יפן – עיירת המעיינות החמים האקונה

 

האקונה היא עיירת נופש השוכנת בלב אזור הררי ומפורסמת בזכות המעיינות החמים שנובעים בה מן האדמה. בתים ומלונות בלב יערות וגנים פורחים ממוקמים בתוך לועו של הר געש שהתפרץ לפני כ-4000 שנה ויחד איתו עלו על פני הקרקע המים התרמו מינרלים. הפרק הרביעי במסע ליפן

 

 אדי המים החמים ואגם אשי     צילום: רונית סבירסקי

 

אדמה מעושנת

ממעוף הציפור נשקפים שטחים עצומים של אדמה חשופה וממנה עולים אדים של מים חמים שנראים כמו עשן המתמר מתוך מדורות. ישנה תחושה שהאדמה בוערת. פיסות הקרקע שמהן נובעים המים מוקפות בחישוקים צהבהבים של גופרית. אפשר להגיע להאקונה מקיוטו עם רכבת, לשהות בה יום, לטייל, לטבול במים החמים ולחזור לקיוטו בערב. ישנה גם אפשרות להישאר ללון במלונות המקומיים שרובם יקרים מאוד. אנחנו בחרנו ללון במלון "הייאט ריג'נסי" ללילה אחד.

 

רכבת "קליע"

הזמנו בקיוטו כרטיסים לרכבת המהירה "שינקאנסן" שטסה על הפסים במהירות של 400 קמ"ש. בעוד אנחנו מחכים לה בתחנה משוכללת בוהקת מניקיון חלף על פנינו רעם מתגלגל. זה לקח שבריר של שנייה. העין הספיקה לקלוט שובל לבן וארוך שחלף ונגוז, האוזניים נאטמו מן הרעש העמום ובגוף נוצרה תחושה של ואקום. זה היה המפגש הראשון שלנו עם מה שמכונה בעולם המערבי ה"בולט". הרכבת המהירה ביותר בעולם הביאה אותנו תוך שעתיים להאקונה.

 

רכבת השינקנסן (בולט)    צילום: רונית סבירסקי

 

מלון מול נוף פנורמי

בתחנת הרכבת של האקונה פנינו לדלפק המודיעין והמשכנו להתפעל מהיעילות היפאנית. הפקידה החביבה עזבה את שולחן העבודה שלה ויצאה להסביר לנו שאין צורך לקחת מונית שעולה עשרות דולרים, מיני ואן של המלון מחכה לנו ביציאה מתחנת הרכבת ללא תשלום. למרות שלא תאמנו ולא הזמנו את השירות מראש. הוואן טיפס במעלה ההר בדרכי יער צרות כחצי שעה עד שהגענו לעיירת הנופש ולמלון שממוקם מול נוף פנורמי מרשים. מזג אוויר אפרורי וגשום קידם את פנינו והחלטנו לבלות את השעות שנותרו עד לארוחת הערב במוזיאון הסמוך.

 

 מלון היאט ריג'נסי בהאקונה     צילום: רונית סבירסקי

 

מלון שיש בו הכל

מלון "הייאט ריג'נסי" המפואר מאובזר בקפידה ומעוצב במינימליזם פנטסטי. הוא טובל בטבע פראי, יערות עבותים, פריחה ססגונית והרים נישאים שעננים לבנים רובצים עליהם רוב ימות השנה. חדריו רחבי הידיים פונים אל הנוף שנשקף דרך חלונות עצומים ומרפסת פתוחה. כל הרהיטים בחדר כולל המיטה פונים לכיוון הנוף. באמבטיה צמד כיורים לו ולה, סט כלי רחצה שמונח בקופסאות רטן כהות, אמבטייה ומקלחון בתוך חלל אחד גדול. כלי רחצה וסבונים של מותגי יוקרה מונחים על שולחן טואלט מעוצב.

 

סוויטה במלון     צילום: רונית סבירסקי

 

ברגליים יחפות

חדר ארונות רחב ידיים שאורותיו נדלקים באופן עצמאי כשנכנסים אליו. במגרות השידה מונחים חלוקים יפאנים משני סוגים: האחד לבן וקליל שמשמש לשינה והשני בגוונים של שחור-קרם מעוצב כבגד אירוח יפאני בתוספת אבנט שחור רחב. הבגדים משמשים כלבוש פורמאלי לארוחת הערב ולשהייה בחללים הציבוריים של המלון. לחלוק הותאם תיק בד קטן בצבעים זהים. למעשה אפשר להגיע להאקונה רק עם לבנים את כל השאר המלון מספק. בכניסה מחכים לשני בני הזוג כפכפי עץ יפאניים. השטיח בגוון שמנת ללא רבב וצועדים עליו ברגליים יחפות אחרי שמשילים את הנעליים בכניסה.

