צלם: Ronit Svirsky
הסיפור היהודי שמאחורי העיר הוונציאנית העתיקה "חאניה" בכרתים
צלם: Ronit Svirsky
בתי העיר העתיקה
צלם: Ronit Svirsky
סמטאות ציוריות בעיר העתיקה
צלם: Ronit Svirsky
גבינות בשוק המקורה
צלם: Ronit Svirsky
תצפית נוף אל אגם קורנה
צלם: Ronit Svirsky
המבצר והמגדלור

בית כנסת יהודי והסירטאקי של זורבה היווני

מאת: רונית סבירסקי

 

העיר חאניה הממוקמת בצד המערבי של האי כרתים טומנת בין חומותיה סיפורים שמעניקים רובד נוסף לביקור. אתר שבו צולמו סצנות מתוך סרט מפורסם ורובע שקשור בגורלו של העם היהודי. הרובע העתיק  והנמל הוונציאני שלה הפכו אותה לאתר תיירותי נחשק.  

 

 הרציף הציורי של חאניה     צילום: רונית סבירסקי  

  

עיר נמל  נחשקת

חאניה (Chania) הוקמה על ידי הוונציאנים ב-1252 על חורבות העיר המינואית סידוניה. ב-1645 חאניה נכבשה על ידי הסולטן העות'מאני איברהים הראשון ותחת שלטונו לא פסקו מרידות האוכלוסייה ומלחמות האזרחים. העות'מאנים מאבדים את השליטה בעיר והיוונים משתלטים עליה ב-1908 והופכים את חאניה לבירת האי כרתים (Crete) עד 1971 ולאחר מכן הבירה עוברת להרקליון.

 

בתקופה הוונציאנית חיו בכרתים כ-1600 יהודים ועסקו במסחר ובייצור יין. במאה ה-15 היו בהרקליון 4 בתי כנסת ותחת השלטון העות'מאני היהודים זכו לפריחה כלכלית ואוטונומיה. שקיעת האימפריה הטורקית הביאה לעזיבה של יהודים רבים ובאי נותרו בסוף המאה ה-19 כ-647 יהודים רובם בחאניה. הרב אברהם דוד איבלאגון מונה על ידי הסולטן הטורקי לרב הראשי "חכם באשי" של קהילת כרתים והוא שימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 1933.

 

שואת יהודי כרתים

גרמניה הנאצית פולשת לכרתים במאי 1941 ולאחר קרב קשה מול צבא יוון הם כובשים את חאניה. השכונה היהודית הפכה לגטו והיהודים לא הורשו לצאת ממנו. במאי 1944 מרכזים הגרמנים את כל יהודי כרתים, 284 גברים, נשים וילדים שנשלחים למחנה הריכוז חיידרי במטרה לגרשם לאושוויץ. ב-9 ביוני הם עולים על ספינת משא גרמנית בשם טאנאיס בנמל הרקליון ויחד עם שבויי מלחמה ולוחמי חרות כרתאים הם יוצאים לכיוון נמל פיראוס. הדרמה שהתרחשה בדרך קבלה במהלך השנים מספר גרסאות, האחת טוענת שאנשי צוות הספינה ירדו ממנה והטביעו את הספינה. הגרסה השנייה מספרת שצוללת בריטית זיהתה את הספינה כאוניית מלחמה גרמנית ושגרה לעברה  טילי טורפדו שהטביעו אותה על כל נוסעיה.

 

בית הכנסת העתיק ששרד "עץ חיים"     צילום: רונית סבירסקי

 

בית הכנסת ששרד

הזיכרון היהודי המוחשי שנותר באי כרתים הוא בית הכנסת "עץ חיים" בחאניה. תלאותיו רבות כמעט כשנות קיומו. הוא נוסד ב-1487 ושימש את יהודי העיר לתפילות ולהתכנסויות בחגים ובמועדים. במלחמת העולם השנייה הוא נפגע בהפצצה יחד עם בית הכנסת השני "בית שלום" שעלה באש. בשנת 1995 פקדה את האי רעידת אדמה עזה ומבנה בית הכנסת הפך למסוכן ונועד להריסה. ההיסטוריון והאמן היהודי ניקוס סטברולקיס, שהקדיש את פועלו לשימור ההיסטוריה היהודית ביוון, החליט להציל אותו. הוא היה מיוזמי הקמת המוזיאונים היהודים באתונה ובסלוניקי, כתב ספרים ותיעד בציור בתי כנסת יהודיים, מסורות ומאכלים יווניים-יהודים.

