בית הראשונים בדגניה ב' - סיפור המורשת הפך לאירוח כפרי משפחתי

בתים היסטוריים של הקיבוץ הראשון בארץ הפכו ליחידות אירוח שמחברות את האורחים לימים שבהם חברי הקבוצה עלו על הקרקע. בית הראשונים שנחנך במרץ 2025 עבר תהליך שימור והפך ליחידות אירוח משפחתיות 

בית הראשונים שהפך לאירוח כפרי      צילום: רונית סבירסקי

השמות שניתנו לקיבוצים דגניה א' ודגניה ב' נבעו מהרעיון שלכל הקיבוצים בארץ ישראל יקראו דגניה ויוסיפו את אותיות האלפבית לפי סדר הקמתם. התוכנית לא צלחה כשאנשי גניגר החלו לעבד אדמות תחת השם דגניה ג' בסמוך לדגניות. חברי הקיבוץ טענו שאין מספיק שטחים לשלושה קיבוצים וחברי דגניה ג' עזבו. הם הקימו את קיבוץ גניגר והשאירו את דגניה עם השם המיתולגי.

רצפה מצוירת וברושים בחזית     צילום: רונית סבירסקי

דגניה א' הוקמה ב-1910 ועשר שנים לאחר מכן ב-1920 הוקמה דגניה ב'. המבנה ההיסטורי המשמעותי ביותר בתולדות הקיבוץ הוקם ב-1923 והוא היה בניין המגורים הראשון של החברים. היו בו שתים עשרה דירות של חדר אחד, שנכנסו אליהן ממרפסת צרה בחזית הבניין. בקומה הראשונה הייתה דירת רווקים וגן ילדים. שלט היסטורי בחזית הבניין מתאר את הייחוד האדריכלי שלו. בית באוהאוס בעל קווים ישרים. עמודי המרפסת עוצבו כמשולשים הפוכים שמעניקים למרפסות מראה של כוורת. הגג המקורי של הבניין היה מכוסה ברעפים אדומים. בצד האחורי של הבניין היו מרפסות רחבות ומקורות ששימשו לשעות הפנאי, לבילוי ולמנוחה. בלילות הקיץ ישנו עם כילות נגד יתושים או שעלו על הבניין הצמוד וישנו על הגג.

 מגדל המים     צילום: רונית סבירסקי

המבנה ההיסטורי עורר את הזיכרונות והנוסטלגיה לימי הקיבוץ הראשונים והגעגועים התחדדו עוד יותר במהלך המלחמה. ההחלטה להפוך יחידות זוגיות לחדרים משפחתיים נועדה לארח משפחות של ישראלים שיגיעו לטייל בצפון שמשתקם. חדרי המשפחה מתאימים לזוג עם 3 ילדים. העיצוב מתכתב עם ההיסטוריה של המקום, המראה הצנוע והפשוט כמו פעם. החדר מתוכנן כיחידה משפחתית בעלת שני חללים. חדר הורים עם מיטה זוגית, מסך טלוויזיה ושידה פתוחה לתלייה ואיפסון בגדים. בחדר הילדים מיטת קומותיים ומטבחון קטן. האמבטיה מרווחת וכוללת כיור גדול, מדף עץ להנחת חפצים ומקלחון עם ראש גשם. הגוונים הם חאקי ואפור עם נגיעות כתומות וצהובות. רצפת פרקט בהירה, וילונות באפור בהיר, גב מיטה מעץ בגוון חאקי וגופי תאורה מודרניים בצבעי תפוז ושחור. מטבחון עם פינת קפה, מיקרו ומקרר. המבנה מוקף במדשאות, עצי דקל גבוהי צמרת, עצי נוי ופרי. בחלקו האחורי של המבנה הוקמה פרגולת עץ ומתחתיה שולחנות קק"ל שמתאימים לכוס קפה וארוחה קלה.

 חדר ההורים ביחידת אירוח משפחתית     צילום: רונית סבירסקי
פרגולת עץ לארוחות קלות וקפה      צילום: רונית סבירסקי

ב-21 בספטמבר 1920 התיישבו ראשוני דגניה ב' במיקום דרומית למיקומו כיום. האדריכל פריץ קורנברג מונה לתכנן את היישוב בהתאם לערכי "הקבוצה". הוא יצר הפרדה בין אזור המגורים לחללים הציבוריים וענפי המשק. מזג האוויר החם דרש צל ולכן ניטעה שדרת עצים ובמרכז סוכת גפנים. שני בתי המגורים הגדולים ניצבו משני עברי השדרה. בהמשך השדרה הוקמו חדר האוכל, המטבח, הבתים הציבוריים, מגדל מים וממגורה. ענפי המשק כללו רפת גדולה ומחסנים לציוד חקלאי.

