צלם: Ronit Svirsky
מיצב חדש של ספנסר טוניק בערד - 200 ישראלים התפשטו למען הצלת ים המלח
צלם: Ronit Svirsky
טוניק מחלק הוראות ומצלם ממרומי הסולם
צלם: Ronit Svirsky
3 אתרים על פסגות מדבר יהודה
צלם: Ronit Svirsky
התקשורת מאחורי עדשת המצלמה
צלם: Ronit Svirsky
טוניק מצלם מגג הקראוון
צלם: Ronit Svirsky
אנשים בדמות ניצבי מלח

הכל מופשט אצל האמן והצלם ספנסר טוניק

 

מאת: רונית סבירסקי

 

 

בקצה הדרומי של מדבר יהודה על פסגות ההרים הצחיחים והסלעיים הצופים אל ים המלח, התרחשה הסצנה הכי מופשטת בעשורים האחרונים. האמן והצלם ספנסר טוניק חזר לצלם 200 משתתפים עירומים והפעם לא רק למען הצלת ים המלח אלא כחלק מפרויקט להקמת מוזיאון ים המלח בערד.

 

ערומים על רקע שמיכת הערפילים     צילום: רונית סבירסקי

 

זה קרה באמצע היום בשעות שהשמש קופחת ואין טיפת  צל כדי להסתתר מפניה. שעה שצלמים בורחים ממנה כמו מאש עזה ודווקא אמן הצילום הידוע בחר לבצע בה את יצירתו. כשנשאל מדוע הוא ביקש מהנוכחים להביט אל האופק המהביל והסביר שהשמיכה הערפילית שעוטפת את ההרים ואת ים המלח היא הרקע האידאלי להביע את מה שהוא מחפש בצילום.

 

 סנפסר טוניק מחלק הוראות    צילום: רונית סבירסקי

 

באחד השבילים שהובילו אל נקודת הצילום ניצב סלע ועליו חרוטות מילות שירו של נתן אלתרמן "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך וענן בשמיו ואילן בגשמיו, מחכים עוד לך עובר אורח". טוניק לא קורא עברית אבל הצליח להביא לאתר 200 עוברי אורח ישראלים ועשרות צלמים מקומיים וזרים. גם השמיים שנצבעו בכחול עז והתקשטו בענני צירוס ונוצה סחופי רוח פחות עניינו אותו. הוא העמיד את רכב הקראוון מול הנוף, הציב סולם בגובה רב ולא הפסיק לחלק הוראות.

 

כמו חזיון של תחיית המתים      צילום: רונית סבירסקי

 

לאחר המתנה של שעה הם התחילו לעלות מן הוואדי כמו מתוך חזיון של תחיית המתים. בתחילה ראו רק ראשים ששיערם האפיר אחר כך הופיעו פנים לבנים ולאט לאט נחשפו הגופות העירומים שצבעם הלבן בלט על רקע הצהבהבות המדברית. שורה ארוכה צעדה עד לנקודה שבה טוניק רצה שהם יעמדו. אנשי הצוות שלו התרוצצו בין הניצבים, צלמי שטח נוספים התמקמו בנקודות שונות. טוניק צפה על ים הגופות הלבנים ממרומי הסולם כשביד אחת הוא אוחז רמקול ובידו השנייה את המצלמה. הוא החליף במהירות בין הידיים תוך שהוא מצלם ביחד אחת את הסצנה כשהוא משיג את רצונו, ללא חצובה ובלי עדשת זום מטורפת.

 

מהגב עם הפנים לים     צילום: רונית סבירסקי

 

סוללת הצלמים שהוזמנו לסקר את האירוע ניצבו במרחק שטוניק הורה להם לעמוד, לא סנטימטר קרוב יותר. ההוראות היו לא לצלם תקריבים ולא פחות מ-25 אנשים בפריים אחד. הפרויקט של טוניק כלל 3 אתרי צילום שונים והתקשורת הורשתה לצלם רק אחד מהם. המיצב הנוכחי מבוצע בפירוטכניקה מיוחדת שזו פעם ראשונה שהוא משתמש בה. הוא מדמה את גופות האנשים הערומים לגבישי מלח שנוצרים בים המלח בהשראת הסיפור המקראי של אשת לוט. המסר הוא שדווקא האנשים שעולים מן הים הם המים המתוקים שיש בהם חיים.

 

על גג הקראוון    צילום: רונית סבירסקי

 

שיתוף פעולה בין משרד התיירות, עיריית ערד ועמותת "תחיית ים המלח" החזיר את טוניק לישראל, לאחר שכבר ביצע 2 פרויקטים בים המלח לפני עשר שנים כדי להעלות את המודעות למצבו העגום של הים המתייבש. הפעם המטרה היא לתמוך בהקמת מוזיאון ים המלח-ערד ביוזמת ארי ליאון פרוכטר, שגייס את טוניק לפרויקט הנוכחי. המוזיאון מוקדש להצלת ים המלח ובשלב הראשון יהיה וירטואלי ויציג את עבודותיו של טוניק כולל עבודות שצולמו בארץ ובעולם ולא נחשפו עדיין.

 

ספנסר טוניק במרכז, ארי ליאון פרוכטר משמאל וראש עיריית ערד, ניסן בן חמו מימין    צילום: רונית סבירסקי

 

טוניק הגיע לישראל לאחר שצילם מיצגי עירום המוניים במהלך העשורים האחרונים. הוא צילם 7,000 אנשים בתמונה אחת בברצלונה. 2,700 בארצות הברית, למעלה מ- 1,700 התרכזו לסדרת צילום באנגליה, ו-1,490 נשים וגברים עירומים בצרפת, כמו גם במקסיקו סיטי, בווינה ובהרי האלפים.

 

טוניק והתקשורת הישראלית    צילום: רונית סבירסקי

 

קישור למוזיאון הוירטואלי: https://www.thedeadseamuseum.com/

 

|
|
|
|
|