מוזיאון הבאוהאוס, תעשיין ורופאה

 

בית הבאוהאוס הלבן ברחוב ביאליק היה ביתו של כלכלן ואיש עסקים ואשתו רופאה כירורגית, עיריית תל אביב הקימה בו מרפאת שיניים וכיום הוא משמש כמוזיאון הבאוהאוס ומוצגת בו תערוכת מעשה באדריכל. טיול בעקבות הספר השכנים של ביאליק - ביאליק 21 בית בתיה ושלמה יפה

 

בית הבאוהאוס ברחוב ביאליק     צילום: רונית סבירסקי

 

במקום זה עמדה בעבר וילה שנבנתה בסגנון אקלקטי ולה גג משונן. הווילה נהרסה ובשנת 1933 בנה אדריכל שלמה גפשטיין בית בסגנון הבינלאומי במתווה של קובייה לבנה. חלונות הבית שנקבעו לרוחב החזית הדגישו את קווי הבית האופקיים. הבית עבר שיפוץ בשנת 1998 על ידי אדריכל נחום כהן בשיתוף עם אדריכל הפנים בובי לוכסמבורג. 

 

חזית הבניין     צילום: רונית סבירסקי

 

שלמה יפה, שהקים את הבית, היה מהנדס ואגרונום. הוא נולד בגרודנה בפולין, ועם בואו לארץ עסק במסחר ותעשייה.

יפה היה בין יוזמי התנועה למען תוצרת הארץ. הוא יזם וארגן תערוכות בווינה, ורשה, איזמיר, בצרפת וברחבי אמריקה, ובהן הציג מתוצרת הארץ, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פסגת פעילותו הציבורית של יפה הייתה מעורבותו בהקמת חברת "מסחר ותעשייה" שארגנה את "יריד המזרח", האירוע הכלכלי החשוב ביותר שהתקיים בארץ בימי המנדט הבריטי. יפה חבר עם שכנו אליעזר ריגר ושותפים נוספים. רעייתו, ד"ר בתיה יפה, הייתה רופאה כירורגית ועבדה בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1942 שכרה עיריית תל אביב את הבית במעמד של דייר מוגן, והפעילה במקום מרפאות שיניים עירוניות.  

 

 פרטי ריהוט אופייניים     צילום: רונית סבירסקי

 

מוזיאון הבאוהאוס 

בבית שברחוב ביאליק 21, קבעה את משכנה עמותת "באוהאוס תל אביב". הוקמה בו תצוגה ייחודית שמטרתה לחשוף את גווניה השונים של התנועה המודרנית. התצוגה הינה אוסף פרטי, יחיד במינו, הכולל פריטים שימושיים פרי עיצובם של מורי בית הספר באוהאוס בגרמניה, שתלמידיו התפרסמו בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20. האוסף כולל יצירות של מרסל ברוייר, וולטר גרופיוס, מריאן ברנדט, אריך מנדלסון, לודוויג מיס ואן דר רוהֶה ואחרים. הבניין נרכש בשנת 1995 במשותף על ידי רונלד ס. לאודר ודניאלה לוכסמבורג, שהקימה את מוזיאון הבאוהאוס והיא המנהלת הבינלאומית שלו. דניאלה עבדה בעברה במוזיאונים בארץ ובעולם וכיום בעלת גלריות בניו יורק ובלונדון. אסתי כהן, האוצרת, היא רכזת התיאום והמחקר של המוזיאון ומדריכה בו, משלבת את הביקור במוזיאון עם סיור בסביבתו.

 

 כיסא מצינורות פלדה     צילום: רונית סבירסקי

 

תערוכת מעשה באדריכל

האדריכל והמעצב ההונגרי מרסל ברוייר (1981-1902) נחשב לאחת מן הדמויות החשובות ביותר בקרב תלמידי ומורי הבאוהאוס. זמן קצר לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, הוזמן על ידי מייסד הבאוהאוס וולטר גרופיוס לשוב לבית הספר כראש סדנת הנגרות. עם חזרתו לדסאו גילה ברוייר כי רבים מחבריו החלו לרכב על אופניים וכשהחל לעשות כך בעצמו, התלהב מכלי התחבורה שבמהרה הפך גם למקור השראה עבורו: ברוייר גילה כי צינורות הפלדה שהיוו את שלדת האופניים הם חזקים וגמישים כאחד ובנוסף משקלם קל. הוא יצר קשר עם חברת האופניים "אדלר" והציע להם ליצור יחד סדרת רהיטים מבוססי צינורות פלדה. חוסר העניין של החברה לא ריפה את ידיו של ברוייר והוא החליט לממש את חזונו באופן עצמאי. הוא הזמין צינורות פלדה חתוכים ומכופפים ישירות ממפעל הברזל שהיה הספק המרכזי של חברות האופניים ובסיוע שרברב מקומי הרכיב את הכיסא הראשון. כיוון שזה היה השרטוט השלישי שתכנן קיבל את השם B3.

 

 שולחן, שידה וכסא בתכנון ועיצוב מרסל ברוייר     צילום: רונית סבירסקי

 

לאחר חודשיים נוספים של ניסוי וטעייה נוצרו גרסאות שונות של הכיסא וברוייר הגיע לגרסה הסופית שאותה כינה "כיסא וסילי" על שם וסילי קנדינסקי חברו ומדריכו בבית הספר. אחרים כינוי אותו "כיסא המועדון" משום שגרופיוס מיקום אותו במועדון המרצים של בית הספר. כתוצאה מהצלחת הכיסא ברוייר הרחיב את מנעד הרהיטים שיצר מצינורות פלדה כך שכללו גם מושבי תאטרון, כסאות מתקפלים, שולחנות ושרפרפים. כיום, רהיטי צינורות פלדה נפוצים ומצויים בבתים פרטים, בתי מסחר ומוסדות ציבור. ניתן לרכוש פריטים נדירים ויקרי ערך לצד דגמים זולים שמיוצרים בחברות ענק. 

 

ביאליק 21, בית בתיה ושלמה יפה, שנת הבנייה: 1933, אדריכל: שלמה גפשטיין סגנון: בינלאומי, שימור: נחום כהן ובובי לוכסמבורג.

 

שולמית וידריך, מחברת הספר השכנים של ביאליק, חוקרת לתולדות תל אביב, ליצירת קשר ותאום מפגש לקבוצות 052-5321772