 

אביו של סטברולקיס התגורר בחאניה ועזב לפני מלחמת העולם השנייה. ניקוס החליט לשמר ולהציל את בית הכנסת בו התפלל אביו. הוא גייס תרומות מהעולם ועזרה מתושבי המקום והחל לשפץ את המבנה. בשנת 1996 נבחר בית הכנסת כאחד ממאה אתרים המיועדים לשימור על ידי ארגון WWF ובחודש אוקטובר 1999 בנוכחות 300 אורחים נקבעה מזוזה חדשה והוכנס ספר תורה. הספרייה העצומה שהייתה בבית הכנסת ומנתה אלפי ספרים מרביתם עתיקים ונדירים הוצתה בזדון בשנת 2010.

 

מסעדות וטברנות יווניות לאורך הרציף   צילום: רונית סבירסקי

 

תפילת ערב שבת

"עץ חיים" ממשיך לעמוד על תילו נגד כל הסיכויים. הכניסה אליו עוברת דרך סמטה ציורית צרה והוא ניצב מאחורי חומה גבוהה בתוך חצר מרוצפת אבן בצל עץ עתיק. ארון הקודש מכוסה בפרוכת רקומה, ספרי תורה מונחים על  מדפים, פמוטות, חנוכייה ופסוקי תפילה כתובים בעברית על הקירות. בחצר האחורית ממוקם מקווה ולצדו גינה קטנה עם חלקות קברים של רבני הקהילה ביניהם קברו של רבה האחרון של חאניה, הרב אברהם דוד איבלאגון. כיום, ניקוס סטברולקיס מקיים בבית הכנסת תפילות בערב שבת ובחגים, ובימות החול קונצרטים והרצאות על התרבות היהודית. הוא ישמח לספק פרטים בטלפון 0030-2821086286

 

רציף רומנטי מול הים

הרובע העתיק של חאניה כולל את אזור הנמל הוונציאני ומזכיר במראהו ערי נמל אירופאיות. חומה עתיקה, מזח, מעגן סירות ומגדלור שצופה למרחוק. ספסלים רומנטיים ופנסי רחוב פזורים לאורך המזח, זוגות חבוקים יושבים מול הים וצופים בגלים המתנפצים. מסעדות יווניות, בתי קפה, מוזיאונים ומבנים עתיקים ניצבים לאורך הרציף. כל האתרים מרוכזים במרחק קצר זה מזה  ומקלים על הביקור. המוזיאון הימי, המוזיאון הארכיאולוגי, הארכיון ההיסטורי. את הפנינה שמסתתרת בצדפה מצאתי באגף הפחות ידוע של המוזיאון הימי שנמצא בקצה המזח בשם NAUTICAL בנקודה שבה מתחיל שובר הגלים. זהו לופט עצום שבו הוצב שחזור מדויק של ספינה מהתקופה המינואית שכולל הסברים מרתקים על אופן הרכבתה. כשבניית הספינה הושלמה היא הושקה בהפלגת ניסיון והוצבה במוזיאון.

 

 אגם המים המתוקים היחידי בכרתים -  אגם קורנה    צילום: רונית סבירסקי  

 

חקלאים חרוצים

את הביקור בחאניה אפשר להשלים בשוק המקורה. הוא אמנם צנוע למראה אבל אפשר למצוא בו שמן זית מקומי, את הגבינה הקשה המפורסמת של כרתים גרבריירה שדומה לקצ'קבל, משקה שקדים שנקרא סומדה, דבש וריבות. הכרתאים הם אנשים חרוצים והחקלאות באי משגשגת ומתבססת על כרמי זיתים. 30 מיליון עצי זית גדלים ברחבי האי והחקלאים עסוקים בטיפוח הכרמים וייצור שמן זית וכבישת זיתים.

 

אגם של מי טורקיז

צפונית-מזרחית לחאניה נמצא חצי האי אקרוטירי שעליו הוקם במאה ה-17 מנזר ונציאני מרשים איה טרידה (Aghia Triada). ממנו ממשיכים לחוף סטאוורוס (Stavros) הפרוש למרגלות צוקים מרשימים. את מנת התהילה שלו הוא קיבל בזכות מספר סצינות שצולמו בסרט "זורבה היווני" כשאנתוני קווין מפזז את צעדי הסירטאקי המפורסמים שלו באחת הטברנות המקומיות. כשממשיכים בנסיעה לאורך החוף מזרחה כדאי לעצור באגם המים המתוקים היחידי שקיים על האי. זהו אגם קורנה (Kourna Lake) וכשתגיעו אליו לא תרצו לעזוב. הוא מוקף בשרשרת הרים נישאים ומימיו משתנים מכחול עמוק לטורקיז. כשמטפסים במעלה ההר ומשקיפים עליו מלמעלה קשה להתנתק מהמראה הציורי. בשעות מסוימות של היום ההרים משתקפים במים כמו בזכוכית קריסטלית. זהו אחד המקומות בכרתים שהותיר בי את הרצון לשוב ולבקר פעם נוספת.

 

|
|
|
|
|