 הרפת שהפכה לחוות שוקולד      צילום: רונית סבירסקי

חדר האוכל הישן היה הראשון מבין חדרי האוכל המתוכננים ביישובי קרן היסוד. הוא נחנך ב-1930 בנוכחות ד"ר חיים ויצמן, רעיתו ורה ויצמן וד"ר ארתור רופין. האדריכל פריץ קורנברג, אבי "תוכנית היישוב" של דגניה, תכנן את המבנה. התכנון נועד לשמש את החברים כמרכז לחיי התרבות והחברה של הקהילה. היה בו מקלט הרדיו הראשון, חגגו בו אירועים לאומיים, ציינו חגים, סדרי פסח ואסיפות חברים. בחלל הפנימי הוצבו שולחנות וכסאות עץ בצבעי אדום וירוק. מתחם האוכל כלל שני אגפים ומטבח. למבנה היו מרפסות וכניסה נפרדת למאפייה. במלחמת העצמאות חדר האוכל נפגע ונשרף. הוא שופץ ושימש את חברי הקבוצה עד דצמבר 1956. כיום הוא משמש כחנות מצרכים בשם "החצר" שאפשר לרכוש בה מוצרי מזון וטואלטיקה.

 בית התרבות שנבנה ב-1942        צילום: רונית סבירסקי

גן ראשונים הוא המקום שבו קמה דגניה ב' לפני שעברה למיקומה הקבוע. הם עלו לקרקע בערב יום כיפורים. תשעה עשר חלוצים וחלוצות עם שלוש עגלות רתומות לפרדות עמוסות בריהוט, ציוד ראשוני ומעט פרות. המחנה הזמני כלל צריף בן שתי קומות, בקתות בוץ ושני אוהלים גדולים ומספר אוהלים קטנים. במהלך השנה התווספו ששה עשר חברים ונבנו הבתים הראשונים שהקימו בעבודת כפיים. הם הקימו את הרפת ומשכו צינור מים ראשון שהיה משותף לשתי הדגניות. הטרקטור הראשון שימש לעבודת השדה והשלחין. חזונם של המייסדים ממשיך לעמוד כמופת לנגד עיני החברים עד היום. במתחם של גן ראשונים נמצא בית הקפה של חנהל'ה שמציג את המיקסר הענק של מאפיית הקיבוץ. בערבים פועל פאב פנסה שאפשר לפגוש שם את צעירי האזור שותים בירה, קוקטייל או כוס יין.

 פאב פנסה      צילום: רונית סבירסקי

האירוח הכפרי של דגניה ב' כולל 75 יחידות, 24 חדרים משפחתיים חדשים ו-17 חדרים זוגיים משופצים ורומנטים. בחדר האוכל ההיסטורי של הילדים יצרו חדרים זוגיים. הבניין נחנך בדצמבר 1938 והיה לב הפעילויות וההעשרה של הילדים מכיתות א' עד ח' לאחר הלימודים ובחופשים. בצד המזרחי היה המטבח ומדרום מחסן המצרכים.

הקפה של חנהל'ה והמיקסר הישן      צילום: רונית סבירסקי

רפת א' ורפת ב' הפכו למבנה שבחזיתו הוצב השלט "גליתא". השוקולטיירית גלית אלפרט הקימה ב-2007 חוות שוקולד לייצור פרלינים וסדנאות לקהל הרחב. היא למדה את התורה בבלגיה בארץ שממנה צמח השוקולד הטעים ביותר בעולם. היא מייצרת פרלינים, טבלאות שוקולד, ליקרים ופנייטות שוקולד. בסדנאות מכינים טבלת שוקולד עם קישוטים ותוספות. עובדים עם שוקולד נוזלי לבן, חלב ומריר. יוצרים בעזרת מכחול ציורים שמקשטים את טבלת השוקולד כשהיא מתקשה. המבנה המיוחד שבו נמצאת גליתא הוא חלק מההיסטוריה של דגניה ב'.