 

גן הפסלים       צילום: רונית סבירסקי

 

מקרצפים לפני שמתרחצים

הספא מעוצב בגוונים בהירים, ריהוט עץ חום משרה, אוויר מבושם ואור רך שיוצרים אווירה מרגיעה ושלווה מיד בכניסה. בריכת מים תרמו מינרלים גדולה ניצבת בתווך וסביבה עמדות לקרצוף הגוף כשבכל עמדה מברשות ומוצרי קוסמטיקה יוקרתיים. רק לאחר שמסיימים לנקות את הגוף ולחפוף את השיער מותר להיכנס ולטבול בבריכת המים החמים. 

 

אמנים מפורסמים מכל העולם     צילום: רונית סבירסקי

 

המוזיאון הפתוח

בבוקר רבץ על ההר שנשקף ממרפסת החדר ענן לבן וסמיך והגשם המשיך לזלוף. למרות מזג האוויר הזועף בחרנו להמשיך בתוכניות ויצאנו למוזיאון הפתוח שנחשב לאחד המוזיאונים היפים והחשובים בעולם לפיסול ולמיצגי חוץ. המבוא המקורה היה מפלט קצר מפני הגשם ובו מצגת קצרה על המוזיאון שהוקם ועוצב על ידי הפסל הנרי מור. הוא ראה לנגד עיניו מוזיאון שבו יוצבו פסלים בלב הטבע הירוק ואנשים יצפו בהם בכל מזג אוויר. כך צעדנו בגשם לאולם פיקסו שבו קדרות וקערות חרס שעיצב האמן, כלי כסף, צילומים אישיים מהסטודיו שבו עבד וסדרת ציורים בהם תיעד את ג'וזפין בבגדי כלה ביום שבו נישאה לו. כשהבחנו בקרן השמש שבקעה בין העננים דהרנו החוצה. כהרף עין התפוגג הגשם ושמש רכה ליטפה את הפסלים הרטובים. טיפות הגשם בהקו על פני הברונזה הכהה וניחוח של דשא רטוב נישא באוויר. 

 

 גינות מעוצבות    צילום: רונית סבירסקי

 

ספא לטבילת רגליים

בין מרחבי הדשא והגנים הפורחים ניצבים פסלים של טובי האמנים בעולם. מגדל תצפית שכולו עבודות ויטראז' מאפשר הצצה מגבוה על היצירות. אתנחתא של הרגעות מוצעת לבקרים בספא פתוח שבו תעלות עם מים תרמו מינרלים המיועדים לטבילת רגלים. ישנה במקום מסעדה שצופה אל נוף הררי ירוק ובצמוד אליה חנות עם פריטי עיצוב מיוחדים. אחד הפריטים שמזוהים עם האקונה הם כלי עץ שמיוצרים בשיטת יוסג'י-זאיקו שמקורה במאה ה-9 לספירה. הכלים עשויים מעץ אבל נראים כאילו שובצו באבנים טובות. בהאקונה פועלים בעלי מלאכה שמתמחים בייצור הכלים האלה. הם מנסרים פיסות עץ קטנות בטכניקה מיוחדת ומדביקים אותן זו לזו. אחת הקופסאות שזכתה לפופולאריות היא "תיבת קסמים" קטנה שנדרשים כמה מהלכים כדי לפצח את קוד הפתיחה שלה.

 

פוג'י כן או לא

מהמוזיאון הפתוח המשכנו לרכבל שנכלל בספר השיאים של גינס בזכות מספר שיא של מבקרים שפקדו אותו בשנת 2009. כשני מליון מבקרים הגיעו להאקונה כדי לרחף בין שמים לארץ על הרכבל שממנו ניתן לצפות לעבר פסגת הר פוג'י. קשה לדעת מראש אם ההר יסכים לחשוף את חמודותיו ביום שבו תבקרו. מרבית ימות השנה הוא מסתתר תחת מעטה כבד של עננים בשל גובהו העצום. אנחנו הצלחנו לראות אותו לשבריר של שנייה כשהוא מאפשר לנו לראות את פסגתו הקטומה והמושלגת שנראית כמו לוע מושלם של הר געש.

 

 העשן שמתמר מהאדמה בהאקונה     צילום: רונית סבירסקי

 

אגם אשי

ככל שהרכבל התקדם לשיא הגובה נחשפו תחתינו נופי האזור, יערות סבוכים לצד מדרונות חשופים מעלי עשן כמו קדרת תבשיל מבעבעת. הרכבל עצר במספר תחנות שבהן יורדים וחוזרים באופן חופשי. צופים בנוף, מצלמים, חוזרים לרכבל וממשיכים לתחנה הבאה. אחת מתחנות העצירה היפות היא באגם אשי. בתוך המים הצלולים שרכסי ההרים משתקפים בהם כמו במראת קריסטל עוגנות אוניות "פיראטים" שמשיטות את התיירים לטיול באגם. ישנן גם סירות פדלים מעוצבות כברבורים וניתן לבלות שעה קלה במסעדות או בבתי הקפה שמקיפים את האגם.