאירע לנו בדרך. החוויה שנותרה לנו מן הביקור הייתה המיית הגלים ששמענו לאורך הלילה. למחרת נסענו לפינאל דל ריו. בדרך עצרנו בגן הסחלבים בסוראה. גן פורח עם שפע של ציפורים ובהחלט מקור השראה לצלמים.  המשכנו לפינאל דל ריו והקאסה של רונלדו שהיו מאכזבים.

 

יום 23-21 -  פנינסולה דה גואניאקאביבס, וינאלס, סורואה

נסענו לפנינסולה בנוף כפרי רגוע  מרחק של  200 קילומטרים. הכניסה לשמורה "מרוצפת" בסרטנים צהובים ושחורים אדומים ושלל צבעים, הנמעכים תחת גלגלי המכוניות ויוצרים הרגשה של גועל. בשמורה עצמה נעזרנו במדריך פרטי שבעזרתו צפינו בציפורים, פגשנו את יונק דבש הקטן בעולם, והוסבר לנו שגודלו כשליש מגודלה של צופית. ראינו איגואנות, תנינים ואת התוצאות ההרסניות של ההוריקנים בקובה. את הלילה בילינו במלון נעים בשמורה. למחרת נסענו בדרך מקסימה ולא מתוירת שעברה דרך Moncada ,Sumidaro, Guane. לאורכה של הדרך הזדקרו המוגוטס שהם גבעות גיר שצורתן התעוותה כאילו היו מרשמלו ועמקים מרהיבים המתאימים במיוחד לגידול טבק. הגענו לעיירה וינאלס עיר תיירות שיש בה שלושה רחובות. למחרת, נסענו עוד 200 קילומטרים בעמק הסובב את וינלאס בדרך מקסימה אך לא סלולה צפונה דרך לה פלמה לכיוון הוואנה. מיותר לציין שהיינו המכונית היחידה בכביש הזה. אשתי יודעת תמיד למצוא בכל טיול דרכים צדדיות ועתיקות יומין. ביקור קצר בלה טרסה, היה מאכזב ולכן המשכנו ללינה בסורואה בקאסה עם גינה מדהימה.

 

יום 30-24 - הוואנה

לאחר השלמת הסיור בגינת הסחלבים בסורואה המשכנו את דרכנו להוואנה. ביקרנו במופע בלט, צפינו  במבצר החולש על הנמל ובטקס הקוניזנו שמגיע לשיאו ביריית התותח. חרשנו ביסודיות את הכיכרות המדהימות בעיר העתיקה וביקרנו במוזיאון המהפכה.  במוזיאון ערכנו סיור מקצועי-אישי, שלימד אותנו על תהליך שיקום הרובע ההיסטורי והקמת שירותים חברתיים לקשישים ומוגבלים וסדנאות ללימוד מקצוע לצעירים. בערב צפינו במופע קברט טופיקאנה, ולסיום  בילינו  חמש שעות בקאסה דה לה מוזיקה בהופעה של הלהקה המפורסמת ואן ואן.  שמחנו לעשות את דרכנו הביתה, מאושרים ועשירים  בחוויה אנושית מדהימה.

 

לגלריית התמונות המלאה: 

http://picasaweb.google.com/benami.mosek?feat=email

 

http://benami.photolight.co.il/

 

http://mosko.picshare.co.il