 הפרלינים של גליתא     צילום: רונית סבירסקי

בשנים 1925-24 נבנתה הרפת הראשונה עבור הפרות החולבות. התכנון האדריכלי אירופאי בעל קירות אבן עבים, עלייה תחת גג רעפים וחצרות. הרפת הכילה 92 פרות וכשבנו את רפת ב' הוסיפו עוד 30 פרות. בעליית הגג אחסנו חציר ובתקופות מסוימות התגוררה בה חברי קיבוץ. המשרביות שימשו כפתחי איוורור בימים החמים. כשהגיעו חברים נוספים בעלייה מאירופה ב-1934 פינו את הפרות ושיכנו במבנה את העולים החדשים בקומת הקרקע. בשנות ה-50 הוכנסה לשימוש מערכת חליבה ובשנות ה-60 הסבו את השימוש במבנה ללול ולמפעל לייצור סיליקון.

סדנת הכנת טבלת שוקולד      צילום: רונית סבירסקי

עידן בן שלום, יליד דגניה ב' ודור רביעי בקיבוץ מקיים סיורים מודרכים למבקרים ומשלים את הסיפורים הפיקנטיים והרכילות הקיבוצית. הוא מספר על שתי חברות שנסעו לפולין ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה וניצלו כיוון שהיו בעלות אזרחות בריטית ושוחררו בהסדר חילופים עם גרמניה שקיבלו בתמורה טמפלרים שגורשו מהארץ על ידי הבריטים. הסיור מגיע לבית שבו התגורר מי שהיה ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שהיה חבר קיבוץ. על השלט בחזית כתוב "בבית זה התגוררו לוי ומרים אשכול. לוי אשכול (שקולניק) ממיסדי 'קבוצת העבודה' שבפרדסי פתח תקוה ובקלנדיה באו בברית החברות, חושלו בגדוד העברי ובשלו להתיישבות בכפר אוריה, עשו את דגניה ב' לביתם בערב יום הכיפורים תרפ"א - 21 בספטמבר 1920". את חזיתו של הבית הצנוע מעטרות יצירות של חבר הקיבוץ ישעיהו (שעייק) רפופורט, שעיצב אריחים עם חודשי השנה העבריים והמזל המסמל את החודש. הוא הכין את היצירה בחוג מלאכה שנערך בדגניה ב' בשנות ה־80 בהדרכת יואל יואל.

ביתו של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול בדגניה ב'     צילום: רונית סבירסקי

עידן בן שלום מספר על שלוש הנשים שלוי אשכול היה נשוי להן. אשתו השלישית, מרים הירושלמית, ביקשה לסדר באמבטיה ששיפצו עבורם טלפון. המשפצים כיבדו את בקשתה ורק כשראו את תדהמתה הבינו שהיא התכוונה לידית מקלחת טוש. הבית הפך לארכיון שיש בו מסמכים, צילומים וחפצים נדירים. בספר המבקרים ישנה סקיצה של הצייר מארק שאגאל שאותה צייר לקדיש לוז, חבר הקיבוץ שהיה באותם ימים יו"ר הכנסת. הוא שירבט את הרעיון של הוויטראז'ים עבור כנסת ישראל וכתב ביידיש, שבפועל זה יראה טוב יותר. במקום מוצגת גם תערוכת צילומיו זולטן קלוגר משנת 1945, שתיעד יום עבודה בקיבוץ דגניה ב' ב-150 צילומים. ביקור בבית לוי אשכול בתיאום עם נגה רוזנצוייג טל. 054-7731932. סיורים עם עידן בן שלום בתיאום מראש ובתשלום 054-7731701

 הסקיצה של מארק שאגאל בספר האורחים       צילום: רונית סבירסקי

האירוח הכפרי בדגניה ב' כולל ארוחת בוקר בחדר אוכל אינטימי. המחירים ליחידה משפחתית של זוג הורים ושני ילדים החל מ-850 שקל ללילה עם ארוחת בוקר. יחידת אירוח זוגית 650 שקל ללילה עם ארוחת בוקר.

 יחידת אירוח זוגית    צילום: רונית סבירסקי

אטרקציות ופעילויות באזור הכנרת, גן לאומי חמת טבריה, סיור בטבריה בעקבות שלושת הדתות, דרך נוף יער שוויץ, מסלול טיול לאורך הירדן, מסלולי טיול בשביל סובב כנרת